-להגן על אמא שלא יקרה לה כלום -לשקר לאמא על אבא ולאבא על אמא עכשיו אני, האח הגדול במשפחה גרושה, יודע להגן על כולם במסך גדול של שקרים, כי זה מה שלמדתי מיום שעמדתי על דעתי. רק שהמסך לא תמיד מחזיק מעמד והשקרים שלי נפוצים לכל רוח ואז אלו שרציתי להגן עליהם (האישה, המאהבת, הילדים) חוטפים בגדול, משלמים על הטראומות שלי. להגן ולשקר.

עשית מחקר? גילית שכל ילדי הגירושין אותו הדבר? אני מבינה שאת ילדת גירושים ואילו הן חוויותייך, אבל למה שלא תכתבי עליהן בלשון "אני"? גם באחד הטורים שלך עשית איזו הכללה על הנשים. האם זה בגלל שיותר קל לדבר על ה"אנחנו" ולא על ה"אני"?

כתבה כל כך נכונה ומרגשת, הזדהיתי עם כל מילה ומילה עד כאב.

גם כשאנו בני 50 לא שכחנו ולא סלחנו, ביחוד לאבא (אמא מתה) שאת כל כולו נתן למשפחתו החדשה, ולי ולאחי זרק רק עצמות אם בכלל, היום בזקנתו קשה מאד לשמור על יחס הוגן כמו לאב רגיל.

קצת התבלבלנו. התא המשפחתי הוא הדבר החשוב ביותר. כשהתא המשפחתי במשבר, צריך לבחור בין שתי אפשרויות 1. להשאר 2. להפרד לפעמים להפרד היא ההדרך שמיטיבה עם כולם לטווח הארוך. אולי עם הילדים פחות, אבל גם ההורים הם בני אדם.

הפחד מלהיכשל במערכת יחסים, הוא גדול מהפחד להישאר לבד. כשאתה לבד לפחות יש לך רק את עצמך לאסוף, אבל כשיש ילדים, מי כמוני יודע איזה מחיר הם משלמים.

גם אני ילדה להורים גרושים, וצר לי לומר לך - לא סובלת מאף אחד מהתסביכים שתארת. גם לא אחיי, ולא חברים שלי שגם הם ילדים להורים גרושים... הרבה יותר קל להאשים כל מיני גורמים חיצוניים בבעיות שלך, אה?

ההורים שלי התגרשו לפני שנה וחצי. אני הבכורה ויש לי שני אחים, וכולנו לא "ניצולים" של גירושים, אלא ניצולים של נישואים לא מוצלחים שטוב שנגמרו. שנים של אלימות מילולית מצד אבא, ריבים, צעקות, העלבות, איומים, משטר של טרור ובית שרק רוצים לברוח ממנו במקום לחזור אליו. משפחה מפורקת לגמרי היינו, ואמא רק תירצה לעצמה למה יכול להיות יותר גרוע וש"משפחה לא מפרקים". כשנפל לה האסימון, זה היה אחרי הפעם השניה בחיי שחטפתי מכות מאבא שלי. הפעם הראשונה היתה בגיל 19, האחרונה בגיל 24. מאז שהיא החליטה והתגרשה, היא יוצאת עם אדם מקסים שכולנו אוהבים, כולם פורחים- אני ואחיי. אחי הצליח ליצור קשר זוגי חזק ובריא בפעם הראשונה בחייו, אחרי שנים של דיכוי מאסיבי וערעור בטחון (אבא שלי היה צועק עליו "איך זה שאין לך חברה, מה אתה- הומו?"). כתבות כמו אלה עושות חטא גדול. חטא להמוני ילדים שסוחבים על גבם צעקות ואוירה שלילית של זוגיות לא מאושרת שמוחזקת בכוח "לטובת הילדים". בואי לא נהיה דרמטיות, טוב? אז ההורים שלנו התגרשו, אז מה? כל אחד מהם, כולל אנחנו, זוכים לחיות את חייהם בשלמות, עם הזכות לבחור פרטנר שילווה אותנו בחיים ויעשה אותנו מאושרים. זו דוגמא טובה בהרבה מהחזקת תא משפחתי רקוב שמייצר אח"כ ילדים שהמודל שלהם לזוגיות הוא מאבק תמידי והקרבה תמידית, גם של ילדיהם.

שההורים ישראו יחד בשבילכם? שיהרסו את שארית חייהם? די לבייכנות. אם אתם כבר בני 30 תפסיקו לחפש את מי להאשים. תחיו את חייכם כמו שאתם חושבים לנכון ומספיק לחפש את מי להאשים. המושכות בידיכם. בהצלחה!

תמשיכי לכתוב בנושא זה, את מוכשרת, אולי תתרמי משהו להורדת מקרי הגירושים כאן בארץ. צריך לשים לזה סוף, שיבין כל מי שמתחתן שלקחת שותף צריך אחריות להשאר איתו ולקבל אותו, לא להשתמש ו...לזרוק כשנוח.

בגלל הילדים. זה הגיהינום האמיתי. תאמינו לי שעדיף להיות ילד של הורים שהתגרשו כמו "בני אדם" מאשר לחיות בבית שבו ההורים החליטו לא להתגרש "למען הילדים"...

כל כך כואב אבל נכון..... בחיים שלי אבל בחיים שלי אני לא אסלח לאישה שבגללה התגרשו הוריי... שביגללה אין לי יציאות משפחתיות מושלמות עם כולם... בחיים לא! אשנא אותה כל החיים שלי האישה הרעה הזאת שמאושרת על חשבון אושרם של אחרים.

לא ניראה לי שרק אני זו שסובלת מהגירושים האלה... הייתי שמחה אם הייתם מעלים לפה אתרי תמיכה למינהם...

מתגרשים כי הם רבים... וזה כואב ללא ספק אבל יש את אלה שמתגרשים כי אחד בוגד בשנייה או להיפך ( מניסיוני האישי) וזהה מאוד אבל מאאוד כואב... זה משפיל מגעיל ודוחה... לחשוב שהיינו יכולים להיות משפחה מלאת אהבה לולא אותה אחת....

כמה נכון ככה כואב. מזדהה לדאבוני עם כל מילה צלקת לכל החיים .

הדמעות המזוגגות בעיני לא מאפשרות לי לראות את האותיות השחורות המרצדות על המסך. כל כך שחורות ודוקרות בכל גופי. היום, ממש לפני שעה קלה, בשיחה עם אישתי שברקע הייתה תחושת הפרידה הכמעט בילתי נמנעת לא הזכרנו את בנותינו. אבל רוחן המשובב ריחף מעלינו והכביד מאד על תחושת הריחוק. עכשיו בעודי רועד בהקלדה וקורא את הכתבה, אני שומע את צחוקן של הנפלאות שלי מחייך מול חיוכן שובה הלב ואימרות הפנינה הכל כך מצחיקות ומריח את ריחן ובוכה לעצמי - האם כל הדבר המופלא הזה של ילדות תמימה ומתוקה הולך להעלם ולהימחק בגלל החלטה שלנו הילדים הגדולים, לשחק במשחק החיים עם כללים חדשים?! (וכן אני עדיין אוהב)

אשר אירגוני הנשים ובתי המשפט מנסים להסתירת בכדי להצדיק את היחס המחפיר לגברים בהליך גירושים

גבר תפוס את עצמך בידיים. כל אחת יכולה להיות האחת! בקצרה פשוט צריך לדעת לדבר לא לכעוס לנשק לחבק ולזכור תמיד שמה שעושים אין שום כוונה לפגוע בצד השני וכמובן שזה אמור להיות הכי ברור בעולם לצד השני ואם תצליח להעביר את זה לאישתך יהיו לכם חיים נפלאים.

אז אני בן 30.. ילד של שני הורים שמרוב שהילדים כלכך יקרים להם לא נפרדו ותמיד היו אלה שצריכים לשמוע את כל הריבים.. עד היום ותמיד צריכים להבין את שני הצדדים וליהיות מגשרים בין שני אנשים שאוהבים את הילדים ושונאים אחד את השניה. אז אני התגרשתי... כי ברחתי מהר מהבית והילדה שלי עכשיו מבקרת אצל סבא וסבתא.. וממלאת את התפקיד שלי שהייתי ילד... כי סבא וסתבא עדיין לא רוצים להתגרש אז תפסיקו לבכות ותחייו את החיים שלכם. תקבלו החלטות קשות אם צריך ותאשימו את עצמכם שצריך ותהנו מהחיים שבישלתם לעצמכם לטוב ולרע. אף אחד לא מבטיח לכם ולילדים שלכם אושר... עם או בלי גרושים...

החיים קצרים,נא לשכוח מהעבר ולהתחיל להנות מההווה.

אין לי מושג אם זו אתה או אתה אבל את חורצת את גורלך באכזריות. להערכתי ההפסד הוא רק שלך. חיים רק פעם אחת את יודעת ותגובתך מעידה שעדיין את חיה בצל הורייך. האם גם לך לא מגיע להינות מאהבה ומזוגיות בחיים? מגיע לך ועוד איך מגיע.

"בשביל הילדים". כן, בחדרי חדרים אבא מאיים על אמא... בחדרי חדרים נעשות כל המריבות (כאילו שלא שמענו).... ואתה חי בפחד מתמיד שמא יום אחד יקראו על ההורים שלך בעיתון.... דרך אגב, הפחד הזה לא נעלם גם אחרי שהם סופסופ התגרשו. מה זה משנה שעברתי את גיל 30? אני בתור הבת הבכורה עד היום צריכה "להרגיע את הרוחות", וכמו שכתב מספר אחד, להסתיר את אמא מאבא... כן, מגבר עם שריטה ישחרר רק הקבר. וכל ynet מלא בתגובות של גברים מתוסכלים שחושבים שגרושתם אשמה בזה שהילדים מתרחקים מהם.... וכן, כבר סירבתי לדי הרבה הצעות נישואין בחיי... וכנראה שאשאר רווקה נצחית. ונשארה לי שריטה עמוקה מהגירושים שלהם. והרבה פחדים ופאראנויות.

ראשית, למען הילדים עצמם, כדאי ועדיף לעיתים לפרק חבילה 'חולה'. שנית, אם פרק ב' ייבנה נכון תהיה זו תשתית של שיקום והתפתחות טובה (לילדים). שלישית: הורים שנשארים בקשר לא בריא ומתסכל משדרים לילדיהם תשתית לא בריאה ליצירת קשר שלהם, בעתיד. ולקינוח: כמובן שעדיף קשר ראשוני יציב ובריא, ללא גירושין....

ריגשת אותי..... מקווה שהכל יסתדר... בהצלחה.

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=235