יש לזה משמעות?

שנופח יתר על המידה על ידי עסקנים ספרותיים (חיים פסח), עיתונאי מקומונים, ואינטלקטואלים בגרוש (עדי אופיר, חיים לוסקי, דוד גורביץ וכו') שניסו להצדיק אפנה אקדמית נחותה שהגיעה לארץ באיחור של עשרים שנה. הכתיבה של קסטל בלום חתרנית במידה כזו שמדינת ישראל ממנת את התרגום של לשפות אחרות. הדבר היחיד שמפתיע בסיפור שלה הוא שאנשים כמו דן מירון התייחסו אליה ברצינות, וגם את זה אפשר להסביר בכחלק מהפחד שלא איש זקן להחמיץ את הרכבת!!!

אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בעברית בשנים האחרונות. כמה דברים עושים את הספר הזה לכל כך יוצא דופן: הקריאות שלו; המבט החד כתער שלו על "הישראליות"; והנגיעה בחלום הנסתר של מה שהיינו רוצים שיהיה. שהוא חלום כל כך נסתר, שאפילו אין לו מלים עדיין, או מפלגה, או תזה. רק דוגמה קטנה לשילוב של כל אלה: יש לא מעט ספרים קריאים ושוטפים וזורמים בעברית - ברוך השם הספרות העברית נפטרה ממחלות השפה המליצית והצורך לחנך. אבל כל כך מעט פעמים קורה שהשפה הקולחת והטבעית היא מבחינת "מעט המחזיק את המרובה". וכאן, מאחורי כל משפט פשוט-לכאורה מסתתרות כל האפשרויות הגלומות בו. כל הסיפורים שלא סופרו. קחו למשל תיאור מדוייק עד כאב כמו "מסדרונות עמק הבכא של איכילוב." כמה עצב, תמיהה, מבט מפוכח על העולם, ורצון שבכל זאת העולם יהיה יותר מזה, משולבים במשפט הקטן הזה. השילוב של "עמק הבכא" המקראי עם "מסדרונות איכילוב" הכל כך ישראלי וספציפי. שלא לדבר על כך שכל מי שפעם אחת נאלץ לבלות את זמנו באותם מסדרונות מפותלים וקרים בעודו ממתין למותו האיטי של אדם אהוב - יודע שלא נולד עדיין משפט מדוייק מזה. אני מאוד אוהב ספרים שלא בטוחים מה התשובה, ואולי לא אפילו מה השאלה, אבל מוכנים ללכת עד הסוף בנסיון לברר. זה ספר כזה.

ספר חשוב, מיסטי. קרקע נוחה להמשיך ללכת עליה בדרך אל הגאולה

תודה למלמד וקסטל-בלום. קראתי ונהנתי. למרות שאני חושבת שאין זה ספרה הטוב ביותר של קסטל-בלום, טקסטיל הוא ספר טוב שעושה, כמו שאומרים, את העבודה בצורה מקצועית ומהוקצעת.

להגחיך את המציאות והדמויות? אפשר מסתבר, כמה שרוצים. השאלה היא, אם לזה ייקרא רומן, או שאין זה אלא טור סאטירי ארוך שאפשר היה לפרסמו במוספי סוף השבוע בהמשכים, בין יאיר לפיד לחנוך דאום, או משהו כזה. אין דמות אחת להזדהות עמה, לפתח אמפתיה כלפיה, אין דמות שגורלה נוגע לקורא, ולצערי, גם לא עומק.

אוהו...אבי מועלם מגיב תגובה כה רהוטה ומעורבת...האם אבי מועלם הוא אבי מועלם? מי זה אבי מועלם? אני משערת שאבי מועלם זו הסופרת עצמה, או המו"ל שלה, או אחד המרצים והמרצות המסבירים אותה. נראה לי.

ספר שקראתי במהירות ובהנאה רבה, והמשיך ללוות אותי אחר כך. אישית אני לא חובב פנטסיה ולכן לא נמשכתי לספרים הקודמים של קסטל-בלום, אבל 'טקסטיל' לגמרי ריאליסטי, למרות אופיו ההזוי. במילה אחת: מומלץ!

Well, geniality is not about moderate good taste, and ms. castel bloom may be a genious, but her readers could well do if they kept a certain sense of perspective, some respect for great books, some resistance to the dubious pleasure of reading something that reminds them of themselves, and only that, and only in the very worst of cases.

קראתי את כל הקודמים של אורלי וזה נראה לי גם ספר מצוין מקווה מאוד בקרוב להשיג אותו בספרייה

השבחים שלה עוטפים ומגוננים כמו טקסטיל חורפי.

ואז אין ברירה. לפעמים בגלל איזה סיכסוך שקשור לתמלוגים או יוקרה או יחסי ציבור לא משביעי רצון. לרוב סופר מעדיף שתהיה לו הוצאה שהיא הוצאת בית שלו וכך נחסך ממנו בלבול מוח של חיפוש הוצאות חדשות והתחנחנות חדשה.

היה חשוב מאוד לקרוא מה חושבת מי שמכירה כל כך לעומק את כתיבתה של המחברת, עוד משנותיה הראשונות. ככל שחולף הזמן מסתבר שקסטל בלום בונה מראה אמנותית של המציאות, וכל ספר שלה הוא חלק בפאזל שקשה להפרידו מספריה הקודמים. יצירה לשונית מונומנטלית על מצב האדם, בעברית אבסולוטית.

וגם קורעת אותי מצחוק

ניסיתי לימצוא דרך להגיע אליך חיפשתי קורס כתיבה ולפי הבחירה שלי רציתי שאת תנחי אותי לא מצאתי דרך אליך .הדרכים היו חסומות אלי באוניברסיטה ,בהוצאה לאור,ובאינטרנט, במידה ואת יכולה להענות לרצון שלי ללמוד אצלך אשמח אם תיצרי את איתי קשר adia_pilo@walla.co.il

אני בשוק בהלם והמום איך כל פעם אותם ביקורות על אותם ידוענים שכבר העלו חצ'קונים. תגידי אריאנה לא הגיע הזמן ללכת על ספרים של פחות ידועים ולהפסיק להנציח את הפארסה. תראו מה קורה בחנויות הספרים אז תבינו הכל- הספרים הפכו לסרויס ולמי שיש כסף לקנות חלון זכוכית- מנצח. פר אני מה זה מאוכזב- כי אין שום קשר לאיכות הכתיבה. כן , ספרים רבותי ספרים- רוצו לקנות ומהר, כי כל המאחר לשיחת (הפלגמטיתבד"כ על ספרים) היום לא יוכל להתחבר !

קסטל-בלום התנדנדה שנים בין הוצאות שונות והצליחה סוף-סוף להיפטר מכנרת, שהחתימה אותה על תנאים גרועים ביותר, ולהגיע להוצאה שמכבדת את הסופרים שלה. כל מי שמכיר את כנרת יודע איזו הוצאה איומה זו, ומבין מצוין את הרצון לברוח ממנה. כנרת, כמובן, עשו לקסטל-בלום את המוות עד שהואילו לשחרר אותה מהציפורניים שלהם.

מספריה הקודמים-יצירות מופת בעולם שכבר אין בו יצירות מופת כלל. היא יצרה פלא אמנותי. תבורך. הגיע הזמן שגם היא תיהנה אישית מפירות יצירתה.

כנרת פדו את קסטל בלום מכתר! בעשרות אלפי שקלים! שילמו לה משכורת שמנה! נתנו לה לתרגם ספרים (לא בשמה!) בתעריף שמן ולא ריאלי! ונענו לכל דרישותיה הפרימה-דוניות! כל הוצאה שהחזיקה לרגע את אורלוש הצטערה בגדול! בהצלחה רבה וברוך שפטרנו!

אבל תיקון הנתונים לא... והתיקון הוא: כנרת "פדו" את אק"ב מכתר ששמחו להיפטר מממנה, בממון רב מאד. שילמו לה משכורת חודשית שמנה, העבירו לה ספרי ילדים לתרגום... ונענו לכל גחמותיה התובעניות. בהצלחה לסופרת בהוצאה הבאה! לא יפה לצנזר תגובות בסלקטיביות!

What is "absolute Hebrew", as writes number 19? It is a rather scary proposition, if taken in due seriousness, or plain silly lack of style. "Absolute Hebrew" is nothing, niente, nada. Absolute kitsch.

הסופר שמח וטוב לב. תודה לאריאנה כשהיא מלטפת את הטקסט בלי הזעם הרגיל שלה, בלי השנאה לעורך או לעורכת, בלי ששיקולים זרים יביאו אותה לידי עשייה נקמנית בעלת עוצמה. כל הכבוד לשמיכה הנפתחת כדי לכסות על כל מי שירצה לחוס תחת אוהלה.

מממ..משהו מעניין קורה במדור הזה שלא רואים כמוהו במדורים אחרים. המדור משבח את המבקרת. "איזו רשימה נפלאה אריאנה" ועוד דברים כגון זה. משעשע ונדיב.