עוד בתחילת דרכה רצה בה מנחם פרי, לספרייה החדשה, וגוייס אפילו דן מירון למשימה, שעשה אז את המסיבה בביתו לכבוד הסופרת הצעירה דאז. לא עזר. היא הייתה אז מחוייבת לחיים פסח ולחוזה עם זמורה והכל היה טוב ויפה עד שפסח עבר לכתר. הוא הביא אותה כנדוניה, והיא הייתה נדוניה טובה. לטענתה, הוצאת כתר לא טיפלה היטב בהפצת חומריה השונים, וכאשר נבצר מפסח להמשיך ולעבוד עימה, היא עבדה עם עורך עצמאי בשני ספרים נוספים, שאותם הוציאה בהוצאת כנרת, שאכן "פדתה" אותה מ"כתר". הם נענו לכל בקשה וגחמה, לפעמים אפילו במוגזם, אבל בהחלט מתוך כבוד לאיכות כתיבתה, תמיד. ההליכה אל הספרייה החדשה לא הייתה מתרחשת אלמלא דשו גורמים המקורבים למנחם פרי כדי שתבוא אליו. והחשק להמציא את עצמה בכל פעם בחדש, כמובן. זה פקטור שאין לזלזל בו אצל אורלי קסטל בלום. תשאלו סביבה.

מה נאמר ומה נדבר, כעת, שרומאן כה פנטסטי מכונה רומאן ריאליסטי ביותר? זה רומאן ריאליסטי? הרבה השתלות של שכמות מתבצעות על ידי רופאים יהודים ממזרח גרמניה? כמה מדרגות נעות לולייניות מסיעות אותנו מעלה ומטה בקניונים? כמה מעסים בארה"ב מכונים המלט ואוספים חמסות על קיר? כמה אנשים בעולם מסירים מעליהם את עול גאוניותם רק כדי שלא לזכות בנובל? רומן אולי, נהדר? לרגעים. ריאליסטי...באמת......

מן "המשכורת השמנה" שכביכול קיבלה מכנרת הגיעה קסטל-בלום למצוקה כלכלית עמוקה. לאחר ששילמו לכתר את אשר שילמו ("פדו" אותה) הם התייחסו אל הסופרת כאילו היתה נכס שלהם, תרנגולת שמחוייבת להטיל בשבילם ביצי זהב. לידיעת הגולשים, קסטל-בלום עשתה מאמצים רבים כדי להשתחרר מלפיתת החנק הזו, שלא בדיוק מעודדת את רוח היצירה. כעת עינם של אנשי כנרת צרה בהצלחתה... נו טוב, זה טבעי. אבל הנקודה המכרעת בעיני היא איכותו של השירות הספרותי שנותנת הוצאה לסופרים שלה. מי שמכיר את ספרי כנרת מחד ואת ספרי הספריה החדשה מאידך, יודע מה ההבדל. בראש כנרת עומדים אנשי עסקים, ואילו בראש הספריה החדשה עומדים אנשי ספרות. ורואים את זה.

שני האלמנטים הפנטסטיים היחידים בספר הם השתלת השכמות (אבל אין הבדל מהותי בין זה לבין ניפוח שפתיים בסיליקון, שאיבות שומן ועיצוב תווי הפנים) והמדרגות הנעות הלולייניות (נו, גם את זה ימציאו בקרוב...). הדמויות, המקומות וההתרחשויות הם תצלום-רנטגן של מציאות בת-זמננו. מעסה בשם המלט עם חמסות על הקיר? נשמע לי סביר ביותר, ואפילו גאון שמוכן למסור את סודות מחקרו אינו בדיוק פנטסיה פרועה. בנאדם, איפה אתה חי?

הספר פשוט מ-צ-ו-י-ן . קיבלתי אותו במתנה וקראתי את כולו בסוף השבוע האחרון . נהניתי מכל רגע . אני מניח שהמגיבים שמעליי קשורים בדרך כלשהיא לעולם הספרות . כמה רעל יש שם אצלכם , אנשים ? אם הייתי רואה פה "קנאת סופרים ..." , מילא . אבל הרעל הזה הוא יותר החרבת סופרים והמעטת החכמה . תרגעו אתם שם מעליי ותנו ליצירה ספרותית טובה לפרוח כאן בארץ במקום לחנוק אותה .

לא נמאס לכם מכל מהספרים שצצים (הוצאת "בבל" למשל) כחזזיות אחרי הגשם? עם יד על הלב תגידו הרי בעוד כמה שנים כל הספרים האלה -הגדושים חשיבות עצמית, זלזול, פרנויה, פוזה, ואירוניה מאולצת: יעלמו כמו קש וגבבה. הרי אין בהם נגיעה אחת, ולו קלה בחיים עצמם.

מה הפירוש? דע את האל ?