ילדיהם למות. איפה האחריות של ההורים? מי שולח את יקירו לארגון שכולו מוות? תגגידו אתם נורמלים?

כשקראתי, הרגשתי שאת מספרת את הסיפור שלי. כשהתגייסתי נכתב בגליון הרפואי שלי: "למעקב ע"י קב"ן". מעקב שלא בוצע עד שאני פניתי לקב"ן ביוזמתי. גם אני עברתי השפלות והתעללויות מהסוג שתיארת והייתי קרוב מאד לעשות את שעשה אחיך. למזלי, הקב"ן במקרה שלי כן התייחס ברצינות, דיבר עם המ"פ ושחרר אותי מפעילות מבצעית ואח"כ זימן אותי לועדה רפואית והורדת פרופיל, בעקבותיה הגעתי לבסיס פתוח קרוב לבית.

כואב לקרוא על מפקדים אטומים שנאלץ בבוא העת להפקיד בידם את גורל ילדינו שגידלנו בעשר אצבעות והשקענו בהם את מאודנו. במיוחד נפשות כמו אחיך, שהגיע לו יותר.

דווקא כעת יש צורך לאתר את המפקד ולדאוג ש"ייענש". אפילו אם יש צורך בענישה עצמאית. אין כל סיבה למה לא לעדכן את כל חבריו לעבודה ,ללימודים, למשפחתו על מעלליו. יש לרדוף אחר מפקד שכזה ללא הרף

המילים שלך נוגעות לליבי. הלוואי ולא יהיו יותר מקרים מיותרים, מכאיבים ןנוראים כאלה. איך אפשר למנוע מאנשים חסרי רגישות, אומללים בעיוורון שלהם, להגיע לעמדות שמשפיעות על אחרים?

כמפקדת לשעבר שהתמודדה עם בקשה דומה של חיילת, אבל לקחה לה את הנשק אני יכולה רק לחשוש מה היה קורה אם לא הייתי עושה כך. שירו של אחיך ריגש אותי ונגע בנקודות פנימיות ורגישות במיוחד אצל כולנו. תמשיכי להיות חזקה ותודה.

אל תחפז להפריט את הצבא. זה לא מציאותי. יחד עם זאת צריך לדאוג שמקרים כאלו יעלמו לחלוטין. אסור היה לתת לאירוע כזה לקרות.

כואב ומזעזע.

טעות, פשוט טעות: המשפחה היתה צריכה בהליך פלילי (אזרחי) לתבוע את המפקד על הריגה רשלנית בנסיבות מחמירות - העונש הקבוע על כך בחוק הוא 20 שנות מאסר. ברגע ש"מפקד" (??..) כזה ישב בכלא, התופעה תעלם בין לילה !.

כה עצוב, בכיתי בני הבכור שאורי כה מזכיר אותו, היה בבעיה דומה. אבל היתה בו בינה להתעקש אצל הקב"ן ולהשתחרר עם פרופיל 21. כמה חבל...

איזה אבדן.

הגיע הזמן שהמערכת הצבאית תהיה קצת יותר רגישה למצוקות של חיילים, אך כל עוד הגיוס הצבאי יהיה גיוס חובה, נמשיך להקריב נערים שכל קשר בינם לבין הצבא הוא מקרי.

עם כל הכאב,אי אפשר להאשים את הצבא בגלל מקרה מצער כזה או אחר,ברוב המקרים המפקדים הם אנשים רגישים לצרכי החיילים,כך היו המפקדים שלי וכך אני רוצה לחשוב הייתי אני עת פיקדתי על חיילים גם ביום הזכרון אל לנו להאשים את הצבא כמערכת בפגיעה באחים ובנים שלנו,ישנם יוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל שברובו עושו עבודת קודש ומגלה רגישות מופלאה. דרך אגב,על מנת למנוע מקרים כאלה,לפי דעתי יש להעביר את כל המועמדים לפיקוד מבחני אישיות,להאריך את תקופת ההכשרה של המפקדים ובעיקר ללמד אותם איך מתייחסים לאנשים ללא קשר להיותם חיילים.

א.ג.נ. איני מכיר אותך, אך עצם התגובה שלך מגלה על גודל הטמטום שלך - לא ברור אם את/ה מתלוצץ/ת על הנושא, שהוא כה כאוב. הכותבת הציגה עובדה כואבת, שהצבא וכל מוסדות השלטון מנסים להסתירו כל הזמן - את העובדה, שחיילים נפגעים כתוצאה מטיפשות/אטימות/חולניות ועוד - ולא מכל דבר אחר. אודה לך באם תחשוב/תחשבי שוב על תגובתך חסרת ההיגיון והטעם!!

שהמפקד יחיה עם השיר שכתב אורי לכל החיים סיפור עצוב, ואטימות של מפקד.

יש לפעול ע"מ לאתר מפקדים כאלה ולתת להם תפקיד שהולם את כישוריהם האנושיים. מאידך יש לאפשר לחיילים רגישים לשרת מבלי להפגע מהמסגרת הצבאית. דן חלוץ - לטיפולך

כמו שאני זוכרת מזמני כחיילת, וכמו שזה נראה היום, הקריטריון העיקרי לפיו מחליטים האם תלך לקרבי או לא הוא הפרופיל שלך. כלומר, האם אתה כשיר מבחינה פיזית. אבל, לא כל אחד שכשיר מבחינה פיזית אכן מסוגל להיות קרבי, ולא נראה לי שיש מספיק התייחסות וסינון גם ע"פ אמות מידה של חוסן נפשי והתאמה מבחינות נוספות. חבל, אני מניחה שאפשר היה למנוע מקרים עצובים כאלה.

אבל יש עוד מאות חיילים, כמוני למשל, שסבלו השפלות, התעללויות, טרטורים ועינויים מצד ילדים-ביריונים בני גילי עם דרגות על הכתפיים. אני בחרתי להבליג ולהמשיך לחיות אבל מזדהה היטב עם אלה שהיאוש גבר עליהם. לא פעם עברו מחשבות על התאבדות בראשי. האמנתי שזו תהיה הנקמה הטובה ביותר במפקדים, שמצפונם ייסר אותם כל חייהם על שהביאו חייל להתאבדות. אח"כ הבנתי שהמצפון מהם והלאה, הם ינחמו עצמם שהבעיה היתה בי ולא בהם וכי הם רק מילאו את תפקידם. לדעתי יש לגייס רק חיילים מקצועיים, כאלה שיכולים לעמוד בלחץ, אחרת התוצאה תהיה כמו זו שמופיעה בכתבה הזו.

צהל אנו צבא מתנדבים ומפקדיו רודפי סררה רק שלום יצילאותנו מצהל חייל

טוב עשית שהעלית את ספור הטרגדיה הנוראה הזו כל הכתב. לרבים מאתנו ששרתו יש לפחות ספור אישי אחד שמככב בו קצין אדיוט. רשעות, אטימות וטמטום היו מאז ומתמיד תכונות שאפינו את הקצונה בצה"ל. יש לעשות הכל כדי להוקיע את התופעה ובראש ובראשונה לברור באופן מקצועי את מי שמועמד לדרגה פיקודית.

""העדר" כפי שהכותבת קוראת להם הוא אכן הכנוי הנכון במקרים כגון אלה. כל עוד לא תתרחש מהפכה אמיתית בחינוך בארץ, אין סכוי שיחול שנוי בצה"ל בפרט, ובחברה בכלל.