ועוד אומרים שהוא חתרני קשקוש, אם היה חתרני התקשורת הייתה מתעלמת ממנו ולא דוחפת אותו בכל פינה אפשרית קראתי שני סיפורים וזה נראה לי אתגר קרת לעניים

ממש ליד הזין מהפלסטיק שהיתרון היחידי שלו הוא, שהוא לא מתרכך. אבל תביני, זה חלק מהכיף - השינויים שהוא עובר כשהוא בידינו ובתוכנו.

קזין, בלי שום קשר ללסביות או סאדו מזוכיזם, כתבת ספר נפלא. רציני. מעורר כבוד. עם רגישויות לשוניות נדירות.

אםשר להפגש לקפה ועוגה ו.......... (מת על נשים עם סטייט-אוף-מיינד)

אתה נשמע אדם דביל, אטום ושמרן. ואגב אין כזה משפט "איש איש באמונתו יחיה" כתוב "צדיק באמונתו יחיה". שיש לזה כמובן פרשנות אחרת לגמרי. אם כבר לצטט שיהיה מדויק וקשור. בקיצור אומנות ופרוזה זה לא ממש התחום שלך.. על מה אתה חושב שכותבים אם לא על עצב, כאב. מצוקה, אהבה?.. מישהו חייב אותך לקנות את הספר?

"הכתיבה של קזין בהירה, מסופרת היטב..." איך זה "כתיבה מסופרת?" לא מתאים למבקר ספרות לשפוך מילים בלי לחשוב פעמיים.

זה באמת לא קשור לשאלה האם היא כן או לא לסבית ולמה וכמה. זה פשוט ספר מגעיל. לא מעניין. לא מדבר. לא כלום. ולא יעזרו לו נוצות צבעוניות. הוא יישאר קש וגבבה

המגיב התכוון שאינו מזהה כאן טיפול אמנותי מספיק, ולעומת זאת הוא מזהה כאן צורת כתיבה שהתשובה לה הוא טיפול פסיכולוגי, היות ואינה אמנותית דיה. הוא כתב לגמרי לענין, כדי שלא להחליף פסיכולוגיה באמנות. אלה שתי דיסציפלינות נפרדות. אני גם מסכים עם מה שכתבו כאן שזו שוב יחצנות מתוכננת לאותו ספר, וגם סבור שלגיטימי לציין כפי שכתבו כאן: סיפרות מיגדר לא מענינת אותי. סיפרות מיגדר היא פחות סיפרות מסיפרות שאינה מיגדר.

הכותב פשוט חייב לפלוט איזו שטות: "אז נכון שאין לנו כל כך מילה דיבורית אחרת, ובכל זאת, השימוש הלשוני הזה מעיד אולי שאיזו תשוקה לגבר נוכחת גם ביחסים הלסביים, בדרכה הסמויה." אין לי שום דבר נגד גברים, אני פשוט לסבית. חושקת בנשים, אוהבת נשים מזדיינת עם נשים ולא חשה צורך בשום נוכחות גברית במערכות היחסים שלי!

הספר הזה הוא בדיוק מה שראוי להיחשב כספרות טובה. הנסיון להכניס אותו לנישה הוא תוצאה של פחדנות מפני המורכבות של העולם הרגשי שנחשף בו. הוא לא ספר לסבי או סטרייטי, הוא ספר על בני אדם, על תשוקה, על אהבה, על בדידות. בחלק מן הסיפורים הבדידות, האהבה, התשוקה מתרחשות בין שתי נשים. בסיפורים אחרים, בני גבר לאישה, או ילדה להורים שלה. החומרים הם שמשנים. יש כאן חומרים נפלאים. תודה קזין. תודה

קזין יודעת מה מגרה גברים.

הספר הזה הוא זבל פורנוגרפי.

והטענה כי המבקר הוא גבר ומתוך כך זר לתכנים או כופה עליהם את אופן התפיסה שלו - אינני בטוחה שעושה צדק עם המלים עצמן. זו בקורת מעניינת, מפרגנת, שמנסה לפענח את הטקסט. ופענוח תמיד נע בין הניסיון לתפוס את החדש בתוך הישן לבין הניסיון לזהות את המוכר בתוך החדש. מה בכך?