אין ביטוי הולם יותר את האיש. היה ממקימי המדינה. תמיד אידיאולוג ולכן לא הגיע לשיא הצמרת. הייתה לו רק נפילה קטנה ב17.5.77 כשקבע שהעם טעה. אבל כל התבטאות שלו תמיד הייתה מוסרית וצודקת. לא אופורטוניסט. הוא גם האישיות הפוליטית הראשונה שראיתי בחיי. בגיל 7 נאם ליד הבית שלי והלכתי לראות איש חשוב.

אף שנפטר בשיבה טובה אני חש בחלל כואב. המדובר באיש ענק מהדור שהקים את המדינה הזו בשתי ידיו. היום כבר אין כאלה. חבל

אכן ההתבטאות ב77 הייתה בעייתית, קצת גזענית. אבל תמיכתו בפרץ מכפרת על כך. הוא הבין טוב מאוד שלא ניתן להחליף את העם ולכן צריך להחליף הנהגה שתתקרב יותר לשכבות החלשות. פרץ זכה בקולן של השכבות החלשות ובמקביל איבד את התמיכה המסורתית של הבורגנים. אם יוכיח עצמו ב4 השנים הקרובות - הוא יחזיר לעצמו את התמיכה המסורתית בעבודה, יצבור עוד כוח בקרב הליכודניקים ויהיה ראש ממשלה.

כמה עצוב, הוא היה גדול בחוכמתו ובראייתו את כל הסובב אותו, אחד מעמודי התווך של המדינה, נאומיו המעניינים היו חוצבי להבות באמיתותם - חבל על דאבדין.

של חברת החשמל

היום כשהפוליטיקה מושחתת ללא תקנה והבושה פסה מהעולם ואיש איש גונב כפי יכולתו ומעמדו, אין לנו אלא לבכות על לכתו של איש חכם ויקר זה. יהי זיכרו ברוך!

כל מי שרוצה להתבשם מרוחו הענקית של האיש הזה מוזמן לצפות בסדרת הכתבות עליו שהוקרנה לפני כשנה בהיותו בן 98 ! איזו התרוממות רוח אנושית !

ב-77', יצחק בן אהרון, בעצם אמר דבר פשוט מאוד: העם היהודי שקם בארץ ישראל, לא אמור להמשיך לחיות מלופט גישעפט. זה אמור להיות עם של פועלים יצרניים. לכן, אם העם בוחר בליברלים לשלטון במקום במפלגת העבודה - סימן, שצריך להחליף את העם, פיזית: צריך להעלות לארץ עוד פועלים ולהעיף בחזרה לחו"ל, את האליטה החדשה. זה באמת מה שהוא חשב שצריך לעשות. למעשה, זאת לא היתה רק האמונה שלו, זאת היתה דרך החיים שלו. האיש חי בקיבוץ ועבד בחינם כל החיים - תוך אמונה אישית חזקה מאוד, שהוא עושה את זה בשביל המדינה. חבל על הזמן - הוא, פשוט מאוד, היה א.ד גורדון מודרני. זאת אומרת, שב-77', בן אהרון באמת ביטה בדבריו, את כל מה שהוא נלחם עבורו כל חייו. זאת לא היתה פליטת פה: הוא פשוט מאוד היה איש ישר, הוא לא היה פוליטיקאי. יהי זכרו ברוך.

 קום התנערה עם חלכה

אבל יהי זכרו ברוך

עולם כמינהגו נוהג

המדינה בה אתה חי

עוד אחד מעמודי התווך של ארץ ישראל ומדינת ישראל הלך לעולמו. עולם הולך ונעלם ואיתם נעלמים שאריות הערכים שבנו את המדינה. מה נשאר לנו?

אני אמנם צעירה, ולכן לא הייתי עדה לכל פועלו, אבל השתתפתי פעם באירוע שבו הוא היה והוא הרשים אותי מאוד. מי ייתן שגם על מי מהפוליטיקאים של ימינו נוכל לקונן גם בעתיד, ולציין גם מעלות - כמו אצל בן ישראל.

פעם אפשר היה לומר - אם העם לא בוחר בדרך העבודה/המערך, אז צריך להחליף את העם. היום - אם שמעון פרס, גם איש המפלגה - מחליף מפלגה, מה נשאר להחליף אם את העם כבר החלפנו... את אלוהים החליפו החוזרים בשאלה את יתר המפלגות החליפו החוזרים בתשובה הרוב בינתיים בחר 'בקדימה', האומנם - נראה שלמרות הכל עדיף לנו לבחור בדרך העבודה / המערך - אמת. בינתיים בראשות עמיר פרץ הנבחר. בעתיד, סביר יהיה נבחר אחר שצריך לשמור על הדרך