איפה שמים את הגבול ? נעזור לחולי הסרטן ? בסדר ואז מה למי עוד ובאיזה מחיר ? מה קורה במידה והתרופה עולה 100,000 ש"ח לחודש ? אין לזה סוף... הפתרון טמון בהרחבת הכיסוי של הביטוח הרפואי ובהבנה שלפעמים המדינה לא יכולה לעזור...

למה !!!! יש אנשים השחיים שלהם תלויים בכסף הזה לא הנוחות של התחת

הלוואיי ואף אחד מאיתנו לא יגיע למצב של החולים האומללים האלה ששובתים רעב, אבל הדברים שכתב הרופא צריכים להאמר: אין בעולם מוצר או שירות שניתן לספק אותו ללא הגבלה. השאלה כאן היא לא הבזבוזים האיומים במערכת הבריאות, ולא החזירות של אלה שלוקחים כספים שמיועדים לריפוי ומשחיתים אותם על עסקנים וכו'. השאלה כאן היא - עד כמה צריך להקציב לרכישת תרופות, ויותר מכך - על חשבון מה זה צריך לבוא. אין כסף בלי הגבלה, ואם עכשיו תיפתר הבעייה של חולי הסרטן הללו, מה נגיד לקבוצה הבאה שתשבות? להם לא מגיע? אני מאוד מאוד מעריך את אומץ הלב הציבורי של הרופא הזה, וגם הדברים שלו צריכים להאמר ולעורר את הוויכוח המוסרי חברתי כלכלי האמיתי.

תכף כל המתלהמים יתנפלו עליו

חצוף שכמוך מתהדר בתואר אקדמאי (רופא במדינת ישראל) כדי להעביר ביקורת עויינת.. תתבייש מיכל

צריך לתת לכל מי שזקוק, ולמדינת ישראל יש מספיק כדי לתת, אבל ישראל סוגרת לצעיר לבריא ליפה והעשיר, דוגמניות ערמות, שחקנים מצועצעים, זמרים צעקניים מנחים וולגריים ובעלי הון מחוייטים, עונדים שעוני יוקרה, אליהם מפנה חברת הדקדנט את משאביה. כן גם רופאים סחטנים ועורכי דין שרלטנים ובנקאים מבונסים.

לצערי צודק הכותב - חולי האלציימר נזקרו מזמן. הם לא יכולים להפגין. מזלזלים בהם ללא הרף בכל המוסדות. והכתבים בתקשורת לא סופרים אותם. הסיכויים שבן משפחה יחלה באלצהיימר גבוהים מסרטן.

אני חייב לציין שהמאמר שלך הגיוני ונכון, ויכול מאוד להיות שאין למאבק הצדקה מבחינה ציבורית. אבל יש משהו בסיסי שאתה לא מבין, האנשים הללו נאבקים על החיים שלהם,נכון הם אגואיסטים, נכון הם חושבים רק על עצמם ולא על הגדלת כל סל התרופות, אבל ככה זה שאתה נאבק על החיים שלך, גם בשביל שבריר של סיכוי, ועד שלא תהיה במצב הזה, לא תבין. יש משהו לא אנושי בביקורת שלך, ובכל מקרה זאת זכותם המלאה לשבות רעב, וגם למות תוך כדי. אולי הם הגיעו למסקנה שלא שווה לחיות במדינה עם אנשים בלי מצפון.

גם הזקנים גם בנכים גם החולים הסופניים והממאירים למיניהם, כל אחד בנפרד זכאי לקבל את הטיפול הטוב ביותר החדשני ביותר, היעיל ביותר. ועד שלא יהייה כך - לא צריך להפסיק להלחם !!! למען כולנו !

הטיעונים כמובן נכונים לחלוטין, וצריך אומץ לומר אותם שכן החברה הישראלית בגיבוי חברות התרופות והמדיה מעוררות ציפיות לחלוטין לא הגיוניות ממערכת הרפואה. אם יוצע מחר טיפול שבעלות של 10 מליון ש"ח לחולה מוסיף חודש לחיים (ואפשר להמשיך בטיפול - היינו החולה לא ימות כל עוד משלמים 10 מליון שח לחודש) גם אז יטענו שהמדינה חייבת לממן זאת? החיים כוללים גם שיקולים של סדר עדיפויות. זה כואב אבל זו אמת. אולי זו הביה של החברה שלנו בה חלק מהאנשים איבדו את היכולת לשקול סדרי עדיפויות גם בתקציב האישי ולכן אינם מסוגלים להבין זאת במישור הלאומי.

אם ערכם של שלושה חודשים בעיני אנשים אינו גבוהה אז למה מחזיקים בחיים חולים בקומה או חולים שאינם רוצים לחיות? אם אתה רוצה לחיות אז שתמות. אבל אם אתה רוצה למות אז בשום פנים ואופו אסור לתת לך.

יש כאן דורות על דורות של טפילים וסחטנים מקצועיים בפרט אילו ממגזר אמונתם מלאכתם.כסף יש.ושום רופא או חולה אינו רשאי להרים ידיו ולהאבק-כל עוד יש תיקווה.כן...כשאהוב ליבך מקבל 5 אחוזים לחיות אתה מוכן למלחמה שערה,על אף 95 האחוזים שמנגד.מה שדרוש הוא סדר עדיפויות לאומי חברתי חדש

חוצפה לא נורמלית. כל הכבוד לחולים שאינם מתביישים להשמיע קולם. עדיף למות בשקט?

צריך לשנות את החוק ולהגן על כל החולים גם אם זה מקשה עלינו כחברה כי אז לפחות יהיו לנו ערכים אני מתבישת לחיות במדינה שמצד אחד מפקירה את החולים כולם הזקנים ומצד שני מגלה רגישות לעסקנים ולמושחתים

ההפך דר אתה יחד עם כולנו צריך להלחם לשיפור המצב...לכולם מגיע, ההנחה הבסיסית שלך מוטעה ומפתיע !! המוות שאתה רואה לנגד עינך הכהו את חושיך. כולם צרכים לקבל את הטיפול היעיל והטוב ולא משנה אם זה הערכת חיים את טיפול במחלה.. זוהיא זכותינו. וחובתך כרופא!

די לסחטנות של אלה היכולים לממן לוביסטים!

לא די בכך שאנשים חולים נאלצים להתדפק ככלבים עזובים על דלתות הממשלה עוד מלקים אותם הלאה על שום שהעזו למחות? עד לאן תגיע הציניות הבהמית שלא לדבר החתירה תחת כל מה שהאתיקה הרפואית אמורה ליצג? וזו לא הפעם הראשונה שבה אני קורא בווינט על כך שבמקום להיאחז בכל בדל של סיכוי להפוך אדם חולה או בעל בעיה בריאותית כלשהי לבריא ויצרני מבטלים את קדושת החיים משום שהקושי הוא גדול והסיכויים להצלחה מועטים. פעם, כשהייתי ילד, אנשים חשבו אחרת. הייתה אמונה ביכולתו של כל אדם להתגבר בעזרת החברה. היום כל רמז של קושי כבר מרתיע. אבל אם בארזי הרפואה נגעה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? בושה.

לכן אתה כותב דברים כה נתעבים.חכה ,חכה הסטטיסטיקה לא לטובתך.....

שרי וחברי הכנסת מבזבזים כספים לא שלהם.הם מסודרים מכל הבחינות כולל כל התרופות לכל החיים כולל בני משפחתם.הגיע הזמן לומר את האמת.כמובן שיש להם הטבות נוספות .הלוואי עלינו.

להיות שונה מהטיפול באדם צעיר החוק חייב להבדיל בן זקנים לבן צעירים שעתידם לפנהם אם החברה לא תפנים את זה נמשיך לבזבז משאבים אדירים על מנת לשמור על חייהם של אלו שכבר חיו ולמנוע מאלו שעתידם עדיין לפנהם רק הבנה של כולם ואהבה של כולם את כולם ונכונות של הזקנים לראות את העתיד יגרמו לאנושות לצעוד קדימה ולא אחורה!!! אני אחרי גיל 70 אפסיק לקחת תרופות יקרות ובטח לא אבקש ממשפחתי לשלם הון תועפות כדי לשמור אותי בחיים ההשלמה שהחיים הסתיימו והם לא שייכים לי היא ההשלמה של מעגל החיים

ד"ר יקר, אין קשר. הארכת חיים היא מצווה עבור כולם. לא קשור לכסף אלא למוסר וזהו. על פי שיקולים כלכליים לא צריך להשקיע בחולים רק כדי להאריך את החיים או להקל. אפילו לא כדי שיישארו נכים. אכן, רמת הבריאות כפי ניתן לספק היום בשל התקדמות הרפואה היא יקרה. והאמת הצרופה היא שרק המדינה יכולה לספק. מתברר שגם מדינה יכולה לעמוד במבחן מוסרי ויכולה להצליח בו אם רוצים. זה לא קושי אובייקטיבי, זו בחירה. השאלה מי מנהיגיה.

אני לא מבין את כל הספורים האלה. אני חבר בקופת חולים. משלם עבור ביטוח משלים מכל סוג שהוא. משלם ביטוח רפואי במשכורת (המקסימום) וכשאני זקוק לתרופות מספרים לי על סל ועל עוד סל וכו'. קופות החולים, שכל כמה שנים פושטות את הרגל בשל ניהול כושל, אמורות לספק לי כל תרופה, כי אני משלם להן כסף רב. אז שיפסיק הד'ר הנכבד וחבריו לספר סיפורים ויילחמו שחולים יקבלו את המיטב והמירב.

על שאתה מביא לידיעת הציבור הרחב את מה שכולנו חוששים מלומר. תודה על שאתה כותב כדי שהעולם והחברה יהיו טובים יותר. כולל האמירה החבוייה על 3 החודשים. כולל האמירה על אלה שחלשים מכדי להילחם. היית סטודנט מרשים (כמה שנים מעלי) ואתה ממשיך להיות רופא כזה.