מכל העדויות ששמעתי, בע"פ ובכתב, על 'על"ה נגב', עולה שהתשתיות הפיזיות (מבנים, מתקנים, עיצב סביבתי) הן לעילא ולעילא... אלא שעדויות נוספות (וחמור מזה: חוסר תשובה לפניותיי הישירות להנהלת הכפר ולהנהלת העמותה) מעידות על כך שהקמת הצוות בכפר טרם הושלמה. השלמת הרכבתו ושכירתו ואימונו של הצוות עוד רחוקה, כנראה: מטפלים ומדריכים ומלווים ומחנכים ומרפאים בעיסוק, ןפיזיוטראפיסטים, ופסיכולוגים, וכל מי שאמור 'לעטוף' את הדיירים, להעסיק אותם ולמלא את חייהם בתכנים ובהנאות... זה עוד אין, כנראה. 26 הדיירים הראשונים חיים שם אמנם בתנאי 'לוקסוס' פיזי, אבל בתנאי 'חלוציות' מבחינת הלווי האנושי, וזה בדיוק מה שמפחיד אותי, כאבא. כמה זמן עוד יחכו דיירי 'שלב א' עד שיהיה כדאי או אפשרי להעמיד לרשותם את כל הצוות הדרוש ואת כל שאר האמצעים הדרושים, לא רק למחייה בסיסית אלא גם לאיכות חיים וטיפול ? ומאידך (כך אמרו לי) אם אחכה יותר מדי זמן, כדי שבנות ובנים אחרים 'ישכבו על ה גדר' כדי שאנחנו נגיע אל המוכן' - מקום לנו לא ישאר בכפר, ונשאר בחוץ (כאמור: רק 200 דיירים יתקבלו לשלב א'). ושוב: מדוע לא עונים מן ההנהלה לפניותיי עם השאלות והחששות האלה ??

עצוב היה לי לקרוא את הדברים שכתבת שכן היה בהם אי דיוק רב. לידיעתך, עלה נגב, המקום הראשון בארץ שפתח את שעריו לאנשים עם צרכים מיוחדים כאשר כל הצוות הטיפולי עבר הכשרה של שלושה חודשים וחצי במכללת ספיר ובימים אלו מסתיים הקורס השני לצוות הנוסף שאמור לעבוד בכפר, בנוסף, כל הצוות הרפואי והפרארפואי כמו אחיות, פזיוטרפיסטים , מרפאים בעיסוק קלינאי תקשורת, רכזי בית, רכז טיפול ורכז תפעול, רכז תרבות פנאי ורכזי סדנאות משי, חימר ומחזור נייר עובדים מיום פתיחת הכפר . הכפר נפתח לפני כחמישה חודשים ומתקיימת בו פעילות פנאי עניפה כך שלא מובן לי מאיפה אתה שואב את האינפורמציה שלך ולמי פנית לקבלת תשובות לשאלותיך. כל הורה לילד הסובל מנכות פיזית ושכלית קשה מוזמן בתאום עם עו"ס הקהילה לבקר בכפר ולהתרשם וגם אתה מוזמן לתאם זאת עם עו"ס המשפחה בקהילה בה אתה גר. אשמח לענות לשאלותיך ולשאלות אנשים נוספים המתעניינים בכפר בדואר אלקטרוני זה. שבוע טוב, ישראלה נבו - מנהלת הכפר