אני גרוש אב ל2 בנים בגיל 8 ו-12 בהסכם הגירושין קבענו שהאם תקבל משמורת ואני הסדרי ראיה מורחבים דהינו 2 לילות בשבוע וכל סוף שבוע שני וחגים חצי חצי . רצה הגורל ולא בכוונה ואנחנו מתגוררים בסמיכות , והילדים חופשים לבוא וללכת מביתי ככל שעולה על ליבם. יוצא בסופו של דבר שהם אצלי ברוב מימות השבוע. והנטל הכספי גדול מאוד. אני לא רוצה להעלות בפני גרושתי את הנושא כי היא תיכף תעשה הכל כדי להמעיט את ביקורי ילדי. האם יש מצב שבית המשפט יפסוק משמורת משותפת על בסיס המציאות שנוצרה מזה שנתיים???

לצערי בית המשפט ופקידות הסעד והעובדות הסוציאליות עדין נמצאים בפיגור אחרי ארצות מתקדמות כגון ארה"ב או שבדיה. תאמינו לי אני פונה לכל ההורים שרוצים לקחת חלק בגידול הילדים, אין צורך בהסכמה של אף אחד, כל מה שאתם צריכים זה לגור כמה שיותר קרוב, לאפשר לכל ילד חדר, בגדים, מחשב וכל מה שהיה לפני הגרושים. להיות בקשר מתמיד עם בית הספר שזה על-פי חוק. לצאת לטיולי בית הספר, לבוא לאסיפות הורים, להכין שעורים, ועוד. והילדים יבואו כבר לבד בלי לשאול אף אחד. הילדים לבד יחלקו את הזמן כמשמורת משותפת. הבעיה העיקרית היא שצריך הרבה ובאמת הרבה כסף, כי זה לא קל להחזיק בית, ומזונות ולהיות פנוי לילדים, ולעבוד ועוד לשקם את החיים. אבל מנסיון זה שווה בפרט לטווח ארוך, שהילדים גדלים בהצלחה שיר

וצודקים. שאין לו מקום שהוא הבית שלו - המיטה שלו- החדר שלו - טוב להורים וממש ממש רע לילדים - מנסיון!!! כל הזמן שכחתי מחברות. התבלבלתי בימים. התחלתי ספר ולא יכולתי להמשיך לקרוא אותו. התחלתי משחק ונאלצתי לחכות יומיים כדי לסיים אותי. היה חרא!

יש בעיות במשמורת משותפת. לפעמים שוכחים מחברות.. יש גם בעיות במשמורת יחידנית, יש גם בעיות בחיים עם שני הורים באותה דירה. אם תשאלו את הילדים שלי (אני שואל לפעמים) הם לא יוותרו על זה. ביחוד על רקע הרקע של החברים שלו מהכיתה. אין אצלנו מריבות, אין ויכוחים על כסף (כי אין מזונות, מתחלקים בכל), יש דיבור יומיומי ביני לבין אמא שלהם...יש תחושה של בית אחד, מחולק. ו...הערה: אין לי מושג איך הילדים יגיבו כשיהיו גדולים. אולי יחשבו שהיינו מטומטמים.. הערה נוספת: שלא תחשבו שלא רבנו. רבנו קשות. בתי משפט ובלאגן. המשמורת הוחלטה תוך כדי ריב, ופתרה אותו. פשוט כי אין ברירה והערה לכותבות: לא ידוע לי אפילו על מקרה אחד שבתי משפט בישראל פסקו על משמורת משותפת. זה בגלל שישראל פרימיטיבית, מהמדינות הבודדות כיום בעולם שמשמורת משותפת היא לא ברירת המחדל. דרך אגב, מי שאשם בכך זה לא הדתיים (למרבית הפלא הם תומכים בעיקרון) אלא שדולות הנשים למינהן שעושות בלאגן הן לנשים (שנבצר מהן לפתח קריירה והאמת, קצת חופש מהילדים ואפשרות לרומנטיקה אחרת) וכמובן עושות נזק עצום לילדים

התנאי הבסיסי למשמורת משותפת כמעט שאינו מתקיים, וטובת הילדים מצדיקה את המודל של הורה אחד שהוא מגדל ומחנך. ילדים זקוקים לתחושת בטחון ויציבות כחלק מההתפתחות שלהם ולא לחווית הטלטלות מבית לבית גם אם זה עושה טוב להורים. עדיף כבר הסדר שבו ההורה השני יכול לראות אותם יותר. אפשרת לפרק את הזוגיות אבל אי-אפשר לחלק את הילדים שווה בשווה בין ההורים. ומחיר הגירושין הוא שאחד ההורים צריך לוותר לטובת הילד. זו דעתי האישית.

בגיל של ילדיך (בעיקר הגדול) הם כבר לרוב "מצביעים ברגליים" ולגרושתך לא יהיה קל להמעיט את ביקוריהם. אחרי הכל בגיל 12 ילדים כבר באים ויוצאים בחופשיות די רבה. בנוסף, בגיל הזה בית המשפט מתחשב ברצון הילדים. אני מציעה לך להתייעץ עם עו"ד טוב ובהצלחה בכל מה שתבחר לעשות!

גרושתי אינה עובדת כבר שנתיים וחצי וכל עיסוקה בחיים הוא למנוע ממני לראות את 3 ילדי וזאת למרות שאני משלם עבורם דמי מזונות גבוהים. לפני שנתיים וחצי עזבה גרושתי את עבודתה כאחות בבית חולים לניאדו, חיה על חשבוני ואינה מאפשרת לי לראות את ילדי, אין ספק כאשר לגרושתך יש עבר פסיכיאטרי טרם הנישואים והתנהגותה מופרעת - הגבר בבעיה.

אתה פשוט ז.ב.ל ותנסה לפרש את ראשי התיבות הללו. אתה לא ראוי לפי דעתי להיות המשמורן של הילדים שלך. הם הילדים שלך רבעק ומה קשור כמה גרושתך הוציאה עליהם החודש?

ורק אם תחפרו תגלו שקיימים מקרים כאלה. ואבא של הילדים שלי גר בשומקום.

אחרי הגרושין מאשר לפניהם. ובגלל שיש זמן קבוע ומוגדר, מבלים עם הילדים נטו יותר זמן מאשר כשהם היו נשואים לאמא. עצוב אבל קיים.

חוק האופטרופוס קובע סעיף חזקת הגיל הרך שילד מחיחת לגיל 6 הולך עם אמא . אבות שניסו לבטל את החוק הזה ניתקלו בלובי הפמניסטי שמונע בעזרת חברות הכנסת ,התקשורת וארוגני הנשים עם הכסף שלהן את ביטול החוק ומנסה לטרפד מסקנות לביטול החוק בוועדה שהוקמה במשרד המשפטים בעניין ע"י שרת המשפטים דאז ציפי ליבני . אחרי גיל 6 גם נדיר מאוד שבית המשפט ייתן לאבות משמרות ולכן גם משמורת משותפת תלויה בעיקרה בטוב ליבה של האם שבדרך כלל נוטה לא להסכים להסדר כזה שהוא כאב ראש בשבילה וגם מוריד ממנה את היכולת לקבל הרבה מאוד מזונות כי הילד/ה פחות גודל אצלה . לכן כל המאמר פה מסך עשן למה שגיל רונן אמר במאמר אחר כאן היום... גברים אל תתחתנו !!! בגירושים יזיינו אותכם כמו שבחיים לא חשבתם שזה אפשרי .

האם ניתן לתבוע משמורן על הסתה וניכור הורי ?מזה 12 שנים שאני לא רואה את ביתי! מיום הגיעה לגיל 11.5 ןעד היום חלפו כאמור 12 שנים תמימות וכל זאת עקב הסתה ושקרים של המשמורן שזאת אימה וכן בני משפחה נוספים זאת שהתברר להם סופית כי לא אחזור ולחיות עם האם!!!!

הדרך היחידית! להלחם בתופעה הנוראית הזו הנעשית בחסות (אי פעולה כמוהו כפעולה) פקידות הסעד ובית המשפט, היא להגיש תביעת נזיקין, נגד ההורה המסית בית המשפט (המדינה) ופקידות הסעד ששתקו או בפועל סייעו. בהצלחה!

שבור לו המשענת ותניח עליו עציץ...מה הוא עכשיו,כסא או שולחן? בית יש אחד או אין בכלל,כשהאחד הוא חלק מהותי של המילה.זה בכלל לא עניין של טוב או רע,זה ענייין של טרמנלוגיה.

אנחנו גרים בשני קצוות של הארץ - אני בדרום הרחוק והוא בצפון הארץ. הילדים מגיעים אל אבא שלהם בתחבורה ציבורית כל שבועיים לסוף שבוע, בחופשות ובחגים חצי חצי. הילדים בני 11, 14, ובכל חופש גדול מבלים אצלו כשבועיים וקצת לאחר תקופת הקיטנות וכל שאר הדברים שבני נוער נוהגים לעשות בקיץ. כבר שנה שלישית שהגרוש דורש להפחית מזונות בתקופת הקיץ בגלל שהילדים שוהים אצלו יותר זמן מהרגיל במהלך השנה. לטענתו הוא מאכיל אותם ומבלה איתם וזה כבד לו על התקציב המשפחתי מהצד שלו. הוא דורש להפחית מזונות ליולי-אוגוסט בגלל ההוצאות ש"נגרמות לו" בעת שהות הילדים אצלו. ברור לי שהדבר אינו מתקבל על הדעת - הילדים אוכלים שותים מתלבשים, גרים ושאר הדברים שילדים עושים כל השנה בבית שלהם. אז כשהאבא מבקש לראות אותם ורוצה שהם ישהו אצלו - זו בעצם האחריות והבעיה שלו אם הוא רוצה לבלות איתם יותר. הוצאות לימודים, בגדים, חוגים, אוכל, בית, חשמל קיטנות ועוד הרבה הוצאות אחרות וכל שאר ההוצאות שיש על ילדים כדבר של שיגרה ממשיכות להיות משולמות על ידי. אז שבועיים הם אוכלים אצלו - ביג דיל.... והעובדה שהוא רוצה לבלות איתם קצת - זו החלטה שלו - לא דרישה המעוגנת בהסכם הגירושים. את הכל אני מבינה היטב - אבל כיצד גורמים לו להבין שילדים זו השקעה מתמשכת, עבודה מתמשכת והנאה מתמשכת, ושאי אפשר למדוד את העלויות שלהם על שבועיים חופש שהם אצלו? איך אני יכולה לגרום לו להפסיק לבוא אלי בדרישה שכזו כל חופש גדול? (כשהגדול היה בר מצוה, הוא לא השתתף אפילו בשיעורי הבר מצווה למרות שזה מעוגן בהסכם הגירושין) אשמח להצעות ורעיונות (למעט פניה לעורך דין - אני מנסה להימנע מהתכתשויות מיותרות)....

מניסיון הסדר זה טוב ומועיל כשהילד קטן וזקוק לשני הוריו בו זמנית . יש לי ילד בן 3 בהתחלה כשהיו הסדרי ראיה הילד לא היה רגוע ועצבני ועכשיו כשהוא עם אביו כמעט כל יום הוא רגוע ונינוח.

אם סכום המזונות מעוגן בהסכם או בפס"ד, הוא לא יכול לשלם פחות בלי הסכמתך מבלי לפנות לביהמ"ש בבקשה להפחתה ואם יגיש, הרי לך יש טענות טובות נגדו ושניכם תצטרכו להוכיח את הדברים. מאחר והסדרי הראיה שציינת הם המקובלים, הרי שעניין החופשות נלקח כבר בחשבון בתוך הסכום, שהוא קבוע לכל אורך השנה, בלי עליות וירידות.

מצד אחד אתה לא רוצה להעלות את העניין בפניה כדי שהיא לא תעשה דברים כדי לפגוע במצב ומצד שני אתה מדבר על פניה לבית המשפט, שבכל מקרה תגרום לה לעשות את הדברים. אני מציעה קודם כל לנסות בטוב ורק אח"כ לפנות לביהמ"ש, אם העניין נמשך כבר זמן רב בכל מקרה יהיה לך יותר קל להוכיח את הדברים.

את אוהבת רק אדם אחד? אוכלת רק במקום אחד? לובשת רק בגד אחד? ילדיי אוהבים אותי ואת אמם ויש להם בית פה וגם שם.

כמעט כל המשפחה שלי גרושים וגרושות כוללל חברים וחברות. אני שומע איך הגרושות מדברות ופשוט מקבל חלחלת ברכיים מי רוצה להתחתן עם דבר כזה? רק סאדיסט!

עשו הסכם ממון הכולל *גם* הסכם משמורת על הילדים *לפני* החתונה. זה הפתרון היחיד, במצב של היום, למי שרוצה להתחתן ועדיין לשמור על זכויותיו בנושא הילדים. זה לא פתרון מושלם, מאחר ועדיין אפשר לערער על כל נושא הקשור בילדים (כביכול "לטובת הילד") אבל נקודת המוצא שלך תהיה טובה בהרבה משום ש*יש* כבר הסכם והשופט צריך *לשנות* אותו - כלומר דרושים נימוקים הרבה יותר חזקים לשינוי. מדוע זה טוב?בבקשה, קבלו נימוקים: 1. כשמתחתנים, כל צורת החשיבה של שני הצדדים חיובית ושיוויונית(אחרת לא היו מתחתנים,נכון) וזה הזמן הנכון לעשיית הסכם הוגן, אשר אינו מקפח אף אחד מהצדדים. 2. אם אחד הצדדים אינו מוכן להסכם כזה - זה צריך להיות אור אדום מהבהב לצד השני - אם עכשיו לא מסכימים על חלוקה שיוויונית של הנטל והזכויות גם יחד, מה יהיה בזמני משבר??? 3. כשיש הסכם כזה ברקע, הרבה מהפחדים מוסרים מראש ושני הצדדים יכולים להרגיש הרבה יותר חופשי בתוך הקשר ולא מוחזקים שם "בכוח" או מתוך פחד. 4. הסכם כזה הוא גם לטובת הילדים, כי הוא גם מטיל אחריות שווה וגם נותן אפשרות שווה לגידולם על שני ההורים ובו זמנית לא מאפשר לאף צד להרחיק את הילדים מהצד השני. ***והכי חשוב - תכניסו סעיף בהסכם המחייב את שני הצדדים ללכת לנסות קודם גישור, לפני פניה לבית משפט.*** ...ודבר נוסף, אכן המאמר הזה הוא מסך עשן על המאמר של גיל רונן - המצב בפועל הוא הרבה יותר גרוע, לרעת הגבר.

אם החלטתם להקים משפחה זאת אחריות לכל החיים. כיש משברים בנשואים,עובדים על זה ולא ישר רצים להתגרש. גם אם זה לוקח שנים. רגע לפני שאתה בוגד, רגע לפני שאת מחליטה שמגיע לך יותר,תחשבו איזה תוצאות הרסניות יהיו. הילדים נפגעים ממתח בין ההורים אבל מגרושים ,הנזק שנגרם לילדים בכל גיל הוא קשה ובלתי הפיך. כמו שלא תקחו סכין ותחרצו פסים בגופו של הילד שלכם,בשר מבשרכם,כך אל תחרצו את נפשו. אין גירושים טובים. תאבקו על הזוגויות שלכם. תשתפרו,תתפתחו ותראו שאפשר ביחד להתגבר על קשיים. בהצלחה

כמי שמכיר את הנושא מקרוב, הכתבה מציירת תמונה שקרית ומגמתית, ולא בכדי. זוהי כתבה תעמולתית מבית היוצר של הלובי הנשי, שנועדה לצייר את הנשים כשוחרות שלום ושוויון, כל זאת תחת מעטה "מדעי" ו"משפטי" נטול פניות לכאורה. הלוואי שזה היה המצב. מבחינת החוק, אין כזה דבר היום משמורת משותפת בישראל, ואין כל פסיקות המורות על משמורת משותפת. להפך, גם כאשר התנאים מתאימים לכך, השופטים יעדיפו להעניק את המשמורת לאם בכל מחיר, גם במחיר פגיעה בילדים עצמם. לא "טובת הילד" עומדת לנגד עיני השופטים ולא נעליים. הדבר היחיד שעומד לנגד עיניהם, כמו גם לנגד עיני כל מי שפועל במערכת הזאת, היא הנצחת ההפליה לרעה של האב, גם אם האם אינה כשירה מבחינה רפואית או נפשית לטפל בילדיה. שהרי מרגע שתותר אחיזה כלשהי של האב בילדיו, מייד תתמוטט המערכת הכלכלית הניזונה באופן טפילי מההפליה השיטתית הזו - עורכי דין, עובדות סוציאליות, שופטים, פסיכולוגים, עובדי ההוצאה לפועל, והרשימה עוד ארוכה. מספיק עם ההדרה השיטתית של האב מחיי המשפחה. הגיע הזמן לשינוי אמיתי. לכל מוצצי הכסף למיניהם - חפשו מקצוע אחר, שתורם יותר לחברה.

הפעם, כאשר המאמר הוא יותר אינפורמטיבי ולאו דווקא מתלהם, לפחות ברובו נעלמו תצלומיהן של שתי עורכות הדין המהוללות, אותם תצלומים שמסעירים את הקוראים (דגש על הסיומת הגברית "-ים") מדי פעם מחדש. ואף על פי שהמאמר יחסית שקול ואינפורמטיבי הרי לא ייתכן שהקול הפמניסטי לא ישמע ויש עקיצות שמכוונות לנשים ולהן בלבד שזורות בתוך כל פסקה ופסקה ובמיוחד באחרונה אשר מדברת, ללא כחל וסרק, על הקשר בין משמורת משותפת להקטנת המזונות, וכולנו יודעים מי הם אלו (שוב, "הם"), בישראל, שנושאים בעול הזה. מצד שני, אני מניח שמאז הועלה הטור הזה לאוויר מרוויחות שתי עורכות הדין המכובדות את לחמן היטב. והמבין יבין.

ממה שאתה מספר זו משמורת משותפת לחלוטין.אבל אתה גם מתבכיין על הוצאה כספית אז אייך אתה רוצה משמורת משותפת?? על מה אתה בוכה על זה שאתה קונה 2 במבות?2 ביסלי? אני החלטתי לא ללכת על משמורת משותפת כי זה מגביל אותי ואין יציבות לילדים. ממה שאתה מספר ואם אתה גר ליד גרושתך נשמע כי אתם ביחסים טובים שזה בסדר וטוב מאוד לילדיך הם לא מרגישים מאויימים ולכן החופשיות המעבר בינך ובינה נעשית בצורה טובה. אני חושבת שאתה יכול לשוחח עם גרושתך על המצב שנוצר לי אישית אם הייתי במקומך הייתי שמחה שילדיי מרגישים בטחון לבוא בתדירות שכזו . אבל אם אתה רוצה ללכת ראש בראש אני חושבת שיש לך סיכוי טוב לקבל משמורת משותפת אבל אז תדע שלא תוכל להתבכיין על הוצאה כספית גדולה. בכל מקרה שיהיה בהצלחה בכל דרך שתבחר. הופ211