הילדים של היום הם ברובם מפונקים ולא מחונכים, שלא לומר ערסים. החניוך להתעניינות במדע מתחיל בבית.

רק עכשיו עלו על זה?

ההשכלה היסודית ממילא חסרה, אז אל תחפשו לבטל לחלוטין. לשפר אינו אומר שהמורים גרועים, לשפר מעיד על רצון לעשות דברים טוב יותר. נ.ב. מה עם איזה מרכז דומה בנגב? אתם יודעים זה עדיין בארץ (לא החזירו אותנו לשום מדינה אחרת, עדיין).

כשאני הייתי ילד חילקו דפי עבודה והיה אתגר למצוא דברים בתערוכה להבין דברים בפסלים או בציורים. מילוי הדפים תרם להבנה ולהנאה.בסה"כ מדובר על שינוי סביבה ואוירה וזה מאוד חיובי.

כל מה שקשור לבית הספר לא מעודד חשיבה יצירתית. זאת נקודת המוצא העצובה. בנוסף, הילד לא רוצה ללכת יותר למוזיאונים עם בית הספר. הוא צודק. הביקור מ-ש-ע-מ-ם. מה שבמסגרת המשפחתית היה חוויה מענגת ומאתגרת, הפך להיות בבית הספר עוד שיעור חסר משמעות. והחוויה המאכזבת לא שמורה רק למוזיאונים למדע ולטבע- גם יצירות אמנות במוזיאונים לאמנות, מוצגות כעוד מקצוע חסר מעוף.

מה אכפת לך לעבור עוד הכשרה, אתה מקבל על זה גמול השתלמות לא? אז תשתוק.

עם מופע גלריה של חן, מערוץ הופ- היה הצלחה אדירה והנאה צרופה. אני ממליצה!

ותראו שזה פשוט לא נכון!

אולי אתה או הילדים שלך ככה אל תכליל

מוזיאון היסטורי בעיצוב חדשני עם הדרכה מקומית מרתקת ובמנה מקורה המשולב עם חצרות איכרים אותנטיות עניין מאד את התלמידים שלי. מומלץ מאד!

הסיפור הבא ממחיש את התפיסה שיש לחלק מהמורים (שהם הרוב שאני נתקלתי בו): בכיתה ז' ביקשה המחנכת שלימדה אז גיאוגרפיה והיסטוריה מאיתנו לעשות עבודה על אירופה (בשיעור גיאוגרפיה). הגשתי על בד מפה מדינית עם ערי בירה של אירופה יחד עם סטיסטיקות על כל מדינה באירופה. הציון שקיבלתי היה נמוך וההסבר היה ש"זה לא מלא מספיק". כרגע במבט של מבוגר אני מסתכל לאחור וחושב לעצמי, ילד בי 12 13 יושב ערב שלם מצייר מפה של אירופה על בד ובבירור משקיע - והתגובה היא ש"זה לא מספיק" היא איננה נכונה להציג לו. לילד צריך להגיד שעל אף שזה לא מה שביקשה המורה נראית ההשקעה שהוא ביצע בעבודה ובכך לעודד אותו להשקיע אך ולכוון את ההשקעה לכיוון הנכון.

שלא המידע שנקבל בביה"ס הוא שיוביל אותנו בחיים אלא היכולת להשיג אותו ולהין אותו לבד, לא שינון אלא ע"י סקרנות בריאה וכלים שנמצאים בכל מקום (כמו האינטרנט, ספרים) או כמו במשפט הידוע. "... תן לו דג והשבעת אותו בארוחה, למד אותו לדוג והשבעת אותו לחיים שלמים"

מגיל צעיר מאד ולא רק פעם בשנה.

לגרום עניין והנאה .

שהשתוללו והתפרעו בצורה קשה יותר מתלמידי הישראלים.

הייתי עם ילדי הקטנים בכפר תבור והיה מאוד מעניין. כל ילד לקח משם את המתאים ביותר עבורו. השאלה היא תמיד אם בית הספר בלבד הוא המלמד והמחנך. לדעתי כשהמשיכה באה מההורים והבית ישללמידה אפקט אחר וטוב.

טיפש שכמותך מכליל ככה את דור הנוער והילדים של היום, כמו שאני אגיד שכל הכושים חסרי בית, איזה מין בן אדם טיפש וסגור מוח אתה שמכליל ככה את כולם.

בתקופת לימודי בבית הספר היסודי נהגו לקחת אותנו 3 פעמים בשנה למוזיאון תל אביב (כמובן שכולנו גם עשינו מנוי למוזיאון). אני לא חושב שיצא חובב אומנות אחד מהחויה הזו. עברו מאז 30 שנים ואני עדיין זוכר את הקשקושים המזוויעים שנאלצנו לראות שם. במיוחד זכור לי קשקשן בשם רפי לביא (לא אשכח את השם הזה גם עוד 100 שנה...נהג לקחת קשקושים של ילדים בגן, לחתום את שמו...ויאללה למוזיאון. לא מבין למה הכריכו ילדים רכים לצפות בזוועה הזו!!!!). בקיצור, "בזכות" רפי הזה אני לא מסוגל לראות אומנות עד עכשיו. אני מתאר לעצמי שהוא כבר לא "מצייר" יותר...לפחות מקווה כך.

לבקר במוזיאון ולצרוך אמנות. מסכימה עם 28- רפי לביא... כדי להנות ממוזיאון צריך להתחיל מלימודי אמנות עוד בגן הילדים ולא לזרוק טיול על הכתה שאכן מרעישה ומפריעה כי בשבילם זה יום שחרור. תרבות היא מזון לכל הדבר וצריך להתרגל מגיל צעיר, בכיף ולא בגלל תכנית!

כמי שעוסקת בתחום ההדרכה (לבוגרים) כבר הרבה שנים - גילוי עניין ב"חומר" הנלמד בקרב המודרכים תלוי בעיקר במורה/ מדריך ובדרך שהוא מועבר -זה נכון לא רק לגבי ילדים. הילדים של היום סקרנים מאוד, חשופים מאוד לכמויות אדירות של ידע - וכן, יותר מתוחכמים מאיתנו- צריך רק להקנות להם הרגלי למידה נכונים ולגרום אצלם מספיק עניין. מניסיון- הדרכה פרונטלית בלבד תוך ניסיון "לדחוס" כמה שיותר מידע לא נקלטת אצל אף אחד- בטח לא בקרב ילדים שהינם בעלי סבלנות קצרה. באמצעות הפעלות/ משימות- עירוב המודרכים בתכנים ובדרך למציאת תשובות -ניתן להשיג הרבה יותר . לי באופן אישי זכורה מורה מיוחדת במינה בכיתות ג'-ד' (לפני יותר מ-25 שנה) ש"הכריחה" אותנו ללמוד באמצעות "פרוייקטים מיוחדים" ומשימות לימוד שהטילה עלינו ביחידים או בקבוצה - את התכנים לא שכחתי עד היום, כמו גם את שיטות הלימוד. מסקנה- הוראה פעילה/ יצירתית/חכמה/ מעורבת ומערבת - עובדת!