1. מי שאינו שומר שבת - דינו סקילה. 2. פוליגמיה חוקית (חרם דרבנו גרשום הוטל לאלף שנה ותוקפו פג זה מכבר). 3. האשה היא אדם נחות ונחשבת לרכוש הבעל. 4. ממזרים הם אנשים מנודים. 5. מישאינו יהודי הוא אזרח סוג ב'. בקיצור - חומייניזם יהודי. במדינה כזאת אני לא רוצה לחיות, למרות שאני יהודי גאה.

אין לחבר'ה הצעירים שמתגייסים היום זהות מגובשת. הם רוצים לסיים את הצבא ולנסוע לתיאלנד. הדבק החברתי מתפורר. כל הזמן הולך ומתפורר. אם לא נחנך את ילדינו לזהות יהודית, לא נוכל להמשיך להתקיים במדינתנו. חשוב שכל הורה וכל מחנך יקראת את המאמר הזה.

אולי לא הכל נעשה כפי שרצו מנהיגים מסוימים -אבל כשלון? מדוע? כל עיר ומושבה הינה עדות לישראלי חדש שאינו מובל על ידי אחרים אלא לוקח את גורלו בידו ומוכן לשלם על כך.

ללא ספק אחד הניתוחים המעניינים שקראתי לאחרונה. כל כך נכון שרואים גם את התוצאה המבישה של יהודים שמתביישים ביהדותם. וכמאמר חז"ל במסכת סוטה: "בעקבא דמשיחה פני הדור כפני הכלב".

הניתוח אלי נכון אבל אז המסקנה היא שאין לישראל סיכוי להתקיים. ישראל קמה רק כאשר החילונים כמו הרצל, במקום להתפלל למשיח התחילו לעשות משהו. כמו שהמדע נולד רק שהפסיקו להאמין שאלוהים מפעיל את העולם (נכון שאחרי זה כל מני יהושע ליבוביצ'ים ניסו ליישב את הסתירה אבל לא ממש הצליחו). בקיצור רק סדר יום חילוני יוכל להקים פה מדינה בעלת יתרון טכנולוגי מדינה דתית כמו שהכותב רוצה היא מתכון לסוף הסיפור. הבעיה היא שיש כאן מלא אנשים שבאמת אין בניהם כלום. החילונים באו מציונות (העליות הראשונות). אחרי השואה והקמת המדינה אנשים הובאו לכאן (בעיקר מצפון אפריקה) ולא באו מיוזמתם. וגם הדתיים אחרי שהתפללו למשיח 2000 שנה והוא לא בא החלו להתעלק על המפעל החילוני. ועכשיו כמו המלפפונים ומכים את הגנן כך שלא יהיה מי שישקה אותם.

אדוני הניכבד הקיבוצים כשלו בבניית התא המישפחתי-החל בבית התינוקות וכלה בבית הילדים-המצאות אלו גרמו לנתק מאוחר יותר בין הורים לילדים דבר שעד היום טראומטי לילדים-כעיקרון אין להפריד בין ילדים להורים-וחזן הזקן לא היה מוכן להודות בכך. עובדתית - לא היתה שום אופציה מעשית להקמת מדינה יהודית בשום מקום אחר ואני מכיר את סיפור אוגנדה-מדינה המאוכלסת באוכלי אדם ליפני כמאה שנה ולכן הבריטים הציעו אותה כאופציה ואופציית ארגנטינה - שלא היתה מקובלת בארגנטינה. עובדתית-דתיים על כל צורותיהם מחרדים ועד שומרי מסורת עלו באש במחנות ההשמדה וישבו שיבעה על כל בן מישפחה שהיצטרף לתנועת הציונות-ונחשב לחילוני מתפקר. רק מעצמה חילונית כישראל יכולה לקום להילחם ולנצח-כל מעורבות דתית יהודית הופכת כל מילחמה למילחמת דת ואילו מילחמה היא דבר טכני לחלוטין שבו חלק מהאנשים לאסוננו ניפגעים ונהרגים. בשטח לבנון נחתו מאה ושישים אלף פגזים מבלי לימנות טילים ופצצות מונחות ונשק מיוחד - מי שלא מבין טכנית מה קרה בלבנון ואת החיוורון על פניו של נסראללה רצוי שלא יתבטא-מילחמה זו עלולה בהחלט ליסלול מסלול של הסכם שלום עם לבנון וגם עם השיעים בלבנון - וכל עוד לא הבנת זאת אתה נאחז בקרנות מזבח המילחמה בתיקווה שעוד כמה חיילים יהרגו בלבנון ויאפשרו את קיומך ושכמותך-גם בצד של האוייב.

לעולם לא נשיל את זהותינו היהודית. העולם כולו מגדיר אותנו כמדינה יהודית. יהדות היא לא רק דת אלא גם הגזע שלנו. חוץ מזה, ארץ ישראל היתה מולדתינו מזה 3000 שנים ויותר. אין הרבה עמים בעולם עם היסטוריה כזו ארוכה, רצופה, ואף מתועדת. מכאן שהמצב במזרח התיכון הוא מאד פשוט, וכלל לא מסובך. עמי ערב שדדו לא רק את הדת שלנו וגם את הארץ שלנו, הם רוצים גם לשדוד את ההיסטוריה שלנו ולבטל את ההווה ובהכרח את העתיד שלנו. הציונות היא התנועה הפוליטית מלפני 2500 שנה, חזרה לארץ המולדת מבבל, כפי שמשתקף בספר תהילים. האם ניתן לערבים את רצונם לשדוד ולהשמיד אותנו עד הסוף. אכן זאת המגמה המסתמנת מאז קום המדינה המודרנית. תמיד להחזיר שטחים משוחררים, ולא משנה כמה דם יהודי נשפך. אם ארהב הייתה נוהגת כך, היא הייתה היום הרבה יותר קטנה. עוד בעיה, צהל הוא צבא מגן, ולא מתקיף. המדינה תמיד מחכה למכה הבאה, ואז יושבת הממשלה לדון מה לעשות. אין שום חוקה כוללת ובסיסית שתניע אותנו לשחרור יוזמתי של אדמות מהן נשלו אותנו הערבים. כל עוד אנו עצמנו מתעלמים ממה ששייך לנו, העולם רק ישמח לראות אותנו נעלמים מהמפה.

נהיינו ראש החץ במלחמת הציביליזציות. הפוליטיקאים יאמרו לכם כי מלחמת לבנון הייתה צודקת כי "... הם התחילו ראשון". אך זו תשובה של ילדים קטנים רבים ביניהם והאמת היא כי אנחנו אשמים כי במשך שנים התגרינו באיסלאם. להלן ההסבר: המלחמה בלבנון היא בין אנשי דת אסלאמיים רצחניים ובין החילוניות האמריקאית שבנו. אנו נהפכנו להיות המדינה ה-51 של אמריקה עם ערכים שיש להם סממנים נוצריים ביסודם. אנו נהפכנו לתרבות אנטי-אידיאליסטי לעומת החיזבאלה והחמאס שהם אידיאליסטים-דתיים. אצלנו, להיות אידיאליסטי או דתי זו מילה גסה. חוסר האידיאולוגיה מלווית בשחיתות של מבנה החברה הישראלית שאיבדה כל זיקה ליהדות (שורש האידיאולוגי של ישראל). מדיניות מתקבלת לפי אינטרסנטים בלבד. בעניין זה האמת והצדק לא איתנו כי אנו חילונים מתבוללים בתרבות מערבית מושחתת של אמריקה. אנו כמו האמריקאים חיים בסרט וכול כך מתבוללים עד כדי כך שאנו בכלל לא מודעים לכך שהצדק לא איתנו. במשך שנים, ההתבוללות שלנו, התרבות הריקנית האמריקאית והתקשורת שייבאנו מאמריקה סממו אותנו. אנשי תקשורת ופוליטיקאים יאמרו לכם כי מעמד האישה, "חופש" וזכויות אדם אמריקאים זה ערך עליון. אך לא נכון הדבר. אנו כיהודים, תורתנו לא מקבלת ערך זה כעליון אלא כערך מוגבל בדין תורה. גם צורת המלחמה בה לוחם צהל מושפעת מערכים נוצריים שאנו אימצנו ולכן אנו מאבדים אבדות מתוך דאגה לחיי אזרחים "חפים מפשע" שערך חייהם שווה לזה של יהודי כי כל אדם צלם אנוש. זו פיקוח נפש להימנע מלהילחם לפי הערכים הנוצריים הללו שאימצנו. מאז אוסלו, אומרים בממשלה "אנו נבנה מזרח תיכון חדש..." כלומר, נהפוך את כול הערבים לחילונים אמריקאים כמונו” בכך קוראת הממשלה תיגר נגד כל העולם האסלאמי. אך העולם האסלאמי לא רק נהיה יותר קיצוני לקראת אימות עמנו אלא הוא רואה במלחמה נגדנו מלחמת קודש לניקוי שטח ישראל מהכופרים באסלאם (היהודים המערביים-אמריקאים). לדעתי אין לנו סיכוי והחילוניות האמריקאית המשוללת מעתנו כל זהות תרבותית מביאה אותנו לאסון. כמתבוללים אמריקאים הישראלי הממוצע נילחם נגד כל אידיאל ודת אם זה נגד המתנחלים הדתיים האידיאליסטים דוגמת ההתנתקות או נגד החמאס-הדתי או נגד החיזבאלה הדתית. למתבוללים הישראלים הללו יש גם את העזות מצח לומר "אנו השפויים והנאורים”. אנו כיום עדים להתחלת המערכה והמלחמה בין המערב ובין האסלאם שרק ילך ויגבר. אסור לנו לעמוד בקו הראשון של המלחמה הזו כאשר אנו נלחמים את המלחמה של המערב נגד האסלאם. מלחמת הציביליזציות הנה בין התפיסה האבסולוטית-מזרחית ובין התפיסה היחסית-מערבית. אצלנו ביהדות אנו שותפים לשני תפיסות עולם אלו כבית הלל ושמאי. אם לא נחזור לשורשיות התרבותית הפנימית שלנו נאבד את עצמנו חלילה. אסור לבן תורה להילחם בלבנון. זו מלחמה של הישראלים הרואים בעצמם "חילונים שפויים נאורים ומתקדמים.. " בלבד. נהינו ראש החץ במלחמת ציביליזציות שבין מזרח ומערב. אם לא נחזור לשורשיות התרבותית הפנימית שלנו ונקבע הלכה לפי דין תרה ולא לפי בית המשפט העליון נאבד את עצמנו חלילה. הערכים עליהם מבוססת דין תורתנו הינם מזרחיים ומערביים במידה שווה ולכן לא יהיה לנו אימות עם האסלאם או המערב. במשך אלפי שנים חיו היהודים בשלום בארצות ערב. עם הקמת התנועה הציונית המערבים התחילו המלחמות לא בגלל התיישבות היהודים בארץ ישראל התחילו המהומות אלא בגלל היהודים המערבים המתבוללים ובמיוחד אלו שבשנים האחרונות הרואים באסלאם מטרה לחיסול ע"י בניית מזרח תיכון חדש, מערבי- אמריקאי יותר.". הישראלים חיים בשקר של המנהיגות שלהם שטוענת כי המאבק הישראלי-פלסטינאי הנו על נדל"ן בלבד ולכן צריך להחזיר שטחים. לא נדל"ן אלא תרבות וזהות תרבותית.. זו היא שורש הבעיה.

חיים נורמליים יכולים להתקיים בכל מדינה, הלא כן? בטחון, חינוך ורמת חיים סבירה ניתן להשיג במקומות רבים. ובכל זאת, אנחנו כאן, על האדמה המבורכת-מקוללת הזאת, כי (אני רוצה לקוות) אנחנו מחפשים משהו עמוק יותר, שורשי יותר. אני חילונית לחלוטין, אבל יהודיה. יהודיה עובדת, שמתרגשת מההמנון, שברור לה שתישאר פה למרות הקשיים הכלכליים (ולמרות הצעות עבודה מפתות מחו"ל), למרות שחברים מנסים לשכנע אותי לרדת. משום שחשוב לי שילדיי ידברו עברית, חשוב לי שיחגגו את החיים היהודיים, שישמעו צפירה ביום הזכרון וילמדו על "ההגנה", הפלמ"ח והשואה. שלא יעבדו בראש השנה וידעו מה המשמעות של יום כיפור. שיקראו חיים נחמן ביאליק, לאה גולדברג ונתן יונתן. שיעשו חשבון נפש וילמדו לחיות בשלום עם החרדים והערבים כאחד. אני מחפשת נורמליות במסגרת הזהות היהודית, מבלי להתכחש לה. אסור להתכחש לה. וכל היענים שמנופפים ברהבתנות בהכרזות "אני לא יהודי - אני ישראלי" - מקרבים את הקץ. יהדות אין פירושה דתיות, או כפייה דתית. יהדות חילונית פירושה ערכים, אמונה, טוב לב, ואהבת לרעך כמוך, ובעיקר החיבוק החברתי קהילתי, שאי אפשר למצוא אותו במקומות אחרים. אנחנו אחים. נכון שלא בוחרים אחים, אבל אפשר ללמוד לחיות ביחד. זה מקור כוחנו. וזו היהדות האמיתית.

הבעייה כפי שאתה מציג אותה קיימת, ואולם התשובות שלך הן, איך לנסח זאת בעדינות, שגויות, מתבססות על חלק מהעובדות ואינן מקיפות את המכלול. מדינת ישראל הוקמה ע"י חילונים למרות התנגדות דתיים (למעט הזרם הדתי-ציוני שהווה מיעוט מכל בחינה). כדי לקבל קומצנזוס רחב ככל האפשר לא הופרדה הדת מהמדינה, ומצב חולה זה קיים עד היום. נוצר מצב אבסורדי: המדינה המערבית שבה אחוז הדתיים באוכלוסייה הוא הקטן ביותר (ישראל) חיה לפי חוקים דתיים בחלקם. מצב זה גרם וגורם במשך השנים לתשתלום אתנן כספי ופוליטי למפלגות דתיות. מבחינה אישית מצב זה הביא לפוליטיקה "מגמישי עקרונות" במקום אנשים רציניים, כך שה"מנהיגים" דהיום הם המוצלחים ביותר בקומבינות ולא האנשים שהיו אמורים להנהיג. מבחינה מדינית פוליטית, כבר שנים שהמדינה אימצה לעצמה את הראייה של חסידי הרב קוק במקום לבחון את המצב בעיניים אובייקטיביות. חוסן מדיני-כלכלי-בטחוני יושג אם נפריד את הדת מהמדינה ונפסיק להיות כובשים של אוכלוסייה עויינת, לא ע"י הפיכה למדינה דמויית איראן כפי שאתה מציע.

אם כבר אז תקרא לילד בשמו הנסיון להפוך זהות יהודית דתית לכל דבר אחר לא יצלח לעולם , אולי גם הגיע הזמן שתבינו שהעם הזה מונהג כ-3300 אך ורק ע"י הנהגה אלוקית בלבד , וככל שנתחחק מהקב"ה ונשאף להידמות לשאר העמים כך יהיה יותר ויותר קשה ,עובדה.

ארי שלום!! בגדול לכך אנו חותרים לשקט ולבטחון אבל למה אני צריך לחפש את זה דווקא כאן בישראל? יש לנו גרעין תורני באזור ת"א של חברה ציונים דתיים ואני לומד קצת איתם ,מה לעשות צריך לרדת מסטיגמות,בקיצר יש ביהדות שלנו ניחוח מדהים הרבה חכמה והגיון .ברור לי שאני לא מתחייב אבל לפחות משכיל מוסיף ידע.בהרבה יותר מענין מתואר 2 שיש לי במחשבים וכלכלה. זה פותח לך אשנב לדברים שלא לימדו אותנו מעולם וזה הכשל הגדול בדור שניסה למחוק עולם עצום של תרבות ושמו יהדות. יום טוב

מה קרה לך פרופ' מכובד? אתה באיבחת מקלדת משכתב את ההסיטוריה של עם ישראל במאה ה-20 לצורך עמדה פוליטית. זכותך להאמין בעתיד על פי בחירתך, אך את העבר לא תוכל לשכתב מתוך נוחות! הנה כמה דוגמאות: 1) הציונות הייתה מתחילתה תהליך הפיכת העם היהודי לעם נורמאלי "ככל העמים" על ידי הוצאתו מהקיום הגלותי והפיכתו לעם ייצרני, עובד אדמה ועצמאי. תבדוק את זה ותראה שזה קיים אצל כולם מהרצל ועד בן גוריון. 2) היהודים שעלו לארץ ב-90% מהמקרים היו במצב של פליטים או שלא יכלו להגר למקום אחר. אין זאת לומר ששיבת ציון לא נתפסה כמעט כגאולה, אולם הפליטים מאירופה שהביאו מאוחר יותר את אחיהם מארצות ערב קיוו ברובם מאז ומעולם לשפר את איכות חייהם (למעט אולי בודדים שעלו מטעמים אידיאולוגיים בלבד) 3) הפיכת היהודי לישאלי לוותה מלתחילה בהכוונת הייעוד לבניית הארץ. אולם בניית הארץ, בהגדרה, היא אמצעי ולא מטרה. המטרה יכולה להיות אחת משניים- ציפייה שבסופו של תהליך יבוא המשיך ויבוא סוף ההסטוריה, או מאידך נוכל לממש את חזון הנביאים ולשבת "איש תחת גפנו". נראה לי שהסברתי את עצמי. מותר לך כמובן לקוות שהעם הישראלי ישמור על תודעה "ייעודית" המנוגדת לצרכים "הביו-כלכליים" אולם בעיני זה לא ייתכן בפועל, והעם בסופו של דבר ירצה רק זאת- שקט לחיות את חייו. כך היה מאז ומעולם!

1.לא סקלנו אף אחד. 2.לכולם רק אשה אחת 3.אנחנו בכלל לא נחותות, אנחנו די שולטות בגברים.4תראה לי ממזר מנודה,אנו עושים הרבה להעלים עין.5.בכנות, לא מגיע לנו איזו מדינונת רק לנו, ההלכה מחיבת יחס הוגן לתושבים ניספחים.6ועל הכל יש אור גדול ביהדות האמיתית, התקרב נא ותואר.לצערנו,לא כל דתי מיצג אותה. גם אצלנו יש אליטות הם הצדיקים הנסתרים.

I think you are missing the point. All of us would like what you want, but here it is not enough. You might be able to live like this elsewhere, but to have a good life here you need to be willing to give, to have ideals, or a purpose beyond "let me just live in peace", you will need to be able to actively work to make this a just place. If all that people really care forand are willing to sacrifice for is their own material good, then, unfortunately, we don't have much chance here. I hope you understand this is not a criticism of you. I'm a little older, but want the same things. The point he is making, and that unfortunately some other people don't want to get, is that this is not enough. We can't really make it here like this.

התחום הכמעט יחיד שבו לא נכשלנו במלחמה, ועליו דוקא יש הרבה שבחים, הוא רוח הקרב, ההקרבה והמסירות של הלוחמים. שום הלם קרב ושום בטיח. אותם לוחמים ש"איבדו את הזהות היהודית ואימצו זהות נורמלית" לחמו כמו אריות למען בטחון המדינה, וכדי שנוכל לחיות בשקט בארצנו, ולא היו זקוקים לשם כך לאמונה דתית או משיחית. הכשלון היה דווקא של המנהיגות - אותם אלה שמקפידים לטבל כל נאום שלהם בכמה משפטים מהתנך ובקצת יהדות, אותם אלה שמעבירים סכומי כסף ענקיים לעסקנות הדתית, במקום על מטרות "נורמליות". אם נזכר במנהיגים שהובילו את המדינה בעבר להישגים והצלחות - לא נמצא ביניהם אף אחד שמה שהניע אותו היה השיקול הדתי.

האם היותי חילוני ורצוני להיות "נורמלי" מבטלת את הזהות היהודית שלי? את הזהות היהודית שלי הגדירו הגויים. הם הבהירו לי שאין לנו ברירה אלא להקים מדינה משלנו, לחזק אותה ולשמור עליה מכל משמר. זה בכלל לא קשור לאמונה דתית. אני יהודי כי אני שייך לעם היהודי, שמה שמחבר אותו (פרט לאנטישמיות) זה שפה משותפת, הסטוריה וזהות גורל. בשביל להיות ולהרגיש יהודי לא צריך לשמור על כשרות וללכת לבית כנסת. גם הקשר שהמחבר עושה בין ציונות לאמונה דתית אינו רציני. רוב הציונים שהקימו את המדינה לא היו דתיים, אך הם הבינו שעם ישראל חייב שתהיה לו מדינה משלו. זאת ועוד, רוב היהודים הדתיים היום אינם חיים במדינת ישראל ואינם ציוניים. זאת עובדה.

אז מתחילות הבעיות, אדם עוקר עצמו מהבסיס שלו- אין כל פלא שהוא תועה וטועה. רק מי שנישאר בבסיס ומבין שהמלחמה היא מלחמת דת מבחינת המוסלמים נגד "אל יהוד הווא שע'ב אל אסיל" רק מי שמבין שהמוסלם הולך עפ"י דרך זו, יבין על מה הוא נלחם. כל השנאה השורפת את גופם של המוסלם, התחילה מהיותינו נבחרים ע"י האלוהים ומאז גם מי שלא יודע את הקוראן, יודע שנולד לשנוא את היהודי ועליו לנסות (חה חה חה) לקחת מהיהודי את נבחרותו וארצו. תמשיכו עד הקץ שלכם, לא יילך לכם : אלוהים ציווה עלינו להתנחל פה, היינו פה ראשונים כשאתם עוד לא הייתם קיימים, אז תמשיכו להתקלף מקנאה כל פעם מחדש עד שתתאדו.

התוכן נכון ומטריד

ולא את רוב המהגרים מרוסיה, מעיראק, ממרוקו, מאתיופיה ועוד מקומות רבים (כלומר, יש רבים מבין המהגרים שמשלים את עצמם לחשוב שהייתה להם ברירה אחרת, אבל בפועל, מדינת ישראל סידרה את הגירתם לכאן עם מעצמות העולם, לעתים בתכסיסים מלוכלכים ובאמצעות עידוד גורמים אלימים ואנטישמיים בארצות המוצא). כבר העליה החמישית, מגרמניה של היטלר, הייתה במידה מסוימת כפויה, וכללה שיתוף פעולה פורה בין היישוב העברי בא"י לבין הממשל הגרמני ("הסכם ההעברה"). כך שכל התיאוריה שלך בנויה מלכתחילה על יסודות שקריים.

"הדור הצעיר, שאיבד את הזהות היהודית, מתקשה להבין את המלחמה הקיומית המונעת במניעים דתיים, ומתרצן בשאיפות ביו-כלכליות של האויב כגון הצורך בשטח." תראו לי צעיר/חילוני שבאמת חושב שהמלחמה אינה מונעת ממניעים דתיים. מה זאת ההכללה המטופשת ו'אונסת המפה' הזאת במאמר? בעיני זה ממש מוציא מאמינות המאמר (שבהחלט יש בו מרכיבים נכונים). חבל.

וקבלת החובה האישית לפני כל זכות שלך.כי קבלת החובה האישית היא הזכות של הזולת.כדי להבין זאת לא צריך עדין כיפה על הראש.....אבל זה לא מה שמלמדים בבית הספר הממלכתי ולא בבית הפסבדו אמריקני שיש פה.בבית הספר החילוני נותנים פרס לילד שמביא את הציונים הטובים ביותר.בבית ספר דתי נותנים פרס לילד שחילק את הכריך שלו עם ילד אחר ששכח בבית או שלא היה לו...ילדים תתחילו לחשוב ברצינות על החיים

הכל נכון , והחיבור של הדור הצעיר לשורשיות הארץ , מושטטת על היהדות. יש צורך וחובה להכניס זאת לתוכנית הלימודים. אך חובה עלינו לדאוג לחברה צודקת עם שוויון בתרומה וההקרבה למדינה. ! זאת אומרת גיוס בני הישיבות. ?

מדוע אתם קושרים בין יהדות לחוסר קדמה, מה הקשר? מה קושר אתכם לארץ הזו פרט להיותכם יהודים? השקט והשלווה? החיים הנוחים והשלווים? עצם התגובה שלכם ולא משנה כמה בעיני היא עקומה מראה שאכפת לכם מהארץ הזו שהוריכם סביר להניח הגיעו אליה רק מישום שהיו יהודים ולא בגלל שהארץ הזו הבטיחה להם שפע כלכלי או שלווה נטולת מלחמות, וגם אתם נשארים כאן רק בגלל שבתוככם אתם מאמינים שהמקום הזה שיך לכם כיהודים ציונים וישראלים. העם הזה לא התחיל להיות עם ב-1948 והרי מי שחושב אחרת הארץ המובטחת שלו לא נמצאת כאן אלא במחיר כרטיס טיסה לא יקר מכאן. ולגבי החושך שאתם רואים ביהדות צר לי להגיד לכם אחי שהחושך נובע מחוסר הידע וצרות האופקים שלכם ולא מהדת שלכם. ואני לא חובש כיפה ולא מתנחל. וחבל שאתם אחי כל כך פוחדים ממי שאתם.

I read the article and all the talkback. I think this is a marvellous sample of Israeli democracy. Kol hacavod to everybody who wrote here. But Judaism is paradoxical, not linear. Hessed and Din coexist without destrying each other. I think the problem is one of coexistence between religious and lay segments. Instead of coexistence, we see hatred. Instead of coexistence, we see contempt. I think THIS is the question. Religious leaders should teach their followers to love their lay brothers, not to despize them. This would produce respect of the laymen towards the religious ones. But as they said in ancient Greece: Against human stupidity even the gods fight in vain. Shalom al culchem.

יש יעד והאידיאלים לא מסתיימים באמצע הדרך, אין לי ספק שיבוא יום וזה הרעיון שיירש את הארץ הזו ואת קו המחשבה, השאר פשוט יתעייפו, או שפשוט לא ימצאו סיבה. סימלי שהמאמר מפורסם ביארצייט של הראי"ה זצ"ל, שהיה איש החזון ורואה הדורות בשילוב של היהודי החדש בארץ ישראל.

אין כזה ערך "קדושת החיים". אתה מביא את דוגמאת גטו לודז' רק שכחת איך זה נגמר שם... מי שאין לו מטרה למות למענה והחיים קדושים לו מהכל יחיה כעבד מושפל ונרצע במקרה הטוב. במקרה הריאלי יותר ייטבח עם משפחתו וילדיו ע"י הרוצחים המוסלמים. אני מעדיף את נגבה, משמר העמק את בית אל ואת קדומים ע"פ לודז' ות"א. וגם אני גר בחיפה בדיוק כמוך.