רוב הפסיכולוגים לא מפוצצים מחירים, לא מתייחסים אחרת למטופל שמגיע מקופ"ח, לא בוררים את המטופלים שלהם לפי מה שמתחשק להם. בדרך כלל הם ימשיכו לגבות מהמטופלים קשי היום את אותו סכום שמשלמים בקופ"ח גם אחרי שתמו הטיפולים המסובסדים. שימו לב שכמעט אף אחד מהמרואיינים הנפוחים אינו פסיכולוג קונבנציונלי, כולם "מטפלים", "מורים לחיים", "מטפלים בטיפול קצר מועד" ושאר שמות קוד לשרלטנים וקשקשנים.

כי מעולם לא עברתי טיפול ומסקרן לדעת גם כיצד זה מתנהל. האם הוא לרוב הפסיכולוג (או פסיכולוגית) מקשיב? ואם הוא מדבר - מה הוא אומר? מבקר? מייעץ? אשמח לשמוע. ובבקשה לא פסיכולוגים, שבאופן מובן יהללו וישבחו את הטיפול. YNET, אם לא יהו תגובות כאלה נשמח לכתבה נרחבת בעניין - לשמוע אנשים אותנטיים שעברו טיפול, שיספרו איך הטיפול יתנהל והאם ואיך זה השפיע עליהם. כתבה לא "מטעם" אלא סיפורים אנושיים.

שפיספסת.. And, uh, tsch, I was depressed. I was ...in analysis, I-I, uh, was suicidal; as a matter of fact, uh, I would have killed myself but I was in analysis with a strict Freudian and if you kill yourself ... they make you pay for the sessions you miss.

עדיף טיפול אינגרטיבי שזה בעצם שילוב של גישות שונות...כי בסופו של דבר אין תשובה אחת לחיים. זה כמו מזג אוויר...במציאות יש קיץ חורף אביב וסתיו... אין מצב של רק עונה אחת כל הזמן. ולכן גם החיים וגם נפש האדם זה דבר חי ונושם ומשתנה ואי אפשר לתקוע אדם על גישה אחת.אחרת מה שמקבלים זה SHRINK.

ורדה היא כן פסיכולוגית. יש לה תואר שני בפסיכולוגיה, וכל מי שיש תואר שני בפסיכולוגיה הוא פסיכולוג. ניתן לראות את שמה בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות. היא עשתה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אך לא עשתה התמחות, ולכן אינה נקראת באופן רשמי "פסיכולוגית קלינית" אך כן נקראת (רשמית) פסיכולוגית.

אני ממליצה לראיין את המנחים -פסיכולוגים או עוסי"םלפני הגעה לחדר הייעוץ -תמיד. זהו תרגיל באסרטיביות מומלץ .אפילו בניו יורק אין עושק שקורה כאן מניסיון .התחרות רבה -אין מונופול יותר.עברתי לבאה בתור אחרי ניסיון אחד. .אני חוששת שמחירים כל כך גבוהים מרתיעים את אלה שהכי זקוקים לייעוץ ותמיכה ומציעה חרם צרכנים. אם יותר ויותר יאמרו שהם לא ישלמו סכומים שמעבר לשלש מאות שח -תוך כמה שנים -זה יצליח . הפראיירים שמשלמים גורמים נזק לכולנו אני כבר שמעתי על סקסולוגים שגובים 800 שח לחמישים דקות ,לא כולל מעמ" מסכן הגבר שגומר מהר -עכשיו הוא צריך לאמר מהר בארבעים וחמש דקות מאד יקרות שהוא גומר מהר ועושה כל זבר מהר יש סקססולוגית שגובה אלף שקל גם כן - אם זה אינו עושק החלש-מהו עושק",,,

קוראים לזה דיאנטיקה, זה טיפול יעיל בהרבה (וגם מהיר בהרבה) וזה לא עולה יותר מטיפול פסיכולוגי. מי שרוצה לפתור דברים ולא סתם להתמזמז עם הפסיכולוג במשך שנים - שינסה שלושה שבועות של טיפול דיאנטי אצל דיאנטיקן מוסמך (ועם קבלות).

כשהייתי בן 30 אשתי נהרגה בתאונת דרכים יחד עם חברה שלה. היא היתה בהריון בחודש שישי. הייתי בהלם גדול מאד ולאחר חצי שנה של כאוס מוחלט התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית. הפגישות איתה היו באמת קרש הצלה לחיים שלי. היה לי ברור שהטיפול מכניס סדר ושפיות לחיים שלי. לאחר שנה וחצי של טיפולים התפנתי לאט לאט לחשוב גם על הכרות עם בת זוג. עוד לא הכרתי אף אחת אבל הנושא התחיל לעלות בשיחות. לפני כן לא הסכמתי לדבר על הכיוון הזה מלבד אמירות כלליות שאני לא פנוי לעניין. במהלך הזמן הזה חל שינוי אצל הפסיכולוגית. בהתחלה לא הרגשתי בו אבל כשסיפרתי לה שקבעתי עם מישהי פגישה היא החלה להשתנות. לפני שיצאתי מהקליניקה היא הניחה את היד שלה על הכתף שלי. לפני כן היא אף פעם לא נגעה בי. אחרי זמן קצר היא התחילה לשרבב בזמן השיחות סיפורים על עצמה ועל כך שגם היא מתמודדת עם בדידות. עדיין לא קלטתי מה קורה עד שפעם אחת היא קבעה את הטיפול אצלה בבית ולא בקליניקה. זה כבר קרה מספר פעמים בתחילת הטיפול כשהיא עברה מקום ולכן לא ייחסתי לעניין חשיבות אבל כשהגעתי אליה הביתה היא פתחה את השיחה בכך שהיא התוודתה שהיא אוהבת אותי ושהטיפול יהיה חייב להפסק. מכאן העניינים התגלגלו לרומן סוער מאד. התחתנו לאחר שנה והתגרשנו לאחר שנתיים. הטיפול והקשר הזה החזירו אותי לחיים ונתנו לי בטחון גדול העצמי.

ל-45 דקות. בנקודה זו לב הטיפול הופך לתשלום עצמו. במילים אחרות, מטפל הדורש 700 או 1000 שקל אינו עולה ביכולותיו על זה הדורש 400-500 שקל והוא משדר לי משהו שלילי ולא נעים.

עד לא מזמן היתה גם אפשרות לקבל טיפול חינם דרך התחנות הציבוריות במשרד הבריאות, אפשרות שהבטיחה טיפול איכותי בחינם. כיום התחנות נמצאות בתהליך של סגירה והצתמצמות בשל העובדה שמשרד הבריאות אמור להעביר אותן לקופ"ח והללו מנסות לחסוך. חבל. אגב לבעלי ביטוח משלים בחלק מהקופ"ח יש אפשרות לקבל השתתפות בעלות טיפול פרטי לגמרי (החזר למשל בקופ"ח כללית יכול להיות כ120 ש"ח בתנאי שרופא אישר). אפשרות נוספת היא דרך ביטוחים פרטיים (שילוח, הראל וכו') שמאפשרים עד כ12 פגישות. זה כמובן לא מספיק אבל מאפשר התחלהובכל זאת חוסך קצת...

300 שח ל50 דקות זה הרבה אבל לא בצורה קיצונית אם לוקחים בחשבון מע"ם , ב.ל מס הכנסה, שכר דירה וחשמל את העובדה שרוב שעות הטיפולים הפרטיים הם אחה"צ או בערב (כלומר ע"ח שעות המשפחה של הפסיכולוג) וגם כמה מטופלים שלא משלמים מחיר מלא. לא שיש מה לרחם אבל בכל זאת

לפחות 20 ימי עבודה בחודש, לפחות 5 פראיירים ליום, ובממוצע 300 ש"ח עלות "הטיפול" לפראייר רגיל. יוצא 30,000 ש"ח לחודש. וזה מינימום שבמינימום, הרוב מרוויחים יותר, הרבה יותר. לא רע נכון ! ובונוס נוסף: הריהוט לבית, בייחוד ספות - זו הוצאה מוכרת.

כמה שינאה יש בכל הטוקבקים על מקצוע הפסיכולוגיה והפסיכולוגים. אני חושב שכל המגיבים הזועמים פשוט מקנאים באנשים אינטליגנטים ומוכשרים שמצליחים להגשים את עצמם ולעבור מסלול קשה ואקסקלוסיבי ולרכוש מקצוע. ודרך אגב, זה מקצוע קשה מאוד, מפרק נפשית, דורש אינסוף אנרגיות והשקעה. התגמול הכספי לא גדול. אני חוזר ואומר: לא גדול!!! קל לקפוץ על ה300 ש"ח ל50 דקות, אבל הנטו של פסיכולוג עם קליניקה מלאה לא יוצא יותר מ 15000 ש"ח, ויחסית לכשרון והשכל של האנשים הללו, זה ממש לא הרבה. אז חלאס עם צרות העין. לא טוב לכם - אל תלכו!!! קוסאומו!!!

מאיפה אדם פגוע חרדה או דיכאון יכול להוציא סכומים כאלה רק מהמשכורת מינימום הוא כבר בדיכאון אז איך ישלם לפסיכולוג וכשהוא בדיכי הוא בטח לא הולך לעבודה אז אין משכורת ואין פסיכולוג. למה לא נותנים שרות פסיכולוגי כמו רופא א.א.ג. או לב או נרולוג בסכום סימילי . מזה 96 שקלים ל60 טיפולים לכל החיים כל החיים משלמים ומשלמים ובסוף מתים רק ממה שלא מקבלים בקופה.

למה לא ללכת לטיפול פסיכולוגי: 1. יוצר תלות בלתי אפשרית, את מרגישה קטנה מאות מונים על יד המטפל/ת ה"אומניפוטנטי/ת" שלך. פועל יוצא- הערכתך העצמית נפגעת. 2. יוצא ש"מתאהבים" (העברה) בפסיכולוג/ית - תוצאה- בלבול בזהות המינית וכן הפוקוס עובר מעצמך למטפל, אורח חייו וניסיון לדלות פרטים על הדמות המסתורית שאתה לא יודע עליו דבר או חצי דבר. 3. אין להם תשובות, באמתלה ש"התשובות נמצאות אצלך". לעיתים תיאלץ למשכן את הבית שלך על מנת למצוא תשובות, שהרי "טיפול דורש סבלנות".. וכך בלי לשים לב אתה נפרד מכמה עשרות אם לא מאות אלפי שקלים. 4. אתה מת לתשומת לב- שהרי מעבר להינהונים ומבטים אמפתיים- המטפלים נוהגים לתסכל מטופלים, וזה רשום להם בתיאוריות. תקראו את פרויד ואת קוהוט ותבינו למה חשוב לא להיענות למטופל. הצרה היא שמדובר בצרכים בסיסיים כמו פגישה בשעות חריגות, הארכת פגישה במס' דקות, חיבוק כשבאמת, אבל באמת זה נדרש . 5. המטפל שובר את הגבולות רק כשזה נוח לו- כלומר- הוא לא יספר לך כלום על עצמו אפילו שזה צורך בסיסי ב"מערכת יחסים", כפי שהם נוהגים לכנות. אבל כמובן שאם תשאל אותו מה מידת נעליו כי אתה מעוניין לקנות לו, הוא ישר ייענה לדרישתך (ולא, אני לא מדברת רק על עצמי, אלא על רבים ורבות מחברותיי וחבריי המטופלים ). 6 . עד שכבר אזרתם אומץ לבקש משהו, הפוקוס עובר מ"היענות / דחיית הבקשה" ל"מדוע היא נשאלה" , וכך מתחמק לו הפסיכולוג באלגנטיות מתשובה. 7. הוא יהיה איתך נחמד אבל אם תבטל פגישה או חלילה תאחר, זה לא מעניין את כבודו אפילו אם אתה על סף מוות , יש זמנים ואין לחרוג מהם, שלא לדבר על תשלום מלא אם צץ לך משהו ואתה לא יכול להגיע. כמובן שאח"כ הוא ינתח בפגישה הבאה האם זה שלא הגעת או איחרת מבטא התנגדות כלשהי לטיפול. 8. לפעמים אתה צריך גם לקבל ביקורת בונה, בדגש על בונה. אצל פסיכולוג לא תמצא את זה. למשל אם תגיד לו שאתה גנב סידרתי הוא לא יגיד לך שזה לא בסדר, אלא הוא ישאל אותך איזה צורך זה בא למלא. דווקא כאן, כוחה של התלות וההאדרה יכולה לפעול להפסקת תסמינים לא טובים . אבל מסתבר שאת התלות שלכם הם יעדיפו לקבל לשם בטחונם העצמי ולא חלילה לשם שימוש חכם בה. 9. עוד בעניין התלות- מעניין שהם מוכנים לשוחח איתכם לגבי כל דבר שקשור לקשר ביניכם, אבל הם לא טורחים להתעכב על התלות מחשש שזה יגרום לכם ליסוג, הסיבה- נוח להם כי זה מחזק אצלם איזה צורך נרקסיסטי. 10. למטפלים יש חיים משלהם. לעיתים נוח להם להראות שאתם חשובים ויקרים להם. עם זאת, צריך להסתכל על זה בעירבון מוגבל- אתם חשובים להם, במהלך השעה הטיפולית. מעבר לכך, אתם לא באמת מעניינים אותם. עצוב, עצוב, אבל נכון. בטוחה שיש חריגים, אבל הרוב של המטפלים הם בעלי משפחות שעושים חיץ ענקי בין המשפחה לבין העבודה, ועבורם אתם עבודה, ותו לא. אני לא באה בטענות, כי זה לגיטימי כמו עו"ד ורו"ח. אבל קחו את זה בחשבון, בפעם הבאה שאתם בוחרים לראות באנשים הללו כ"גואלים", מלאכים, ושאר תחליפי אם-אב. הם בני אדם, שכל כוונתם זה לעשות קופה נאה, ועל הדרך להרגיש סיפוק מעזרה לאי אילו אנשים. מצטערת לנפץ אשליות, אבל אלו המסקנות שלי מתוך אולי 10-15 חברים מטופלים + ניסיוני האישי. עכשיו עשו את השיקולים שלכם אם ללכת לפסיכולוגים ועוס"ים.

חבל שלא התאפקת עוד קצת. הניסיון הפתטי שלך לשלב כמה שמות של תיאורטיקנים ומושגים בסיסיים בפסיכולוגיה לא משנה את העובדה שמתגובתך ניתן ללמוד שני דברים עיקריים: 1) הבנתך במהות הטיפול אינה קיימת. 2) הטיפול שלך לא עלה יפה מסיבות שונות ואת בוחרת , לצורך ייפוי המציאות הפרטי שלך, להסיק לגבי כלל הטיפולים. כתבת כל כך הרבה אי דיוקים, שטויות ומיני רדידיויות שאפילו לא אתחיל להגיב עלינם אחד אחד. תגובה מיותרת.

היא עמה ביטלה כמה פעמים בדקה האחרונה. מה אפשר לומר על זה? אולי חוצפה?

מעניין שבכל זאת בחרת לקרוא אותה, ואפילו להגיב. מה קרה? נגעתי בעקב אכילס? בוא אני אספר לך משהו, אני יכולה לשים אותך, ואת כלל עמיתייך למקצוע (אני מניחה שאתה מה-so called "קליקה" המתנשאת- לא-ברור -ממה), בכיס הקטן שלי. הניסיון שלכם לבסס את הדימוי העצמי שלכם על סמך התנשאות ופטרוניות כלפי המטופלים שלכם היא פאתטית ורשלנית. כל שאתם מתבססים עליו, הן תאוריות חסרות בסיס שאבד עליהן הכלח, ומקורן בתקופה שמלפני למעלה מ-100 שנה. במקרה שלך אין הגמל רואה דבשתו שלו, ואל לך להלין עליי שבסה"כ חשפתי חלק מהתחבולות שלך ושל עמיתייך למקצוע שמתעשרים על חשבון אנשים שלא נופלים ואף מתעלים עליכם בבריאותם הנפשית. שלום ולא להתראות.

נהניתי לקרוא את תשובתך את מדייקת את בטח משכילה. את מאד מדוייקת ולא מתלהמת,לדעתי ,בניגוד לאחרים. את יודעת את האמת -את נשמעת פגועה -ונשמע -בצדק.חבל שלא עזבת בזמן .פעם שנייה שאני קוראת אותך . ניסיתי לשלוח לך מייל ולא ברור למה -לא הצלחתי מאד ארצה לשוחח איתך . אנימבקשת שתצרי קשר .

ראשית: אינני מרוצה מכך שתגובתי יצאה כל כך תוקפנית, אולם היא נכתבה בעידנא דריתחא. עליי להודות שחלק מן הדברים שכתבת נכונים. אולם - אני בכל זאת חושב ששתי תגובותייך נגועות בהרבה חוסר דיוקים, וייטב גם לך וגם לקוראים האחרים לדעת אותם: 1) ראשית, תלות בלתי אפשרית נוצרת אצל מטופלים שתלות בלתי אפשרית היא אחד ממנגנוני ההגנה והדפוסים שמלווים אותם לאורך חייהם. ברגע שהיא נוצרת גם בטיפול ניתן לדבר עליה, ולהבינה טוב יותר. 2)באותו עניין - גם אם מתאהבים במטפל/ת, אין זה אומר שתיווצר בלבול בזהות המינית, ואין זה אומר שהפוקוס יעבור מן המטופל למטפל. בטיפול אפשר לנסות להבין למה קרתה ההתאהבות, ושוב - ללמוד על הדפוסים של המטופל בחייו דרך ההתרחשות בטיפול עצמו. 3)"אין להם תשובות באמתלה שהתשובות נמצאות אצלך". נו באמת. אם את רוצה תשובות אינסטנט קני ספר הדרכה "עשה זאת בעצמך". התשובות באמת נמצאות אצלך, ובאמת צריך סבלנות. 4)לא כל התיאוריות מאמינות בתסכול מטופלים. התיאוריות המודרניות יותר מדברות על דו שיח בין שני אנשים, קרל רוג'רס חושב אחרת, ורבים אחרים. גם בתיאוריות הקלאסיות, שבהן יש לתסכול המטופל תפקיד חשוב, זה קורה לא מרוע או מאדישות, אלא על מנת לבדוק את התמודדות המטופל עם התסכול, ושוב - לבחון את מנגנוני ההגנה שלו ודפוסי התנהגותו אל מול תסכול, אך בסביבה מגנה ומאפשרת. 5)מטפל כמו שאת מתארת שייתן את מספר נעליו וכו' - לא ראוי למקצוע. אל תסיקי לגבי כלל המטפלים!!! 6)יש שאלות שעליהן המטפל עונה, ושאלות אחרות עליהן הוא לא עונה. מה לעשות - לא ניתן לספק את כל הצרכים של המטופל, למרות שאולי זו הפנטזיה שלך. 7)יש כללים לטיפול, בדיוק כמו לכל מקצוע אחר. אם קרה משהו חריג - מטפל סביר יתחשב בכך. אבל אם את מבטלת באופן קבוע - זכותו של המטפל לדרוש תשלום עבור השעה שבה לא קבע עם פציינט אחר, ולמעשה הפסיד שעת עבודה. שוב - זה גם מקצוע, ופסיכולוגים צריכים להתפרנס. 8)"אבל מסתבר שאת התלות שלכם הם יעדיפו לקבל לשם בטחונם העצמי ולא חלילה לשם שימוש חכם בה". אני מבין שאת יודעת מהו שימוש חכם בתלות, ומרשה לעצמך לקבוע ש"הם" כולם זקוקים לחיזוקים בלתי פוסקים לבטחונם העצמי ומשתמשים בך לצורך כך. שוב - צר לי על הדרך שבה התנהל טיפולך, אבל אל לך להכליל. האם את באמת חושבת שהנוסחה הפשטנית שבנית בסעיף זה אכן יכולה לתפוס ככלל לגבי המטפלים? נו באמת... 10)נכון. מסכים לחלוטין עם דברייך, ואני חושב שתגובתך הייתה נוגעת ומרשימה הרבה יותר אילו הייתה מתמקדת בסעיף זה. לי נראה ששאר הסעיפים הם רק תוצרי לוואי של האכזבה והכעס שנוצרו עקב תובנתך זו.

המייל הזה זמין, אשמח לשמוע ממך. אם הפעם לא תצליחי, אתן לך מייל נוסף. ugistar@nana.co.il יום נפלא .

קרל רוגרס -פסיכולוג אמריקאי היה מחשובי ההומניסטים ודיבר על לקוח כמרכז הטיפול הדגיש את כוחות הפונה והשפיע עמוקות על אחרים כגון וירגיניה סאטיר . נכון -לא צריך לפסול טיפול פסיכולוגי ככלל אלא לדעת למי פונים,כמה משלמים,מהי המטרה ,ולפני שהולכים על טיפול מכל סוג שהוא -פשוט לדעת על טיפול ומטפל זה או אחר -הרבה .

פסיכולוגיה זה כן מדע! ואם מה שפותר לך את הבעיות זה לשבת במסעדה ולאכול אז בבקשה אבל זה לא עובד על כולם וגם לא פותרים בעיות מלראות סרט זה אולי מרומם את מצב הרוח אך בהחלט לא פותר בעיות אז אתה תחליט לעצמך וכל אחד לעצמו!!