היא סבלה.

אני סבלתי מאוד ממיומה ענקית שגדלה לי ברחם. כשהלכתי לרופא הוא המליץ לי רק על ניתוח שהוא יעשה וכך עשיתי. ששאלתי על אופציות נוספות הוא לא סיפר לי על האופצייה הזאת. האם אני יכולה לתבוע אותו על חוסר הגינות ועל כך שבגללו חלק גדול מהרגשת הנשיות שלי נפגעה?

רוב הנשים שמבררות על האופציה הזו אינם מתאימות מסיבות שונות. רוב המיומות בגדלים שאפשר לטפל בשיטה זו לא חיבים בכלל לטפל בהן כי הן לא מפריעות. זה יותר פרסום ועשית כסף מאשר פתרון אמיתי

כמי שעברה את הניתוח והחלימה לאחר כחודשיים, אני יכולה לומר לך שאם אין לך מה לומר אז, די לחוכמה שתיקה.

אני קיבלתי את כל המידע על הטיפול הזה ובכלל באתר http://www.myoma.org/

בנות מי שרוצה להבין בדיוק איך הטיפול עובד חייבת לראות את הסרט. כל אישה שסובלת ממיומות חייבת להכיר את האופציה הנוספת.

נותנים לך כאן אופציה לא ממש יקרה ויעילה. ולא, אני לא קשור למרפאה שעושה את זה אבל מכיר את הפרוצדורה

הטיפול אמנם לא (!) מתאים לנשים רבות. מס' 4 - הטיפול עזר לך? - מצויין; עזר לנשים נוספות, אך לא לרוב הסובלות ממיומות (ורוב "בעלות" המיומות בכלל לא ממש סובלות מהן). אל תסיקי ממקרה אחד או מקרים ספורים, החשובים מאוד כשלעצמם, לגבי הכלל. הסטטיסטיקות וממצאי המעקב אחר המטופלות הם המקור האמין יותר לידע. עוד זאת - במקרים לא מעטים, הטיפול, גם לאחר שבוצע - לא פתר את הבעיות. אין זה מבטל את נחיצותו או יעילותו או חדשנותו והקלתו במקרים הולמים. לדאבוננו, בעיית המיומות רחוקה מפתרון ממשי. ובנתונים כיום - רוב הרופאים בארץ (וגם רוב הרופאים בארצות-חוץ) - מציעים דרך אחת ויחידה לנשים משנות הארבעים שלהן, לערך, והיא - כריתת הרחם. ניתוח שיכול לגרום בעיות אורולוגיות ואחרות (עלול, לא יגרום בהכרח. יש הטוענות כי ניתוח זה היה דווקא הדבר הטוב ביותר שעשו למען עצמן). ניתוח להסרת המיומות לבדן תוך שימור הרחם - גם כשמדובר במיומות 'ענק' או בעשרות מהן (כן, כן, ברחם יחיד) - אינו מוצע במקרים אלה מסיבות שונות, הנובעות בעיקרן מתפיסה לפיה הרחם 'מיותר' החל מגיל מסויים. סיבה נוספת: המיומנות הכירורגית הרבה יותר הנדרשת מן המנתח. לכן נוהגים רופאים רבים גם להפחיד (מה שחלילה אכן יכול לקרות בשל מיומנותם הדלה יחסית) כי המנותחת עלולה לאבד דם רב במהלך הניתוח, פעמים איבוד דם קטלני. אלא שיש כיום אמצעי עזר שונים (לא כולם זמינים בארץ) שייעודם - מניעת דימומים ושליטה עליהם במהלך ניתוח. אבל, אין שום סיבה ממשית להעדיף כריתת רחם על כריתת המיומות לבדן (או יש הנעזרות גם בטיפול רדיולוגי, למשל, שאף הוא לא מתאים לכולן, וגם הוא - בעיותיו בצידו). ולרופא המכובד ולתגובתו המרגיעה, שהרי הוא אינו ניצב בפני הבעייה ואיש לא מציע לו להסיר את רחמו שלו - תודה שאתה טורח להגיב, אך קצת פחות שחץ, וקצת פחות נגטיביות עוד לא הזיקו לאף אחד ולשום רופא.

מומלץ להתייעץ עם אנשי ביטוח המבינים בתחום.ההמלצה אובייקטיבית לחלוטין

עכשיו אתם מבינים שטיפול אולטראסאונד אינו כל כך תמים ולא כדאי להרבות בו במהלך הריון רק למקרים דחופים ונצרכים כי זה עלול להזיק לעובר

רבותיי, כתבה זו כל כולה פרסומת של אגף גניקולוגיה בשיבא ובעיקר של פרופ' משיח. יש פעולה יותר טובה שאפילו קונדליסה רייס עשתה למיומות שלה וזו האמבוליזציה באמצעות צנתור (רדיולוגיה פולשנית). בידקו גם אופציה זו לפני שאתם מחליטים.

בגוף הכתבה נאמר שהטיפול הזה חוסך ימי אשפוז ארוכים וימי עבודה של הצוות הרפואי. במקום לצ'פר נשים שמוכנות "לחסוך" למערכת הבריאות ולבתי החולים - גובים מהן תשלום של 19,000 ש"ח "סמליים" !!! ל מ ה ??? עוד עלול להתקבל הרושם שמטרת מערכת הבריאות היא קודם כל "לעשות קופה". הטיפול הזה היה צריך להיות מוצע במחיר סביר ולא במחיר שחיטה.

צודקת רננה מ-3. הטיפול הזה טוב כנראה רק למיומות קטנות ואלה ממילא לא מפריעות. למיומות הגדולות באמת, הטיפול הזה לא מתאים. ישנה עוד אופציה של ניתוח דרך הוגינה, בלי חתך בבטן, אבל גם הוא רק למיומות קטנות ובינוניות. לי היתה מיומה ענקית והאפשרות היחידה היתה פתיחת הבטן. לטעמי, זה גם יותר בטוח. ככל שהפעולה נעשית ממרחק גדול יותר, נדרשת מיומנות גדולה יותר של המנתח - מה שגורים להעלאת רמת הסיכון.

הטיפול הוא ניסוי בלבד, התוצאות לא תמיד טובות! למי שיש מיומה מעל 10 ס"מ טיפול זה לא יעזור. הטיפול הוא ניסיוני בלבד לידיעתך

צורחת על הרופא

זה לא כל כך ללא סיבוכיים אני זוכרת באה אישה ישראלית מחול לעבור את הטיפול וניפטרה אז מה אתם אומרים ממחים גדולים

לפני שנתיים, אחותי (בת 37)עברה את שיטת "הצינטור" בבית חולים תל השומר. במשך כ- 8 חודשים, סבלה מחום גבוהה וחולשה. היא הייתה מס' פעמים במיון, ולא עלו על הבעיה. בסופו של דבר, היא נדבקה בחיידק אלים(כתוצאה מהטיפול) כל הרחם היה מודלק, ונאלצו להוריד את הרחם מיידית.

בהתחלה רצו לנתח אותי רגיל עשיתי בדיקת הדמיה והחליטו שלא כדי , שנה מאוחר יותר למזלי היגיע לבית חולים סורוקה מכשיר שבודק היסטסקופיה אבל מחדיר הרבה נוזלים ופשוט שותף את הרחם ומוציא החוצה את השרירן ע"י תלישתו ולכן לא פתחו לי את הבטן וההחלמה לקחה שבוע , קצת דימומים אבל בסך הכל תהליך שבזכותו הריתי אחרי טיפולי פוריות רבים ללא הצלחה .

אני ביררתי אצל רופא הנשים שלי, ואפילו הייתי אצל פרופ' מומחה ומפורסם בארץ לגבי הטיפול הזה. והוא אמר במפורש, שזה טיפול חדש יחסית, די ניסיוני, לא בטוח עדיין, וכן, הוא לא מתאים לכל אחת. במקרים של מיומה גדולה, כמו שלי, זה לא מתאים. זה מתאים רק למיומות קטנות מאד. ומיומות קטנות במילא לא מפריעות. הגדולות הן אלו שגורמות לכאבים וסיבוכים. אז לא להתלהב יותר מדי.

אני בת 41, נשואה ואם ל2 מתבגרים. בבדיקה שגרתית הרופאה גילתה אצלי מיומה גדולה, שהתפתחה מהר הביאה לדימום מאסיבי ואנמיה, עד צורך לקבל מנות דם. שמעתי על טיפולים האלטרנטיביים, אבל בחייכם - להתרוצץ אצל עוד ועוד מומחים, שיתנסו עלי בטכניקות חדשניות, עוד ועוד אצבעות יבדקו אותי מכל כיוון - לא נראה לי. לחכות לתורים, לבזבז ימי עבודה, לראות אם מסתדר, לנסות אולי טיפול אחר... וכל אותו זמן לסחוב דימומים ואנמיה. לי זה לא התאים. רופא נשים קבע לי תור לניתוח (פתיחת בטן) תוך 3 שבועות. מכבי זהב - הכל על חשבונם, באסותא (מוקם נעים ויחס מצויין מצד הצוות). הניתוח היה ביום חמישי. ביום שישי כבר קמתי ובשבת שוחררתי הביתה. אם כאב - לקחתי אקמול. בשבוע שלאחר מכן כבר חזרתי חלקית לעבודה (משרדית). תוך חודש וחצי חזרתי למצבי הרגיל, להתעמלות ולסקס, שאכשהו דווקא השתפר מאז! הרחם לא חסר לי, גם לא המחזור, אין לי צורך באמצאי מניעת הריון. נשיותי לא נפגעה. בעצם שכחתי כבר מכל העניין, רק הכתבה הביאה אותי לספר שוב. אז מי שהחליטה על ניתוח - שיהיה לך במזל, זה לא כזה סיפור. לחברות מכבי בדרום - המנתח היה ד"ר גרברניק.

הסכום שאת מדברת עליו הוא בתנאי שמגיעה לך הנחה...מביטוח כלשהוא.... המחיר הוא 19,000 ש"ח!

את באמת מפגרת כי לא כל עם ישראל מבוטחי מקבי שרותי בריאות

חברתי עשתה את הטיפול הנסיוני בשנה שעברה והמיומות נשארו - טיפול לא עזר.

שטויות במיץ! אחותי עברה כריתת רחם, ההחלמה איטית וכואבת, אסור היה לה לעשות בבית כלוווום, ולגבי החזרה לעבודה - רק אחרי חודש וחצי הרשו לה לחזור ל-4 שעות עבודה ביום. לא יותר. חוץ מזה שחיי המין שלה נפגעו לתמיד. העצבים הרגישים נפגעו פגיעה אנושה על ידי איזמל המנתחים. נשים - לתשומת ליבכן!!!

הטיפול אכן לא מתאים לכל אחת וישנם קריטריונים מסוימים שלא כולן עונות עליהם. (צודקת מגיבה מספר 3). הטיפול הוא עדיין נסיוני, אין עליו מחקרים לטווח הארוך, והוא ניתן בשל כך רק במרכז אחד בארץ. בשלב זה יש יותר מיומנות ויותר נסיון בשיטות ניתוחיות, ולכן רוב הרופאים עדיין ימליצו על כך, למרות שהרפואה היום הולכת יותר ויותר לקראת פתרונות לא כירורגים לבעיות שבעבר זה היה הטיפול היחיד להם. באופן כללי על הרופא להסביר למטופלת את כל אפשרויות הטיפול, כירורגי ולא כירורגי, אולם הוא יכול לומר לה מה לדעתו יותר יתאים לה (ישנן גם אפשרויות טיפול תרופתי במיומות, אבל גם זה לא מתאים לכל אחת) וההחלטה הסופית היא משותפת בהתאם לרצונה של המטופלת. בסך הכל - האפשרות קיימת, במגבלות שלה.