תתעורר, גרוסמן! הערבים לא רוצים אותנו פה! האדמה ממש לא מעניינת אותם. תפסיק להיות תמים. התמימות כבר הרגה אצלנו אלפי אנשים.

הנאום של גרוסמן היה מרגש ואני רוצה לחדד אותו כי רוב הציבור הנאור מרגיש כמוהו ויודע שאין להאשים את האזרחים בריקבון המדינה ,האחראיים לכך הם חבורת המושחתים עלובי החיים ורודפי השררה שיש בממשל מדינת ישראל! חייבים למצוא דרך להחזיר את השלטון לאזרחים !רוב רובה של המדינה הם אנשים בעלי לב טוב ערבים ויהודים כאחד אנו חייבים להכנס לשליטה במדינה! לא ייתכן שאנשים רקובים במפלגות חשוכות ישלטו פה שנה אחר שנה עשור אחרי עשור חייבים שלטון חילוני נאור עם אנשים טובי לב ובעלי מנת משכל גבוהה שירצו לעשות ולתרום לעם ולא להרוס אותו

כל הכבוד !! הלואי ומנהיגי מדינת ישראל יתעוררו ויקיבו לדברי ךץ אתה מנהיג אמיתי והגיע הזמן שלמדינת ישראל תצמח הנהגה עם חזון ושאר רוח ותיצור פה עתיד עם תקוה ושלום ביננו ובין שכנינוץ תודה שהארת לעם ישראל שיש דרך ואפשרות לחיות כאן בשלום.

כל הכבוד אי של שפיות בתוך מזבלת השחיתות האופפת אותנו. ארץ ישראל היפה במלוא הדרה. אתי ר"ג

ראי אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאד...

שבריו של דוד גרוסמן אינם מתאימים לטקס ממלכתי. אם ברצונו להביע עמדה פוליטית - שיעשה זאת בדרך המקובלת ולא ינצל ארוע המיועד לכל העם ולא רק לקיצוניים מהשמאל. רבין היה ראש הממשלה של כולנו.

הייתי רוצה לראות אנשים עם שעור קומה שכזה מובילים את המדינה.

אתה ושכמותך הם אלה שהביאנו עד שפת התהום!

ערוץ 1, 2 וערוץ 10 שידרו במקביל בשידור חי את נאומו המלא מתחילתו ועד סופו. תארו לעצמכם שהיו משדרים את העצרת לזכר רחבעם זאבי ושם נותנים בשיא הפרייםטיים שידור ישיר לנאום של חצי שעה של בני אלון בזכות הטרנספר לערבים. רק בישראל אפשר לסבול התעמרות והשתלטות בכח של השמאל על לוח המשדרים הטלוויזיוני.

לדוד היקר! הנאום שנשאת היה כל-כך מדויק ובהיר. אני מורידה בפניך את הכובע על האומץ שלך לאמר את הדברים בצורה שאמרת. הזכרת לי את הנביא ישעיהו בפרק א'. אני שמחה וגאה שאדם כמוך יושב בעמי. נתת לי תקוה. והזכרת לי איך באמת יכול להיות פה! מאחלת לך שתהיה מוקף תמיד באהבה, ללא ספק אתה ראוי לה.

מעולם לא שמעתי כל כך הרבה כעס וכאב כמו בנאום של גרוסמן. זה הנאום החזק ביותר ששמעתי. כמה שהוא צודק ,חבל רק ששמר על איפוק ולא דרש מההנהגה לבעוט את עצמה לכל הרוחות מהממשלה או ללכת לבחירות עכשיו!

מה שעצוב זה שאנשים רמים כמות גרוסמן יודעים מה צריך לעשות אך אינם רוצים לקחת חלק בקלחת הפוליטית ולכן המדינה שלנו נראית כמו שהיא נראית.

לגרוסמן שלום ראשית אני מאחל לך הצלחה בחיים ואני משתתף בצערך על ניפלת בניכם אורי אני קראתי את הנאום שלך ולא הצלחתי לראות אותו אני מועדד איתך על השלום ביחד די כבר מלחמות

מעבר להיותך הסופר האהוב עליי, מעבר להזדהות העמוקה שלי עם רבות ממילותיך כאן, מעבר להכל - תודה על שדיברת. שלא תדע עוד צער. ענת/ג'יימס

סופרלטיבים סתמיים לא ישוו לתחושת המחנק המציפה את הגרון למשמע דבריו של גרוסמן. והרי המראה מונחת לפנינו... כל שלינו לעשות הוא להרימה, להתבונן בה לעומק, ולקלבל את ההחלטות הכואבות. האם פנינו לקומבינה ולשחיתות הרסנית או לשיקום מעמדנו בעיני עצמנו. מי יתן ואנשים כגרוסמן יעמדו בראשנו.

מכתב לדוד גרוסמן כאשר רבין נרצח בידי יגאל אמיר הייתי נער בן 19. שמעתי על כך כשהייתי עוד בסדיר, ואני כמו הרבה ישראלים אחרים, זוכר במדוייק את הרגע בו שמעתי על הרצח. זה היה אחד מאותם רגעים בחיים שאף פעם אנחנו לא שוכחים איפה היינו ומה עשינו באותו רגע ששינה את פני המדינה. מאז ומתמיד הגדרתי את עצמי כימני, ולמרות זאת היה לי ברור שאין ברירה, אנחנו חייבים לנסות ולהגיע לאותה נוסחת פלא בלתי אפשרית כמעט שתאפשר לנו לחיות בשלום במדינה הזו – הסיכוי היחידי שלנו לשרוד כעם בעולם הזה. אפילו היום כאשר אין הבדל גדול בין ימין לשמאל, לפחות עבור השפויים שבשני מחנות אלו, אני מגדיר עצמי כימני שמבין שהדרך היחדה שתביא שלום חייבת לעבור דרך שולחן המשא ומתן. לפני כמה דקות חזרתי מהעצרת לציון אחד עשר שנים להרצחו של יצחק רבין, אבל גם כעת כאשר אני יושב מול מסך המחשב בביתי אני עדיין שומע את קולך המרוחק מהדהד מהככר... אני עזבתי את העצרת באמצע הנאום שלך. זו איננה העצרת היחידה שאליה באתי והתאכזבתי, חשבתי שאולי השנה העצרת תעסוק באמת באדם יצחק רבין, במנהיג - בעובדה שאדם אחד, בהינף אקדח ושלושה כדורים ביצע פשע נורא - לא רק נגד השמאלנים שבארצנו, אלא נגד כל אזרח... וזה כולל אותי. אדם שלא בהכרח מסכים עם הדעה הממוצעת הרווחת בין באי העצרת, אדם שמרגיש שהנה שוב גזלו ממנו את הזכות להרגיש שייך לכל האנשים שבאו להתריס כנגד אותם שלושים אחוז מהסקר המטופש. אתה מבין, מר גרוסמן היקר, אין לי צל צילו של ספק שיש לך זכות לחשוב ולומר את דבריך. שילמת מחיר יקר, יקר מנשוא. כמו עוד הרבה משפחות... זה מקנה לך את הזכות לדבר. גם אני שרתתי במלחמה כלוחם בדרגת רב סרן, אבל אתה לקחת ממני היום את הזכות הבסיסית להתאבל על הרצח הנפשע כאדם ולא כשלט של שלום עכשיו. עזבתי את העצרת באמצע הנאום שלך ולו בגלל הסיבה שלא אמרת מילה על יצחק רבין, לפחות לא עד חצי נאומך, ואני הנאיבי חשבתי שבאמת הפעם לא יהיו נאומים פוליטיים בעצרת. וזה בדיוק מה שגורם לי לחשוב על אותם שלושים אחוז שהצליחו לגרד מחפשי הכותרות – שהרי ברור שכך יהיה המצב אם יש פלח שלם באוכלוסייה שהופך את רצח ראש ממשלה בישראל לרכושו הפרטי ושלא מאפשר לרבים אחרים לקחת חלק ולהבין מה קרה פה באחד עשר השנים שעברו מאז. אין ספק שיש משהו רקוב בהרבה דברים שקרו במדינה מאז, אין ספק שקרו הרבה מחדלים אבל בשביל זה יש ועדות חקירה ותקשורת שתקפוץ על כל מחדל ושחיתות ולא עצרות לזכרם של מנהיגים... הטעות הגדולה של השמאל היא שהוא מרחיק את אותם עשרות האלפים שהיו מגיעים הערב אם היו רק בטוחים שהם יכולים להזיל דמעה בככר בלי להתנועע במקום בחוסר נוחות כאשר הם שומעים עוד פוליטיקאי שמתעלם מהמהות כדי להעביר את תפיסת עולמו על המציאות היומיומית שלנו שאולי לדעתך יש קשר בינה ובין הרצח - אבל לדבר עליה זה להכניס גול עצמי. באתי כי כואב לי, כי חשוב לי להראות שלתפיסתי, האבל צריך להיות של כולם ללא הבדלי דת גזע מין והשקפה פוליטית. הלכתי כי אני לא רוצה להיות עוד מספר בסטטיסטיקה של הפגנה שמאלנית...

מדי נוטה שמאלה.

מנהיג בדמות סופר עם תוכן ולא סתם פולטיקאי או ביטחוניסט. הוא נאם כמו בגין ובן גוריון!!!!!!!! כמו אבא!!!

הלוואי שאנשים כמוך וכמו חבריך עוז ושות היו נכנסים לפוליקה את כל המהפכות הגדולות עשו האינטלקטואלים ולא הפוליטיקאים...

הייתי בעצרת כמו כל שנה. כשדוד גרוסמן עלה לנאום פתאום נהיה שקט מוחלט וכולם הקשיבו. כל מילה שלו היתה אמת. כל משפט היווה קונצנזוס ולווה במחיאות כפיים. מי ייתן וההנהגה שלנו תקרא את הנאום ותפנים ממנו משהו. תודה לך גרוסמן ותודה לכל מי שהגיע לכיכר בפעם ה- 11. לא שכחנו את רבין ולא את דרכו. ולך- הרוצח- שאני אפילו לא אגיד את שמך כאן. אם במקרה אתה קורא אז זה, שתדע, שכל עוד חיים כאן אנשים שפויים במדינה אתה לא תשוחרר. ותמיד יחיו כאן אנשים שפויים. כי אנחנו הרוב. תסיק ת'מסכנה בעצמך. 4.11.95 לזכור ולא לשכוח