חברים, אלה החיים ! במוקדם או במאוחר כולכם תתמודדו עם הממוות.. לצערי הרב .. נחשפתי למחלת הסרטן בגיל צעיר מאוד .. כשדודתי נפטרה מהמחלה..ולא האמנתי שאחרי שנים אאבד גם את אימי האהובה מהמחלה. ההתמודדות.. היא של כל המשפחה והיא לא פשוטה בלשון המעטה. זו טראומה לכל החיים.. אני מבינה את דני מעמקי ליבי.. כשמבשרים בשורת איוב כזו.כל דרך התמודדות היא לגיטימית! לאלה שלא נוח להם עם הישירות .. תעברו הלאה.. אבל מתי שהוא זה יתפוס אתכם. דני, תנצל את ימייך הטובים עם המשפחה האהובה שלך עם אשתך וילדייך.. היא זו שתישאר עם הכאב הנוראי ותצטרך להתמודד .. ורק היא ! לא חברים.. ולא מכרים.. אנשים ממשיכים הלאה. הכאב והצער הוא של המשפחה הקרובה בלבד! אחת שהיתה שם - לצערי הרב!

דני היקר! ריגשת אותי עד מאוד, אני חייבת לומר שאתה אדם חכם חזק וגדול מהחיים - זה מה שגם אמרו עליך מכריך מהעבר... אני מאחלת לך שתגבור על המחלה ותאמין שכפי שנעשו ניסים לאבותינו כך יעשה גם לך. רפואה שלמה - אמן.

לחיות ולמצות כל רגע.

יש אנשים שמקבלים את המחלה ולא רןצים להתמדד אני חלתי בסרטן לפני 4 שנים ואני אומר לך שאין לך בררה אלה לחשוב שתצה מהמחלה למות ? כולם מתים בסוף זה הדור הבטוח ביותר על כדור הארץ אבל עים יש טיפה סיכי שאני יאריך את חיי אני לא הותר כל זמן שהנר דולק יש סיכוי ואני אמר לך על תותר על החיים יכול להיות נס למות יש לנו זמן אני סה בן 58 ואני רוצה לחיות לראות נחדים ולנצל כמה שהפשר את החיים אני מבקש ממך למה אתה מותר יש אנשים שיעסו כמוך אני חושב שזה לא מוסרי כלפי האנשים שחולים עם אומרים לאצמם אינה אין סיכוי לצאת מהמחלה וזה גורם לאנשים לותר אני חושב שזה עושה שרות רא לחולי הסרטן שנותנים לך במה שיש אנשים חולים שיעתקו את מה שאתה עושה ???אני מבקש ממך לפנות לכל בבקשה ????שלא טוב המעשה שאתה עשיתה ואתה מבקש שלו יפסקו לטפל בעצמם!!!!!!!!!!!!!!!! אני מצפה לפניה לחולים!!!!!!!!!!

דני חמוד רק היום הצלחתי לראות ולקרוא את שכתבת אני כרגיל מתרגש דני אני שכן שלךונימנה על המחזיקים בדעה שזכותך המלאה לכתוב את הגיגי נפשך. אני גם סבור שאתה אדם חכם שיודע היטב מהי מהות מחלתך ולאן היא מובילה אותך. אני חושב שכל אדם הוא ספר שלם של חיוותיו. הספר שלך מוצא חן בעיני בעיקר בגלל היושר הפנימי שלו. אני מתאר לי שכבר ערכת לעצמך לוויות. כל פעם שינית בודאי את נוסחים שיגידו שם. בשבילי אתה אחד האנשים הישרים ביותר שאומרים את אשר עם ליבם ללא חשש מתגובות כאלו או אחרות. כל כך הרבה כיסויים אעשים עוטים על עצמם וקשה לדעת באמת מה הם מרגישים. תבורך בידידות יאיר

שלום לך דני פנחס! קראתי בעיון רב את כל מה שכתבת .חבל מאד שזוהי דעדך . ואתה מוותר מהר מאד על המשפחה והחיים . גם אני הייתי באותו בית הספר שבו אתה נימצא . יתרה מזו ימי היו ספורים .לא הרמתי ידים . ידעתי להילחם ולהיות חזק למרות כל הטיפולים שעברתי . והם היו קשים קשים ללא נשוא .ואני הייתי בידיוק בגילך 58 כשהיתחלתי את משא איוב . יש לך ילדים ומשפחה אוהבת (ואולי גם נכדים מתוקים )לא חכם להרים את הידים .וכל כך מהר להיכנע . זה לא פייר .המשפחה שלך עדיו אוהבת וצריכה אותך . היום אחרי כ-5שנים אני בריא ואין עדות למחלה .ובחמש השנים שקיבלתי מתנה מאלוהים זכיתי לחתן 2ילדים ולראות 5נכדים מקסימים . דבר שלא האמנתי שהזכה ליראות .ובקרוב אים ירצה השם ניזכה בנכד נוסף .(יש לי 3ילדים )על תרים ידים . החיים יפים ועל תחרוץ את דינך .מישהו שם למעלה אולי לא קבע עדין את מותך .למה אתה קובע זאת. לא כואב לך להיתנתק מהאנשים כי יקרים לך?בטח בשם ותיראה שפיתאום הכל מיסתדר . אני לא דתי כך חשבתי לפניך וכניראה שאלוהים אוהב אותי ונתן את החיים . אני מחזיק לך ידים ומאמין שאולי דברי יגיעו לאוזנים קשובות .אמן .

שלום,דני, אני מעריכה מאוד את התכונה הבולטת מאוד אצלך:לא להלחם בטבע.הוא הרי תמיד ינצח.זוהי הכרה במציאות ולא פסימיזם.הרגש טוב. עדה י

דני היקר! שלום וחג אורים שמח לך ןלבני ביתך. ריגשת אותי מאוד אתה אדם חכם מאוד עם חוש הומור שאני מאמינה שמחזיק אותך בימים אלה.אני מאוד מבינה את ההחלטה שלך לא להמשיך בטיפול אך גם לא מסכימה איתך.עם כל הכאב , התסכול, חוסר האונים וכל מה שמתלווה למחלה עדיין יש לך משפחה חמה ותומכת שאני מאמינה שהיו רוצים לראות אותך נלחם ולא מוותר ואולי מקבל עוד כמה שנים טובות עם המשפחה . יישר כח! היה חזק ואנו נמצאים בחג החנוכה חג הניסים אני מתפללת בשבילך שיהיה לך נס גדול ושהכל יסתדר ותרגיש טוב. בברכת יום טוב ובריאות טובה.

בתור בת יחידה שגדלה עם אם בלבד, שגם היא בת יחידה שהתאלמנה באחת בגיל 40 וגידלה אותי לבדה, ללא תמיכה של משפחה גדולה וחזקה, אני יכולה להודות שאני מוצאת עבורך נחמה במשפחה הגדולה. אולי זה חורק לפעמים, ולא כולם מתנהגים כפי שאתה מצפה, אבל לפחות יש מאחוריך שבט, שבצורה כזו או אחרת עומד לצדך ולצד משפחתך

בטח שאני מכירה את דני . ונפגשתי איתו ודיברתי עימו יותר ממה שאת מדמיינת לך . תרגיעי את עצמך לפני שאת מגיבה באימפולסיביות...

המילים שלך חסרות רגש . יוצא מתוך תשובתך שאת אישה רעה מאוד. מה שוודאי הוא שאיש לא יודע מתי תיפול הרעה בביתו ואיך ינהג - אז תיזהרי. כי אני מכירה את דני אישית ובטח לא היטפתי לו אלא רק ניסתי לחזק אותו.

I wish you and your family all the very best during this difficult time.You must be a very special person to be able to share your pain with a smile,I admire you for that. If you wish for a pen friend I am more than happy to let you have my e-mail. Be strong Sara

דני, נגעת לליבי. אין לי הרבה מה לומר לך, ואולי גם זה חלק מן הפחד לעמוד אל מול המוות, גם אם של מישהו אחר. אני מתפלל שחייך, ארוכים יותר או פחות, יהיו נעימים לך כמה שיותר. ומי יודע, אולי יתרחש נס.

לפני רבע שעה מיהרתי לעבודה..... התחלתי לקרוא ונשאבתי. כבר שום דבר לא דחוף. הלוואי שיקרה לך נס. מגיע לך!

דני שלום ! אני מחזק אותך בהתמודדותך המרשימה בגורלך,עושה לי רושם כי אתה מנוווט בדרך קשה לבדך,ברור לי כי האנשים סביבך (חבריך,וחלקים ממשפחתך) לא תמיד מסוגלים פשוט להיות שם לידך ,לצערי ידידי אנשים רבים אינם מסוגלים להתמודד במודע בחייהם בשאלת החיים והמוות ,רוב האנשים ממעטים להיישיר מבט ב"חייהם הבריאים",לתקן דרכם,לאהוב ולסלוח, לשנות כיוון ולעשות מה שבאמת אוהבים. כך שגם בחיים שבשיגרה נמצא בלגן גדול ובבואם לסוגית המוות האימפוטנטיות שולטת.אולי כדי לסלוח להם, אולי למצוא דרך להפרד מהם "בלי כתוביות"- יכול להיות שהיכולת שלך לדבר בחופשיות על מה שמפחיד אותם ביותר מפחיד אותם פחד מוות... והם כמובן לא ישנו טוב בלילה. אתה יודע היום שאנו כולה אנשים ומירקם חינו עלול להיסדק בכל רגע אין אנו שווים יותר או שונים יותר משאר בעלי החיים.אני מאחל לך פרידה נאה מכל אהובך .עופר

דני שלום !!! אני מבינה את ההרגשה של הסובבים אותך אמא שלי חלתה בסרטן, וקשה נפשית להתמודד עם עצם התהליך שקרוב משפחה ושהחולה צריכים לעבור אבל מנסים להיות חזקים, ואני חייבת לומר לך שאני גאה בך על סמך מה שקראתי על שהפסקת את הטיפולים על מנת לחיות כשאתה צלול צריך הרבה אומץ . ומי שמפחד ליצור איתך קשר אז הוא פחדן לא הרבה אנשים יודעים להתמודד במצבים כאלה ומפחדים שלא תמיד הם יגידו את הדברים הנכונים או יתנהגו בצורה הנכונה. ואתה עדיין בחיים תמצא את הטוב שיש. אז אני מאחלת לך רפואה שלמה והמון כח לך ולבני משפחתך.

אני חולת סרטן מזה כמעט שנה, נאבקתי עם תרופות מאוד קשות שהחלישו אותי וגרמו לי לכאבים בלתי נסבלים, הייתי על מורפיום במשך כל החודשים הללו. להגיד לך שזה קל, אני לא אומר זה מאוד קשה, אך תמיד בתוך ראשי דמיינתי את עצמי יוצאת מהמחלה וחיה חיים רגילים גם בשעות הקשות ביותר ובלילותי הלבנים מכאבים. ירדתי המון במשקל כי לא אכלתי כמעט כלום. היום אני עדיין בטיפולים אך הרגשתי השתפרה בגדול!!!!!! אני עובדת, אוכלת ישנה טוב וחיה את הרגע. אני יודעת שזה קשה אך אתה צריך לעבוד על המחשבות שלך ובמקום לחשוב על המוות לחשוב על חיים טובים יותר. לי בישרו אפילו שאני לא אוכל להביא ילדים, אני רווקה ואין לי ילדים וזה לא שובר אותי. החיים חזקים מהכל וצריך להילחם!!!! תאמין, תאמין, תאמין שתצא מזה, ואתה תצא. אני לא קוראת לך חלש, אבל להרים ידיים? מה פיתאום???? תחיה בשביל הילדים שלך!!!!! למענך!!!! מחכות לך שנים יפות..... כל כימוטרפיה שתעבור תחשוב במודע, שזה יעזור לך, וזה יעזור. אל תרים ידיים.

דני יקר.למענך,למען אשתך וילדיך וכל הקרובים אליך אנא,המשך בטיפולים.כל העם היושב בציון,אנשים,נשים וטף ,מיחלים ומאחלים לעצמם להמשיך לקרוא את מאמריך היפים שכה מזרימים לחיינו אהבה לזולת,ויהי מי שיהיה.הנה קראנו איך קורא 'ערבי מנצרת' מאחל לך כל טוב.ובטוחתני שאינו היחיד.ה' עמך גיבור החיל.

שלום דני אני לא אלאה אותך כמו האחרים שמרחמים עליך כי אתה החלטת לוותר על חייך בעיניים פקוחות ובדעה צלולה אני יכולה להסכים ואני יכולה גם לא ואני לא אני תוהה האם כשויתרת על הצורך להאבק על חייך שיתפת את בני המשפחה בקבלת ההחלטה על גורלך וגורלם האמן לי הפרידה מאהוב ויקר קשה מאוד אני מאחלת לך ימים שקטים רגועים ויפים נצל זמן זה לאהוב ולחבק את היקרים לך כוכי

דני אתה צודק החיים צריכים להמשך ולא צריך להספיד אותך כל עוד אתה חי וכולם צריכים להמשיך במה שהם עושים.

דני תשלח לי את האי מייל שלך אני רוצה להתכתב לאימייל שלך

קראתי את הכתבה בעיתון וכולי מלאת אהדה והערצה.יש צורך בתעצומות נפש גדולים כדי להחליט ולהמשיך הלאה . תמשיך לצחוק עם ההומור הציני שלך (אפילו שקשה לי איתו). חזק ואמץ . אני מאמינה באמונה שלמה שהאל למעלה ישלח לך רפואה שלמה ויסלק את מלאך המות ממך, אמן. ן

אל תקברו אותי לפני שאני מת לכול זמן ועת לכול חפץ עדיין צלול בדעתי לא רחוק היום בו אוכל להתבונן בכם רק מבעד לערפילי הכאב וענני המורפיום הסרטן הוא רק במעי לא שלח עוד גרוגותיו אל יכולת הצחוק אל הצורך לחבוק טרם הצמחתי זנב תוכלו ללחוץ את ידי לא גידלתי קרניים המחשבה שבקרוב אהפוך לבר -מינן לא צריכה להניא אתכם מלבוא אליי לכאן אני חי כרגע בצל המילים מנצנץ כוכבים מבפנים אין בהם אשליות רק צורך לחשוף בגוף ראשון מעבר לגוף אמיתות מהנשמה ... כבר שלוש שנים פוסע משוואה רבים הם הנעלמים ומעטים הנותרים יש מלאכים שפסעו כאן על האדמה טרם חזיתי בשמיים טיפלו במסירות רבת הערכה אוריד בפניהם את הכובע מעל קרחת ראשי אישה בביתי שעדיין לצידי אינה בהמתנה אל הסוף זורחת בשקיעות ופורחת בקמילות אני לא רוצה למות אבל מוכן לקראת המוות אל תברחו עכשיו לטפו איתי את העצב השכיבו הייאוש השכימו אמונה מצטרפת אליך דני לכול אמירותיך שבמילים ומעבר להן בשם החיים שמעבר למוות רגש פגש בריגוש נשמה מצאה אהבה קיום פגש משמעות אחרת ... זה למות © לימור דיין – כל הזכויות שמורות השיר מוקדש לדני פנחס המתגורר בנופי ילדותי אדם נפלא בעל להללה אישה להלל ולשבח לאילנה ואיתי חברי ילדות לחצו כאן לכל הטורים של דני פנחס מאחלת לך ולכול בית ישראל שנה מבורכת לטוב

חיה ומאור לעד וכל הקנים יחיו וישבלו