למה לא לכתוב שזה סרט שהבטיח ולא קיים? שקיים בו עיסוק שטחי ורדוד ביותר במה שקורה בבגסו? לי זה נראה כמו צילום וידאו של טיול של ישראלים במרכז הישראליאדה. ומי שמתלהב מהסרט זה רק בגלל שראה את המקומות שגם הוא ביקר בהם ובשביל זה אפשר גם לראות את התמונות שצילמתם בעצמכם.

הוא, בחור ישר הגון ורגיש, נפל קורבן לבחורה ישראלית טיפוסית שנהנית לבצע מניפולציות בגברים. בפעם הבאה , תתרחק מהישראליות המניפולטיביות ותתמקד בארופאית - אם היא תרצה , תקבל ממנה עד הסוף, ואם היא לא תרצה היא לפחות לא תנסה לסובב אותך סביב האצבע כמו ישראלית

הגברים ההודים לא מנהלים רומנים תמימים עם מערביות או בכלל. מבחינה תרבותית (של ההודים , יש להם תרבות משלהם!) אשה שמתגפפת עם גבר ולא נשואה לו , הרי היא זונה .למקומיות הם אפילו לא מסתכלים בעיניים. הוא גם רמז , בעדינות הודית טיפוסית , שהוא מעדיף שהיא תלך ולא תחזור.

ככה רק תיעוד...אבל זה היה יפה לעיניים הנוף של הכפר הזה למרגלות ההימלייה.

זה מה שרואים הרבה בהודו וזה לא נעים, כמו שלא נעים היה לשמוע פעם אחרי פעם תגובה כמו - "מה, את ישראלית? את לא מתנהגת ככה", כשהכוונה היתה שאני לא מתנהגת בגסות, ביהירות ברעשנות וכו'. זה נכון שלא כל הישראלים ככה, אבל זה די נכון כמעט לכל החבורות היותר גדולות. ומי שלא חושב שזה עושה לנו שם רע - טועה טעות גדולה. ומזה שאולי הגרמנים מתנהגים ככה באינדונזיה, למשל (לא הייתי, אבל שמעתי מתיירים אירופאים), לא ממש נובע ש"מותר" לנו.

באבא גאנוש

הם ביחד כבר יותר משנה, אני מכירה אותה. היא לפחות מתנהגת אליו כמו אל שווה ובן אדם ולא צבועה כמו הבחורה מהסרט שהתנשאה וצחקה עליו.

חזרתי מהודו לפני שבועיים. אני בגיל ההורים של החבר'ה שמטיילים בדרך כלל בהודו מה שנותן לי פרספקטיבה אולי קצת אחרת. לדעתי הסרט לא שיקף מספיק את האוירה במקום, המצלמה היתה כמעט סטטית על 3 מקומות ועל 3 אנשים. הייתי אמנם בגואה , חייתי כמו החבר'ה הצעירים ויחד איתם. אני חייבת להגיד שהופתעתי לטובה ובכל שיחה עם חברי "המבוגרים" כשעולה הנושא, אני עומדת בצד החבר'ה הצעירים. ממה שאני ראיתי, רובם הגדול (חוץ מבודדים ממש בשוליים) הם חבר'ה נהדרים, אנשים שמדינת ישראל יכולה רק להתגאות בהם. רבים מביניהם אנשים שלאחר לימודים באוניברסיטה, תרבותיים - כמעט כל אחד מסתובב עם ספר ביד ותעשיית החלפת הספרים בעברית פורחת, מדברים בנימוס למארחים ההודים, אומרים תודה ובבקשה. נכון , כ-ו- ל - ם מעשנים, זה חלק מההווי, אבל כמו שראיתי רובם שומרים על הגיון גם בענין הזה. ברובם הם לומדים את המונח של "חייה ותן לחיות" ,מתחשבים באחר. לגבי האוכל - אני אישית אדם מאוד פתוח ומוכן להתנסויות מגוונות באוכל. הגעתי בהחלטה שאני לא אוכל אוכל ישראלי, מודה שלא עמדתי בכך, ג'חנון בשבת בבוקר נראה לי פתאום אופציה חביבה. ותזכרו שאוכלים במסעדה 3 פעמים ביום , ואנשים פשוט מגוונים, אוכל ישראלי זו אופציה נוספת מכל האפשרויות הפתוחות בפני המטייל. אז מה רע? דבר אחד באמת הפריע לי, תכונת העדריות, כמו להקות הציפורים הנודדות לאותו מקום ובאותו זמן כך ראיתי להקות של ישראלים נודדות בו זמנית לאותו מקום. מצד שני, הם נחמדים, לא קולניים יותר מאחרים, בדרך כלל בראש טוב ונחמד. היה כיף להיות איתם וחלק מהם.

תקיעת שופר באמצע הרחוב כאילו אין שם אחרים מבלעדי נציגיו של "העם הנבחר", הויכוח מול שורש עם הנימה המלגלגת- הזוג שנותן מפתח בתנאי שלא יגנוב כלום מהחדר! שימו לב- אלה דברים שדוקרים בלב- קטנים ולא דרמטיים אבל בהחלט "ישראלים". חוצפה ישראלית רעה וחוצה גבולות. ב89 טיילתי שם עם דרכון זר ובמשך 3 חודשים לא חזיתי בישראלי אחד לרפואה. אכן גם ההודים השתנו וחבל אבל זו דרכו של עולם

יש בהודו כ 1.2 מליארד הודים. רק אחוז קטן מהם בכלל פגש תיירים ישראלים ולעוד פחות מאלו היה מגע מסחרי כלשהו עם ישראלים. אל תטעו לחשוב שהישראלי גרוע מכל תייר מערבי אחר, אותו הדבר אבל מדבר עברית במקום אנגלית צרפתית או כל שפה אחרת. הגישה הפרנטליסטית של כת האנטרופולוגים משמרי האוטנטיות ההודית שאנו "מקלקלים את הילידים" ומעבירים אותם לתרבות הישראלית היא קישקוש אחד גדול. עם כל הכבוד, בשביל "לגייר" מאות מליוני הודים צריך קצת יותר מכמה אלפי תרמילאים ישראליים, גם אם הם יוצאי סיירות מובחרות ובנות זוגם.

את הפרנסה שהישראלים מספקים להם

לא ראיתי את הסרט- הייתי בבגסו(מקום מדהים)!! מסכימה עם חלק מהמגיבים, 1.ההודים לומדים עברית ויש מסעדות ישראליות מטעמים כלכליים!! 2.הישראלים לא יותר גרועים מהאחרים, ברעש, חוצפה סמים, לבוש וכו'..נהפוך הוא! 3. הארופאים ויתר המטיילים לא אוהבים את העדר מתוך קינאה, העדר הישראלי זאת עזרה אחד לשני עפ"י רוב, ישראלי יעזור בכל דרך לישראלי אחר שהוא בכלל לא מכיר ולא באותה קב' גיל. וזה מקנה המון ביטחון שחשוב במדינה רחוקה ולא כ"כ היגינית!! 4. ההודים לא תמיד יאהבו את העדר כי לפעמים זה יפגע בהם כלכלית, אם יבואו קב' של ישראלים וילחצו להוריד את המחיר של החדר בגסט האוס או כשעושים שופינג המוכר יעשה "מחיר" כי מדובר בכמות...בשורה התחתונה, ההודי שעשה מחיר ידע למה הוא עושה את זה!! כי זה בכל זאת השתלם לו, זאת כמות של קניות או חדרים בגסטהאוס שמתמלא!! ולסיום אין על הישראלים! לפחות לא על רובם!!

אני לא מבינה למה היא הוליכה את גופל שולל ככה. באיזה שהוא שלב היא ישבה על ידו וכל החזייה בצבצה לה. מה היא חושבת? שהוא עשוי מבטון? שהוא לא יגיב? גם ישראלי היה נדלק מכאלו חיוכים. לא היה נראה שהיא סובלת. בקיצור- ככה נראות הישראליות- משחקות, משחקות, ואח"כ זורקות- מכוער בעיני.

מה שיפה זה שהסרט הזה עורר תגובות כל כך מגוונות. מה שבאמת אומר שהיוצרים נתנו לתמונות לדבר. התבוננו ולא שפטו. לי למשל היו רגשות מעורבים לגבי הישראלים: מצד אחד חשבתי שחבל שהם לא מתעניינים במארחים שלהם ובארצם, ומצד שני - הם היו דווקא חמודים, חמים, שמחים, וחשבתי - תנו להם צ'אנס ליהנות לפני שהם חוזרים לדיכאון הקיומי שלנו כאן.

שלום לכולם. מכיוון שהסרט אינו שיפוטי, והאמירה היחידה בו היא קריאה לצופים למצוא את הודו שלהם בין כל הישראליזם שמסביב, אני אשתף אתכם בדעתי האישית על שירלי. שוב, זו דעתי האישית בלבד. העניין לדעתי עם שירלי הוא לא זה שהיא נפנפה את גופאל או לא. דברים כאלו קורים בארץ כל יום, מגיל בי"ס ועד 50 פלוס. מי לא נפנף בחורה פעם, מי לא נפנפה גבר? לא כל פלירטוט הופך לרומן ארוך שנים. העניין הוא שהיא נתנה צ'אנס לגופאל. היא לא התייחסה אליו כהודי, אלא כגבר. וזכותה שהוא לא ימצא חן בעיניה. היא הייתה אמיצה מספיק כדאי להתגבר על הסטיגמה שיש לישראליות על הודים, ולהתקרב לבן אדם שבתוך גופאל. שירלי היא בחורה אמיצה, הלוואי ונוכל ללמוד ממנה. כל טוב לכולכם, אני שמח על השיח שנוצר פה.

it was very nice to see this movie . the movie was trying to show people from bhagsu . but i didn,t see such thing in movie . there were gopal & suresh who came to work at bhagsu, like the israeli come to travel there- . . but they are not local. so the movie is not relly reflecting on the bhagsu people.

אין ביקורת בסרט הוא פשוט מראה מה שקורה .אני נהנתי מאוד מהסרט.

פשוט מגעילולים,זה נכון שיש גם הרבה ישראלים שקטים וידידותיים לסביבה אבל אין ספק שבמשך ה-15 שנה בביקוריי בהודו ניתקלתי בישראלי המכוער ,החסר תרבות שמתווכח על כל רופי [לפעמים זה נחמד אבל הלו יש גבול] ,שנמצא במירוץ אחריי הסם[הסמים בהודו זה חלק מהחבילה אבל שוב ...תרגיעו]ושחושב תמיד שהוא יודע הכל -האגו הזה שראבק מאיפה הוא בא להם [לנו-כי גם אני ,מה לעשות- ישראלית]. ועדין כששואלים אותי מהיכן אני ,אז אני עונה "יזראל" רק כדיי להוכיח שיש בנינו גם פחות קולניים ויותר קשובים.

שלום שמעתי שסרט תיעודי על הודו מציג, ומאד שמחתי. שמעתי שהתיעוד היה בדהרמסאלה, וזה נראה לי קצת מוזר, במיוחד אחרי שראיתי שיוצרי הסרט מתהדרים בכך שהשקיעו חודשים מחייהם על מנת להכיר את ההודים באמת. לאחר הצפייה בסרט פשוט חבל לי. לא נראה שיש שום אמירה, או חקירה אמיתית. להכיר את ההודים באמת זה לנסוע למקום משכנם הנצחי של הישראלים והתעמק בחקירה המדומה של הודים שעל כל אחד מהם עומדים 15 ישראלים\ תיירים אחרים?ונניח שרוצים דווקא את ההודים האלה להכיר באמת, מתוך איזו רדיפת צדק והגנה על המולדת, על העם הישראלי החם שאותו ההודים כל כך אוהבים (ומי שלא הוא פשוט אנטישמי)מתוך רצון להראות שאנחנו והם מסתדרים פשוט נהדר (בחלק מהדברים אני ממש לא צינית)איפה החקירה? איזה דבר חדש גיליתם על שורש, למשל, אחרי הסרט שלא קפץ לכם לראש עם התמונה הראשונה שלו? אתם יודעים מאיפה הוא? איפה הבית שלו? משהו אמיתי שהוא באמת חושב? הרי ליצור דמות סטריאוטיפית לכל אחד זה הדבר הקל ביותר להתמודדות עם דברים לא מוכרים ואין בנאדם בעולם שהדבר היחיד שהוא חושב עליו הוא כסף.יש פער תרבויות עצום ויכול להיות שלא היתה כוונה לשים את הפער הזה במרכז, אחלה. אבל להתעלם ממנו ולנסות להציג בחורה עם ראש פתוח, לכאורה, נותנת צ'אנס "אפילו" להודי זה פשוט שטחי, כי יש בזה הרבה יותר. (אני בטוחה שהיא כבר מזמן התגברה ושמחה על הסיפור הנחמד שכתבה ביומן מסע, אבל מה לגביו, אני לא יודעת)חבל שיוצרים צעירים, שבדר"כ באים ממקום טהור יחסית,ובדר"כ יוצרים כדי לגרום להתרגשות ושינוי, שקבלו אפשרות נפלאה הציגו סרט ללא אמירה וללא חידוש.נופים יפים אפשר לראות באלבום.

וואו את צריכה להחליף את זה שכתב את הביקורת על הסרט. כל הכבוד

ממש ריחמתי על המלצר התמים שהבחורה שיחקה בו. הרי ראו בבירור שהיא עושה פרצופים מאחורי הגב שלו, אז איפה בדיוק ההתייחסות אליו כבן אדם??? זאת התנהגות מבזה ומתנשאת, ובטח שלא "נותנת צ'אנס" . אם בחורה היתה מתנהגת אלי ככה היא לא היתה רואה אותי יותר בחיים. ממש התנהגות דוחה. והבחור הזה שאומר לבעל הגסט האוס- "שלא תגנוב לי שום דבר" הוא היה אומר את אותו הדבר לבעל מלון באירופה? בטוח שלא. חבל שלא הראתם יותר מה באמת ההודים חושבים עלינו. אולי בסרט הבא?

ראיתי את הסרט ומאוד התרגשתי, הנופים היו מדהימים וגם הצילומים בכלל. היה כיף להיזכר במקומות האהובים. כל הכבוד. הקטעשל האיש עם מכונת הכביסה גמר אותי. משקף בדיוק את התפתחות הטכנולוגיה מול הקשיים שהאיזור שם מאופין בו (הפסקות חשמל, אנשים לא טכנולוגיים, ההבטחה שהכל יהיה בסדר מול אילוצי המציאות)- צחקתי ממש. לגבי הביקורת על שירלי- אני מסכימה עם רוב הכותבים שהיא התנהגה בילדותיות. הישראלים מתנשאים, חושבים שהם העם הנבחר בכל מקום בעולם, ובמיוחד בהודו והיא היתה דוגמא טובה. אם היא היתה אומרת לו שהיא לא מעוניינת מהתחלה הוא לא היה מבין שהיא לא רוצה רק בסוף. כנראה שהיה לה כיף מכל תשומת הלב שהיא קיבלה והיה לה קשה לוותר על זה לעומת הצדק והמוסר, וחבל.

51 את באמת כל כך צודקת יופי של תגובה בתור אחד שטייל בהודו וחיפש את החיים של ההודים ואני מניח שגם את אני מרגיש כמוך באמת תגובה שמצליחה להסביר את מה שיצא מצפייה בסרט הזה ו31 מייט לא שכחתי אותך גם לך כל הכבוד

אין לי הרבה מה להוסיף החברה פה די חכמים. אנחנו אומה , מתנשאת, רגישה, אנרגטית, שואבת, משפילה,משתלטת... אבל בסה"כ באה מאהבה ובאה לחפש שקט. אני חושבת שהשוני ביינינו לבין כל אנגלי/אוסטרלי/צרפתיוכד' שמגיעים לצפון הודו הוא שאנחנו באים ממציאות עגומה ומפחידה, בד"כ מיד לאחר שירות צבאי קשה. לכן ההתפרקות שלנו יותר מסיבית, והביחד שלנו יותר שתלטני. אנחנו באים לפרק ולהתפרק. אפשר להתיחס אל עצמנו בסלחנות, בסה"כ אנחנו מביאים לאיזור מוכה העוני הזה פרנסה אדירה וכמו שישראלי פלוני יבחר אם לשהות במחיצת "בני עמו" כשמתחשק לו ויתנתק ש\כשירצה כך גם להודים יש בחירה אם להפוך את הדהבה המשפחתית שלהם למסעדה שורצת בשם "חיפה" או לא.

אני נהנתי מאד, התרגשתי שוב מהודו, והתגעגעתי אליה מאד ובה בעת התביישתי בישראליאדה שם ובהשפעה המקומית שלה שם. אני חושבת שהסרט היה מאד אמין והציג לנו באמת הודו מוכרת כל כך אבל דרך עיניים הודיות. הישראלי הטיפוסי אל מול גם תזכורת של ההודי הטיפוסי בהודו הטיפוסית - זה שיכבס ביד בתוך המכונת כביסה, כי שוב נפל החשמל... אבל לא ינוח עד שיכבס את כל הכביסה כי ישראלים תובעניים ומתנשאים רוצים את הכביסה ה-י-ו-ם. והרי בגללם ובשבילם פתח את בית הכב"ס. ההצצה לתוך חייה של משפחה הודית צעירה היה מרגשת ומסקרנת. התחרות שלהם על ליבו של הקהל הישראלי אל מול בית חב"ד. דבר שאנחנו כמטיילים לא רואים לעולם. אנחנו רק באים למקום שהכי יפנק אותנו בישראליות. הסרט היה חידוש מרענן לעומת סרטי יוצאי הודו טיפוסיים. אני חושבת שאמירה או כמה אמירות קיימות בסרט. אם זה על ישראלים, או על ישראליזציה בהודו בפרט והשפעתה הטובה או לא (לשיקולכם ההאישי) על תושבי המקום שמתפרנסים מאיתנו, ומוכנים לעשות הכל כדי שנבחר בהם. ודי כבר להתעסק כבר בתפל כמו עם השירלי הזאת היתה בסדר או לא עם ההודי. איזה שטויות ואיזו קטנוניות. סרט נהדר, כן ירבו.