לקצור איברים ? יש גבול. הלא כל הסוגיה נקראת תרומת איברים - תרומה, כלומר מרצון , מתוך בחירה . גוף המת איננו שדה שצריך לקצור !

יש ברשותי כרטיס אדי , אבל מאוד מאוד הייתי שמח אם היו מבוצעות ההמלצות של "מינוי משקיף" - כפי שביקשה הרבנות הראשית. אני חושב שזו דרישה הגונה וצודקת - תהליך כל כך קריטי ומשמעותי הינו דבר המחייב ביקורת כלשהיא - וכולנו נצא נשכרים מכך.

כדי לתרום איבריו, בעיקר אם יש רופא מתחיל שצריך נסיון בהשתלות... מכך פוחדים בישראל, ועל כן אין כאן הרבה תורמי איברים. ותחשבו על זה

מפני שתנאיו גורפים ואין שום פיקוח. לו הייתה אפשרות לבקרה רפואית והלכתית (לבירור הנחיצות לאבר פלוני) הייתי שוקל להצטרף. תבין, יש חוסר אמון ביחס לרופאים וסירובם לפיקוח רק מגביר את החשד. אני קורא לא לחתום על כרטיס אד"י.

אני מאוד מקווה שהצעת החוק הזאת לא תעבור אפילו בקריאה ראשונה, כל אדם זכותו להקבר איך שהוא רוצה, זה שלמשרד הבריאות יש בעייה בחוסר איברים להשתלה לא בעייה של המתים והרגשתם של בני משפחתם, אני חייבת לציין שמבחינתי אין שום בעייה לתרימת איברים בהסכמה של החולה או בני משפחתו, די לפטרנליזם!!

היות ואנו עוסקים בתרומות שמטרתן הצלת חיים יש להוציא מקהל ישראל את המסרבים. לפיכך יש להשוות את הזכות לתת לזכות לקבל. כלומר, מי שמסרב לתת מגופו לאחר שמת, לתרום ולהציל חיים תישלל ממנו הזכות לקבל את הזכות , להיות מבוטח בביטוח הבריאות הממלכתי. מי שאינו רוצה לתרום לבריאותם ולחייהם של אחרים לא ישאו האחרים בהוצאות לשמירת בריאותו. אני בטוח שצעד סימלי זה יביא את מספר המסרבים למינימום.

לא עדיף לפגוע ברגשות של כמה קיצונים אם אפשר להציל עוד אלפים בעזרת חוק הגיוני כזה? דום לב שווה מוות לפי הגדרה חרדית ? הרי כל שנה,אחוז גדול יותר של אנשים שחוו דום לב מתאוששים וחוזרים לתפקד.

מעשה באישה דתיה שאני מכיר אישית, שנהגה להתייעץ ברב בכל נושא שנגע בחייה. אני מבין כשמדובר בדיני כשרות, שמירת שבת וכן הלאה, יש צורך בחוות דעת של רב אבל כששמעתי שהיא התייעצה עמו איזה מיקסר לרכוש למטבחה כבר לא יכולתי! חבריי הדתיים: הרבנים הם לא רופאים, לא מכונאים ולא טייסים. אני מוכן לתת להם סמכות בענייני דת אבל כשזה מגיע למדעים כמו קביעת מותו של בן-אדם, נא להשאיר את הקביעה למקצוענים, קרי רופאים מוסמכים.

עכשיו בתי החולים יוכלו לכרות איברים לכל מי שירצו גם לאלה שיתנגדו ולתרץ את זה ב מצטערים טעות ולפצות את המשפחה

בתור מי שיש לה כרטיס אדי אני מעדיפה שהשארים שלי הם אלו שיקבלו את ההחלטה הסופית. הם אלו שנאלצים להתמודד עם הפרידה ממני. אני הבעתי את נכונתי לתרום את איברי החיוניים להשתלה בלבד אך החלטתם הסופית ברגע האמת תהיה שלהם

קראתי את דעתיו של המלומד . אני מאמינה כי צריך להגיע לפשרה בנושא קביעת המוות שתתאים גם לדתיים. הבעיה עם כרטיס אדי כפי שאני מבינה כיום, היא, שאם אדם נושא כרטיס , עדיין יש לקבל את רשות המשפחה, וזה לדעתי מיותר. אם אדם נושא עימו כרטיס , הרי שלא משנה באיזה מצב רוח המשפחה, לאדם יש דעה גם אחרי מותו. לעומת זאת, אם יצא החוק, ואדם לא ירצה לתרום איברים, הרי שיוכל לשאת כרטיס אחר שמונע קצירת אברים מגופו, וכן הצהרה שלו בכתב - אצל המשפחה אשר דוחה את התרומה. עם יותר מ-1000 איש אשר מחכים להשתלה בארץ, הרי שצריך לחשוב על דרכים להקל ולא להקשות. לצערינו אנשים מתים וימשיכו למות בארץ, לפחות שיוכלו להציל במותם אחרים, ולא לחכות רק למשפחות הנאורות שיסכימו לתרומה.

למה מה קרה שאני אתרום לבלב, זה עוד עלול להגיע לאיזה ערבי או רוסי או אשכנזי או ספרדי או צ'רכסי, וחוצמזה, מה בעצם יוצא לי מזה? הפתרון היחיד הוא התנייה של קבלת איברים בתרומת איברים. כל אדם שמגיע למצב שהוא נזקק לתרומת איבר יחוייב לחתום על מסמך בלתי ניתן לביטול המאשר את נכונותו שלו לתרום את איבריו שלו בבוא העת. מה לעשות, אבל תרומת איברים רחוקה מכל אחד מאיתנו שנות אור, עד שפתאום אנחנו צריכים כבד, רשתית או ריאה, ורק אז מבינים את הרצינות התהומית של הנושא.

למה כתיבה כל כך רדודה על נושא כזה מעניין? לא הצלחתי להבין לבסוף את דעתו של הכותב, חבל. דעתי היא כי השיטה החדשה של OPTING OUT יכולה להיות מצויינת כל עוד מעגנים בחוק עוד כמה סעיפים שיכולים למנוע מצב בו רופא יחליט בפזיזות כי הפצוע התורם כבר אוטוטו מת, וזאת על מנת לקטוף קרדיט להשתלה מוצלחת לתוך הרזומה של הניתוחים שעשה. כל עוד ימנעו מצבים שכאלו, אני חושב שזה הכרחי.

צורת התנסחות מעוררת חלחלה !!! לא עלית על הבעייתיות האמיתית בכתבתך וזה מצער: הבעיה בארץ היא אדישות של חלק ניכר מן האוכלוסיה. אם לאוכלוסיה החרדית יש בעיה הלכתית עם תרומת איברים, כטענתך (מה שלא נכון שכן יש הסכמה כללית בקרה הרבנים החשובים בישראל ביחס לחשיבות תרומת האיברים), הרי שאלה יוכלו לפתור את אותה הבעיה עם חתימה האוסרת על תרומת האיברים. הרעיון המוצע הנו רעיון מבורך שכל מטרתו היא הגדלת מספר התורמים מקרב האדישים.

מי ישב ויחתום על הסכמה או על אי הסכמה.בכנסת יודעים שיש המון שלא מבינים בנושא הזה של תרומת אברים.אני בעד תרומה........

אני מתלבטת רבות האם לחתום על כרטיס אדי או לא. השאלה שלי היא האם לא יכול להיות שלרופאים יש אינטרס מסוים לקבוע את רגע המוות כמה שיותר מוקדם, שאז האיברים הנתרמים הם "טובים" יותר ??

אין לי בעיה עם אידאולוגיה (דתית או אחרת) השוללת תרומת איברים. יש לי בעיה קשה עם אידאולוגיה ה שוללת תרומה אך מוכנה בהחלט לקבל איברים מאחרים. הפתרון לכן - מי שלא יחתום על הסכמה לתרומה בחייו - דירוגו ברשימת ההמתנה להשתלות, אם יזדקק, יהיה בסוף הרשימה.

אני בעד הצעת החוק של ח"כ עתניאל שנלר רק זה יקצר את התורים לממתינים להשתלת אברים ויציל חיים.

אני מקבל חלק מהטיעונים שמועלים בכתבה, אם כי בארץ כנראה שאין כבר מנוס מצעד דרסטי מכיוון שכמות החותמים על כרטיסי אד"י נמוכה עשרות מונים מאשר במדינות מתקדמות אחרות. אני מציע שבמידה שהחוק אכן יעבור תשלח לכל אזרח גלויה הביתה בה הוא יוכל לסמן שהוא לא מעוניין ובנוסף יוכל לסמן האם הוא מעוניין באיש דת בעת קביעת המוות ופונקציות אחרות. גלויות שלא יענו ייחשבו כמאושרות. שבועיים או חודש לאחר מכן תשלח גלויה נוספת אשר מודה לאדם על כך שהסכים לעניין. בצורה זו נוכל להגדיל את מאגר התורמים ולהציל חיים רבים.