כל הכבוד תמשיך ככה מחכה לספר הבא

אמנות לחימה לגברים שנהנים להיות ,להתחבק ולהתחכך אחד על השני. אל תבלבל זירה עם מה ש ב א מ ת עובד! אגב,מודה שרמת הגונג פו בימינו אלו ,ברובה, מתחת לכל ביקורת,אבל זה כבר נושא אחר

חוזר בי מהודעתי הקודמת ומתנצל בפני העוסקים הרציניים בשיטה.נסחפתי לרגע... זו אמנות לחימה שהעקרונות שלה נכונים ביותר ומכאן אכן האפקטיביות שלה ברוב המקרים. לגביך,חבל שאחד כמוך מדבר בשמם של רבים העוסקים בשיטה באופן רציני ומוציא לתחום שם רע. תחושת בטן אומרת לי שאתה לא בין הטובים בתחומך.

תעשה גם ילד!

ולא כי לא נהנתי ממנו, אלא כי נאלצתי לחלוק אותו עם בעלי (שיחיה). קשה לסכם את חווית הקריאה במספר מצומצם של משפטים, אבל אני מוכרחה לומר שכבר הרבה זמן לא קראתי ספר שנהנתי לסיים אותו וכבר רציתי לקרוא אותו שוב. אני לא רוצה לקלקל למי שעוד לא קרא, אבל בדיוק כפי שאמר אסף, "אלף סיפורים היה יכול הסיפור הזה להיות", ובדיוק כמו שהוא-עצמו מזכיר את תורת הקוונטים אי שם, הרגשתי שהקריאה בספר היא גם נקודת מבט מעניינת על איזו מציאות כפולה שמכנסת שתי מציאויות בו בזמן, ומתוך כך מכניסה גם את הקורא עצמו לאיזה מצב של סופרפוזיציה. ואם ספר יכול להכניס אותך למצב של סופרפוזיציה, נו, זה אומר הכל. לא?

קראתי את "עמרם" כל השבת. הוא הגיע אלי במקרה. לא שמעתי על אסף מעולם. לא ידעתי על הוצאת הספר. רק לאחר קריאתו חיפשתי התייחסות באינטרנט. מזה שנים שלא קראתי רומן ביכורים כל כך מרשים בעומקו, בקצב שלו, בדמויות שלו, בשפה. רומן כזה שרטטו אצבעותיי מהתרגשות ספרותית כאשר דפדפתי בו מדף אל דף, עד הסוף החכם והנפלא.