סופר שמדגים לאיזו רמה נמוכה הדרדרה התרבות של היום. ספרים עם מטאפורות כל כך גרועות, שפרפר נחמד נראה לידם כמו אמנות לסנובים.

קראתי את האלכימאי - מוסר השכל ידוע. "ורוניקה מחליטה למות" התחיל מעניין אך איבד מעניינו לקראת האמצע. לא נראה לי שאקרא את הספר החדש.

פאולו קואלו הוא סופר אלמוות שניחן בכשרון כתיבה ויכולת לומר את מה שכולנו מרגישים בלב....

ספר מעולה, נראה שהוא סופר דגול, גם נהר הפיאדרה היה טוב מאוד

paulo kuello is da besttttt

פאולו קאולו שוב מוליך אותנו אל עבר שפת נהר הטאחוס ,ואל חלקות הבר של רגשותיו הגרעניות והבלתי מעובדות. הקטע נפלא.

הכי גדולים שיצא לי להיתקל בהם. יש לי את כל הספרים שלו, ואני רוצה להגיד שמעולם לא נתקלתי באדם/סופר עם כל כך הרבה חוכמות ותובנות לגבי מושג החיים ובכלל. אדם עם חוכמת חיים שכזו שניתנה בידו המתנה לחלוק את חוכמתו איתנו, לעולם לא ישכח גם כשילך לעולמו, כי אותם הזכרונות , המחשבות, התובנות שהנחיל לנו, ימשיכו אותו לנצח. עלה והצלח סופר דגול שכמוך, מי יתן ותמשיך לחלוק איתנו תובנות שכאלה.

בור שכמותך, עם אינך אוהב את ספריו של אחד מסופרי היצירות הגדולות ביותר של המאה, זאת בעיה שלך! אבל להעליב בצורה שכזאת?! זה רק מראה עד כמה היה קשה למוחך להבין את ספריו. הכי מצחיק זה שכול מה שאמרת הוא שקר וכזאב: "רמה נמוכה"?! , "מטאפורות גרועות"?! צר לי לאכזב אותך אבל אתה אדוני לא מבין נדאה באומנות!!!! מילא תגיד שלא התחברת לנושא של הספר, אבל עצם העובדה שבכלל לא נהנת רק מראה על הטימטום שלך!

לפאולו היה ספר רב מכר אחד שרבים אהבו: האלכימאי. מעבר לכך, ספריו האחרים ניקנו ברבים מהמקרים בגלל אותו ספר. אנשים ציפו שיהיו לו סיפורים באותה איכות כמו של האלכימאי, אך לדאבון רבים, הוא מה שנקרא "אמן של יצירה אחת", על משקל "זמר של שיר אחד". קראתי את ספריו האחרים. אינני יודע מה בדיוק עבר על מר קואלו, אך רמת הסיפורת שם ירדה פלאים. אגב, מדוע אינך מסוגל לקבל דעה של אחרים? מס' 1 רוצה לאמר שזהו קשקוש רוחני בשקל, זכותו. מדוע לקלל?

קראתי את רוב ספריו, ובזכות קריאת ספריו (וספרים טובים אחרים) גדלתי, צמחתי ולמדתי מהי אהבה, אושר ושמחה, בספר האלכימאי (שקראתיו מס' פעמים) צעדתי איתו וזרמתי עם הדמויות וכל כך רציתי להיות שם, ולעבור עם אותו נער את החוויות שעבר - זה מה שנקרא נס, ללמוד ולהתנסות מעבר לחושים שלנו, להתמסר. אני רצה לקנות את הספר החדש.

הספרים שלו. כל ספר שלו קראתי בדיוק בזמן הנכון והמתאים לי... כמו פנינים... מודה שהספר היחיד שהיה לי קשה איתו הוא 'יומנו של מכשף' אך קראתי גם אותו מחכה בקוצר רוח לקרוא גם את הספר החדש, שנראה לי גם הוא יגיע בזמן הנכון ביותר בעבורי

כשחשבת שאתה כל-כך מקורי וייחודי במה שיצרת... רק לפני שבוע כתבתי בבלוג שלי בישרא-בלוג (עם אותו כינוי כמו פה...): "הטרגדיה הגדולה ביותר של האדם היא שהוא מסופק ממה שיש לו. שהוא לא צריך יותר ממה שיש לו, והוא לא משקיע בשביל שיהיה לו יותר. ויש לו את זה לאורך כל החיים. ולא שהוא לקח את הכל כמובן-מאליו חלילה, אבל השיגרה עשתה את שלה. זה יכול להילקח ממנו בכל שנייה, והוא מודע לכך ומבין את זה. אבל באיזשהו מקום הוא אומר לעצמו, "בשביל מה אני צריך עוד? לא יפה להיות סתם חזירים. כשאצטרך – אחפש עוד." העובדה שלאותו אדם היה את המשהו הזה שעשה אותו מסופק או מאושר, מנעה ממנו לחפש דרכים נוספות לאושר, וזו מהותה של הטרגדיה." ופתאום אני מגלה שהקואלה הזה כותב, כי "כל מי שניזון מתהילת הצלחותיו מן העבר, איבד את משמעות החיים." ואני חשבתי שאני מיוחד

ילידי אותה שנה, 1949. מי יזכה קודם בפרס נובל לספרות?

קראתי את האלכימאי לפני מספר שנים. אילולא היה הכותב מתעקש לבלבל את השכל בהגיגים מטופשים, היה יכול להתמקד בכשרונו כמספר-סיפורים ולכתוב ספרים לא רעים לז'אנר זה (סיפורי מעשיות). אבל....את התוצאה כולם מכירים.

חושבת שיש משהו יומרני בכתיבה של פאולו קואלו ולא מתחברת ל"אומנות" שלו. אין צורך להעליב כי לכל אחד דעה משלו.

אסור ולא מכובד להלך רחיל (מלשון לרחל על אחרים) ברבים. ודברי חכמים בנחת נשמעים , פאולו קואלו לעניות דעתי אחד היותר טובים בתחום הרוח אני מאד אוהב את ספריו.אשמח לקרוא גם את ספרך ואת הגיגך .קצת צניעות איש יקר לא תזיק

אני מאלה שקונים כל ספר שעליו כתוב "פאולו קואלו". אוהבת את זוית הראיה, הביטוי המילולי לרחשי לב ולמחשבות המבליחות בראשי כולנו (כמעט), את הרעיונות ואפילו את ההומור. כשאני מסתכלת בסיפריה הפרטית שלי על ספריו, יודעת לאמר שחלקם נגעו בענק וחלקם פחות. אך ספר כמו רעיון הוא חוויה שתלויה בעיתוי. ולכן שומרת לי את הזכות להנות בבוא העת מהספרים שפחות נגעו. קראו את "השטן והעלמה פרים" - ספר מתוק מתוק שיעלה בכם חיוך וגםלא מעט מחשבה. קראתי אותו לפני 4 שנים בסופשבוע באילת ועד עתה נשאר לי טעם נהדר. ל- 1, 4 ו- 15. לא חייבים להמציא את הגלגל. אפשר כל פעם מחדש ללמוד להנות מהיתרונות שלו, להפיק ממנו עוד ועוד. כאדם שבא מתחום המודעות, מדהים כמה אפשר לגלות עוד ועוד באותה תמונה, אותו ספר, אותו סרט. בחיי למדתי שקלישאות הן הדבר הכי חזק שיש. אל תעצרו את עצמכם מלחוות כל פעם מחדש, גם אם זה לא מחדש. כי הרי "חזרה היא אם המיומנויות".

נכון. פאולו קאולו הוא לא הסופר שהייתי ממליץ ל'נובל'. הספר 'ורוניקה מחליטה למות' היה הגרוע ביותר מבין ספריו. אבל היית אולי ממליץ על ספרים אחרים שקראת ושהם ל'אינטלגנטים'? מה דעתך להמליץ?

מסכים עם שאר החבר'ה כאן.אתה הוא זה שיצא קטנטן לחלוטין.

נכון שכל כמה דקות נכנסת לראות אם יש התייחסות להודעה שלך? נכון! אז יש. כתבת יפה אבל עד כמה שאני זוכר רכילות הינה באות כ, כלומר כתבת בשגיאות כתיב, לא נורא, העיקר שהתנסחת יפה.

איזו פאדיחה לך, גם אחת ההודעות הפלצניות ביותר שאי פעם קראתי, ועוד עם שגיאות כתיב!! ד"ש לרחל.

וואוו...כולנו מסתכלים עליך מלמטה בהערצה. כואב לך לראות כ"כ הרבה כסילים. למה זה כואב? במה אתה מתעסק? חזור לספרי הפילוסופיה (הנפלאים, אגב) כי אתה כנראה לא מוצא את עצמך בין בני אדם. שיהיה לך רק טוב.

יש הרבה מאוד מיוחדים, אבל רק המפורסמים זוכים, או אלה שהיו ראשונים להביא