כמובן שחלק מנתוני הפתיחה המוזכרים נכונים אבל המסקנות אליהן הגיע זרם החינוך הדמוקרטי שגויות מיסודן! נכון שצריך סקרנות ומוטיבציה. נכון גם שכל תלמיד מגיע עם מטען שונה. עכשיו השאלה היא מה אנחנו מצפים מבית הספר ומהחינוך בכלל? האם אנו רוצים לגדל ילדים שנהנים ועושים ולומדים מה שבא להם או שאנחנו רוצים לקדם את הילדים, ללא קשר לנקודת המוצא שלהם, לנקודה משותפת כלשהיא (לפחות). אני מאמין שכל ילד יכול ללמוד חומר בסיסי הנוגע לזהות שלנו (כולל הדיסלקטים וה ADHD ודומיהם שמתרבים כפטריות לאחר הגשם לעומת זמני כתלמיד שלא היה כ"כ מזמן) . הדבר כולל היסטוריה (גם כללית וגם של עמישראל), אזרחות וקצת יהדות. כל תלמיד יכול להתמודד עם מתמטיקה ברמה של 3 יחידות. שפות הן עוד תחום שילדים יכולים ללמוד (אנגלית וטלנובלית ואפשר גם ערבית/צרפתית ועוד). גם יסודות מדעיים וספרות יכולים להילמד ע"י כל ילד ויסלחו לי המקצועות ששכחתי. אז נכון שעם מורה צנון שום דבר לא מעניין אבל הדבר אינו קשור למסגרת החינוכית אלא לגורמים המחנכים. ניתן ליצור סקרנות לכל אחד מהנושאים הללו. בין אם מדובר בעבודות חקר, תוכנות מתקדמות או בחירת נושאים/פרקים מעניינים או נושאים רלבנטיים להצגה. עם מורה רע שיעור ספורט (לחובבי ספורט) יכול להיות סיוט ועם מורה טוב פתרון משוואות ריבועיות יכול להיות מהנה לתלמיד גרוע בחשבון. הכותב טוען ש"התלמיד אינו צריך להפנים חומר מאורגן או נתון". כל כך פשוט? אין שום דבר שהתלמיד צריך לדעת? אין שום בסיס ידע משותף שאנו רוצים להנחיל לתלמידים? לא כולם סקרנים ודווקא כאלו שבאים מרקע סוציואקונומי נמוך וסביבה לא מאתגרת ינטו להיות הפחות סקרניים שבחבורה. המערכת הדמוקרטית גם לא מאמינה ב-IQ או כל מדד כמותי אחר. זה מאוד יפה כססמא, מצויין בגן, נחמד בחוגי יצירה אבל בכל תחום של החיים האמיתיים יהיו תהליכי מדידה וילד שאינו יודע להתמודד עם כך ימצא את עצמו בשוליים. לא ניתן להיכנס למערכת ההשכלה גבוהה ללא מבחנים ובוודאי שלא לצלוח אותה. על מנת להיות פקיד בנק או כמעט כל תפקיד אחר עוברים היום הערכות ומבחנים וגם במהלך העבודה יש הערכות ממונים ואנחנו חיים בעולם תחרותי. גם הילד שנהנה לשחק בכדור בשכונה, במידה ולא יהיה בין העשרים הטובים באזור לא ישחק בליגה. הוא יוכל לשחק להנאתו אבל הוא יהיה חובבן ולא מקצוען. זה בסדר כל עוד יודעים מראש שזה מה שרוצים. שהילד לא יחשוב שבגלל שהוא פעמיים בשבוע משחק עם החברה הוא יהיה שחקן. הוא צריך ללמוד יסודות בצורה מסודרת ולהתאמן במסגרת מסודרת. הדבר נכון גם למתנ"ס הקרוי בית ספר דמוקרטי. אוסף של חוגים במקצועות שונים (גם מדעיים וריאליים) הינו בית ספר כמו שמשחק במגרש השכונתי הוא אימון בליגת העל. עם ישראל כל השנים נבדל מהעמים בנושא החינוך. אחוז האנאלפבתים היה תמיד נמוך משיעורם באזור והידע היה רב במגוון תחומים. הניסיון לאמץ אופנות ולחקות שיטות פסולות מרחבי העולם נכשל שוב ושוב. כולנו ראינו מה קרה לשיטת ה"שפה כמכלול" ללימוד הקריאה שנזרקה לפח למען החזרה לשיטות המסורתיות וכנ"ל ה"בדידים" ההמצאה המטומטמת שנועדה להקל על תלמידי ישראל וללמדם שצהוב ועוד כחול שווה אדום (או משהו כזה) במקום לתת להם להבין את יסודות החשבון. גם החינוך הדמוקרטי למרות כל הססמאות שלו ילך בסופו של דבר באותה הדרך. כאשר יש מגוון אפשרויות תמיד יהיו כאלו שיתאימו לאחת השיטות אבל בזמני לא היו בתי ספר דמוקרטיים וכולם למדו בצורה מסודרת. כפי שכבר ציינתי גם לא היו אז תלמידים עם ADHD. ישנה איזו נטיה לחשוב שככל שנקל על התלמידים, ככל שיהיה להם יותר כיף וחוויה הם ילמדו יותר טוב. הבעיה היחידה היא שהדבר לא הוכח מעולם. השיטה היחידה שהוכיחה את עצמה היא השיטה הקלאסית. צריך רק לעשות אותה כמו שצריך ולא לבלבל לילדים את המח.

יוסי היקר, הלוואי ואתה קורא ... כתלמידה שלך לשעבר (בתיכון הקונבנציונאלי "בליך", 1997) התרגשתי מאוד לגלות (מזמן) שהלכת עם לבך ומצאת את דרכך בחינוך הדמוקרטי. תמיד הצהרת שאינך בעד "המערכת" והיית מתוסכל כשנדרשת לבחון אותנו על שינון חומר היסטורי. כבר אז נהגת בנו שונה משאר המורים. "מורה לחיים", לא? היחיד שנחרת בזכרוני מכל העשרות שעברו בסך. מבלי להגיב על השיטה הדמוקרטית (קראתי רבות על התחום, והתיאוריה, על פניו, נראית מבטיחה. אם הצליחו להשניא ספרות על תלמידה חרשנית כמוני, כנראה שהמערכת באמת צריכה טלטול...) רק אומר שכולי הערכה שמצאת את הנישה שלך, לא נכנעת לתכתיבי המערכת ומימשת את האידיאולוגיה שלך. חזק ואמץ! מורן ג'ובני, 93 בבגרות בהיסטוריה

בחלק מבתי הספר האללו המורים מועסקים בתנאי עבדות לא שוויוניים כל כך. קל לדבר יפה, קשה לשלם על זה.

האתר נבנה על מנת לסייע למעוניינים לתרום למען קידום מטרה כלשהי, למצוא את הארגון המתאים ביותר בזמן קצר ולקדם גופים בעלי מטרה נעלה אשר לא זוכים לחשיפה הראויה.

"חינוך דמוקרטי" זו אידיאולוגיה שחוזרת על עצמה בסיסמאות דמויות מנטרה בספרים של יעקב הכט, אדרי ואח', כמו גם במאמר הזה , שמשתלבת עם הורים שרוצים מערכת אלטרנטיבית שהם ישלטו בה והופכים את ילדיהם לשפני ניסיונות שהתוצאה היא 100% לקויות-למידה בגיל תיכון - כי אף אחד לא בחר ללכת ללמוד לקרוא ("רק הבחירה כשלעצמה חשובה... ") אחוז המסוממים עצום ("זה שלב בהתבגרות...") , הדמוקרטיה הופכת לאנרכיה, הם בוחרים שלא להגיע - וגם את זה מכבדים ("חובת-נוכחות היא כפירה בעיקר...") ובעיקר משתמשים הרבה במלים כמו "למנף" /"לשקף"/ "גרייה"/ "חוויה"/ "אוריאנות" וכל המרבה לומר מלים אלה הרי זה משובח... ובתוך כל הרקבון האיום של מערכת החינוך הישראלית והמצב הנורא בכל בתי-הספר - גם הטרנד השיווקי הזה שנקרא "חינוך דמוקרטי" מצליח, כי המורים שם לא מלמדים, חלקם חסר הכשרה ראויה, (לא כל מדריך בצופים לשעבר הוא מורה) , התלמידים לא לומדים - כי איזה תלמיד רוצה ללמוד - אבל גם לא מכריחים אותם, וההורים מרגישים בוסים כי הם משמלמים כסף וקונים שליטה. יענו כולם מבסוטים. שהרי כותב המאמר יודע שרוגוזין שלו נכשל בענק במתכונתו הדמוקרטית, כמו גם פרוייקט הדמוקרטיזציה בבתי-ספר כושלים בחולון דוגמת מיטרני ואחרים - שפכו תקציבים ושעות והתוצאות אפס... אפשר וצריך להקים בישראל חינוך פרטי איכותי וראוי שיכול להיות גם שוויוני במידה מסויימת על בסיס מלגות ומכסות-קבלה - אבל הדמוקרטיים הם לא הפתרון... כולם טועים כבר שנים ופוחדים להגיד טעינו... זה כל הסיפור...

מאמר מעניין מאד. במידה רבה הגורל של הרעיון יהיה בידי ההורים. אריה

אני בוגרת בית ספר דמוקרטי ואני מסכימה עם כל מילה שכתובה במאמר, חבל שמערכת החינוך אינה מאמצת את העקרונות של החינוך הדמוקרטי אולי המדינה שלנו היתה נראת אחרת!!!

החינוך הדמוקרטי הוא בעל פוטנציאל לחסל פערים חברתיים. אם יבטלו את בחינות הבגרות והמיצב החינוך יראה אחרת.

אני חושב שאם יחסלו את בחינות הבגרות החברה תתפרק. זה הדבר היחיד שמלכד אותנו. לכן החינוך הדמוקרטי הוא לא פתרון.

אני חושבת שהתגובה הראשונה "ההפך הוא הנכון" מזכירה את כל הדברים שהפריעו לי. אך בכל זאת, לא ניסיתי אף פעם ללמוד במערכת כזו ולא השוותי בין שתי תוצאות של המערכות, אז יכול להיות שאתה צודק. קצת קשה לדעת בדברים האלו מהם הגורמים לשינויים כיום לעומת פעם ואיזו דרך מוצלחת יותר..

מעניין היכן אתה - "עוד אחד שיודע.." - התחנכת? מאיפה אתה מביא את הנתונים האלה על מספר המסוממים ואחוזי לקויי למידה, כשלונות של הפרויקטים שרצים? אספת נתונים?בדקת? סביר להניח שלא. לידיעתך, יש מלא אנשים שמנסים לבדוק תהליכים שונים במתרחשים בשדה, אולי תצטרף אליהם? הטיעונים שלך הם עוד דוגמה באיזו קלות אפשר להשטיח ולנסות למחוק משהו שאולי בכל זאת מציע אלטרנטיבה. לא הכל ברור עדין, ומעורר שאלות רבות. הזרם הזה - חינוך דמוקרטי - הוא הראשון שבכלל מעיז להטיל ספק בכל דרך חינוכית שהיא, כולל הוא עצמו. הוא מאפשר לתהות ולטעות גם לתלמידים, הוא מעודד חקירה אישית, חשיבה ביקורתית, הבנת נקודת ראיה של מישהו אחר, דיאלוג. אך כנראה התכונות הללו הן זרות לך. הרי אצלך הכל ברור: חינוך פרטי איכותי-זה הפתרון ?! מהן הן האיכויות שאתה מציע? תפרט בבקשה כשאתה מציע משהו "איכותי", ולא סתם לזרוק מילים ללא כיסוי. קצת אחריות, בן אדם. להערכתי אתה דוגמא מובהקת לתוצרי מערכת החינוך הממסדית שלא הצליחה להקנות לך את התכונות הללו, שהיא עצמה דווקא נוהגת כמו כת, בתלמידיה כנתינים שאמורים להגיד אמן לחוסר המשמעות שהם חווים בבתי ספר יום יום. ולמה? כי היא מתיימרת לדעת את האמת האישית שלנו יותר טוב מעצמנו.

מסכים עם הכתבה, מכל מה שקורה בעולם ומבתי ספר שונים ומשונים בתחום החינוך הדמוקרטי אני יכול לומר שאני מסכים עם כל מילה. חבל שרוגוזין השתנה כל כך, בכוח. בקשר לטוקבקים, די עם אחד שיודע,תכתבו שם שנדע שאתם לא סתם קוטלים אלא מביעים דעה. מכירים מספיק אנשים שיצאו במסע צלב נגד רעיונות טובים בגלל בעיה אישית, ומקווה שאת הבעייה הזו- תפתרו בעצמכם. החינוך הדמוקרטי לא חף מבעיות, אך התיאוריה החינוכית, כמו גם האווירה היא בהחלט נכונה, היישום משתנה בהתאם לתרבות, למקום ולאנשים.