אני בז לבחורות שמתעלמות/מסננות , "הוא אמור להבין לבד..." כל כך דבילי לחשוב כך עד כדי גועל, תהיו מספיק הוגנות עם עצמכן בנות ,לא מתאים לי זו גם תשובה ואפשר להוסיף סמיילי ...

ההוא שכתב שהוא סתם רצה זיון? מקרה מובהק של "ענבי בוסר". כזה של "למה מי בכלל רוצה אותך, יא כוניפה", ברגע שדחית אותו. מתה על אלה. לדעתי, אין מקבילה נשית לתופעה הזאת. זה משהו שהמציא האגו הגברי. (בסיטואציה של אתר היכרויות, אני תמיד אעדיף התעלמות על פני דחייה, ולא אקדיש לזה מחשבה נוספת. הביטוי "יש הרבה דגים בים" כל כך נכון בהקשר הזה... ובכלל, גבר שראוי לשמו לא יצפה שאשה תרכוש מנוי אך ורק כדי לענות לו).

ומחמאה היא רק מחמאה, משהו לעשות לך ולמחמיא נחמד לאותו יום, לא יותר. "היי, את נראית טוב"! תגובה מתבקשת: "היי, גם אתה". move on.

האינטרנט הפך את כולנו לזרים, קרים ומנוכרים ברחוב. מגוחך שיש בחורים (ובחורות) שמעדיפים תקשורת כזו על פני תקשורת אישית. נכון שהמבחר עצום - אבל אולי זה מה שהופך את ענין הכרויות האינטרנט לכל כך זול וריקני. מה קרה להיכרויות ע"י חברים, לחיוך חם למשהי שמוצאת חן בעיניך? דחיה תמיד אפשרית, גם באופן אישי וגם און-ליין, אבל כנראה שהפחדנים ימשיכו להראות פני פוקר בחוץ מול בחורה יפה ורק מול המוניטור, לבד, בלי עדים יסתכנו בדחיה. מגבר שנדחה וגם נענה - פנים מול פנים

כל הכבוד על שינוי הגישה, וגם על ההתעלמות השקטה מהפונים הבעייתיים. שיהיה לך הרבה הצלחה במציאת זוגיות.

מה שלומך? לאחרונה גם אני התחלתי להאמין שיש קארמה מסויימת ודברים חוזרים אלייך/אליך. יש בזה דבר טוב, בעיקר אם תחלחל ההבנה שאם נהיה טובים זה יחזור אלינו, לא? אז זהו, שזה לא תמיד קורה.זה לא תמיד חוזר ולכן אנחנו מתנהגים כמו שאחנו מתנהגים. ההתעלמות נובעת מכמה סיבות - א. לא נעים להגיד לא. ב. יש מישהי/מישהו אחר. ג. פשוט אין זמן שכן פנינו לעוד חמש/חמישה אחרות/אחרים. זה לא תמיד נעים, לא תמיד מנומס, אבל אלו כללי המשחק באולם (אולם, לא עולם) ההיכרויות האינטרנטי. כמובן, שעניין זה מעורר תהיות לגבי התעלמות בשלב מאוחר יותר, של אחרי הדייט. אבל על זה כבר הכתב כאן. וייכתב. גיגה, אהבתי, כרגיל, את הכתיבה. יום טוב.

אחרי שהולכתי שולל כמה פעמיים אני מבינה כמה חשוב זה לתת כבוד לצד השני ולהגיד כשלא מתאים. פשוט צריך להיות ברורים ולזכור שבנוסף לזה שאנו צריכות להיות מרוכזות בעצמנו וברצונותינו יש הרבה מקום לרגשות של הבנאדם מנגד. זה נראה פשוט לא פייר להשאיר את הצד השני במוד של חוסר וודאות, הרי אני בטח לא הייתי רוצה שישאירו אותי בערפל, חוסר וודאות או ברמייה, זה יכול להיות מורט עצבים! ובקשר לנחמדות וחיוכים, מעבר לעובדה שהצד השני מרגיש טוב יותר זה אצלי (לפחות) מעלה אנרגיות חיוביות, מה גם שאני מקבלת הרבה חיוכים בחזרה...

למעט הבחורות שפונות אלי :-) ואני במיוחד מעריך אותך שטורחת לענות גם כאשר יש פניות מרובות

כל מה שתתני תקבלי בחזרה... אז תמיד תעדיפי לתת חיוך ומילה טובה! שיהיה לך רק טוב ותמשיכי להיות מה שאת (מקסימה...)

זה נשמע כמו משהו אלמנטרי, לתת תשובה למישהו שפנה אלייך, אבל לצערי כיום זה כבר ממש לא מובן מאליו. כתבת טור יפה וחכם על משהו שלפעמים נדמה שקצת שכחנו, במירוץ העכברושים היומיומי שכולנו עוברים - להיות בנאדם. זה לא עולה כלום, וזה שווה כל כך הרבה... (טוב, אני אפסיק עם הקלישאות, אני מתחיל להישמע כמו איזו מצגת עם "10 עצות לחיים טובים" שרצה במיילים...) ש. לומפי

זו התגובה שקיבלתי פעם אחרי שסירבתי בנימוס למישהו שגדול ממני באיזה 10 שנים. אז דבר ראשון נקרעתי מצחוק, ואז שמתי לב שבטעות כתבתי "מלאה".

אני דווקא מעדיפה שלא יתחילו להסביר לי את אי העניין ובטח שלא לשמוע את ה"בהצלחה" המתנשא

ישבתי לא מזמן באיזה פיק אפ שכונתי ושיחרתי לטרף. לא עברו יותר מכמה שניות עד שראיתי רוסיה מדהימה בצד השני של הבר יושבת לבדה. ניסיתי ליצור קשר עין ללא הצלחה, היא ידעה שאני מסתכל אבל הביטה הצידה בכוונה. מה זה?! אף אחת לא מתעלמת מג'וחא!הפעלתי את טריק 28א' ושלחתי לה קוקטייל פינק ליידי בתוספת פתק "תפסיקי להיות כזאת וודקה סאוור!" ראיתי רבע חיוך שם, כן כן... נו תפרגני באיזה מבט קטן לפחות, משהו! היא הסתכלה עלי. אני בשמיים. אוקיי ג'וחא, יש לך אור ירוק, גש אליה ותהיה חמודי כמו שרק אתה יודע להיות. איך שאני קם חיוכה נעלם במחי יד והיא הסיטה את מבטה שמאלה. רחוק שמאלה. יד גדולה אחזה את צווארי ולא נתנה לי לקום. סובבתי את מבטי וראיתי בטן גדולה ויד שעירה. גלופ. זה היה אולג שופל. "היי צוציק, המון זמן לא התראותנו, מאז צבא בחברון שהייתי נותן כאפות בערבים ואתה מנסה עוצר אותי זוכר?" איזה קטע. שירתנו יחד, וכמעט 4 שנים לא שמעתי ממנו. היו שמועות שהוא נסע חזרה לרוסיה והתגייס לספיאצנז. קמתי וחיבקתי לו את החזה. "בוא, בוא מכיר את חברה שלי לודה" לחצתי את ידה והיא חייכה אלי. אמרתי להם שאני צריך לזוז והלכתי מהר לכיוון היציאה. איך שאני פותח את הדלת אני שומע את אולג צועק ברוסית, מקלל, הדבר היחידי שהצלחתי לשמוע בבהירות היה "פינק ליידי" שמתי ספרינט לאוטו, ומאז אני לא מתקרב לאיזור הזה של העיר.

"תגיד, זה בגלל הגובה שלי ?" (הבחורה 1.7. מה לא בסדר ב 1.7 ?) "תגיד, זה בגלל המראה שלי ?" (לא, מה פתאום. זה בגלל שבתקשור האחרון קיבלתי מסר שאנחנו לא מתאימים) "אתה חמוד שענית, אבל אם אתה לא מעוניין, אז למה אתה מבזבז לי את הזמן ?" (שאותו הייתי מבלה בנעימים בכתיבה של עד כמה הודעות מהסוג ?) "תמשיך לחפש סטוצים בפאבים" (כאן, אגב, באמת לא הצלחתי להבין מה הקשר) "תחסוך לי את הבולשיט התל אביבי" (השונה במהותו מבולשיט רמת גני וכ"ו) ואחרון אחרון חביב "לא נורא, גם אני לא ממש רציתי" (עושה טוב לחשוב שעשיתי בחירה נכונה) זהו מקבץ תגובות לדחיה מנומסת שהגיע מצד שני ....

זה פשוט מיותר ולא תורם כלום (אפילו יכול ליצור תחושת אכזבה אצל הנדחה), זה לא שהבחור מכיר אותך, פשוט פניה אחת מבין עשרות (למעט אם הפניה ממש אישית ו/או מיוחדת). בקיצור, אמנם כוונות טובות, אבל כולנו מכירים את המשפט המפורסם....

מעדיפה שלא להתעלם, אבל יש אתרים שאי אפשר להשיב בהם אם אין לך מנויי. בנוסף, בזמן האחרון יש לי ממש הרבה פניות ואני לא רוצה להשמע מתנשאת, סנובית או כל דבר כזה, אז אני לא חוזרת לכל אחד... חבל, אבל אם אני אעשה כך - אז אני לא אזוז מהמחשב...

אתה נשמע לי אחלה גבר, והלוואי שכל הגברים היו אמיצים כמוך.

ככל שהעלמה (או הגריאטרית) או הרווקה המזדקנת משוטטת זמן רב יותר באתרי ההכרויות,מה שנקרא "מקצועית" היא מאבדת את כללי הנימוס הבסיסי לאט לאט היא הופכת להיות בהמה חסרת נימוס,לאקונית (במקרה הטוב) וגסה.. מזמן התחלתי לבדוק את מספרי המנוי של עלמות שאליהן אני פונה,ככל שהמספר נמוך יותר,כך הפז"מ שלה באתר גבוה יותר וביחס ישר,גסותה והתעלמותה ממסרים ..ובנוגע לקריצות ואגב,המונח הזה תקף רק לאתר מסויים-מה לא בסדר בקריצות,גם על פי זה אתן מסננות? "אציליות" שכמותכן.. (מאותו האתר..)

הלו, הלו גיגה... ההתנהגות הזו עושה אותך בן אדם יקירתי בתוך הג'ונגל הזה. כן יירבו כמוך אמיתיות. עכשיו לך ג'וחא מהפינה הזו שנקראת יחסים - אני דיי עוקבת אחריך בכיף. היום, ביינות כאב לב, כאב ראש, יובש בפה, קרקור בבטן,בהלה מתמשכת - קראתי את הסיפור שלך ודמיינתי אותו בכייף וזה עשה לי חשק לצחוק ולפרגן. אז ככה...אני צוחקת חחחחחח - אתה גדול. ואני מפרגנת לך: אני אוהבת את הסגנון ואוהבת את השיתוף. מדליק לאללה. ושאף אחד כאן לא יגיד לי: 1- פתטית 2 - שרוטה 3. לכי למסנג'ר 4- תגידי את משלמת ארנונה ביחסים. 5- סטומה, שטומה, סתומא - או איך שלא כותבים את זה (וזה בסדר אבשלום, יקח לי זמן אבל בסוף אני אלמד) 6- תחסכי מאיתנו את השיתופים שלך. 7 - לכי תתקווא*י הנה אני אמרתי את זה - הכל נכון, הכל נכון אז לא לחזור על זה שלא יגידו שאתם ממחזרים כי זה לא נעים. ביי. הה, עוד משהו גיגה... נכון שמרוב עצים רוצים לברוח מהיער? נכון שלפעמים כבר עונים: "מצטערת אבל לא מתאים" סתם בגלל שאת כבר מתבלבלת מההיצע? לא יודעת אני מתבלבלת כל כך שכבר משתדלת לא להכנס לשם יותר. תכתבי על זה משהו ואני מבטיחה שהתגובה שלי תהיה עוד יותר ארוכה והזוייה בטירוף שלי . ועכשיו לך חברי היקר ר', אתה אמור לקרוא ולצחוק - כי הכל נכתב בעיקר עבורך, ולא לדאוג הכאב שלך יעבוד. אני יודעת שכן, כולנו עברנו את זה אתה יודע. ביי יקיריי.

לא משנה מה נושא הכתבה, תמיד אבל תמיד יקום לו המתוסכל התורן ויתקוף את ה"רווקה המזדקנת" זו המקומטת שתישאר לעולם רווקה. אז לתשומת ליבך מספר 22 הגישה שלך פרימיטיבית ומה זה פאסה... היא רק מראה שאפילו אותן מיואשות מתוסכלות ושרוטות (לפי תפיסתך) לא מעוניינות בך והסיבה בדר"כ היא אתה והגישה השלילית שלך והיא לא נעוצה בגילן המתבגר. לתשומת ליבך, רווקה שעברה את ה-30 יכולה להיות בחורה מקסימה ובכלל לא שרוטה שמאלף ואחת סיבות היא עדין נושאת את סטטוס הרווקה, סיבות שאם תפעיל את השכל המצומק שלך קצת לחשיבה ממש ממש לא מצדיקות את הביקורת שאתה מטיח בהן... ואתה יודע מה, גם אם הסיבה היא "שריטות" היא ממש אבל ממש לא אשמה ולא ראויה לזלזול הגועלי הזה.

מצרפת תגובה מבחור שסירבתי בנימוס להפגש איתו, לא נגעתי : "לכי תמצאי איזה קיר לדפוק בו את הראש שלך, רווקה זקנה. פורים שמח, מאושר ובודד לך" אז מה הפלא שעברתי את גיל 30 ואני רווקה?

גיגה, תני לי לעזור לך לסיים את הסרט שאת נמצאת בו... קודם כל אתר היכרויות הוא נועד להוריד את ה"מבוכה" של דיבור בפעם הראשונה ובמיוחד נועד לבחורות או בחורים שלא מעוניינים בצד השני ואם היו רואים אותם פנים מול פנים היה להם "לא נעים" להתעלם. בכל מקרה, מה שאני מנסה להגיד הוא שזה בסדר גמור להתעלם, בשביל זה יש אתרי הכרויות !! למה לשחק משחקים מטופשים? לא רוצה, אל תענה ! דבר שני, את חייבת להוריד את התמימות הזאת שנדבקה בך חזק חזק... לא כולם חמודים בחיים, מה לעשות? לא כולם, ובמיוחד אצלנו בארץ, מנומסים כ"כ, כן, יש ערסים !! לא שאני אוהבת אותם, אבל אני מודעת למציאות...תחשבי על זה...

חולה על התגובות שלך