מן הספר עולה ברורות כי נתניהו נתן לחיזבאללה במשך 6 שנים לצבור עשרים אלף טילים ולחפור מנהרות . ובנוסף לא עשה כלום כדי שצה"ל יהיה מוכן בשעת מבחן. אולמרט ופרץ כיהנו רק חודש בתפקידם כשהחלה המלחמה והיו בטוחים שצה"ל ערוך. לכןמי שאשם במחדל זה ביבי ולא אף אחד אחר.

החייל הזה הוא המילואימניק הכי חתיך בעולם!! ירין אני מתה עליך!!! :-)

הסיבה שחיזבאללה מנצח וגם ינצח בעתיד הוא שהם מתחמשים ומתחבאים בתוך משפחות עם ילדים קטנים ומשם הם יורים את הטילים שלהם לעבר ישראל. וצלמי כל העולם שונאי ישראל, מחכים לתפוש תמונה בגדול ובצבע, איך ישראל פוגעת בילדים ונשים זועקות באימה ולמחרת התמונות בכל עיתוני העולם בכותרת ובדף הראשי. וכך ישראל שעושה חשבון לכל העולם, שלחה את חיילנו סתם למות ולא הרשתה להם לירות ולהכנס בשולחי הטילים, כי הם היו בין ילדים קטנים שבסביבה היו מלא צלמים, וכך פרץ השמאלן ואומרט השמאלן שפחדו יותר מה יגידו העולם מאשר משפחות שלחות שנפגו וחיילים שהפכו בשר תותחים כי אסרו עליהם להגיב. והכי-זבאללה לא עושה חשבון לעולם זרק טילים דווקא על ילדים ומשפחות שלמות. וזו האמת שלא תשמעו אותה אפילו בדו"ח וינוגרד, וזו האמת שגם תכשיל את הצבא להבא, כי החיזבאלה והפלסטינאים עדין מתחבאים ויתחבאו גם במלחמה הבאה בתוך ילדים ותינוקות. זו האסטרטגיה הראשית שלהם שהיא ניצחה ותנצח גם לעתיד. ועל כן, אין לנו על מי לסמוך רק על אבינו שבשמים, כי זה יהיה סרט חוזר.

ספרו הקודם הנו בושה לאינטליגנציה. לעומת זאת, איפה היו לימור ושלח כשבנו לנו מערכת ביטחון דפוקה ולקויה בעשור האחרון? התשובה (לגבי שלח) בספרו הקודם - הוא ליקק לתכניות ההבל של ה"רפורמטורים" שמעון נוה ודוביק תמרי מהמכון לחקר המערכה שהרס כל חלקה טובה בהכשרת הקצונה הבכירה שלנו. .

עפר שלח מעדיף לשכוח שזמן קצר לפני פרוץ המלחמה הוא כתב ב'ידיעות אחרונות' מאמר מערכת אשר גמר את ההלל על תפיסת הביטחון בצפון ולעג להתרעות של צה"ל מפני נזקי הנסיגה "כזכור", כך כתב אז, "התנגדה צמרת הצבא בתוקף לנסיגה. דובריה הזהירו את הציבור ואת מקבלי ההחלטות שחיזבאללה ירדוף אותנו עמוק לתוך שטח ישראל, ויכולת התגובה והפעולה נגדו תהיה מוגבלת. מרגע שנוותר על רצועת הביטחון ועל כללי המשחק הקודמים, אמרו לנו, תבער האש בגליל. והנה מתברר שדווקא כללי המשחק שנקבעו עם נסיגתה של ישראל לגבול הבינלאומי מאפשרים תגובה של ממש. ...דווקא כשנוטשים את התפיסה של רצועות ביטחון, של הרחקת הגבול מן היישובים במחיר של כיבוש לא יעיל ולא מוסרי, דווקא אז נוצרת יכולת להפעלה אפקטיבית יותר של כוח. אפילו ברמה הצבאית הטקטית השתנה המצב לטובה מאז הנסיגה" (ידיעות אחרונות, 30.5.2006).

אני לא הולך לקרוא את הספר כי: כי לא בא לי להיכנס לדיכאון עמוק יותר מזה שאני שרוי בו כעת בגלל השפל אליו הגיעה הארץ שלי כי אני עדיין מטלטל את עצמי בין צורות שונות של אסקפיזם ובין חרדה עמומה אך מתעצמת לה בשולי התודעה שלי - חרדה לעתיד המקום בו אני חי כי עופר שלח ויואב לימור עשו כנראה עבודה יסודית, ואני חושש שהאפקט של סיפרם עלי יזכיר התייבשות באמצע אימון קיץ בנבי מוסא המלווה בעוצר יציאות המלוווה בקילקול קיבה המלווה בבעסה כללית בשל חיי מין מחורבנים המלווה בתחושה קודרת שהמצב לא הולך להישתנות בעתיד הניראה לעין. כי פיתחתי מעין כהות למתרחש ברבדים של קיום לאומי - ביטחוני - דמוגרפי - פוליטי - הנהגתי. כי בעצם אין שום רבדים כאלו. יש חלטורה אחת גדולה - יש הקוראים לה " פרטאצ' " יש הקוראים לה: "קומבינה" יש הקוראים לה: "מדינת ישראל ב2007" אבל בדרך כלל לא צריך לקרוא לה. היא באה לבד בדמות מעטפה חומה בתיבת הדואר בתדירות מישתנה: פעמיים-שלוש בשנה. אנחנו מתבגרים לנו, מצמיחים שערות על הכתפיים, חלק מאיתנו כבר נזקקים למשקפי קריאה, חלק מאיתנו נזקקים לויאגרה, חלק מאיתנו כבר לא פה, המסקנות של ווינוגרד כבר לא נוגעות להם. לחלק מאיתנו יש דת חדשה. קוראים לה : תרבות האופניים" לחלק מאיתנו כבר אין מה להגיד על המצב. מה שבטוח : המצב משתין על כולנו בקשת. איפה אני היום בערב בשעה חמש וקצת? לא יודע.

באמת, עופר שלח ויואב לימור, עם כל הכבוד, לא בעלי מידע מספיק ומריחים מ"רייטינג סטייל"בצורה קשה. כל היום מחפשים "חדשות" ודרמות.

על מלחמה של פיל בזבוב על מלחמה של צבא בלוחמי גרילה על לחימה בשטח אויב , מול לוחמי חיזבללה מחופרים וחמושים, מלחמה שנמשכה מעל 30 יום ונהרגו בה כ - 120 לוחמים (וחלקם במקרה) קצת יותר מכמות ההרוגים החודשית בכבישים שלא תבינו אותי לא נכון, לבי שותת דם על כל הרוג והרוג אבל לא הצבא החלוד ולא ששת השנים שקדמו למלחמה ואפילו לא הרמטכל היהיר הם שהביאו לכשלון הכשלון נגרם אך ורק בשל דרג מדיני חסר נסיון, הססן ורופס שלא ידע להגדיר יעדים שלא ידע לקבל החלטות עם דרג מדיני החלטי,נחוש שיודע מה מטרתו ניתן היה עם פסיק מכוחו של צהל - לנצח !!!

רק להמליץ על ספרים של שוטי הנבואה של השמאל......

אמנם זו פרסומת,אך בתור אחד שקרא את הספר באופן מדוקדק וישב נדהם לנוכח המידע הענייני והמפורט,הכתיבה השנונה, והקומבינציה בין חלקים שונים בספר,אני ממליץ לכם לקרוא אותו. כל אזרח שרוצה להביע דעה חייב לדעת מה באמת קרה , ולכן או שתקראו את דו"ח וינוגרד, או שתקראו את הספר הזה,שכתוב,אני משער,באופן יותר מעניין מדו"ח וינוגרד.

הרבה נכון אבל רואים יד מכוונת איפה האחריות של קפלינסקי שאחראי על בנין הכוח.... איפה היו השניים למה לא צעקו או שאולי היה להם יותר נוח שחלוץ יפול אולי גם הם לא הבינו שהם במלחמה?

האם קראתה? שהחלטתה שהספר חובבני...

צמד חמד שמאלני ומתנשא ששירבבו גיבובי שטויות וארגו אותם למארג שיקרי ומגמתי.

עם כל כמה שאני אוהב את עופר שלח.

כל שנה שקיצצו עוד בתקציב הבטחון , הצבא על כל דרגיו התריע שייפגעו האימונים והמוכנות למלחמה , הגיעה המלחמה וכל התחזיות התגשמו אז מה הפלא ? אמרו את זה שנים ואף פוליטיקאי מאוס לא הקשיב .

אין הצבא ויהיה הצבא החזק, המאומן והמיקצועי במדינה הרגישה כל כך לחיי אדם יכול לנצח במלחמה אם כל שעה או יום של לחימה מפרסמים את מספר הניפגעים. הדבר יוצר פגיעה מוראלית בצבא באוכלוסיה משתק כל יוזמה ושוחק את יכולת העמידה שלנו. לכן יש על הצנזורה לאסור פירסום של מספר הניפגעים ולהמתין עם מידע רגיש זה לסיום המילחמה כך נהגו במלחמות העבר כמו ששת הימים ויום כיפור.

חובה לכל אדם במדינה להתאורר ולהילחם על אדמתו עם רעל בעיניינים ולא לקרוא הסטות פרימיטיביות נגדה. תתביישו לכם, חבורה של "סופרים" רודפי בצע חובבנים !!

וואי, איך קפצה לה פרסומת כשיש לי חוסם pop-up

אין חדש תחת השמש. דבר לא השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים. אותם מחדלים, אותם מנהיגים רפי שכל שבכל פעם מחדש חודלים מחדלים. מי ירצה עכשיו לשרת בצבא אם אלו הם מנהיגיו השולחים אותו למות בשדה הקרב ללא תוכנית ומטרה ?!

מה בער להם כל כך לשני הכתבים/ פרשנים הלא מבריקים במיוחד " להוציא" ספר? האם המדפיס הראשון זוכה בפרס? הקוראים הרי כבר מקיאים את כל מה שנכתב על המלחמה הזו ממילא...

איפה עופר שלח היה בשש שנים האחרונות שלוחמי החיזבאללה ישבו על הגדר ורשמו כל תנועה של צהל?

לספר של עופר שלח ויואב לימור שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות.

הספרשאנו ממליצים עליו ב YNET הוא בהוצאת ידיעות אחרונות לא נראה טוב, גם אם הכוונה תמימה

נהדר שנותנים לנו לקרוא כתבות כל כך עמוקות ובעלות תחקיר מאסיבי. רק שאלה קטנה - הכתבה היתה נשארת באותו מלל גם אם המוציא לאור היה מעריב?

ספר מעולה, מביא שפע מידע חיוני, חובה לקרוא כדי לדעת את העובדות שכל אזרח חייב לדעת.