בפעם הבאה שהיא לא רוצה להתלבש תשלחי אותה עם פיג'מה לגן סביר להניח שאחרי פעם או פעמיים היא תרצה להתלבש תנסי גם לבדוק האם יש סיבה שהיא לא רוצה להתלבש? אולי הבגדים שאת מלבישה אותה לא נראים לה והיא רוצה לבחור את הבגדים שלה בעצמה ואז להתלבש

כאילו "מותר לך לנשום גם כשאת בבית" נראה לי משפט לא רלוונטי להגיד לאמא שנמצאת 12 שעות מחוץ ללבית אז בחצי שעה שנותרה לה עם הבת שלה עוד מותר לה 'לנשום'?! אין גבול אה? את יודעת לא חייבים להביא ילדים אם אורח החיים שלך לא מאפשר את זה אל תביאי ילד שלא יהיה לך פנאי לגדל אותו...

את יודעת, מי שאורח החיים שלו (מו לעבוד 12 שע' ביום) לא מאפשר לו לגדל ילדים לא חייב להביא ילדים. .. למה הילד אשם וצריך לגדול בלי אמא?

עדיף שהילד יזדעזע קצת מהקול החזק שלי מאשר אני אזדעזע לנוכח גופתו המחושמלת.

אתר מוסלמי/דתי/מיסיונרי - מקורו בסוריה, לא ברור מה הקשר של הכתבה לבין אתר זה שהמלצת עליו. אם המטרה הייתה לימוד מחקרים על מוח האדם, אזי יש אתרים הרבה יותר רציניים המתבססים על מחקרים מדעיים ולא על סיפורים ומעשיות, נוסח מחזירים בתשובה. חבל, יכולת להמליץ על משהו פחות מיסיונרי (יש לנו מספיק צרות עם אנשי הדת שלנו, לא צריכים גם את אנשי הדת שלכם על הראש!!!)

תמשיכי כך, יהיו לך בעיות הרבה יותר גדולות, ששום כסף בעולם לא יתקן אותן. אין עבודה יותר חשובה מילדיך. מאת מנהלת בית ספר.

תוציאי שתי חליפות בגדים, תתני לילדה לבחור ביניהן, ותספרי לה סיפור מצחיק תוך כדי ההתלבשות, שכולל בתוכו חיות או ילדים או פיות שמתלבשות. משהו מתוך העולם שלה שמעניין אותה (...לבובה היה קר נורא אז היא לקחה את החולצה, העבירה מעל הראש ואז הכניסה את יד ימין ואז את יד שמאל וזה היה מצחיק ...) את גם יכולה לשחק איתה ב-קוקו. הבן שלי מאוד אוהב להכניס את היד לשרוול ואני שואלת "איפה היד?", והוא מוציא אותה ואנחנו אומרים ביחד - "קוקו יד" (ככה גם עם היד השניה והראש והרגליים. זה מצחיק אותו מאוד והוא ממש נהנה להתלבש ככה, ומשתף פעולה נהדר!) הרעיון הוא להפוך את הפעילות הזאת למשחק וכיף.

יש אנשים שאין להם ברירה וכדי לחיות שני בני הזוג עובדים משרה מלאה של 9-10 שעות ביום ועם נסיעות מגיעים בקלות ל-12 שעות מחוץ לבית! ומכיוון שהמעסיקים בארץ טמעים ונצלנים ומשלמים שכר מינימום שבקושי מספיק לטיטולים - פשוט אין ברירה! אולי תשלחו תגובות נזעמות לממשלה שיעלו את שכר המינימום במקום לאמהות מסכנות שבקושי מחזיקות מעמד!

איפה אתם חיים? מה, אי-אפשר להבהיר לילד שהוא לא נוגע בחשמל בלי פליק??? הילדים שלי יודעים טוב מאוד שהם לא נוגעים בחשמל ולא הרמתי עליהם יד מעולם!!! אם אני אומרת "לא!" בתקיפות וזה לא עוזר גם בפעם שניה ושלישית, אני לוקחת אותם ומרחיקה אותם מהמקום אומרת להם שוב - "את זה את/ה לא עושה!" ומייד נותנת להם משהו אחר לעשות - משחק או משימה ("תביא לי את הצלחת מהארון, אני צריכה שתעזור לי לסדר את השולחן..."). מי שמרביץ, מעביר לילד שלו מסר סמוי שהוא הורה חלש שלא יודע להתמודד עם הילד שלו, וכשהילד יהיה גדול יותר ולא תוכלו לתת לו פליק, לא תהיה לכם שום סמכות ויכולת לשלוט במעשיו! אז תרגעו ומייד!

אסור לשפוט אף אחד. כל אחד והבחירות שלו. הלוואי וכולנו היינו יכולים לבחור אם כן לעבור או לא לעבוד 12 שעות ביום, אבל מה לעשות שלפעמים גם יש מציאות? ולפעמים לאבא אין עבודה? ומה לעשות אם הילד לא היה מתוכנן ואין כסף? איך אפשר בכלל להעביר ביקורת על בחירות של מישהו אחר? זה לא שהיא חיה על חשבונך ומשריצה ילדים (אבל זה כבר סיפור אחר).

בכל דבר בחיים צריך איזון. חשוב לזכור שהשנים הראשונות של הילד משמעותיות מבחינה נפשית. הבריאות הנפשית קשורה קשר ישיר להתקשרות לדמות משמעותית, שנמצאת עבור הילד ומספקת את צרכיו הרגשיים. וזו אמא או אבא. עדיף אמא. לכן חשוב להיות איתו בתחילה בחופשת לידה לא קצרה ואח"כ עד גיל 6 במידה סבירה. גם אמא שעובדת 12 שעות ביום עייפה וחסרת סבלנות ומוטדת במה לטפל קודם. ואם הילד מתרגל להיות עצמאי בעל כורחו המא לבור מפרשת זאת כהילד עצמאי, מסתדר לבד ולא כל כך צריך אותי..

נו באמת הכל ניסיתי להתלבש לבד לבחור בגדים לעשות משחקים לתת נקודות יש לה מזל שהיא הכי חמודה בעולם אחרת................. בכל אופן תודה רבה מאוד על ההתיחסות ועל הרצון לעזור.

קראתי את תגובתך, ומה שאני יכולה להגיד לך הוא שתתביישי לך בעצמך. לא כל האימהות נהנות מפרנסה טובה, ויכולות להיות בבית ולנוח על זרי הדפנה. לפעמים המציאות היא קשה, ואין ברירה, חייבים לעבוד 12 שעות, אחרת לא יהיה אוכל בבית! אבקשך לא להעליב יותר אנשים עם תגובות חסרות טעם ואנושיות!

שלום לך סבתא, תגובתך אינה במקומה, מאחר ולא כל אחת יכולה למצוא עבודה עם שעות נוחות ולפרנס כראוי. המציאות היום שונה! אסור לך להטיף לאף אחת, כל עוד אינך יודעת מה מצבה הכלכלי. ולכל אחד יש את הזכות להביא ילדים לעולם!!!!

ואם למרות ה-"לא" יש סירוב פקודה... אז הטיפול כל אחד בהתאם לדרכיו... ויתרתם פעם אחת??? הרסתם לעצמכם את החיים. ואל חשש... כשהילד יגדל הוא כבר ילמד לתחמן אתכם או את הסובב ויידע להתחמק מ-לא... אבל כשהוא צעיר - הוא חייב לדעת גבולות, לפני שהוא לומד לשבור אותם בעצמו - שזה גם שיעור חשוב. לסיכום: לא - זה לא!!!!!!!!!!!!

אנשים מה קורה לכם מכות זה לא דרך חינוך ההפך הוא הנכון ממכה הילד לא מבין כמו שיחה טובה או עונש חינוכי על מנת שירגיש ויחשוב על ההתנהגות שלו .... בלי עלימות בבקשה אין לכם מושג מה ההשלכות של זה בעתיד . נסו לנשום ולהריגע לפני שאתם חשובים להרים יש על הילד שלכם שהוא בעצם הדבר הכי חשוב לכם ולא הייתם רוצים להזיק לו להפך חשוב לכם שהוא יגדל בצורה הטובה ביותר ותהיו בטוחים בזה .

אני חושבת שכל אחת מכן צריכה להתבונן טוב טוב על עצמה ועל האומללות שלה. אם מישהי בוחרת לעבוד יום עבודה ארוך זו זכותה המלאה, אף אחת לא צריכה לחיות "בשביל", עובדה שגברים לא עושים את זה, גם לא "בשביל" הילדים שלהם. ואתן יודעות איך זה להיות ילד שאמא שלו חיה בשבילו? או חלילה ילדה? זה איום ונורא, ילד שלא מפתח אישיות וכל הזמן מרגיש אשם כי הרי "חיים" בשבילו. אז תשיגו לכן חיים משלכן!!!

חה חה חה

בקשר לשאלה אם מותר לתת מכה קטנה לילד שרוצים להציב לו גבולות. יש לי ילדה ואני לא מסכימה עם הפסיכולוגית שאמרה שאסור כי אני כן נותנת פליק קטן ביד לאחר שילדתי בת השנתיים וחצי עושה מעשה שאיני מסכימה עליו כמו לזרוק אוכל על הריצפה או להעיף דברים עלי יש צורות הענשה שונות אבל אני חושבת שמכה קטנה בגב היד וגם הסבר כמובן של המעשה הלא נעים אכן מלמדת אותה שהיא עשתה מעשה לא נעים ולאב דווקה מלמדת אותה להכות אותי חזרה כי זה פשוט לא נכון.

one thing you probably didnt learn was correct spelling - it is spelled שבטו

כאם לשלושה,אין נוסחאות פלא. צדק הד"ר בכתבה! נחישות,התמדה ועקביות יבהירו לילדים היכן עוברים הגבולות ועד כמה ניתן למתוח אותן. עובדה, שבכל משפחה יש קוים אדומים שילדים לא חוצים. חברתי המצהירה כי שנת לילה רצופה חיונית לתפקודה, ישנים הילדים ליליה שלם מההתחלה.... ולאם העובדת - את שני ילדיי גידלתי תוך כדי קריירה תובענית, אכולת רגשות אשם שייכתי את כל הקשיים להעדרותי. היום, עם בתי השלישית, אני מגלה שאין בהכרח קשר...ככל שאני נמצאת יותר וזמינה יותר, צרכי הילדים גדלים ותובענותם גוברת. גם בתי בת השנה וחצי לא יורדת לי מהידיים ומסרבת לישון לבדה....מה שמחזיר אותי לנחישות ולהתמדה. במקום שאנו כהורים שמים גבולות ברורים לעצמנו, מועבר המסר בבהירות גם לילדים.

בגיל 20+ זה רק נהיה יותר גרוע... בוגרים שגדלו ללא גבולות יכולים לדרוש אין ספור דברים מהסביבה שלהם וכו... הסימפטומים רק מחמירים, חוץ מזה שילד זקוק לגבולות.

כאשר ילד רוצה לגעת בחשמל במקום פליק פשוט מחזיקים את היד המושטת חזק ואומרים לא תקיף. מאמינה מאוד בהחזקה של יד או של רגל (במקרה שהילד מתחיל לבעוט), זה גם מלמד את הילד על כוחו היחסי של ההורה. פליק משדר לילד חוסר שליטה של ההורה בעוד שלא תקיף עם החזקת היד משדר שליטה של ההורה.

יש פה תגובות ממש נכונות ואמיתיות.. עדיף ללמוד מהנסיון של הורים שעברו את זה כבר, מאשר טיפים שלא ממש עוזרים..