בשום פנים ואופן אין להעניש או להזעיף פנים וכיוצא בזה- הכלב יפחד אל לא ידע לקשר בין המעשה לבין העונש - וגם אם כן - עדיין אין לו שליטה.

אחת בת 11 והשנייה בת 9 והן פשוט לא מבינות שיש חצר ובחצר עושים צרכים ואם החלון לחצר לא פתוח אז יש עיתון. וככה השלוליות חוגגות בבית. אבל הן כלבות צ'יוואווה כל כך קטנות וכל כך חמודות שזה מפצה על הכל.

זה לקחת את הכלב אחרי שהוא עשה את הצרכים שלו,לדחוף לו את האף קרוב אילהם ולתת לו כמה כפות קטנות ולצעוק אליו.

בתור מי שלא מחזיק כלב ולא רוצה לראות את הדבר הזה, אני תוהה מתי כבר יתחילו לטפל בבעיה המגעילה של כלבים המסתוביבם חופשי ברחובות, מפחידים עוברי ושב, ובעלים שלא מנקים אחרי הכלבים שלהם. הליכה ברחובות הערים היא חוויה מגעילה, כשצריך כל הזמן לוודא שלא תדרוך על שום דבר. שלא לדבר על המראה המלבב של גללי הכלבים המקשטים את המדרכות ומפיצים את ניחוחם. עולם שלישי.

דרך אגב העיתון עם ריח שתן, מדובר בשתן של כלב או אדם?

מומלץ את אותם "עיתונים בפינה מוגדרת" לתחום בתוך מרפסת, חדר קטן, או גדר מאולתרת (ניתן להשתמש בקרטונים חזקים). לכסות את כל הרצפה בעיתונים. וכשמשאירים את הכלב לבד, הוא נשאר סגור באותו שטח, שם נמצאת גם המיטה שלו, כלי-אוכל ומיים, והרבה צעצועי-לעיסה על-מנת למנוע שעמום. הגור יעדיף לעשות את צרכיו רחוק מהמיטה. לכן כדאי למקם את כל הדברים השייכים לו בפינה אחת, בכדי שייבחר לעשות את צרכיו בצד המרוחק. כשהבעלים נמצאים בבית, לאפשר לגור תנועה חופשית תוך יצירת אפשרות לחזור לפינה שלו בכל רגע , על-מנת לעשות את צרכיו. אין תחליף למחמאות וליטופים כשהגור עושה את מה שמצופה ממנו. והאפקטיביות של תגובות חיוביות כלפיו גבוהה בהרבה מזו של צעקות או מכות. עם זאת צריך הרבה סבלנות ועקביות ושינויים אינם מתרחשים בן-לילה. צריך לקחת בחשבון שהחינוך לצרכים יכול להמשך שבועות ואף חודשים. הגור הוא כמו תינוק או ילד קטן, וגם אחרי שלמד את הכללים, עדיין יכולות להיות מעידות פה ושם. בהצלחה למאמצים !!!

לכלב אין שום יכולת להבין מה אתה רוצה ממנו כשזה מה שאתה עושה. אם כבר לכעוס עליו, תכעס עליו בזמן שהוא עושה צרכים בבית - אם זה אחר-כך, הוא לא יבין כלום. אם תמשיך לחנך כלבים ככה, כל מה שתקבל יהיה כלבים שמפחדים ממך. וממילא רוב הכלבים מפסיקים לעשות צרכים בבית באופן טבעי ברגע שהם מגיעים לגיל המתאים.

מה פתאום זה בא באופן טבעי , רדך אגב את העיתונים הוא יאכל יחד עם הפיפי ... פשוט להוציא הרבה במיוחד מיד אחרי שקם מהשינה או אחרי אוכל הכלב הקטן תינוק ולכן עדיף שיורגל לעשות את צרכיו באותו מקום ככה יכיר את הריח ויפתח טריטוריה , ונכון כל התחלה קשה בבית לנקות בכל פעם בחומר ניקוי אחר בכדי שלא ישאר הריח שלו , בהצלחה .

אני אמנע מלהשתין במקום שיש בו ריח של שתן או צואה

כל החינוך הזה הוא בדיחה, בטבע גורי משפחת הכלביים (כלבים שועלים זאבים וכו') חיים במאורות, כדי לא להשאיר חתימת ריח שמזמינה טורפים (כשההורים יוצאים לצייד, הגורים מחרבנים במקום בו הם חיים (זו לא אופציה זה צו הטבע) והאימהות אוכלות את הצואה ובאופן זה מנקות את המאורה (הצואה נפלטת דרך מערכת העיכול של האם בשלב מאוחר יותר, כשהגור מתבגר ומתחיל להתרחק מהמאורה (וצואתו מזדהמת ממזונות שהוא אוכל בנוסף להנקת האם) הוא מתחיל לחרבן הרחק מהמאורה ולכן גורים צעירים מחרבנים בבית, ושום "חינוך" לא יעזור, וכשהם מתבגרים ממילא הם מחרבנים בחוץ ולא צריך שום חינוך לזה, צריך פשוט להיות סבלניים ותת לטבע לעשות את שלו, מנסיון אישי עם כמה וכמה כלבים נפלאים

רק את זה שכחתם. כאוהבת כלבים זה הדבר בכי גדול שמפריע לי במגדלי כלבים- תאספו אחרי הכלבים שלכם. אי אפשר לטייל או ללכת במדרכות כאילו מדובר בבתי שימוש !!!

As someone who raised many generations of puppies over the decades, I found the advice in article to be quite good. Especially the part that relate to the fact that you should never hit a puppy, or a dog, because it might break his spirit, for the rest of his life, and you would loose a wonderful, brave friend One thing was missing though. When an accident does happen and the dog pee (or whatever) somewhere within the the home, clean the the area with soap and water and then with vinegar. The vinegar will eliminate the smell so the dog would not be drawn to the same spot

בסופו של יום כל הכלבים המבויתים לומדים לעשות את צרכיהם בחוץ. הבעיה היא שבעלי הכלבים חסים על כלביהם (וזה טוב) אך בזים לבני אדם אחרים - מוכנים שהכלבים יעשו את צרכיהם בסמוך לבתים אחרים ולא מנקים אחרי הכלב.

לחבר את הרצפה לזרם החשמל, וכשהכלב משתין הוא יחטןף זץ וילמד לא להשתין בבית. טוב גם נגד ילדים שמפספסים האסלה.

לעשות את הגור חבר מרכז המפלגה והוא יוציא את כל החרא בחוץ.

גידול כלבים ואילופם לחרבן בציבור הוא גועל נפש, תת תרבות ומעשה נפשע. מעניין שאוהבי החיות דווקא מעודדים התאכזרות לבני אדם.

הרי בכל מקום צריכים לנקות אחרי הכלבים בכל מקרה אצלי הם עושים פשוט בבית ואני מנקה הכי פשוט

בעלי-חיים מאלפים ובני-אדם מחנכים.

לפני כשנה וחצי הבנו כלב בן 5 חודשים שהיה בדירה קטנה והרס להם את הבית אלצנו כמעט ולא גרם נזק ואף פעם לא עשה בבית. הבעיה היא ביש לנו גינה גדולה יחסית והוא עושה איפה שבא לו. בבקרים מוצאים אותו לסיור בוקר מחוץ לבית ולגינה וכל היום הוא מסתובב בגינה. כאשר אנו שבים הביתה רואים את הכתמים של השתן על קירות הבית וצועה בכל מקום אפשרי. חשבנו שימצא לעצמו מקום קבוע אבל זה לא קרה. מה לעשות? כפי שכבר נאמר: אין טעם להעניש אותו בדיעבד ואין לנו דרך לדעת מתי הוא עושה. חשוב לציין שחוץ מסופי שבוע אין אנו יכולים להישאר בחוץ - בסיבוב הבוקר עד שיעשה קקי - פשוט לא מעשי. נו? בוא נשמע אתכם.

כל פעם שהכלב היה עושה פיפי בסלון היתי דוחף לו את האף לפיפי וזורק את הכלב מהחלון (אני גר בקומת קרקע) אחרי כמה פעמים הכלב למד הוא היה עושה פיפי בסלון דוחף את האף לפיפי וקופץ מהחלון