טוב קראתי את הכתבה, ונכון לא קראתי את הספר, ונכון אני ממש לא חובבת את ז'אנר הרומן הסתמי, במיוחד לא כזה המיועד לגברים... אבל,... את ממש רעה, ממש ממש רעה. אולי הגזמת קצת? בטוח יש אנשים מספיק "שטחיים" שיהנו מהספר, לא כדי ללמוד אמת נשגבת ולהכנס לנבוכי נבוכים פסיכולוגיים מרטיטי נפש, אלא רק כדי להעביר את הזמן... יותר טוב מלראות "מסודרים", לא? ולאשכול: אל תתבאס, בטח תיהיה רב מכר...

הספר, אגב - סתמי לחלוטין.

ככה זה כשקוראים לפחות 10 ספרים בשבוע וכותבים שתי ביקורות לשבוע. הספרים של גבריאלה אביגור-רותם, כולם, גם 'אדום עתיק', מצטיינים בהתאמה של השפה לתקופה ולדמות. אין אף סופר/ת בארץ בספרות העברית מאז יעקב שבתאי, שיודע/ת לעשות את זה טוב ממנה. רעננה מדברת אותה שפה כמו הבת של בארי שרק עשור מפריד ביניהן? או אותה השפה כמו סבתהּ? או כמו יוליקה? שרה אהרונסון ורחל במפגש הדמיוני-אך אפשרי על שפת הכנרת מדברות אותה שפה? אפילו אבשלום פיינברג המשורר לא מדבר כמו רחל. מה יש לך נגד אביגור-רותם? גם הביקורת שלך על 'אדום עתיק' נשמעה כאילו יש לך משהו אישי נגדה. תעזבי אותה. זה לא בשבילך. אשכול נבו זה בשבילך. 'אדום עתיק' ספר מצוין ונהדר!!!!!!!!!!!!!

גם ספרו הראשון של אשכול נבו נראה בעיני אוסף של קלישאות. הוא מנסה לכתוב רבי מכר, ספרי טיסה. לא ספרות יפה. לא כלום. סתם, רדוד, נעים כזה. יאיר לפידי. סתם... אפס.

הספר פשוט טוב ברמות עילאיות, אבל כנראה לא מתאים לשורפת חזיות שכמוך. מי יודע אולי אף פעם לא חוית חברות? את יודעת - חברות כזו עם כמה אנשים במקביל שלא עסוקים בלהסתלבט עליך? מצד שני תודה רבה לפרסום שאת עושה לספר. אני בטוח שבסופו של דבר זה ספר יותר טוב ממה שאת אי פעם תכתבי.

נשאבתי אל הספר ונהנתי מכל רגע, אני ממליץ בחום.

נהניתי מאוד להעביר טיסה לתורכיה ולפולין עם הספר. בזכותו שרדתי את המסע. מומלץ בחום.

אפרופו ספרים.. קניתי היום שני ספרים מצויינים בסטימצקי.. 1. ספר המתכונים של ליהיא לפיד - זה לאשה היא מאוד התלהבה. 2. "גוף האדם - כיף לגלות". היא גם מאוד התלהבה. רק לי לא מצאתי ספר - אז עכשיו אני אקרא את הכתבה נראה אם זה יעניין...

את כל שאר הספרים שלו כן - ללא ספק סופר מעולה כיף לקרוא את ספריו - וגם את הספר הזה אלך לקנות בהקדם

אשכול נבו כתב ספר נהדר, זורם, רגיש ויפיפה. מודה שלעתים הוא גולש קצת לקלישאות, אבל זה לא מוריד מערכו של הספר המקסים הזה. לא להקשיב לביקורות של צרי עין מרירים - רוצו לקנות. לא תצטערו.

הוא אומנם קולח (סיימתי אותו בכמה שעות) אבל יש תחושה קשה שחסרה בו נשמה, נראה ובעיקר מרגיש כמו ספר שנכתב בסדנת כתיבה. הרבה הרבה הרבה פחות טוב מארבעה בתים וגעגוע, שאהבתי מאוד.

הספר הוא ספר קליל, וכתיבתו הקולחת של נבו מונעת ממך להוריד את הספר לדקה. אינני רואה בכך מגרעה, בסופו של דבר נבו מגולל סיפור מרתק על המנטליות הישראלית, ולכן נתן להתחבר לספר בקלות. מדוע להחזיק זאת כנגדו?

נדהמתי שהוא הצליח והפך לרב מכר

וגם להם מגיע

אשכול נבו הוא הגרסה הספרותית לערוץ 2. תסתכלו עליהם ותראו אותנו. אעלק.

אריאנה צר לי אבל הפעם כתבת כאן אוסף של שטויות ובגדול. הספר של אשכול סוחף מקסים מרגש ומהנה, ממש כמו כל הספרים שלו. או אולי מפריע לך שהספרים של אשכול כל כך מצליחים וגורמים לכ כך הרבה אנשים להינות מקריאת ספר? את לא צריכה להצדיק את קיומך כמבקרת זה בסדר אפשר גם לפרגן למשהו שהוא מצליח.

וחבל, כי מאשכול נבו ציפיתי להמון המון. אהבתי את הספר הקודם שלו, וכנראה שהנוכלי איננו בשום אופן המשך של הקודם מבחינת האיכות.

אמרה? כי אני קניתי אותו לאחותי..)