בהצלחה, איילת.

כאשר מבקר חושף פרטים על הספר רק כדי להראות כמה הוא חכם , זה תמיד נראה לי חוסר כבוד למי שישב ועבד כמה שנים על ספר והנה בא המבקר ובשנים שלושה משפטים חסרי זהירות נותן רמזים עם תחת של ממותה רק כדי להוכיח את טיעונו . אבל כשהגברת עושה את זה לעצמה ,,, לבריאות

על החולשה והתלותיות שלהן היו קוראים לזה שוביניזם. מה פתאום להכליל תכונות כאלו על אשה ??? אבל כשאשה כותבת על אלימות אצל גבר - זאת ספרות. גיברותי - אתן חזירות שובניסטיות. הבעיה שאנחנו, הגברים, מוותרים לכן כל פעם מחדש.

תתחילו להתעסק בדברים קצת יותר חשובים.

תסכלי מסביבך ותראי שנשים היום הרבה יותר אלימות - בהכול. גם פיזית וגם מילולית ואפילו מינית.

אותו הדחף שגורם לגברים להיות אלימים וחרמנים, הוא גם אותו הדחף להמציא, לבנות, לגלות, להקריב, לחפש אחר האמת, להיות יצירתי ומקורי, לחקור, לצאת להרפתקאות, לדעת, להבין, לקדם את האנושות קדימה, לשתף פעולה, להצליח, לשכלל, לתחזק, לרומם את הגוף ואת הנפש ולבנות את העולם שאת חייה בו. תגידי תודה. לא צריך לנסות לנסות להבין גברים. קבלי אותם כמו שהם, כפי שהם מקבלים אותך, עם כול החסרונות והמגרעות שיש לך כאישה.

כמו שאני לא מתיימר להיות מסוגל לחשוב כמו אישה.

הכי טוב להטיח אמת בפרצוף אין כמו האמת הערומה!!!

אמר פעם אדם חכם: "אישה היא חברו הטוב ביותר של האדם".

אני קראתי בהנאה את סדרת הארי פוטר, אבל הם גם הוכחה שלנשים אין מושג איך גברים/נערים חושבים.

זה ספר על אלימות!!! גברים הם לא אלימים. יש גברים אלימים, ויש גם נשים אלימות. לכתוב ספר על גברים אלימים ולהגיד כתבתי ספר על גברים, זה כמו לכתוב ספר על זונות ולהגיד כתבתי ספר על נשים...

אתם הנשים חינכתם את הילדים להיות גברים. וכאשר הם גברים כמו שאמהות שלנו רצו,אתן משנות דעתכן ורוצות אותו נשי ועוד םעם נשי ועוד פעם נשי אחרי שהוא נשי לגמרי כמוכן מרכל, עושה כלים,כביסה, קניות,מתאפר ועוד ועוד. אז האישה הזו אומרת המשפט המפורסם. "אני צריכה גבר לא אישה"שיגעתם את עצמכם ואותנו ותמיד הגבר הוא הרע שבסרט.

כל קוקו שמתעקש שאלימות היא דבר אסתטי ראוי להיקרא סופר? אפילו בספרות האימה לדורותיה, יש קביעת גבול, יש צורך במכניזם לבלימת הרוע. האם כתיבה המעלה על נס את האלימות זה מה שהמדינה הזו צריכה? פה זה לא בלייזר, לידיעתך.

(+תגובה למגיב מס 9 בסוף). מדוע קמתם הגברים להתגונן? הכותבת לא מדברת ממקום של המדע שמנסה להבין את האחר - במובן של לשלוט עליו. לא זאת הכוונה. זה בהחלט מרתק לנסות ולראות את העולם בעיניים של גברים (עם כל ההכללה שבכך). אותי למשל תמיד מגרה איך גבר מביט אל האישה והוא כמעט חסר אונים במקום שבו הוא מלא און - שהוא חייב לפרוק ולתת לאישה את אברו. תחשבו שאתם חודרים פיזית לאישה - אך האישה חודרת נפשית אליכם: כל רגע כמעט אתם להוטים אחרינו - וזה אכן מסעיר (אפילו אם אתם כביכול "רק" רוצים לז**ן). פעם תיעבתי את המבטים ה"אונסים" של הגברים כלפי גוף האישה, והיום אני מבינה את זה אחרת לגמרי. ולמגיב 9: אם באופן פשטני האדם רוצה להרגיש כוח אלוהי - לאישה בילט אין יש אפשרות ללדת, ומה שנותר לגבר הוא להרוג - תגיד מה שאתה רוצה על ה"קידמה" שהגבר הצעיד את העולם לכיוונה - אך יהיה זה תוך התעלמות ממצבו החולני של הכדור ויושביו: אם נראה לך שהעולם במצב טוב - לצערי הרב מאוד אתה טועה: אין איזון, יש בעיות אקולוגיות חמורות, א/נשים מחפשים את אושרם בכסף ובמראה חיצוני, יש רעב והתעללות בשחורים, מלחמות על ימין ועל שמאל, ופצצת אטום מתקתקת כמו כולנו חיים פה על זמן שאול. יש כמובן הרבה מעשים טובים אך הם לא בלעדיים לגברים, אתם פשוט עושים יותר יחסי ציבור שנובעים מהאגו הרווי שלכם. זה הכל.

התכנסות בפיאנו בר רוחש וגועש עם דמויות בודדות שמייצגות אבטיפוסים פסיכולוגיים שונים, שהאלימות המרחפת מעל מתפרצת בסופו של דבר - לא מזכיר מדי את "העולם על פי אגפא" של אסי דיין?

חבל שאת לא מכירה את היופי, העוצמה וההשפעה שאפשר ליצור בכתיבה נשית, (לא רק בהשתבללות ובתפקידים סיעודיים) למה את בורחת מעצמך ומתחבאת כביכול מאחרוי כתיבה של גבר? או שזו רק דרך למכור את הספר שלך?!

מדובר באישה בעלת חשיבות עצמית גבוהה, יומרות וחסך עצום בצניעות ובקבלת הזולת. בדיוק החומר הנכון להיות סופרת "נחשבת" השייכת לחוגים הנכונים.

אין על הספר הזה מבחינת אלימות של גברים מול נשים. יורם מארק-רייך מצליח לקלף את הדמויות הגבריות מכל הבולשיט ולהפוך אותם לחיות רעות. (הוצ' מעריב, 2006) עוד ספר אכזרי על הזכרים החייתיים, אבל ישן מאוד - "תפתחי, אני רוצה להיכנס", של אלי קופר. (הוצ' אפסילון, תחילת הסבנטיז).

אבל אנו בוחלות להשתמש בהן, כי אז נהיה אטומות רגשית ואין לנו ענין בכך.

גם את הבת שלי. פוטנציאלית, כל אשה יכולה להיות כמו גבר, כי אכן קיימת בה התשתית הרחבה של כל הסגולות הגבריות; אלא מה? הקוד החברתי מגמד אותן עד כדי החנקתן . ההוכחה לכך היא, שכאשר הותרה הרצועה שאסרה עלינו לחוות שלמות אישיותית, - פתאום אנו עדות לנשים תוקפניות, שאפתניות, עם מודעות שרירית ועד ואדישות רגשית , שהיא החומה החוצה בין "נשיות וגבריות". כיום אנו רוצות את הדבר והיפוכו-כביכול: רכות ,עדנה, אינטימיות וגם שליטה, כוחנות ומרחב אישי. לאמיתו של דבר הכל נובע מאותו מקור, שעוות למימד של סטיות והן בסך תוצר חברתי שנאכף עלינו. הספר שלך לא בא לתקן, אלא לאמת את הנ"ל. עם כל זאת, למודעות תוצאת לוואי משלה.. היא נושאת בעיקבותיה את השינוי.

לי אישית יש בעיה עם החרמנות/ערגה הזו מפני שאני אכן חש משועבד אליה. מצד שני, לראות בחורה ולחוש את הדחף לצור איתה קשר, ואז לקום ולדבר איתה זה ממריץ את הדם בצורה שספורט לא יכול לעשות. יש בזה פחד וריגוש וכמיהה עצבנית. אנחנו חיים בעולם מוזר.

זה לא יאמן, אבל אני הולכת לרכוש את הספר הזה על סמך הריאיון. האישה הזאת נשמעת מדהימה וברור לי ששווה לבדוק מה היא כותבת. פעם ראשונה שהרשימו אותי ככה.

על מה להגיד לכם תודה? על זה שכל השכלולים וההמצאות והבנייה והדורסנות והתאווה לכוח, לממון, לשליטה, לניצחון ולהרס, והדתות שהמציאו כל מיני גברים משועממים גרמו וגורמים למוות של מאות מיליוני אנשים במרוצת הדורות; וגרמו וגורמים לכדור הארץ הזה להפוך ליותר מזוהם, יותר מנוכר, לא מאוזן מבחינה אקולוגית, פחות ירוק, במצב קטסטרופלי, עם זיהום אוויר בכמויות שממיתות מיליונים מדי שנה; והציד החולני והמיותר של כ"כ הרבה חיות מוגנות שגרם וגורם למינים רבים של בע"ח להיכחד, מי אחראי עליו? אתם אחראים על חלק ניכר מהקדמה בעולם, זה נכון, אבל גם על רוב החורבן, ההרס, המוות, הצער והעצב. וכן, אתם אלה שתגרמו למין האנושי להימחק מעל דפי ההיסטוריה הרבה יותר מהר מכפי שהיה "מתוכנן" במקור. כמו כן, אלה מביניכם שהם יצירתיים וגאונים וממציאים המצאות חשובות הם בגדר מיעוט, ממש לא רוב. יש גם גברים טובים, רגישים וחיוביים לא מעטים, אבל למרבה הצער הגברים הכוחניים, הרעים, הדורסניים, השאפתנים והשפלים הם אלה שמנווטים את רוב העניינים בעולם. לבסוף, רבים מהגברים הדגולים (לא כולם. חלקם היו עריריים, או סתם חובבי גברים) יכולים היו להתרכז במשימותיהם ובמטרותיהם רק בזכות אישה תומכת שויתרה על הקריירה של עצמה והקדישה את כל אונה, זמנה ומרצה לבעלה, לבית ולילדים. אז עשה לי טובה, מספיק עם הפזמון החוזר הזה שאני קוראת בטוקבקים בכל פעם שיש כתבות שעוסקות בגברים ונשים, לאמור: הגברים חכמים, מדהימים, ממציאים, בזכותם העולם טוב, בלה בלה בלה. אני אישית הייתי מעדיפה עולם פשוט יותר, עם פחות המצאות ושכלולים מזהמים, עם יותר קרבה וחום אנושיים, חיים הרמוניים יותר עם הטבע ועם בעלי החיים, ופחות חזירות קפיטליסטית, ניכור, זיהום, שפל מוסרי חסר תקדים, ושאר מרעין בישין שממיטים עלינו אסונות מדי יום, ועתידים להוסיף להמיט אסונות עלינו ובעיקר על צאצאינו.