אחרי "הרדופים", "האיש ההוא", "אל הנירים האפורים" ו"רק עלה" - ממתין בכליון עיניים להלחנת השירים החדשים של יונתן. תודה :)

מפנק!!!!

קראתי אתמול בפעם המיליון שירים של רחל. אחר-כך הכל מתגמד.

רוותה הארץ דמעות ודם. כרעו גיבורים, שודדו הטליינים. וזכרון האהבה, ריח האהובה, עוד מרחף לו באויר.

מדוע לא מוזכר שמה של אלמנתו אשר עסקה וטרחה בהוצאת השירים מעזבונו?

מילים בהירות אודות ולא אודות בנפשו יושבות ועד נצח לבבות מפלחות בנהר שוצף או בעדנת הנחל נסחפות מחשבות ורגשות עד בוא יבואו לדלתת הים הגדול לפתחו של עולם לבקש קריאה, הגות והרגשה.

מהרגע שקראתי אותו הוא חדר להיכל והייתי חייבת להפוך אותו לחלק מגופי...

אין כמו שירה כדי לחוש את הנפש, מיוסרת ,מאושרת, זורמת במילים, נוגעת במקומות הנסתרים. אין כמו המשוררים כדי לומר את דברינו הבילתי אמירים, לחוש במקומנו את הרוח בעלים , לגעת בשבילנו במקומות הנסתרים.

נילי כרמל פלומין (יונתן, כמובן)

לאין זה נעלם כל העולם הזה?

כל פעם שאני רואה טקסט עברי מנוקד באינטרנט, אני פשוט פוסח. הניקוד מפריע לקריאה שוטפת.

כשלא יהיו יותר שקרים (או גשרים)...בשום חנות ספרים לא מצאתי ספר או אוסף שלו עם השיר. מישהו יכול לעזור?

אוטו פנים חוץ כמו חדש שמתנהג כמו שנתון 2007...מי שינהג בו ויש לו נסיון עם קנגו יבין זאת מיד(נסיעה חלקה ביותר) ואוטו לא מסריח מסגריות (ללא מעשנים). מוכר בעקבות קבלת רכב מעבודה. עכשיו כמה מילים על פואד:אילו פניתי אליך ואל חבריך למפלגה ולממשלה בתואר "נבלים", היה מנגנון אכיפת החוק הנאור שלנו מטפל בי קשות, למרות שהוא אינו עושה זאת כש"אנשי רוח" של השמאל מדביקים כינויים כאלה כרצונם. אינני פונה אליך איפוא בשמות תואר כאלה, אבל אתה פיקח די הצורך להבין לבד. במדינה אחרת ומתוקנת, בעם אחר שאינו מזלזל בערכיו הלאומיים (כך כך העמים בעולם, מלבדנו), הייתם אתה וחבריך מוטסים לבתיכם בבעיטה אדירה מהציבור. הנזק הלאומי, הנפשי והרכושי שגרמתם בשגעונכם ובשגיונכם; הקרע שנקרע בעם באשמתכם הישירה; הנזק האדיר לצה"ל, שאלפים מלוחמיו הטובים ביותר מתייחסים אליו כיום כאל צבא קלגסים; והתועלת האדירה שהענקתם לאויב, המשוכנע בצדק כי אפשר גם אפשר להכניע אותנו עם הנהגה רופסת ומטומטמת כמו זו שבה זכינו - די באחד מהדברים הללו להושיב אתכם בפנתיאון של החרפה הלאומית, לדורי דורות. אבל הארץ מלאה פואדים כמוך, ולכן אתה יכול להוסיף ולהתרוצץ בכפרי הערבים, לגרוף קולות של חנפים השונאים את המדינה ואותך גם יחד אך מוכרים את קולותיהם לתועלתם (ובבוא היום לא יהססו לקרוע גם אותך לגזרים במו ידיהם), לצחוק מעומק הלב, להשמין מנחת ולהוסיף להזיק לעם ישראל. אתה משוכנע בצדק כי מפלגתך לא תפרוש מהממשלה, וכך יהיה אפילו ימסור אולמרט את כל ירושלים לאויב, ללא תמורה. אתה כבר תמצא את התירוץ, ותמסור אותו לציבור במלוא הצחוק. לא יותר סבבה..?

פרסום השירים הללו, הן בספר והן כאן, הוא טוב להזכרת נתן יונתן היקר ז'ל, אך רע לשירתו. כעת ברור לגמרי, לקורא לא משוחד, מדוע פסל המשורר בחייו את השירים הללו.

וכמה נוגעות מילותיו.

לא ברור מדוע פסל המשורר את השירים. אשמח אם תאיר את עיני.

השיר שאתה מחפש פורסם במקור בספר "שירים" (1974, כריכה בורדו) תחת השם "כשלא יהיו" (עמ' 52). השיר נמצא גם באוסף "שירים בכסות הערב" (2004), תחת השם "כשיום אחד נבוא לבד אל תוך הגן" (עמ' 366). בבקשה. http://www.natanyonatan.com

קשה להתאפק כשהמגירה מלאה ב"חומרים" מאת המשורר או הסופר (כל אלמנה וה"אוצר" הגנוז שלה) - זו הזדמנות עבוּר האלמנה להודיע קבל עם ועולם בפעם נוספת ואחרונה: שלי הוא, שלי הוא, שלי הוא. אלא שברוב המקרים, העיזבונות שנחשפים מאכזבים, ומתבררת מהר מאוד הסיבה לכך שהמשורר בחר להטמין אותם בחשכת המגירה. אין לזלזל בערך המחקרי או התיעודי של החומרים האלה, אבל לדעתי מקומם בארכיון, ולא כספר שירה או פרוזה מלווה במסע יחצ"נוּת רוֹעש. אמנם הצורך של האלמנה בפרסום ובתמלוגים מובן, אבל מובנת גם זכותו של הנפטר לכיבוד בחירותיו. נתן יותן בחייו בחר שלא לפרסם את הנ"ל - באיזו זכות מוציאה האלמנה את הכביסה הזו החוצה? והשאלה הזו מהדהדת אחורנית - עד יעקב שבתאי ועגנון ואחרים. ובעצם, היא מהדהדת גם קדימה. כל משורר או סופר חי, שרוצה לחלץ את "עיזבונו" מידי אלמנתו הדעתנית העתידית - טוב יעשה אם יצווה בחייו מה לעשות בעיזבונוֹ אחרי מותו. ואז לפחות לא נרגיש שותפים לדבר עבירה....

(אגב, לדברי האלמנה לבית יונתן, המשורר אכן ציווה לפרסם את הדברים, או לכל הפחות הביע כלפיה אמון ספרותי מלא, כלומר נתן לה את החופש והבחירה)

ומנין לך לדעת שאלמנתו לא קיימה במדויק את צוואתו ומבוקשו? שהוא אכן התכוון בהחלט לפרסם את השירים הללו ופשוט לא הספיק? גם לא אמרת מה רע בהם. אתה חצוף ובנלי עד פיהוק.

השיר "מה נעשה לגופנו" מצוטט באופן חלקי ולא עד הסוף. זה ממש לא בסדר - בבחינת עשית עוול למשורר.

תהיה אחראי ותאמר מה לא טוב בשירים הללו, במה כשלו? במה הם עושים למשורר עוול? שירים נפלאים! נתן יונתן במיטבו. חסד עשה מי שפירסם אותם ולא השאיר אותם להינמק בעובש. סתם רשעות מצדך!

30 ספרים לא הספיקו? לפי הכתוב יש שם שירים משנות ה50 וה60. היו מספיק הזדמנויות לפרסם אותם. ואם לא פורסמו... כנראה לא היו ראויים מספיק.