שרתתי הרבה שנים בנגב ובאזור זה. מקום מדהים. לפני שנתיים לקחתי את הבן שלי וטיילנו שם. היה נהדר. הנסיעה הארוכה לאילת הפכה להיות חויה אנא- למי שיש לו יד ורגל- פתחו את הכביש !

שם הם יכולים למכור כרטיסים.

הנסיעה בכביש מסוכנת מאוד ולא הייתי נוסע בו בחורף או בתנאי ראות לקויים... אך דרך הנוף מדהימה!!!

5 ש"ח מדינה למכירה בהזמנות יד שביעית במצב רעוע

אני מוליך ומסיע טילים ותיירים לא מעטים למקום רבוי נוף והיסטוריה זה. אפילו לא טרחו להודיע על כך. מה היה קורה לו הייתי מוביל קבוצה שבפניה התחייבתי והייתי מוצא עצמי נשלט איסור זה?!

הנוף מהמם ומהפנט, הרגשתי כאילו אני על הירח. רמת הכביש היתה שואפת לאפס במיקרה הטוב. הכביש היה ברמה ירודה מאוד, שאלתי את עצמי איך לא סוגרים כביש כזה לתנועת כלי רכב. מפירוש סיכנתי את עצמי ואת מי שהיה ברכב.

מה שרשות הטבע והגנים עשתה ועושה.. אבל מה יש לי לראות שממה? כולה 3 הרים בלי עץ עם 50 מעלות חום בצל !

אפף אחד לא יגיד לי אם לסוע שם או לא. זו זרך ציבורית והאחריות עלי זכותי המלאה לטייל שם כך עשיתי, וכך אמשיל לעשות. אל תתיחסו לשילוט - רק היו זהירים!!

היינו בטיול מספר משפחות, הירידה הייתה תלולה ומפחידה, החום היה בסביבות ה-38 מעלות, נורא חם... מהר מאוד הבנו, עוד בתחילת המסע, שלא נשרוד עם נמשיך, החום היה בלתי נסבל. חזרנו חזרה לנקודת ההתחלה... העורבים והנשים כבר החלו לחוג מעינו ורק חיכו ש.... זה סיפור אמיתי.

תודה שהעלתם את הנושא

38 מעלות? לא מפתיע. פשוט לא עושים כזה מסלול בשיא הקיץ. טיולים בקיץ אפשר לעשות בהרי ירושלים. את הנגב נשאיר לעונות יותר קרות.

בפברואק ירדנו לאילת והחלטתי לעבור דרך הכביש למרות פחדי זוגתי שנבעו מהשילוט המאיים. מולנו הגיחו כל הזמן טנדרים של בדואים שנסעו - פחד. ברוב חלקי הדרך, במיוחד בסרפנטינות, לא יכולים לעבור כלי רכב גדולים (למשל אוטובוסים של מטיילים שהאחד יורד והשני עולה) כשאחד נוסע מול השני . הדרך מדהימה אבל... מתפרקת וכמובן שתישחק יותר ככל שהתנועה תהיה ערה יותר. הפתרון - טיפול קוסמטי- בטיחותי, כמו שעושים בשמורות טבע אחרות בעולם וגם... להפוך אותו לכביש חד סיטרי. (השאלה לאיזה כיוון? בעליה יש סכנת התקעות בגלל חימום מנועי האוטובוסים ובירידה ישנה סכנת איבוד בלמים...). בכל מקרה, שמחתי לגלות שהאיסור אינו נובע מסכנת זיהום רדיואקטיבי של הכור הגרעיני הסמוך - כך הסבירה לי אישתי.

מה שחשוב הוא שלמשרד התיירות יש הקצבות לא קטנות, אבל יושבים שם אנשים קטנים, שלא מבינים כל-כך בתיירות. ישראל היא מדינה עם פוטנציאל ענק לתיירות, והתיירים לא מגיעים- מספרי התיירים כבר שנים רבות נמצאים סביב המיליון (וגם על כך יש ויכוח, שכן גם אנשי עסקים ועובדים זרים נחשבים-לצורך הסטטיסטיקה-כתיירים(!). מעלה העקרבים הוא רק אחת הדוגמאות של אתר נפלא שמסרסים ומפספסים אפשרויות . אני לא מדבר על הרס הנוף באמצעות מלונות! אני מדבר על אתר של טיול במעבר. חבל. אילו היה עומד בראש המשרד הזה אדם עם שם כמו ספי בן יוסף או דומים לו אולי משהו היה זז.

הייתי שם לפני שבוע וחצי , תמורת 2 סיגריות למג"בניק אדיב שנטחן בקצה העולם ויוצא לציויליזציה פעם בחודשיים, גם אתם תוכלו לעבור, אז ככה : הניסיון הראשון שלי לעבור את מחסום מג"ב בכביש 10 או 12 שכחתי את מספרו היה לפני כמה חודשים ואז נאמר לנו, בלי נשק אתם לא עוברים, סבבה, התקפלנו. לפני 10 ימים שוב היינו בצלילות באילת , כן בזמן הזיהום-בינינו הים היה הרבה יותר צלול מביצת התיכון, הקיצר החלטנו שחייבים לנסוע מהדרך הזו וכבר הכרנו את הנוהל. מבלי למצמץ אמרנו למג"בניק שאנחנו מילואימניקים ושיש לנו נשק בבגאז', החביב לא האמין ורצה לראות, בתמימותו שאל אם יש לנו סיגריות וכך פתח לנו פתח למיקוח, סיגריות תמורת כניסה תוך הבטחה בע"פ שאכן יש לנו נשק. כי לטענתו הדרך מסוכנת. עברנו..., ראשית תודה לחייל, כאן מתחיל סיפור הדרך , כביש משובש לחלוטין, עם שלטי צה"ל לאורכו בנוסח הבא:"הלו קארלוס פקח עיניים אתה לא רוצה למות", "הלו קארלוס תתעורר פנייה חדה ימינה"\ הלו קארלוס.... הקיצר מלא תמרורים מגניבים שאם היו שמים אותם לאורך כבישי הארץ כמות התאונות היתה פוחתת. לרגע הרגשתי בפרסומת לשוקו, ועכשיו לדרך , כביש משובש לאורך עשרות קילומטרים... מצד אחד מגדלי צה"ל וממול מגדלי שמירה בגובה בניין 4 קומות כל אחד, של המצרים, חבר'ה חביבים המצרים האלו, 2 עם כאפייה על הראש בכל עמדה עם תוספת של גמל לשעת צרה, פה ושם רואים בדואי יושב צמוד לגדר, בטח מחכה להבריח סודנים או זונות, פה ושם האמר עם חיילים צעירים ששואלים: מי אתה מה אתם עושים כאן...גם הם קיבלו בקבוק קולה ושקית במבה , הרי בכל זאת גם אנחנו היינו לפני עשור בצה"ל ויודעים מה זה לטחון אי שם בקצה העולם-רק שהיינו בשירותנו בצד הצפוני הלא אהוד על רובנו, בקיצור הדרך מתעקלת ומגיעים למצפה יפייפה שגם את שמו שכחתי, לנגד עינינו נגלתה תצפית מדהימה שאומרים ששם חנו בני ישראל לראשונה כשהגיעו ממצרים, ממשיכים לנסוע ומרגישים כאילו נחתנו על מאדים או על הירח , הכל שממה . הדבר היחיד שהזכיר לנו שאנחנו בישראל ולא בסהרה זה שלטי:"הלו קרלוס תתעורר אמא מחכה בבית".... חבל שאין לי תמונות משם הייתי מעלה. בשעת השקיעה אין מילה אחרת לתאר את היופי הזה חוץ ממדהים. השמש שוקעת לה באמצע השממה, שמיים אדומים.. פשוט מראה אדיר... דרוש שיפוץ דחוף של הכביש, ראינו כשלושה רכבי צה"ל תקועים במקומות שונים לאורכו, וחיילים עצרו אותנו לבקשת עזרה .. אז ככה בדרך תיקנו כבל גז לנהג משאית מזון שנתקע, תיקנו עם כמה חיילים פנצ'ר ולאחרים שנתקעו וחיכו לחילוץ הכנו קפה... שלא תבינו לא נכון אנחנו היינו ברכב פרטי של חברה כמובן...ולא באיזה סופר ג'יפ, אבל רכבי צהל כנראה כבר עייפים מהדרך. שלא יעבדו עליכם שהכביש לא נפתח בשל שטפונות , זה הכל מטעמי נוחות , דילול כוחות ככה לא צריך לדאוג לאזרחים שנוסעים לאורך הגבול הזה . באמצע השממה ישנה מצבה לחייל שנהרג-או התייבש שם ועל המצבה נכתב- השקה את העץ למען יפריח את השממה. העץ זכה לשני בקבוקי מינרלים- כשבן גוריון דיבר על הפרחת השממה הוא התכוון לאיזור הזה ולא לשדה בוקר, מדובר בשטח שנפרש על אלפי דונמים וניתן להקים שם 5 ערים בגודלה של תל אביב- אבל חבל להרוס את היופי האדיר הזה אך גם חבל לחסום אותו למבקרים. אךךךךךך לשבת על שני סלעים מול עמדה של מצרי לנופף לו לשלום לעשן סיגריה ולהביט בנוף הזה וואוו פשוט מדהים. אז ככה למעוניינים באישור כניסה להלן המצרכים: חפיסת סיגריות, ביטחון עצמי מול החייל התורן בעמדה, חיוך, קצת במבה וקולה ויצאתם לאחת מהדרכים היפות בישראל. כביש ישר ארוך יותר מכביש הסרגל, רכב בודד על הכביש...דרך אגב מהצד המצרי תתפלאו יש כביש שנראה יותר טוב מנתיבי איילון-מה שכסף אמריקאי עושה הא....טוב סיימתי לא ניתן לתאר את המראות משם במילים כי המילה מדהים קטנה במשמעותה לעומת המחזה שנגלה לעיניכם . כשמגיעים מעט צפונה רגע לפני עזוז וניצנה ישנו נווה מדבר בצידו הימני של הכביש, ניתן להתרחץ במים צלולים עוד מימי החורף הקודם. מומלץ לכל. סעו ותיהנו

אם תושבי תל אביב חושבים שהם יבואו לנגב עם 4X4, יהרסו את הנוף ויחזרו מפונקים הביתה, תשכחו מזה. מעלה עקרבים אפשר לעשות ברגל ותפסיקו להרוס לנו את הטבע. תשארו בערים המגעילות שלכם.

לדעתי אתה מתאר כביש ליד מצרים...חביבי אתה לא באזימוט, מעלה עקרבים נמצא פאר פאר אווי מהגבול. תחזור אלינו כשתתעורר, אה, קרלוס? אבל כתבת יפה, מודה.

אתה היית בכביש הגבול, לא במעלה עקרבים. לפני כשלושה חודשים נסענו שם והיה פתוח (אולי היה שלט אין כניסה אבל מי שם לב?)

סיפור נאה קראתי את כולו... רק שאין שום קשר למעלה עקרבים!!!

כנראה שאינך יודע לקרא מפה ואינך מכיר את הארץ. אתה סיפרת על כביש הגבול המערבי, ולא על מעלה עקרבים. לעיקרו של דבר הייתי שם לפני כ 4 חדשים פעם ירדתי בטיול מאורגן באוטובוס ופעם שניה ירדתי במכונית פרטית וזה היה מרהיב

היית בכלל בכביש הגבול המערבי שנמצא 80 ק"מ ממעלה עקרבים במקום הכי קרוב אבל התיאורים שלך -צחוקים

במסגרת עבודתי היתי צריך להגיע מירוחם לעין יהב, ירדתי מהר אבנון עם 4*2 והדבר היחידי שחשתי בו סכנה הוא שהנוף ממש עוצר נשימה (יש גם תמונות)

כסף לדתיים יש ? כסף להתנחלויות יש ? כסף להרחבת התנחלויות יש ? שיהיה גם כסף לטיפול בכביש הזה ? שרים וחברי כנסת - לכו כבר הביתה !!! אוכלי חינם !!!! כולכם אולמרטים חולי אולי אורלמרטיציה

זה ככה מאוגוסט 2005. ובאמת הגיע הזמן לפתוח את הכביש. דרך מדהימה ביופיה!

נראה לי שאתה מדבר על כביש 10 מכיוון עובדה לכיוון עזוז וניצנה. זהו לא כביש מעלה עקבים. גם אני חולם על נסיעה בכביש 10 ...

הכתבה עוסקת במעלה העקרבים ולא בכביש הגבול עם מצרים... נראה לי ששתית חשיש שם....

נזק במהלך הירידות . בקיצר מקום מדהים ..