http://gocoffeego.blogspot.com/

בעיני הקפה אכן הפך לנושא סקסי בידי הפעילים החברתיים. לעומת אי הצטרפותם למאבקם הממושך של המורים ורשימת שמותיהם שאינה מופיעה בכל אתר ומבזק תקשורתי כמי שמצדדים במאבק המורים הרי שניתן למצוא את הערות "גדולי הדור ומובילי הצדק החברתי" בכל פרסום הנוגע לקפה.טוב שיש "הון זעיר" " לנזוף ולנפנף" מולו במקום להפנות אנרגיה ומשאבים של ידע והתעוררות חברתית מול "השלטון" שהסיר אחריות לנושאים שהם מאושיות החברה הישראלית שנים רבות. בפני מי ישא דברים הפרופ' המלומד אם תלמידיו לא ירכשו השכלה שמעבר לבסיסית על ידי מורים יותר טובים? איזה תלמידים ישבו בהרצאותיו אם רק מורים שאין ברירה בידם ישארו בכיתות החינוך הציבורי? אחריות חברתית היא גם מול הקולגות שלך, שהיית במקומם כשהתחלת ללמד ואינך שם כדי לתמוך במאבקם. זה לא סקסי.

הלקוחות משאירים טיפים מתוך הנחה שהם יגיעו למלצרים המשרתים אותם. יתר הוצאות ההנהלה ממומנות לדעת הלקוחות ממחיר המנה. כשההנהלה משתמשת בטיפים לצרכים אחרים ואינה מעבירה אותם למלצרים, יש בכך משום הטעייה של הלקוחות ופגיעה באמון שהם נותנים בבית העסק.

ניצול המלצרים הקפה הוא, כמובן, מביש, ויש למחות עליו. יחד עם זאת, אין להסתפק במחאה על ניצול מלצרי ביתי הקפה, אלא יש למחות על כך שהקפה המוגש בבית הקפה הזו איננו קפה סחר הוגן. לשון אחר, בית הקפה שותף לניצול הילדים בעולם השלישי. מביש, שהאוניברסיטה אינה דורשת במרכזיה שבתי הקפה ימכרו בה רק קפה סחר הוגן.

כי לגוטווין יש מספיק סולידאריות גם עם המורים וגם עם עובדי בעת הקפה השובתים. ואת כניראה ממש ממש לא בעניינים.

גם דני גוטווין עצמו תומך בהם.

שלטון ההון בכוח-העבודה הוא שלטון אבסולוטי. לכוח-העבודה אין כמעט שום זכויות (פרט למקרים שוליים שנותרו כמזכרת מימים טוביט מעט יותר - עובדי בנקים, חב' חשמל, מקורות וכו'). מרבית כוח-העבודה מועסק בתנאים שהם למטה מתנאי עבדות, ללא תנאים סוציאליים בסיסיים שלא לדבר על קביעות. למעבידים אין מחויבות לא לימי מחלה, לא לחופשות, הם רשאים ל"שחרר" את העובד בכל עת שיעלה הרצון. "מוחיבות חברתית" זה מושג שנועד להחליף את מדינת הרווחה, לא עוד החלטות דמוקרטיות לגי אופן חלוקת העושר, אלא העברה, בעזרת כוח המדינה, של כל ההון לידיים בודדות ואלו יחליטו על אופן החלוקה. בעלי ההון, האבסולוטיסטים הנאורים, שפוטרים עצמם מעול תשלום מיסים למדינה, יחליטו לאן לנתב פרורי עושר משולחנם. חובתם ההיסטורית של בעלי כוח העבודה היא לשחרר את עצמם במהפכה סוציאליסטית ובכינון הדיקטטורה של הפרולטריון. דהיינו, הפיכת האינטרס של הרוב לאינטרס הכללי

בןובת שלי עבדו במסעדות ובבתי קפה כמלצרים וגילו שאת שכר המינימום שלהם משלמים מתוך הטיפים, ובעיקרון ההנהלה לא משלמת להם שכר, אלא הלקוחות משלמים את שכרם. אתה אוכל במסעדה, משאיר טיפ למלצר ובעצם השארת אותו להנהלת המסעדה. מאז שגיליתי את החכמה הזאת, אני משאירה טיפים במסעדות ובבתי קפה רק אחרי שאני מגלה למי הולך הטיפ. אני אומרת למלצר שיש לי בן שרוצה לעבוד במסעדה ושואלת על תנאי העסקתו ולמי הולך הטיפ. אם הטיפ הולך אליו אני משאירה. אם הוא אומר שהמשכורת שלו משולמת מהטיפ, אני הולכת בלי להשאיר, משום שכך או כך הנהלת המקום מחוייבת לשלם לו את שכר המינימום שלו. ברגע שכולם ינהגו ככה, אולי בעלי העסקים יהיו חזירים פחות.

רק חרם צרכנים רחב היקף יוכל - לאותם בעלי ההון.

הטרחתי עצמי אתמול אל הסטודנטים השובתים, כדי לשמוע את טענותיהם ממקור ראשון. כפי שהבנתי, השאלה "של מי הטיפ?" כבר קיבלה מענה בחוק: הטיפ ניתן למלצר ושייך למלצר. אבל בישראל - חוק לחוד ומציאות לחוד, ובעלי מסעדות משלשלים לכיסם את כספי הטיפים, ומהם מפרישים % שולי מסוים למלצרים - בשרירותיות, בחוסר עקביות ובחוסר שקיפות. מלצרי קופי טו גו בכניסה לאונ' ת"א התאגדו ויצאו למאבק צודק. מרגש לראות את שיתוף הפעולה מצד בליינים בגילאים שונים, שמגיעים עד לפתחו של בית הקפה, שומעים על המאבק ופשוטו כמשמעו, עושים "אחורה פנה" ומשאירים את בית הקפה בשממונוֹ. זה לא מובן מאליו ועל כך מגיעה תודה גדולה לכל מי שמוכן לתת כתף למלצרים השובתים - על חשבון ניחוח הקפה שכבר מגרה את בלוטות הריח והטעם. זה גם לא מובן מאליו שאוכלוסיה המזוהה עם השובע והאליטיסטיות של רמת אביב והאוניברסיטה, תתמוך פיזית ומוראלית במאבק עובדים מהדרג הנמוך והמנוצל ביותר. אבל הלקוחות מצביעים ברגליים ומפגינים סולידריות מחממת לב. שימו לב מי עומד מול הסטודנטים-מלצרים העשוּקים: בראש הסוללה - עופרה שטראוס - עם ההון והמסרים החברתיים, אחריה - הבעלים / המנהל של בית הקפה, שבחישוב זהיר משלשל לכיסו לפחות 6000 ש"ח ליום "טיפים" ועושה בהם כרצונו (כולל הלבנה של חלק מהסכום באמצעות רישום כוזב בקופה), וכבר נכנסו לתמונה גם משרד יחצ"נות ידוע ומשרד עו"ד ידוע, שהטקטיקה שלהם היא להציג את הסטודנטים כמטרד חולף או כגימיק שולי ומגוחך שתוך כמה ימים הוא יתאייד מעצמו ואין צורך להתייחס אליו ברצינות. הסטודנטים נאבקים אמנם על הכסף שלהם שנכנס ברובו לכיסו של "בעל המאה", אבל מעבר להיבט הפרטני המאבק שלהם הוא עקרוני. פרופ' גוטוויין הציג כאן את הפרספקטיבה הרחבה והעקרונית של המאבק הזה ועשה בכך שירות חשוב. אני מקווה שהתקשורת תמשיך לעסוק בנושא (למרות לחצים אפשריים מצד בעלי הון שהם גם בעלי השפעה - והמשכיל יבין). קשה לי להאמין שבעל בית קפה או מנהל בית קפה יוותרו כך לפתע על אלפי ש"ח כסף מזומן "שחור" בכל יום. הם ייאבקו בכל דרך. קשה לי להאמין שעובדים זמניים בתחתית שרשרת התעסוקה יצליחו להגיע להישג משמעותי בעל השלכות חברתיות רחבות יותר, ועוד יותר קשה לי להאמין שהמעסיק ימשיך להעסיק אותם אחרי השביתה הזו, שכבר הסבה לו נזק כספי ותדמיתי כבד. והאמת? אני מקווה, למרות יחסי הכוחות הכל-כך לא שווים, שהסטודנטים יצליחו לשנוֹת את כללי המשחק בקופי טו גו, ושהמאבק הזה יאותת לעובדים מנוּצלים אחרים, לקום ולדרוש את זכויותיהם.

גם אני הגעתי לבית הקפה, ובהתפעלות ראיתי את המלצרים השובתים שרק דוגמא צריך לקחת מהם על היכולת לעמוד על שלהם, להתארגן יחד ולתבוע את זכויותיהם. היום אני כבר אחרי תואר שני, מנסה למצוא את מקומי המקצועי בהתאם להכשרתי האקדמית ומקווה לטוב. אבל, במהלך הלימודים עבדתי כמוכרת בגדים במנגו, וגם שם היו לא מעט מחדלים שקשורים בשכר, המוכרות כל כך חששו מפיטורים במידה ויתלוננו, שלא היה סיכוי לאגד אותן למאבק על זכויותיהן. רק דוגמא ניתן לקחת מהמלצרים. יחד עם זאת, אני מאמינה שהעובדה שמלצר או מלצרית בישראל עשויים להרוויח יותר ממורה, ויותר מכל אדם שעוסק בתחום סוציאלי בשוק הציבורי היא בושה לנו כיחידים וכעם. תכננתי לעבוד בהוסטל לאוטיסטים והשכר שם היה 19.5 שקל לשעה. עבודה פיסית ורגשית מאומצת וסבלנית. מלצרים יכולים להגיע ל60 שקלים בשעה, ואף יותר...? למה? הם מתאמצים יותר? במדינה שבה הקפה חשוב יותר מהנכים מהזקנים מהחולים ומהילדים- עצוב מאד להתפתח כאדם. קשה לשמור על עצמך מנותק מערכי החומרנות והחמדנות שנלווים להם הציניות והניצול. כיצד לא יושחת לבבי?

הימים "היפים" עליהם אתה מדבר הם ימים שבהם חיכית 5 שנים לקו טלפון (!) ובזכות התנאים שהושגו לעובדי הבנקים בימים היפים האלה אתה עומד היום בבנק בתור יותר מחצי שעה כדי לגלות שאתה משם יותר עמלות מבכל מדינה אחרת וזאת בלי שתהיה לך שום אלטרנטיבה סבירה אחרת. זה ראוי להגן על עובדים עשוקים אבל אסור להגיע למצב שהגיעו אליו למשל בבנקים הגדולים שבו לא מוכנים בשום פנים ואופן לשכור עובדים חדשים או להגיע למצב של עסקים שלא קמים/ לא מתרחבים/ לא שוכרים יותר עובדים וכל זה רק כדי להגן על עובדים מועטים שמונעים פרנסה מהרבה אחרים, שלא לדבר על המגזר הציבורי עם עובדים שפשוט לא עובדים כי אסור לפטר אותם (מישהו הזכיר את עיריית ירושלים?).

1) עופרה שטראוס, בעלת תאגיד ענק שעובדים בו עשרות אלפי אנשים, לא מתעסקת ולא אחראית לטיפים שמקבלים העובדים הזוטרים ביותר באחד מבתי הקפה של אחת מחברות הבת של החברה שלה. במה בדיוק יש להאשים אותה? לו העסיקה את המזכיר/ה שלה תוך עבירה על חוקי העסקה, היה פה קייס. 2) מעניין שהרבה יותר נהנים להאשים פה את עופרה שטראוס (שבטוח אין לה מושג כמה טיפים משלמים למלצרים בסניף עלית קפה באוניברסיטת ת"א), מאשר את האשם האמיתי - מנהל בית הקפה. כי הוא איש מעמד ביניים שמנסה להתפרנס (לא אכפת לו לעבור על חוקי שכר ולאיים באלימות על עובדיו), והיא בעלת הון. יש לציין, כסטודנטית באוניברסיטת ת"א, בית הקפה הזה תמיד גדוש אנשים. אותו מנהל יכול להרשות לעצמו לשלם טיפים למלצרים. הוא לא בסכנה של פשיטת רגל. לא משנה מה אנשים נורמליים יעשו, עדין יהיה יותר כיף להאשים את בעלי ההון, גם במקרה שבו הם לא עשו כלום. 3) אם אתם נורא רוצים להאשים את עופרה שטראוס במשהו, אולי באמת כדאי להתרכז בעובדה שהיא מוכרת קפה שמיוצר במדינות עולם שלישי, כמו שמישהי כתבה פה. זו החלטה שבאמת יש לעופרה שטראוס חלק בה. וגם אז - אל תשכחו שזה מאפשר לרובנו, אנשים נורמליים לחלוטין ולא עשירים, לקנות קפה בזול. זו הרי המטרה של גלובליציה. שבנאדם נורמלי בעולם המערבי יוכל להרשות לעצמו דברים שמלך בן ימה"ב לא יכול היה להשיג. נכון שהאמצעים ממש לא מקדשים את המטרה, אבל זכרו בכל זאת שהם משרתים אתכם.

לא נראה לי. בתור צרכנית די ממוצעת, אני אוכלת לפחות פעם ביום מוצר של עלית או שטראוס. אני לא אפסיק כדי שלמלצרים של הקופי 2 גו יהיו יותר טיפים.

כיף לקרוא אנשים מפוכחים, יותר ויותר אנשם מצטרפים, זה אכן מרגש. תודה לגוטווין על המאמר.

למיטב הבנתי ושיפוטי, אף אחד לא האשים את עופרה שטראוס. נהפוך הוא. מתוך הערכה רבה אליה, מצפים ממנה להנהיג את העסקים שבשליטתה ברוח הערכים שבהם היא דוגלת. יותר מכך, 15 יקרה, בואי נניח שבכסף השחור שמנהל בית הקפה גוזל מהמלצרים, הוא לא מתחלק עם עופרה שטראוס וגם לא מדווח לה עליו. וייתכן שהוא גם לא לגמרי מדווח לבעלי בית הקפה (אחרי הכל, זהו כסף מזומן שלא עובר דרך הקופה הרושמת). "האיש הרע" כאן הוא מנהל בית הקפה, ולאור העובדה שהוא ובעלי המקום מציגים חזית אחידה וכוחנית מול המלצרים והברמנים - סביר להניח שהם מתחלקים ברווחים (אחרת מה איכפת היה לבעל המקום להגיע להסדר עם המלצרים). עופרה שטראוס היא ממש לא האיש הרע. ולכן מצפים ממנה שתקרא לסדר את האנשים הרעים שאיתם היא עושה עסקים - גם כדי שיפסיקו לגזול את כבשת הרש, וגם כדי שנדע בוודאות אם ה'אחריות החברתית' המוצהרת שלה היא מצג שווא או מצג אמת.

ארגון "מעלה" מחקה אופנה אמריקאית. זה אומר הכל, לא? לגבי טיפים - זאת בעיה קשה. היה דיון בבית הדין הארצי לעבודה בעניין. בתי הקפה לא מרוויחים מספיק כדי לשלם גם שכר עבודה (מינימום לפחות) וגם לתת למלצרים להשאיר את הטיפים אצלם. זה מסוג המאבקים שאם לא ינוהלו נכון עשויים לפגוע בעובדים יותר מאשר לעזור להם. בדיוק כמו פסק הדין בנושא טיפים, שהביא למצב הנוכחי. ועכשיו השביתה הזאת תיקח אותנו - לאן?

ומטעה...אין כלל איזכור בחוק,בכל חוק שהוא,של נושא הטיפים ולמי הם שייכים,המלצרים ממורמרים,כי הם רוצים לאכול את העוגה (תרתי משמע) ולהשאירה שלמה,הטיפ,באופן חדמשמעי שייך לכל שרשרת או פירמידת העובדים החל מאחרון שוטפי הכלים ועד למוציא המנות לטבח ולשוטף הרצפות,אל למלצרים לשכוח שהם סך הכל בסוף שרשרת היצור במוסד הקולינרי,אבל את הטיפים הם מסרבים לחלוק עם שאר העובדים שקצת נסתרים מעיני הלקוח.. ובנוסף לזה,הם מסרבים שהטיפים יוכנסו לתלוש שכן אז הם יאלצו לשלם מס רחמנה ליצלן כמו שאר העובדים במשק.. אז חדל/י לך מלפמפם שטויות בוטות שכאלו.

ברור שמנהל בית הקפה הוא האיש הרע, זה מה שאני טוענת. בתגובה לביקורת שלך - צודק, הבנתי את טעותי וקיבלתי. אכן, מחבר המאמר לא האשים את שטראוס. עכשיו שהבנתי את זה, יש לי ביקורת שאני מקווה שתאשרה כעניינית. מה הוא כן עשה? למעשה אמר שההצהרות החברתיות של שטראוס הן ביטוי של אופנה, ושהיא כנראה תתערב לטובת השובתים - אבל עדין אי אפשר לדעת אם זה אקט של סימומם בעוד אופיום, או הפגנה כנה של אכפתיות. מצד אחד, הוא מצהיר בכותרת שזו ההזדמנות שלה להוכיח שהיא מעורבת. מצד שני, הוא מסיים את המאמר בכך שלא משנה מה היא תעשה, לעולם היא לא תשכנע אותו שהיא לא עשתה את זה ממניעים כלכליים ציניים. סיימת את הערתך בכך ש"עכשיו נדע". האמנם? אני שונאת להצטייר כמגמתית, אבל קשה לי להאמין שמשהו שהיא תעשה ישכנע מישהו שהיא לא יותר מבעלת הון. מי באמת ציני פה? (הערה זו מופנה לפרופ' גוטוויין, לא אליך, 18, שלא יהיו אי הבנות)

20 אם בעל הבית עוזר לכל שרשרת העובדים אז שיכניס את הטיפים למשכורת של כל שרשרת העובדים שלו ולא לעצמו. אתה לא מבין שבהכל אשמה השיטה: מי שיש לו כסף דואג קודם כל ורק לעצמו ורואה את השאר כבהמות עבודה שאפשר לזרוק אותם מתי שבא לו.

חברת "עלית קופי טו גו" הגישה תביעת דיבה על סך חצי מיליון שקלים נגד שלוש מלצריות המוחות על תנאי ההעסקה בבית הקפה הממוקם ליד אוניברסיטת ת"א חברת "עלית קופי טו גו" הגישה אתמול (ראשון) תביעת דיבה על סך חצי מיליון שקלים נגד שלוש מלצריות המובילות את המאבק נגד תנאי העבודה בבית הקפה, הממוקם ליד אוניברסיטת תל אביב. למעלה מ-30 מלצרים מקיימים משבוע שעבר שביתה מול בית הקפה, מחלקים מנשרים ומשכנעים לקוחות שלא להיכנס. במנשרים נטען, בין השאר, כי ההנהלה מפרה את חוקי העבודה והשתלטה על חלוקת הטיפים. לפי התביעה, המנשרים שקריים ופוגעניים ביודעין.

את עדיין לוקחת רחוק מדי את הפרשנות ומייחסת לגוטוויין דברים שהוא לא כתב. קראתי שוב ולדעתי אפשר לסכם את המסר במאמר כך: א. צבירת הון: שטראוס חתומה על מחויבות לניהול עם אחריות חברתית בהנחה שזהו עוד אמצעי להגדלת רווחים (ציטוט: "בעל ערך עסקי-כלכלי"). ב. הפסד הון: אי נקיטת מדיניות של אחריות חברתית עלולה להוביל להסלמת השביתה ולהתרחבותה, עד כדי חרם על מוצרי "עלית" שמשמעותו נזק כספי כבד. אלו לדעתי המסרים במאמר של גוטוויין, ועכשיו אוסיף כמה מילים משל עצמי: עופרה שטראוס היא לא פלורנס נייטינגייל (עובדת סוציאלית מיתולוגית). היא אשת עסקים מצליחה ובעלת הון וכמובן כל זאת נאמר לזכותה. במאמר הזה היא נקראת להדגים ניהול עם אחריות חברתית - א. כדי להרוויח ב. כדי לא להפסיד (עד כאן - הפוקוס הוא על כסף בלבד) ג. בונוּס מהצד: מקרה בית הקפה הוא ההזדמנות של עופרה שטראוס לבסס את התדמית הציבורית שלה כבעלת הון עם מחויבות חברתית. כדברייך, אכן ניתן להבין מגוטוויין, שגם אם שטראוס תשפר את תנאי ההעסקה של העובדים, יהיה זה ממניע כספי ולא ממניע ערכי. בנקודה זו הוא באמת דוחף אותה לפינה בלתי אפשרית, אבל הוא לפחות מוכן להתווכח על כך מתישהו בעתיד. אם עופרה שטראוס תדאג לתנאי העסקה נאותים בקופי טו גו, מבחינתי היא זכאית ל"בונוּס" גם בתחום הערכי. לא נבחן אותה במבחן המניעים והכוונות, אלא במבחן התוצאה.

וכי מה חשבתם, שמנהל בית הקפה יהיה מוכן להיפרד מכסף מזומן בהיקף של 180,000 ש"ח הכנסות פטורות ממס לחודש - בגלל כמה מלצריות "פישריות" עם עודף תודעה ופה גדול? נגיד שמהכסף הזה הוא זורק כמה פירורים כ"טיפים" - עדיין הוא נשאר עם 100,000 ש"ח נקי לחודש ביד? 60,000 ש"ח נקי לחודש ביד? (תלוי כמה הוא נדיב או greedy) . ברור שהוא יעלה על בריקדות כדי לשמור על הכסף הזה אצלו בכיס. הוא התנהג בביריונות כשמדובר ב"טיפים", והוא מתנהג בביריונות כשמדובר בשביתת מלצרים וברמנים. אז... אל תיבהלו, גם אם מציבים מולכם סוללה של עורכי דין שיכפישו אתכם וינסו לשבור אתכם. הרי ממילא אין לכם 500,000 ש"ח לשלם ל"עלית קופי טו גו" (אם בעל הבית היה נותן לכם את הטיפים שלכם - אולי היה לכם...). כסף הוא לא יראה מכם. הוא רק מנסה להפחיד אתכם, כמו שעשו אנשים מסוגו לפניו ואחריו. יצאתם למאבק צודק, עשיתם פיקניק וישבתם תחת שמשיות לבנות בכניסה לקפה. אבל עכשיו, חברים, החגיגה נגמרת ונכנסים למלחמה. שיהיה לכם בהצלחה!

עד לשיפור תנאי ההעסקה של העובדות/ים.

מאבקונים כאלה בחברות העלות פרופיל תקשורתי גבוה. עד היום הם נכשלו בכל נסיונותיהם וכך יהיה גם במקרה קופי טו גו

כוח לעובדים!