לא יהיה להם מה לכתוב הפעם...

בקרתי לפני מספר שנים בעיר אורדיה, שגם בה הייתה קהילה גדולה. נותרו בה מספר בתי כנסת. ועל הנהר נותר בית כנסת הרפורמי. אדיר בגודלו, מרשים ויפייפה אבל עצוב לראות את התפוררותו. חבל שלא ניתן לשומרו. האם משהו מכיר אותו? והאם יש משהו שעוסק בשמירת רכוש יהודי כגון בתי כנסת באירופה?

והקהילה שנכחדה נקראת קהילת יאסי. יש לקהילה הזו דור המשך על אפם וחמתם של הנאצים, לא ביאסי אלא בישראל (וגם באמריקה...)

אימי היתה בטרנסניסטר בשואה. היא לא נחה מעולם בנושא היות והציבור לא מודע מה קרה ליהדות רומניה בשואה ובמיוחד בטרנסניסטר. אשמח לקבל מידע וחומרים בנושא. yhstern@walla.co.il

תנצבה

גם כיום באופן מפתיע אנו עומדים מול עמים חורשי מזימות נגדנו .התקוה שלנו שיש לנו מנהיגות אמיצה שתדע להחזיר מלחמה שערה לאוייב .

בזמן שהמשלחת האחרונה שהתה ברומניה היינו שם בטיול או ליתר דיוק מסע בעקבות הקהילות היהודיות.פגשנו שם את הסטודנטיםשעשו שם עבודת קודש בתיעוד של קהילה שהולכת ונעלמת.יישר כוח להם ולגופים העומדים מאחוריהם.

קורץ מאיר נולד ב-1906 בויז'ניץ בצפון בוקובינה. קלרה קורץ לבית משפחת קלינגר נולדה ב-1907 בעיירה סטורוז'ינץ, היה להם משק קטן של עזים ע"י גדות הנהר. קורץ מאיר נישא לקלרה וב-1940 נולד להם בן בשם משה ,הם התגוררו סטורוז'ינץ ברחוב נויוולדגאסה, מאיר עבד כאופה וקלרה מכרה מוצרי חלב בסטורוז'ינץ , בצר'רנוביץ ובסביבה. ביולי 1941 נכנסו לעיר הצבא הגרמני והרומני והשתלטו על העיר.חיילים בלווי תושבים מקומיים התפרסו בין רחובות העיר עברו מבית לבית דפקו על הדלתות וצעקו ,לצאת שידיהם מורמות, כל מי שהשתהה ואו שלא הספיק לצאת החוצה נורה במקום. לכל אחד ניתנה האפשרות לקחת רק תיק אחד שהוא יכול לקחת בעצמו, תוך כדי איומים והשפלות הם צעדו למקום ריכוז במרכז העיר,ונצטוו לשבת כידיהם מורמות במשך שעות רבות. ביום השני הופרדו מאיר נשלח לבית היתומים, קלרה ובנה משה נשלחו למלון צנטרל.הם היו ללא אוכל ושתייה כ-שלושה ימים,לאחר כשבועיים ,שהוחזקו עצורים הוקם הגטו בעיר,שם נפגשו יחד מאיר קלרה ובנם וצבי הרש קלינגר אח של קלרה ,זמן קצר לאחר הקמת הגטו החלה ההגליה,לטרנסניסטריה תחילה נלקחו כל המשפחות ששם משפחתם מתחיל מ-א' ועד פ' ומאוחר יותר נלקחו השאר. בספטמבר 1941 הוגלו מאיר , קלרה ומשה בנם , יעקב ופפי נלקחו למוגילוב מצ'רנוביץ, לצבי הרש ניתנה אפשרות להישאר בסטרוז'יניץ , כי הוא היה בעל מקצוע נדרש, פחח ,אך הוא לא רצה להישאר ורצה להיות עם משפחתו , הם הוכנסו לקרונות משא כ-70 נפשות בקרון, הנסיעה ארכה כשלושה ימים עד למרקולשטי שם הורדו והועמדו בשורות ונצטוו להשליך את כל דברי הערך לתוך קערה גדולה ונאמר להם שמי שיסתיר דברים ולא ימסור מרצונו יוצא להורג.במחנה לא היה אוכל וגם מחסור במי שתייה. ומשם צעדו בשורות דרך יער קוסאוץ מסלול זה נבחר כדי לעקוף ולהימנע מהליכה בכביש ראשי אל טרנסניסטריה לעיר ימפול, המרוחקת כ80 עד 100 ק"מ אך בגלל תנאי השטח היה אורכו של מסלול הצעידה 150 ק"מ כל מי שלא יכול ללכת נורה, בדרך נרצח צבי הרש ע"י חייל ,שהכה אותו וירה בו למות.המטרה הייתה לדחוף את השיירות אל מעבר לבוג אך היא נכשלה והם פוזרו בעירה שעל הבוג ברשאד. בברשאד גרו בגטו בבית הרוס ללא חלונות ודלתות בטמפרטורות נמוכות של כ-20 מעלות תחת לאפס, ישנו על הרצפה הרטובה, עם מספר משפחות באותו החדר.ברשאד הייתה מקום הריכוז הגדול ביותר של השיירות שהגיעו מימפול וסבלו מטיפוס,המגפה נמשכה עד שהסתיימה מעצמה,יום יום נספו מהמגפה כ-12 יהודים, שירות הקבורה קרס ממספר העצום של המתים במיוחד ממחלת הטיפוס, המתים היו זרוקים ברחובות והכלבים אכלו מהגופות. בברשאד ומחוז בלטה נספו כ-27000 יהודים קלרה נשלחה לעבודות פרך,וגם נאלצה לכבס לגרמנים והרומנים במכבסה. ב-מרץ 1942 נשלח מאיר לעבודות פרך לבלטה , משה וקלרה נשארו בברשאד ביולי 1942 מאיר ברח מהמקום שבו עבד וחזר לברשאד , הוא נתפס ונשלח לבית הסוהר . בנובמבר 1942 חזר שוב לברשאד למשפחתו וכשנה עבד שם במאפיה של הגרמנים. בנובמבר 1943 שוב נשלח לעבוד במאפיה בבלטה. בגטאות היה אסור לצאת אחרי השעה 6 בערב: מפקד מחנה הז'נדרמריה בברשאד היה מתהלך תמיד שיכור והכה כל מי שנקלע לדרכו ברחובות הגטו ושובר חלונות כדי לאלץ נשים לצאת החוצה ואז היה אונס אותן. באחד הימים יצא אדם מביתו לחברתו , שגרה בבניין אחר . אחד החיילים ראה אותו ורדף אחריו אך לא הצליח לתפוס אותו. החייל קרא לקצין האחראי (שהיה שיכור)והוא החל לחפש אחריו בטרוף העיף אנשים מקומות גבוהות של הבניין ירה לכל עבר,כאשר לא מצא את האיש הוא העמיד את האנשים שהיו ליד הקיר והחל לירות בהם אחד אחד.הגיע לאבי משה וקלרה אימו ואבי אמר: בגרמנית "אני מפחד",לאחר שאימו קלרה אמרה לו להגיד כך,אז הקצין הוריד את האקדח ושאל: "מאיפה הילד יודע גרמנית?" אימו קלרה ענתה שהם באו לחפש את בעלה שהוא חייל .הקצין אמר שילכו לישון ושבבוקר לא ימצא אותם שם.לפנות בוקר הם ברחו מהמקום, והצליחו להגיע להסתתר אצל אישה נוצרייה שהסכימה להחביא אותם "בבוידם", לאחר כמה זמן בלתי משוער כשיכלו , נסעו לבלטה כדי להיפגש עם האב מאיר. באותה זמן הגיעו לאזור חיילים רוסיים שכבשו את המקום,והחלו לגיס את כל הגברים שהיו חולים ופצועים בבגדים בלוים, נעלים קרועות, רגלים פצועות וסובלים מרעב קשה,החיילים הרוסים הוצאו כל גבר ורשמו את שמותיהם כדי להמשיך ולהילחם נגד הגרמנים ואז מאיר האב גויס לצבא הרוסי. קלרה ומשה נשארו שם, ולמחייתם קלרה התפרנסה מגילוי עתידות למקומיים ע"י קריאה בקלפים. כאשר לא שמעו תקופה ממאיר, הרוסיים ישתלטו על האזור והסכנה חלפה , הם החליטו לחזור לסטורוז'ינץ במסע ארוך באמצעות רכבות. הם חזרו וגרו בבית הישן שעדיין היה פנוי.

האבא והאח של אבי נרצחו בחצר המשטרה. אם יש משיהו שהיה, שניצל, שמכיר ...איך ניתן ליצור קשר?

אני קורא ובוכה , כבן למשפחות יהודיות מפוארות וגאות ( טרנסילבניה) כמה מעט יודעם בארץ על יהדות רומניה אשר הצמיחה לדוגמא את תנועת החסידות, את כותב האימנון, ועוד רבים . תבורכו על היוזמה אף על פי שהיא טיפה בים . כחצי מיליון מיהודי רומניה ניספו בשואה!!!!!!!!כולל כל האחים והאחיות של סבותיי וסבתותיי, ה' יקום דמם

ה' יקום דמם

ודאי תשמח לשמוע שלפני כשנתיים וחצי יצאה משלחת גם לטרנסילבניה (אוראדיה) ואתה מוזמן לבקר באתר האינטרנט של פרויקט מסע אל המורשת ולמצוא מידע רב על כך.

סיפור אמך זהה לסיפור של אימי כ"כ כאב הלב

חבל ששומעים תגובות כאלה מיהודים!!! אם אתם שונאים ככה את יהודי אשכנז למה שאוייבינו יכבדו הסכמי שלום איתנו כשיש כזה פילוג בתוכינו תתבייש!!!! אני נכדה לניצולת שואה ומגיע לה יותר כבוד על מה שהיא עברה ואיבדה וכן צריך כל הזמן להזכיר כי ברגע שישכחו השואה תחזור עליה והפעם היא לא תפסח גם על מפגרים כמוך!!!!!!

מכוון שנולדתי בORADEA אני מכיר את המקום ואת בתי הכנסת ואת הקהילה היהודית המתעוררת ומתחדשת במקום.באם מישהוא צריך פרטים אני מוכן לעזור,נא לכתוב לכתובת tomysh@hotmail.com

הישראלי ביאש. אנחנו שם על אפם וחמתם. התלות של הרומנים בכסף הישראלי מוחלטת. מלבד הקהילה ביאש יש המון סטודנטים וחברות ישראליות שיושבות ביאש.

בתקווה שהזכרונות וכל המידע הרב שיש ברשותינו יעבור לדורות הבאים...

בקרתי לפני מספר שנים בעיר הולדתם של הורי בוטשן או בוטושני . בעיר יש בית קברות יהודי גדול ובית טוהרה גדול בו מצאנו זרוק ספר עתיק המתעד בכתב יד את תאריכי הקבורה ומיקום הקבר של היהודים הקבורים במקום. הספר הובא ע"י לארץ ונמסר לבית התפוצות

אמי עלתה לארץ כחלוצת הנוער הציוני . משפחתה ,אימה ,אחותה ושני אחיה הקטנים נשארו ברומניה ונשלחו לטרנסניסטריה .מפי השמועות כולם נפטרו מאפיסת כוחות וממחלות .לאמי ז"ל נודע מניצולים שלאחיה,חיימ'לה פורמן ,שהיה אז בן 16 והיה מנהיג צעיר בנוער הציוני ,הוצע ע"י ההנהגה הציונית , להשתחרר ולעלות ארצה אבל הוא לא רצה לנטוש את אחיו הצעיר אוטי ,את אחותו הגדולה שיינדלה ואת אמו ברטה פורמן .אגב .למשפחת פורמן היתה קונדיטוריה במיכילין ועד כמה שזה נכון היא קיימת עד היום .מעליה (בבית המשפחה ישנה תחנת משטרה של העיירה מיכיילין .) אשמח לקבל כל מידע רלבנטי שירחיב את ידיעותי בנושאים שהעליתי .תודה ,דליה (,הנכדה של ברטה פורמן שנולדה בארץ ולא זכתה להכיר את משפחתה מעולם)

כל הכבוד על הכתבה פשוט מרגש אימי ילידת פודול אילוי הייתה על רכבת המוות ושרדה כאשר יהודי יאש העשירים קנו את יושבי הרכבת מידי המרצחים הרומנים בשוחד גדול . הקהילה הזו של יהודי רומניה אחת הגדולות והמפוארות בכלהעולם זקוקה להכרה גדולה יותר על תרומתם לישוב בארץ ישראל ועל תרומתם לתרבות היהודית העולמית

ראשית כל הכבוד על ההשקעה , חשוב מאד לדורות הבאים . שנית , הואיל והוריי שניהם ילידי המקומות המוזכרים בכתבה , אבי ז"ל ילד בלצ'נה בחבל סוצ'בה ואימי ילידת יאש אני מבקש לקבל הפנייה למי עליי להתקשר ע"מ לקבל את כל הפרסומים שכבר יצאו ואלו שבכוונתכם לפרסם בעתיד .

השנאה העצמית של היהודים היא סימן היכר מוכר.אתה מהווה רק חוליה נוספת בשרשרת הארוכה והעצובה הזו. ועוד מילה-לזכור אין פירושו להאשים.ובמקרה הזה-ראוי להאשים,וראיו לזכור.

today since many year there is a big Jewish israeli Comunity in Bucharest and also Romanian Jewish comeunity who know this story much better and dont realy care for this place or citys and about the jewish present and history velue for exampel In Iasi today there are hunderd fiefty israeli student we try to keep normal pry on shbbat and the jewish comunty dont even take care if there is sefer tora all they care is to sale this old property who was belong to jewish in the past and to keep that mony for them self,i am sure and I know that this student was not wellcome to this places there are jewish every where but this old jews are scare to talk till this days even. by the way part of the grave yard in Pucurari Iasi was sold by jewish comuntiy to jewsih construction company. and even the Jewish JOINT is active in Romania and they didnt open the doors to this students every body use this history to put money in his own Pocket and not foe the jewish who are there or been there.