כי מחר הוא יהיה מנכ"ל!

לא נתת דרכים להתמודדות עם התופעה לדעתי היית צריך להתמקד על זה ולא על התופעה עצמה

לא צורח, תנסה דוגמא אחרת (-:

יש להציב גבולות ברורים לילד. זה טוב לכולם! הילד מקבל בטחון שיש סמכות שדואגת לו. ההורים לא מטורטרים לפי הקפריסות של הילד. החינוך מתחיל מהרגע הראשון שהתינוק הגיע לבית. בתקופת הילדות בה לילד יש כושר הבנה, על ההורים לזכור "הטוסיק לא מזכוכית"

הדיקטטור הוא לא דיקטטור בזכות עצמו, אלא בגלל חולשתם של ההורים, זה הופך אותו למפונק, וככזה לא יצליח להשיג את מה שהוא ירצה בחיים דרך עבודתו הו, אלא רק דרך חולשה של אחרים, מנכ"ל מגיע דרך עבודתו הוא לעבודת המנקלות ולא כי הוא בוכה "אני רוצה להיות מנכ"ל".

הילד צודק, המורה אידיוט, אסור להשאיר אחרי השיעור, אסור להוציא מהכיתה, אסור להעמיד בפינה, אסור הכל! יש אנשים פה במדינה שמאמינים שניתן לגדל ילדים רק עם חיזוקים חיוביים. והילדים מגיבים בהתאם או בחוצפה או בבילבול.

דיקטטורים קטנים שמקבלים כל מה שהם רק מצייצים , בסופו של דבר הופכים למבוגרים שלא יודעים להתמודד עם כשלונות -קטנים כגדולים-ועם הפסדים.צריך לחנך ילד לאופטימיות שלמות וערכים טובים.

ברגע שיבינו זאת שם למעלה במערכת המשפט יהיה לכולנו טוב יותר כאן למטה. אבל השאלה הגדולה היא האם הם יהיו מוכנים לגדוע לציבור הפסיכולוגים את הענף הכלכלי עליו הם יושבים?

http://www.keshet-tv.com/Ambatia/MediaPage.aspx?MediaID=21685

אני חושבת שזה חלק מהסיבות לריבוי הדיקטטורים בגיל הגן ובי"ס. לרוב אני משתדלת להציב לילדי גבולות ברורים גם על חשבון בושות פומביות בסופרמרקט. אבל לפעמים אני כ"כ עייפה, עסוקה או שפשוט נמאס לי שאני מוותרת. שלדעתי זו הטעות הכי גדולה, כי הם ממשיכים לנסות, אולי היום יהיה היום המותש שלי ויום המזל שלהם. ואיך זה מתקשר לכתבה על המשפחה המורחבת - אני מגדלת את ילדיי לבד, לבד. בעלי נעלם בתירוץ של פרנסה, אמי בתירוץ של מימוש עצמי, אחותי וגיסותיי עסוקות גם הם בבעיות שלהם וכך גם חברותי. מה שגורם לכך שברגעים החלשים שלי, אין מישהו בסביבה שיקח את המושכות לכמה רגעים ויאמר לא. ויחנך. יעזור לי לעבור את משבר העייפות ולהיות שוב אמא טובה .

מיד אני "חשוף" לתביעה משפטית ולחקירת משטרה בגין "התעלללות בקטין חסר ישע" !! ילד הייתי, אב, וסב לנכדים, (מחינוך נכדי אני "פטור" ) אבל אני גם זוכר שבפעמים נדירות חטפתי מהורי מהלומה פה ושם, (בדיעבד הם צדקו) ולא קרה לי דבר! גם לילדי "הפלקתי" בצוק העיתים כשכבר לא הייתה כל ברירה אחרת, ולמרבית הפלא- הם גדלו, והפכו לאנשים נורמטיביים, ואפילו הם אינם נוטרים לי טינה ! המסקנה: אי אפשר ללמד אדם להיות הורה! אבל אפשר לדרוש ממנו להפעיל "שכל ישר" . לפעמים מכה במידה ובעיתוי הדרוש, "חוסכת" המון.!

כתבת יותר מידי על הבעיה ולא נתת שום פיתרון ו/או דרך למנוע..... מה הפואנטה פה בעצם?

פני החברה שלנו ישתנו לרעה בלי הכר בגלל שיטת החינוך הקלוקלת של ההורים שלא מסוגלים להגיד לא למלאך שלהם ולהעמיד אותו במקום. ואני לא מדבר על ענישה אלא על גבולות ברורים ולתת לילד לשאת בתוצאות של המעשים שלו בלי לגונן עליו בצמר גפן. כשהמורה משמינה הורים להגיד להם שהילד שלהם מתנהג לא יפה בבית הספר ההורים מיד צועקים על המורה, מקללים, העיקר המלאך שלהם הוא שה תמים וילד טוב ירושלים. ואחר כך מתפלאים למה המלאך הפך להיות "יוסי מלאך".

יוצאים אנשי עסקים הכי מצליחים כי הם יודעים לדרוש מה שמגיע להם ואין להם רגשי נחיתות

חוסך בנו שונא שבטו אבל למה אתה חוסך מאתנו מידע. הכתבה לוקה בכך שלא באמת פרטת איך כדאי להתמודד, הרי בכך התמחותך, לא? חבל

אני מגדלת דיקטטורים ונכנעת לגמחותיהם כי בעלי עובד אימי (שגמרה לגדל את ילידיה) לא מוכנה לגדל את שלי וגיסותי (שמן הסתם יש להן חיים משלהן) לא מוכנות בחוצפתן לגדל את שלי. את נשמעת לי כמו תוצר מובהק של מישהי שבילדותה קיבלה כל מה שביקשה והיום כשהיא כבוגרת צריכה להתמודד לא יודעת איך לעשות זאת. אני מגדלת ילד לבד - אביו נטש אותו, אימי סיעודית ואין לי שום גיסות להצלות ועדיין אני יודעת להציב גבולות.... כנראה שזה תוצר של החינוך שקיבלתי. אל תתפלאי יקירה אם כאשר הם יהיו הורים הם, כמוך, לא יצליחו להתמודד בעצמם

נחמד מאוד אני בעד. אבל רגע! איפה החובות, הילדים לא שמעו על חובות? פשיטת רגל חינוכית.

מנכ"ל אולי יהיה לך אבל עד אז, יהיה לך ילד שלא יודע גבולות, הופך את חייך לסיוט כשיהיה מתבגר, אומלל כשמישהו אומר לו "לא" בחיים האמיתיים, בעל קשים לבנות זוגיות טובה ורכה, וחסר בגרות בגרוש... (כן.. יש גם מנכ"לים כאלו)

לפעמים הילדים צורחים כי ההורים נכנסים להם לנשמה. על כל דבר מתווכחים ומתמקחים ואומרים "לא". אז תחשבו לפני שאתם אומרים "לא", כי לפעמים צריך להגיד "כן" כדי לא לגרום לתסכול לילד שתלוי בכם טוטאלית ואין לו שיקול דעת משלו כי כל דבר אתם קובעים עבורו. תחשבו מה הייתם אתם מרגישים במקומו.

אתה תקבל עבריין, פושע וצ'חצ'ח. שעושה טרור בבית. מכה את הוריו ואונס את האחיות שלו ואת אמא שלו. חינוך כזה (או חוסר חינוך), במקום ללמד ערכים, גבולות, וללמד מה טוב-ורע את הילד, יוצר את הדור הבא של הפושטק. והאנס הסידרתי. אתה לא רק הורה גרוע, אתה גם אזרח גרוע שיביא לנזק למדינת ישראל בגלל שאתה מגדל פרחחים ופושעים. אני מקוה שרשויות החוק יקחו לך את הילד ויתנו אותו לזוג חשוך ילדים שיע יותר טוב לחנך את הילד לפני שיהיה מאוחר מידיי!

במצב דומה לשלך, אמא ל-3. אז תדברי עם עצמך ותגידי לעצמך: מי חייב לעשות את דברים הקשים? מי שיכול. ותעשי. שווה להשקיע קצת אסרטיביות היום בשביל המחר שלך ושל ילדיך. הביאי עצמך למצב שאינך תלויה באחרים בחינוך ילדייך. את בסה"כ אומרת להם "לא"; באהבה, בחיבוק, בהבנה לבקשותיהם, בלי כעס - אבל "לא!"...

זה שאת מקבלת אותו באהבה והערצה עכשיו , לא אומר שזה יהיה מנת חלקו כל החיים . הוא פשוט יקבל את האמת המרה בפנים : שהוא לא כל כך מיוחד כמו שעשית אותו ואז הוא יגדל מתוסכל .