אני בטוחה שהיום לאחר התוכנית המדהימה!! שהנחת "אמא יקרה לי" הבנת יותר לעומק את משמעות החיים, וחתמת יישר כוח, סתם כדרך אגב... אני אוהבת את איך שאת מנחה תוכניות

כמובן, שהסביבה-הרגישה, תגיב על בשורת- התרומה:"מוטב מאוחר - מלא כלות" ! אני, לא הייתי מפרסם -ברבים, שנזכרתי , או שכחתי לתרום ב"אדי. גם אם הייתי מפורסם כמוה. התקשורת, צריכה לשמש דוגמא - לציבור. ולא-ההיפך. מוטי קופר - מדריך טיולים. "תל-אביב - הקדושה" ." התורמת בשקט.

אני לא דתי ואינני מאמין באלוהים או בחיים אחרי המוות, אבל בכל זאת המחשבה על תרומת איברים מאד מציקה לי, אני לא מסוגל לראות את עצמי שוכב מת על מיטת ברזל קשה, ערום כביום היוולדי, ומעלי אנשים זרים שמביטים בגופי, חותכים אותו בעזרת סכינים חדות ואיזמלים, עוקרים את עיניי ממקומן, עוקרים איברים מתוך גופי חסר הישע....... אני אפילו לא מסוגל לדמיין סיטואציה כזו..... אז עם כל הכבוד, לא תודה. נ.ב - אני מאד מעריך את אלו שכן מצליחים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי הזה וכן חותמים על תעודת התרומה, באמת כל הכבוד, אבל אני עוד לא עברתי את המחסום הזה וגם לא נראה לי שבעתיד הקרוב או הרחוק.

אני חתמתי על כרטיס אדי באמצעות האתר רק לפני יומיים. לאחר היסוסים רבים. לאחר חששות רבים. מי שבעיקר השפיע עלי היה "לא עלינו" ח"כ אחמד טיבי. אמרתי לעצמי אם הוווווווווא חתם אז אני חייב לחתום.

אפשר לקבל ממך את החיוך שלך ...כמובן, רק, רק אחרי ... עד מאה ועשרים

החוכמה היא לא להסתכל על חרדים שקיבלו תרומות איברים אלא על חרדים שנתנו תרומות איברים.

בזכותך אשתי בטוח תשתכנע לחתום על הכרטיס!! תודה, את נפלאה.

לכם לא לדעת, וזו גם הסיבה מדוע אינני תורם, לא מסוגל אפילו לדמיין שעושים לי את זה אפילו שאני מת - לא לבעלי לב חלש - כנסו לאתר YouTube ובחלון החיפוש רישמו את המילה autopsy (ניתוח שאחרי המוות) וליחצו Enter, אזהרה חשובה לא לבעלי לב חלש!! אבל עדיף גם לדעת את המציאות כפי שהיא, זו לפחות השקפת העולם שלי. (צפייה בסרטים מצריכה כמובן רישום לפני כן על מנת לוודא שאתם בגיל המתאים)

כל כך הרבה רגישות יש בה שרק המבט שלה כבר נוגע לי בלב.

לפני שבועים קראתי את הכתבה ומאוד התרגשנו אני ואישתי ואנו מבינים את התועלת בתרומה שיכולה להציח חיים,מישום כך החלטנו לחתום על כרטיס אדי שהסתבר לנו שנותן גם לנו זכויות(פשוט לא ידענו למרות שאני עוסק בתחום).לגבי תרומת איברים של הילדים החלטנו להשאיר בידיהם את ההחלטה רק לאחר שיסיימו את הצבא.אנו מברכים על היוזמה של האתר ומקוים שאת החלק שלנו בקמפיין עשינו על הצד הטוב ביותר.היו ברוכים ואנו מצדיעים לכם על היוזמה וגם קוראים לאנשים נוספים להצטרף ליוזמה הברוכה של ynet שכל מטרתה להציל חיי אדם באיחולים שהתורמים יאריכו ימים.איזו יוזמה אנושית ומרגשת,פשוט מרגש לראות ולקרא שישנם אנשים המשקיעם מזמנם האישי ומכספם להריץ קמפיין כל כך מבורך.מסתבר שישנם גם תוצאות ואנו העדות לכך.

סבל או יסורי נתיחה ולא צריך להיות פתולוג כדי להבין את זה.בעקבות הכתבה גם אני וגם אישתי חתמנו על כרטיס אדי.יש את האיכלוסיה הדתית שחלקה מתיעץ עם הרבנים וראה זה פלא שגם מבחינה דתית מותר לתרום למשל קרנית או ריאות ואיברים נוספים שאני לא בקיא ברשימה.פרטים נוספים תקבל ביחידת הפתולוגיה של הרבנות הראשית.ב 2 השורות האחרונות התבדחתי

הייתי מראשונות הנרשמים ל"אדי" ולא כתבו עלי..........................

א, יש חיים אחרי המוות, תרומת איבר ממשיכה חיים של אדם אחר. ב. אתה לא תראה כלום (אדם מת לא רואה) ג. הרי ממילא איבריך יאכלו ע"י תולעים. (תאר לך מליונים נוגסים בבשרך, כואב נורא, כמה שפחות איברים פחות כואב) ד. תקווה לחיים טובים וארוכים, לאיברים זקנים אין דרישה

אני יודע שאחרי המוות אין תחושות, אבל עדיין אני לא מסוגל לדמיין את עצמי שוכב ככה, על מיטת ברזל קרה וקשה, כשמעלי אנשים עם סכינים בידיים ששולפים איברים מתוך גופי, ועוקרים את עיניי ממקומן, מביטים בי שוכב כך, ערום וחסר ישע מולם...... לא מסוגל לעכל את המחשבה הזו, אני מעדיף שיקברו אותי כמו שאני בלי כל החטטת הזו בתוך הגוף שלי, מה לעשות זו תחושה שאני לא אצליח להתגבר עליה, ועדיין אני מאד מעריך את אלו שכן תורמים.

אתה תעבור את מחסום הפחד כתראה את ילדך הקטן במיטה בבי"ח ולא תדע עם יגיע לראות את הבוקר. כשהייאוש והחוסר אונים לא יתנה לך מענה אז תשנה את דעתך. כשתמות, אחרי כמה ימים תהיה סתם אבק. כשאני אמות, לא אשאיר הרבה כסף ליורשיי כי פשוט אין לי אבל אמות עם חיוך בשפתיי כי אדע שאוכל להציל הרבה אנשים. זאת תחושה ענקית שאין עליה. אתה לא רק פחדן - אתה מוג-לב ומחיר תכונותיך יהיה מחיר מות אנשים שרוצים להמשיך לחיות. שהחיים לא יתנו לך להגיע למצב שכזה אבל תשנה את גישתך לפני שתגיע לזה.

אני חושבת שאתה זקוק לטיפול פסיכולוגי במהירות המכסימאלית, כנראה שזה לא הפחד היחידי שלך. כדי שתטפל בעצמך !!!

לא חותמת, למרות שהצהרתי בפני בני משפחתי על כך שאם וכאשר, אז זה מה שאני רוצה ,אבל קשה לי לחיות עם התחושה וההרגשה הזאת. אחי חתום על אדי כ-9 שנים ומזכיר לי את זה שלא נשכח. בריאות ואריכות ימים לכולם.

והמבצע הזה מאוד מאוד חשוב

התאור שאתה מתאר הוא בדיוק התאור של מה שקורה לכל אחד מאתנו בכל ניתוח: מספר אנשים, מאד ממוקדים, עובדים, בעזרת כלי ניתוח על גופנו העירום. ההבדלים הם, שבמקרה של תרומת איבר, הם מצילים איבר מסוים מגופך מגורלו של יתר הגוף, שתוך מספר שעות יתחיל להרקב, ובאותה הזדמנות גם מצילים חיים של מישהו שימשיך לחיות.

ביינתיים מסתדר עם עין אחת...

שיעלו על גופך הערום ולא רק יעקרו לך את העיניים, גם יאכלו אותם בהנאה רבה. אז מי עדיף, תולעים או בני אדם חסרי אונים למול המוות שדופק על דלתם?

גם זו תרומת איברים אבל כאלה התורמים ליצירת חיים. פרויקט מדהים של ארגון משפחה חדשה, למען המשכיות החיים הכנסו לאתר www.newfamily.org.il

שזקוק לתרומה זו, היית חושב אחרת. באמת מה עדיף? תולעים או שאיבריך יצילו חיים? אחרי המוות לא משנה בכלל מה יעשו בגופתך, אז לפחות שאיבריך יצילו חיים אחרים.

big deal!