דעתי האישית, סטודנט לתואר מתקדם במדעים, היא שבסופו של דבר, אין הבדל מהותי בן השניים: אומנם הכלים הם כלים שונים - יש שניחנים בכלים ריאליים ויש בהומניים, אבל מידת ההצלחה בשני התחומים תלוייה במרכיבים זהים דוגמת יכולת ניתוח של איש המחקר, עצמאות מחקרית, וכיו"ב - שהם מרכיבים באישיותו של איש מחקר באשר הוא - כימאי או הסטוריון.

וזה מה שמפריע לי במדעי החברה. בספר "מיתוס גידול הילדים" יש תיאור מעורר מחשבה של צורת המחקר במדעים אלו- שימוש רק בנתונים שמתאימים לתיאוריה, הסתמכות על מתאמים סטטיסיים מלאכותיים והתעלמות במשך שנים מכך שהתיאוריה לא עובדת. בפיזיקה ומדעים אמיתיים, המסגרת התיאורתית יכולה להביא למחקר בכיון מסויים, אך בשום אופן לא להכתיב את התוצאות! מאות פיזיקאים שלא יכלו להאמין ש"אלוהים משחק בקוביות" כדברי אינשטיין על תורת הקוונטים, נאלצו להסכים שהתאוריה החדשה הזו, לא אינטואטיבית ככל שתהיה, עומד בכל מבחני הניסוי. תאוריה היא חשובה, והשכלת הציבור בפרטים כללים שלה חשובה גם היא, אבל אין תחליף לבחינה מדוקדקת ואמיתית של התאוריה.

אין ספק שהאתגרים במדעי החברה גדולים יותר אבל החלוקה בין מדעים "קשים" ל"רכים" היא במידת ההצלחה של המודלים השונים ולא ברמת האתגר. במדעים ה"קשים" התאוריות המוצעות הן מפורטות יותר מוצקות יותר בכך שהן כוללות את רוב העובדות הרלוונטיות ומעל הכל הן מאפשרות פרדיקציות מדויקות. אנחנו מאוד רחוקים מכך במדעי הרוח והחברה

התורה של איינשטין מתנגשת עם התורה של ניוטון, אחת מהן לא נכונה בפסיכולוגיה אין דבר כזה לא נכון וזה מדע הרבה יותר שימושי מי שבאמת חכם לומד פסיכולוגיה

ספרו של דאימונד

אז תעשו בבית ספר שתי מסלולים.. אחד של ריאלי ואחד של אומני!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! האומני סתם דופק תמוחחחח

הנשען על תצפיות ותיאוריות שמתבססות על כך שצריך וניתן לנתץ אותן, לבין מדעי החברה שהולכים ומתרחקים מעובדות ונסמכים על תיאוריות ואידיאולוגיות ש*אין* לנסות להפריך אותן, הולך ומתרחב. מטריד במיוחד נסיונם של חלק מאנשי מדעי הרוח להשתמש בטרמינולוגיה של המדעים המדוייקים. זה הופך חלק לא קטן מהמאמרים שמתפרסמים בתחום לפנטסיות נטו. מצד שני יש גם מחקרים עכשוויים שמנתצים תיאוריות קיימות (כמו הפרוידיאניות), אבל הם לא זוכים לפירסום מספיק ותשומת לב.

אם מישהו חושב שהמחקרים לא טובים או שהממצאים מוטים הוא מוזמן לערוך מחקרים משל עצמו. בגלל האופי של מדעי החברה יש הרבה "רעש" במחקרים ולא תמיד קל לפזר אותו. זה לא נעשה בהכרח מכוונת זדון, אלא בגלל שחוקרים משתמשים במתודולוגיות שונות ומסקנות לא תמיד ברורות כמו במדעים מדויקים. שינויי פרדיגמה מתרחשים לאורך זמן אבל הם מתרחשים כשמצטברים מספיק עדויות. מחקר בודד במדעי החברה לא יגרום לזה (בניגוד למחקר בפיסיקה) אלא רק הצטברות שלהם. יש הרבה תחומים שכבר יש די הרבה עדויות שתומכות בתיאוריות מסוימות ולא אחרות. בנוסף, כל תיאוריה במדעי החברה היא הסתברותית. אף תיאוריה לא נכונה ב-100% אבל אפשר פעמים רבות לומר שתיאוריה X סבירה יותר מY על פי מה שידוע לנו היום.

המדעים הרכים - מדעי הדשא - מלאים בשרלטנים שמפריחים תיאוריות מופרכות ואפילו שקריות - "נרטיבים". ראיה לכך היא ה"היסטוריון" תדי כץ, שקיבל ציון 97 באוניברסיטה "מכובדת" כאוניב' חיפה, על עבודה שקרית ובדויה, וגם לאחר שהוכח בבית המשפט שהוא בדה את הכל מלבו, סירבה ההאוניברסיטה לשלול ממנו את התואר.

תורת היחסות לא סותרת את תורת ניטון אלא באה לתקן אותה במצבים קיצוניים ולכן שתיהן "נכונות"

הביולוג חושב שהביולוגיה צריכה להיות בראש רשימת הכבוד והקושי של המדעים - למה זה לא מפתיע אותי? :-) אגב ל-4, ה"עובודת" שלך לא נכונות - אין שום כלום סתירה בין אינשטיין לניוטון, אמנם ישנן תיאוריות פיסיקליות סותרות, אבל לא אלו. רמז לכאלו שכן סותרות תמצא כשתפעיל את המיקרוגל להכין פופקורן כשאתה לומד על פרויד.

אז תדי כץ לא קשור. מעבר לזה, יש תגובות נכונות, כמו למשל קשיי המדידה וההסקה במדעי החברה, בהשוואה למדעים מדויקים. אבל אלו בדיוק הסיבות שבגללן המדעים הללו קשים לא פחות ממדעים מדויקים.

אני חושב שהכותב קצת בילבל בין "קשה" ל"מסובך". ברור שתאוריות שמנסות להסביר את ההתנהגות של בני-אדם (פסיכולוגיה) למשל, יהיו מסובכות יותר מתאוריות שמסבירות למה תפוח נופל למטה.... רק בגלל שהמערכות שהן מתארות שונות ברמת התיסבוך שלהן.. זה לא מצביע על "קושי". חבל שהכותב אשם באחת ההאשמות שלו - כתיבה פופוליסטית.

אחד/ת שלא מצליח להיות ריאלי ! מדעים הומניים מלאים בחרטטנים המגבבים תילי מילים על פארש.

זאת הסיבה שאיינשטין ראה ביקום סטטאי ונכשל להשיג את התורה האחת ושאר המדענים יכשלו, זה הסיבה למה ניוטון יכל לרשום רק כמה חוקים בנוגע לתחום מסויים. מי שרוצה תורה אחת חייב לשלב בין כל סוגי המדע וגם אז לשדרגה פעם ב כמו לוח האבן שההיסטוריה האנושית כתובה בו והיא שודרגה. כדי להבין את כל חוקי היקום עליכם להיות בקיאים בכמה שיותר תחומי מדע ורק מדע ולא מדע הרוח לחולי רוח ואין ספק שמדעים מדוייקים קשה יותר אבל מדעי הרוח קשה מבחינה אנטליקטואלית. מה קשה אינגרלים ופונקציות או להרהר אריסטו????

עניין , מדעי החברה מספקים רק למתעניינים באמת, וסתם כגימיק לשאר. פרודוקטיביות אפשר להפיק רק מתיאוריה שהוכחה, ורבות התיאוריות על העובדות בתחום התיאורטי הזה ... במדעים מדוייקים מאידך גיסא...

אין מחקרים שמנתצים את התיאוריות הפרויידיאניות. בראש ובראשונה מאחר ואלו תיאוריות שאינן ברות הפרכה מה שהופך אותן מלכתחילה ללא מדעיות. אם כבר, אז יש ממצאים תומכים לפחות בחלק מהרכיבים והנחות היסוד של פרוייד, ממש מהתקופה האחרונה.

ומעולם להבנת תולדות האנושות. לדעתי חובה להכניס את הספר ללימודי בית הספר היסודי.

המסקנה מהטיעון שלך הפוכה. יותר קל לשנן מלהבין. אני אתן משימה לאדם נטרלי: לזכור סיפור בהסטוריה או להבין את הפתרון למפשט האחרון של פרמה. מה יותר קל? לגבי הכתבה היא מבוססת כנראה על אחד שלמד מדעי החברה. אפשר לעשות ניסוי פשוט... קחו 100 סטודנטים מהנדסה ותנו להם לעשות קורס במדעי החברה, ומנגד 100 מחברה שיעשו קורס אינפי. תנו מבחנים קשים לשני הקבוצות ונראה מי יצליח יותר. אני מוכן להתערב שאלה ממדעים מדויקים יצליחו הרבה יותר.

אם בפסיכולוגיה אין נכון ולא נכון אז זה לא מדע.

במדעים הקשים לא תעזור פטפטת וכושר שכנוע במדעי החברה הפוליטקלי קורטקט הפטפוט ודעת הרוב הם המנצחים נכון שהכיבוש משחית והכל בגלל הכיבוש ?

תורת היחסות הפרטית של אינשטיין דוגלת באקסיומות שמבטלות את האקסיומות של ניוטון. אבל, דברים אילו מורגשים רק כשמתקרבים למהירות שהיא בסדר גודל מהירות האור. ולכן, עד תחילת המאה, כשרק אז האנושות הגיע למצב שהצלחנו להאיץ חלקיקים למהירויות כה גבוהות, התיאוריה של ניוטון תפסה. כנ"ל בחיי היום יום, אפשר ליישב הכל עם התאיוריה של ניוטון מאחר ובמהירויות "נמוכות" כל מה שאיינשטיין אמר הופך לזניח לחלוטין....

התיאוריות הפרודיאניות אינן ברות הפרכה רק בעיניי מי שעוסק בה. כל מקרה שמובא בפניהם מוסבר באמצעות התיאוריה. אבל הנחות היסוד שלה והטענות שלה הן בהחלט ברות בדיקה. למשל, הטענה שילדים חווים קונפליקט אדיפלי או שהם עוברים את שלבי ההתפחות השונים כפי שמתואר בתיאוריה (אנאלי, אוראלי, פאלי). כל הנחות היסוד הללו נמצאו כלא נכונות ומלאות סתירות פנימיות. אם את מעוניינת לראות למה גשי לקישור הבא: http://gender.eserver.org/rosenfels/Freud.htm אני אשמח לראות אלו מחקרים יש שמצביעים על נכונותה כביכול של התיאורית שלו.

ההצעה שלך היא קצת טפשית... אתה צריך לזכור שיש אוריינטציה טבעית לכל תחום (בוא נקרא להם "הומני" ו-"ריאלי" לצורך העניין). זה לא אומר שהאחד טוב מהשני. מעבר לכך, רואים שהדברים שכתבת מבוססים על כך שמעולם לא למדת מדעי החברה. ההתמודדות עם טקסטים, תיאוריות ונתונים של מדעי החברה שונה לחלוטין מאשר התמודדות עם חומר של מדעים מדוייקים. אתה צודק שיותר קל לשנן מלהבין, אבל מדעי החברה לא מבוססים על שינון (אלא אם אתה מסתפק בלימוד תיאוריות, אבל אז אין כאן שום עשייה מדעית).

ועל יעיד מספר המסיימים הקטן לעומת המסיימים במדעי החברה (דשא)

הבעיה הגדולה במדעי החברה וכן אותו גורם שהופך אותם ל"רכים" (ברמת הסטודנט) הינו הקלות בהעלאת תיאוריות ומענה לשאלות (לעיתים אף בלא ידע של ממש). אם תסתכלו על מבחני גמר של סטודנטים ותבחנו אותם ניתן לראות שיש מספר לא מוגבל של תשובות ששונות במהותן ובאופיין וכולן קבילות. כל מה שצריך הוא דימיון טוב ויכולת הבעה. ואילו במדעים מדויקים נדרש טווח מצומצם ביותר של תשובות ככל שהמדע "קשה" יותר נדרשת תשובה בטווח מצומצם הרבה יותר. (ברמת המחקר): כפי שכבר ציינו במדעי החברה ניכרת תופעה של עיוות כלי הסטטיסטיקה ע"י בחירת מתאם או שינו המדגם וכדומה להתאים את המציאות לתאוריה ולא ההפך. מה שיפה במדע המדויק הינו שבכל מקום בעולם תבצע את הניסוי ומובטח לך שתחת אותם תנאים תקבל תוצאות בטווח שגיאה מצומצם, מחשבים ושאר ירקות משתמשים בתאוריות של מדעים מדוייקים.

הדרך הפשוטה ביותר לבדוק את העיניין היא במבחן המציאות ולא בהתפלספות כמו שרק מדעי החברה אלופים ומומחים בנושא. מכוניות מחשבים חומרי ניקוי חיסונים ועוד ועוד ... מה עם פיתוחים ממדעי החברה ? משהו ? אהה כן פוליטיקאים מתפלספים מדעי הדשא וכדומה..