הוא משנה אותם לחלוטין.משנה בצורה רדיקלית את אופיים ואת התנהגותם.הם כבר לא חתולים,רק נראים כאלה מבחוץ. יותר מוסרי להרוג אותם מאשר לסרס אותם.עדיף שחתול ימות מאשר יהפוך לכבשה בעור חתול,כמו שקורה להם לאחר הסירוס. לעתים,הריגה היא הדבר המוסרי ביותר.

צפית פעם בערוץ נשיונאל ג'יאוגרפיק? ראית פעם איך אריה אוכל את גוריו של זכר אחר לאחר קרב קשה ומדמם כאשר הנקבה חסרת אפשרות תגובה, ולא מספיק אחרי זה האריה הצעיר החדש מעבר גם אותה? איך זכרי הקנגורו בועטים אחד בשני למוות. הקרבות בין אריות לצבועים? איך הברדלסית מגנה על גוריה מפני טורפים אחרים שנה אחר שנה ורק אחוזים ספורים מהגורים מגיעים לבגרות? אי אפשר להסתכל על חיי החיות מנקודת מבטו של האדם. האובססיביות שלך לחתולים עושה להם האנשה שאינה במקום. העולם שלך אינו העולם שלהם. אם החתולים מהווים מפגע בריאותי יש למצוא פתרונות מתאימים. אך אם כל נימוקך הוא שחיי החתול הם חיים קשים, אשר האדם לא היה מסוגל לשאת, הנימוק הזה לא עומד במבחן המציאות בה חיי החיות הם תמיד מלחמת הישרדות קשה.

מאיפה האיסור "מהתורה שאינו המצאה של הרבנים" לא לסרס חתולים. רק למען הסר ספק, "ספר החינוך" אינו חלק מהתורה.

אצטט חלק מתשובה של הרב עוזיאל אליהו: (לתשובה במלואה ראו: http://www.kipa.co.il/ask/show/112067 ) "הפוסקים מצאו מספר דרכים להקל בשעת הצורך לעקר ולסרס בעלי חיים שנמצאים בבעלות פרטית : * כגון שניתן להשכיר את בעלי החיים לגוי אע"פ שידוע לנו שהוא יעקר או יסרס אותם. אפשרות נוספת שהובאה בפוסקים היא שניתן למכור את בעלי החיים לגוי והוא יסרסם ... ויש פוסקים שכתבו שלכתחילה יכול למכור את בעלי החיים לגוי שאומר לו שימסור אותם לגוי אחר שיעקר או יסרס אותם ואח"כ חוזר וקונה ממנו את בעלי החיים ... ואין בכך הערמה. * אפשרות נוספת שהובאה בספר " שבט מיהודה " שסירוס בעלי חיים בעקיפין ... מותר על ידי גוי לכתחילה, והובאו דבריו ע"י הרב הראשי לישראל הרב אונטרמן זצ"ל ... אנו רואים שהפוסקים התמודדו עם שאלת העיקור והסירוס והם מצאו את הדרכים להקל בשעה שצריך להקל, ולהחמיר בשעה שצריך להחמיר. אולם במציאות של חתולי רחוב שהם הפקר ואין להם בעלים אין שאלה של העברת בעלות . הדיון הוא רק בשאלת האופן שבו ייעשה העיקור או הסירוס. ולכן יש לפנות לרב המקומי ... הייתי ממליץ לרב המקומי לבוא בדברים עם הרופאים ויטרינריים ברשות המקומית ולסכם איתם את הדרך שיש לבצע את העיקור והסירוס שתהיה מותרת על פי ההלכה. " ~*~ מסקנות: א) אורי אריאל מעוות את התמונה ההלכתית, כי ניתן למצוא פתרון גורף לעיקור בעלי חיים, בבעלות פרטית וברחוב, באופן שיתאים לחלוטין להלכה. ב) ניתן וצריך לנסח את החוק באופן שיתאים להלכה; כך ראוי ונכון לעשות במדינה יהודית. עם זאת, הכשלת החוק מוצדקת רק במידה שאורי אריאל וחבריו הח"כים הדתיים יפעלו לביצוע התאמה זו. הקפאת המצב הקיים ממניעים דתיים נובעת מתפיסה דתית רדודה, ומהווה חילול שם שמים.

אך מה שאת באמת מונעת זה חיים. גם חייהם של בני אדם מלאים בסבל, ואנחנו חיים איתו. זו מנת חלקו של כל יצור חי. לא הייתי רוצה לקחת סמים בשביל להיות שמח יותר, ולא הייתי כופה זאת על אדם אחר, קל וחומר על חיה הרוצה לחיות.

כך אפשר לשמור שגזע החתולים לא יעלם לנו מהחיים. וגם במקביל לאפשר לחתולות, הן ליהיות אמא כמה פעמים, והן להמשיך לחיות בכיף כמה שנים, ללא הכפייתיות של המלטה כל חצי שנה, ונטישת הגורים לגורל סופני בגיל חודשיים שלוש. מבחינת סולו החתול, לא לעקר בכלל אף חתולה, בימקום, לספק לה כדורים נגד הריון. כך שיהיה כיף לכולם. ואגב, בעולם החתולים, אין צורך בחוק נגד הטרדה מינית. מפני שהכל נעשה בהסכמה הדדית, בין החתולה המיוחמת לבין להקת החתולים שצרה עליה. כך גם הצאצאים יוצאים מכל הסוגים והצבעים בכל המלטה, לא כמו אצל בני אנוש, המוגבלים בהמלטה לסוג אב אחד ויחיד.

כלב שואף לאהוב את בעליו עד בלי די. חתול שואף שבעליו יאוהב אותו עד בלי די. מכאן נובע לפעמים ההבדל באופי בין בעלים לכלב לבין בעלים לחתול. אלה רוצים לקבל אהבה, ואלה רוצים לתת אהבה. נ.ב. לאלה ששונאים חתולים, יש בעיה פסיכופטית באישיות. (סמולניים, למשל). ואלה ששונאים כלבים, הם מסוכנים לסביבה. (גם כן סמולניים, למשל). ---------------------------------------------- ההבדל בתצורה אחרת בין כלב לחתול בעליו של הכלב נותן לו אוכל, מסדר לו מקום לישון ודואג לכל צרכיו. הכלב רואה זאת ואומר- אין ספק. הבעלים שלי הוא אלהים! בעליו של החתול נותן לו אוכל, מסדר לו מקום לישון ודואג לכל צרכיו. החתול רואה זאת ואומר- אין ספק. אני אלהים!

שאותו אוכלים הצדיקים בגן העדן ?. ומה עם הלוויתן שהולך ונכחד, איך אותו הצדיקים יזללו במקביל לסטיק משור הבר. בכלל, אם כל הצדיקים מוצאם מהישיבות החרדיות, אין כל בעיה. אין שם צדיקים, כולם פרזיטים אוכלי חינם. מעניין אם ההלכה מתעדכנת במציאות העכשווית והעתידית.

נורית גפן לא בעד הריגת חתול חי, אלא מניעת המלטה של גורים נוספים. מניעת המלטה של גורים שעדיין לא נוצרו זה לא נטילת חיים. חוץ מזה, על פי ההגיון שלך גם נקבות אנוש צריכות ללדת פעם בשנה לאורך כל תקופת פוריותן שנמשכת כ-30 שנה, שהרי זה לא מוסרי למנוע חיים, נכון?

חתולים, לא פחות ולא יותר! זהו פרצופה האמיתי של "המדינה היהודית" שלהם.

בפרשת אמור (ויקרא כב, כד) נאמר: "ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לה' ובארצכם לא תעשו". וברש"י: "ובארצכם לא תעשו - דבר זה, לסרס שום בהמה וחיה ואפילו טמאה, לכך נאמר בארצכם, לרבות כל אשר בארצכם, שאי אפשר לומר לא נצטוו על הסרוס אלא בארץ, שהרי סרוס חובת הגוף הוא, וכל חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ". ואיסור לאו זה מקובל על כל הפוסקים. וכן בספרא (אמור פרשה ז אות יא): "לא תקריבו, אין לי אלא שלא יקריבו, מנין שלא יעשו? תלמוד לומר לא תעשו, אין לי אלא תמימים, בעלי מומים מנין? תלמוד לומר לא תעשו, אין לי אלא בהמה, חיה ועוף מנין? תלמוד לומר בארצכם, אין לי אלא בארץ, בחוצה לארץ מנין? תלמוד לומר לא תעשו, בכל מקום שאתם, מנין אף באדם? תלמוד לומר ובכם כדברי בן חכינאי". ובשאילתות דרב אחאי גאון (פר' אמור שאילתא קה): "ברם צריך לומר מהו לסרוסי דבר טמא כמו כלב וחתול מי אמרינן לא תקריבו ולא תעשו אמר רחמנא בהמה טהורה דבת הקרבה היא קאי עלה בלא תעשו, אבל טמאה לא, או דילמא לענין עשייה לא שנא? ת"ש דתניא (חגיגה יד ע"ב) שאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא אמר להם ובארצכם לא תעשו - כל שבארצכם לא תעשו, מ"ט מכדי חובת הגוף היא מה לי בארץ מה לי בחוצה לארץ? אלא האי בארץ כל שבארץ והאי בכם כדאמרינן בכם לא תעשו דברי בן חכינאי וכן הלכתא". והרמב"ם (הל' איסורי ביאה פט"ז ה"י) פסק: "אסור להפסיד איברי זרע בין באדם בין בבהמה חיה ועוף אחד טמאים ואחד טהורים, בין בארץ ישראל בין בחוצה לארץ, אע"פ שנאמר ובארצכם לא תעשו, מפי השמועה למדו שדבר זה נוהג בכל מקום, וענין הכתוב לא יעשה זאת בישראל בין בגופן בין בגוף אחרים, וכל המסרס לוקה מן התורה בכל מקום ואפילו מסרס אחר מסרס לוקה". וכן פסק השו"ע (אבן העזר סי' ה סי"א).

אלוהים אדירים, מאיפה הגעת למסקנה הזאת? האם אשה שבגיל מבוגר מאבדת את הרחם היא לא ממש בן אדם אלא רק נראה כך מבחוץ? לי יש כבר 14 שנה חתול וחתולה בבית שעברו עיקור וסירוס. החיים שלהם נפלאים. הם שובבים, מתוקים ונהנים מכל רגע בחיים. דע שאצל חיות מין הוא לא לפי בחירה כמו אצל האדם אלא דחף פתאומי בלתי ניתן לשליטה. עיקור רק מעלה את איכות החיים שלהם. וברחוב בכלל, הזכרים כל הזמן נלחמים זה מזה ומקבלים פצעים שללא טיפול באנטיביוטיקה מזדהמים וגורמים להם למות בסבל. חתול מסורס לא רב אלא מבלה את זמנו בנימנום, אכילה והשתזפות בשמש. להגיד שעדיף להרדים חתולה במקום לעקר אותה זו פשוט בורות.

אם היית רוצה להכפיף רק את עצמך ואת חתוליך - ניחא. אלא שאתה רוצה להכפיף את כל העולם וחתוליו להלכה. ולזה, אנחנו מתנגדים בכל תוקף.

בעיית החתולים בארצנו נוצרה עקב בני אדם. באחריותנו לסרס ולעקר. איכות החיים של החתול משתפרת פלאיםץ חייהם ארוכים ואיכותיים יותר. הריגת חתולים רק תחריף את הבעיה כי חתולים אחרים יתפסו את מקומם. אם נעקר ונסרס ונחזיר אותם למקום ממנו באו האזור יהיה נעים יותר לחתולים וגם לבני האדם. אאא (תגובה 1) לא מבין בכלום. באזורי עיקרתי את כל הנקבות ומאז חיי החתולים וחיינו טובים ונעימים.

ולהשביע כל ח"כ להעדיף לציית תמיד לאינטרס המדיני כאשר יש התנגשות עם אמונותיו הדתיות.

גם לחיות אחרות יש זכות לחיים. החתולים "הנחמדים" הינם למעשה טורפים אכזרים. הם הורגים לשם שעשוע וטורפים יונים(רק אתמול מצאתי גוזל צוצלת מת בפתח ביתי) , ציפורים,מכרסמי למינהם, דגים (בברכת דגים במכון חתול הרג 3 דגים) , נחשים אפורים המביאים תועלת רבה. החתולים מפיצים מחלות, כינים,פרעושים . יש לשמור על פרופורציה! אסור ליצור עולם המבוסס רק על חתולים, גם לחיות אחרות יש זכות קיום.

לתת גלולות? אילו גלולות? איך אפשר לתת גלולות לאלפי חתולים? בקיצור, לחבר הכנסת אריאל אין מושג על מה הוא מדבר. חבל, הרי היה יכול לעשות שיעורי בית בטרם הביע את דעתו באתר. ואני בטוחה שאם הרבנים ישבו על המדוכה, הם יוכלו למצוא סעיף בהלכה שמאפשר את העיקור והסירוס הזה. כל החוכמה ביהדות היא מציאת הפתרונות האנושיים וההומניים לבעיות שמטבע הדברים לא היו קיימות בכלל בדורות הקודמים! (ובטח לא היו קיימות כשאלוהים נתן את התורה בהר סיני, או בכל סיטואציה אחרת.)

במקום שחתולים ימותו באלפי מיתות משונות ואכזריות, אנחנו רוצים לשפר את מצבם, לשפר את העולם! ואין מדובר על בעיית ההתעללות. גם אם כולם יתייחסו יפה לחתולים, אי אפשר להתמודד עם כמויות כאלה של בעלי חיים. צריך לבקר את ההתרבות שלהם.

וזאת אני אומרת לך כחתולאית ותיקה, לאחר שגידלתי גם חתולים לא מסורסים וגם חתולים מסורסים.

אין ולו אף ברמז איזכור בתורה לגבי עיקור וסירוס חיות כאלו ואחרות.. ו"ספר החינוך" המפוקפק שהכותב מדבר בו לבטח אינו חלק מהתורה.. ועוד דבר אחד חשוב בנוגע לכותרת הטור "האם אלוהים אוהב חתולים" ככל הידוע לי האלוהים אינו רווקה מזדקנת וממורמרת,כך שאין זה סביר שהוא "אוהב" חתולים,יותר ממה שהוא אוהב עכבישים נחשים עכברושים או אנשים המתיימרים לדעת מה הוא אוהב.

יקירי , תגובתך מקורה בבורות. העיקור והסירוס של חתולי הרחוב ולא רק כמובן,אינו משנה את אופיים והם נותרים אנרגטיים וחיוניים כמקודם. הוא רק מאריך ומשפר את איכות חייהם/ן ותורם להפחתת התחרות על מזון בטריטוריה.

1. על מה אתה מקשקש? יש לחברתי עשרות חתולים וחתולות מעוקרים ומסורסים ותאמין לי שהם חתולים גם מבפנים וגם מבחוץ. 5 - החתולים לא בוחרים האם ללדת זה הבדל גדול בין בני אדם לחתולים. 6 - על מה אתה מדבר? אין שום סכוי שגזע החתולים ייעלם. עצוב לקרוא, באמת. במקום שיסרסו ויעקרו ואולי סבל החתולים שמתים בחוץ יפחת ממשיכים לא לעשות כלום. עצוב לחיות במדינת ישראל.

3 חתולים ותאמין לי שאין הרבה שינוי בהתנהגות חוצמזה שאין ייחום והם לא סובלים הם עדיין מאאדדד חתולים!! לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים - אתה מוזמן לבוא לראות חתול אדיש זה חתול שאופיו אדיש ולאו דווקא כתוצאה מסירוס החתולים שלי מאד פעלתנים בצורתם החתולים ואינם אדישים בכלל

אבל בור מוחלט בחתולים.איזה עשן או ריח יבריח חתולים.האם הוא ממליץ להבעיר אש במקומותינו.הראשונים שינוסו הם הולכי על שניים.ולהיכן ינוסו אליבא דאריאל החתולים לרחוב הסמוך או להתנחלויות ? רק סירוס יביא לשיפור תנאי שונרא. לעיתים כאשר אני קורא את דברי החכי"ם שלנו אני נזכר במכתמו של אלברט איינשטיין "לשני דברים אין גבול לטמטום האנושי וליקום..בעצם ביחס לשני איני בטוח".

"לא להשחית את עולמו של הבורא" - מיתמם ומתחסד הצדיק התורן- גם אם זה יהיה כרוך בסבל ותמותה המונית של חתולי-רחוב (ואולי גם מכת מגיפות, מי יודע, ולי רק אז זה יפריע לצדיק). מעניין מה דעתו של הצדיק התורן למשל על אכילת בשר (השחתת עולמו של הבורא, לא?) או ברית מילה,דהיינו נזק מיותר ובלתי-הפיך לאיבר המין בזכרים באמצעות הסרת העורלה. אסור להשחית את עולמו של הבורא, לא?

חתולים זכרים סובלים פיסית ונפשית אם אינם מסורסים - הם אלימים יותר, מתוסכלים, נלחמים, נפצעים ומתים בסבל רב. סוף סוף יש לנו בני האדם אפשרות למנוע מלחמות - אם לא בינינו אז לפחות בין חלק מבעלי החיים. גורלן של החתולות הפוריות קשה אף יותר - חתולה מיוחמת עוברת אונס קבוצתי, פשוטו כמשמעו, על-ידי עדת חתולים שההורמונים עליהם את דעתם. ניסיתם פעם להתערב ולגרש חתול אנס? אל תבזבזו את זמנכם, העקשן לא זז ולא מרפה מקורבנו. אחרי האונס המסכנה צריכה לסחוב הריון של חודשיים, שאחריו היא תקועה עם חבורה של חמישה-שישה גורים קטנים שרק יונקים לה את הנשמה, משגעים לה את השכל, ועד שהיא נפטרת מהם, היא שוב מיוחמת, וחוזר חלילה. בקשר למי שמודאג שמא יעלמו החתולים - יש הערכות שמדברות על כ-2 מיליון חתולי רחוב רק בישראל - בערך על כל 4 אנשים בארץ יש חתול רחוב שחייו בזבל. בתור אוהבת חתולים ומאכילה קבועה, אני רואה שיפור ניכר בהתנהגות של החתולים והחתולות המעוקרות / מסורסים, כולל תחושת רגיעה מסוימת שחסרה להם כל עוד היו פוריים. חוץ מזה, מה עניין ההלכה לחתולים, מה, הם יהודים? לא מספיק הכפייה הדתית על החילונים, צריך גם לגרור את החיות המסכנות לסיכסוכים בין בני האדם? מספיק, תעזבו אותם בשקט.

די להתמם אין בחיה הזו שנקראת חתול מאומה צריך להדביר אותם כמו שמדבירים כל מזיק אחר.