מתן יקר כולם התקיפו אבל צר לי כתבת אמת. למה לטייח ?אני מאז שעברתי אל גיל ה 50 הכל השתנה.שלפוחית השתן צנחה .אין חשק ליחסי מין עם הקבוע כמה אפשר?השיער נשר כואב פה וכואב שם.אני עייפה כל העולם וחבריו מרגיזים אותי אין לי שקט.אני פתאום נוחרת .עליתי במשקל.הכל מדלדל וסוחב למטה.קיצר גרוטאה מהלכת על שתיים. היי ,ואפשר להרגע .אני בעלת עסק אקדמאית נשואה ילדים לכאורה הכל בסדר אבל אני מדברת על בגידת הגוף .הגוף שהיה פעם גאוותי והפנים היפות שלי שהלכו לאיבוד .אני בכלל לא מזהה את עצמי במראה זאת אשה אחרת.אני לא כל כך מיודדת עם האשה האחרת הזו וזו בעיה בפני עצמה.אם כך אל תתקיפו את מתן היקר האיש צודק זה שאנחנו בוחרות לעטוף את החבילה בסרטים צבעוניים זה עדיין לא אומר שזה כשורה. בריאות לכולם.

אולי בגלל שאת גרה בארץ נראה לך שגופך בוגד בך והגישה שלך עייפה. אני חיה בניו יורק ויכולה להגיד לך שמתחילים ליחיות פה אחרי גיל 50. יש ליחברות אקדמאיות כמוני וכמוך שניראות בנות 40 ומרגישות בנות עשרה, הכל שאלה של גישה ומה גם שפה לא צריך לקנות ציצים, לקעקע את הכתפיים וללבוש בגדים משילב על מנת להראות סקסית ונשית, אישה אמיתית תמיד אישה והגיל הוא בן לויה בלבד.

זה מאד אינדיוידואלי. יש נשים עם גלי חום ויש בלי . יש המתקשות להירדם , יש עם יובש בריריות ( עיניים ונרתיק) ויש שלא. יש נשים הנוטות למצבי רוח משתנים ( ממש כמו בגיל ההתבגרות בגלל ההורמונים - הפעם בגלל האסטרוגן ההולך והמתמעט). יש נשים המאבדות את שיער ראשן חלקית ויש שלא. יש כאלה שגדל להם שיעור בפנים ( בגלל עליית הטסטוסטרון). יש שחווות מחשבות אובדניות בגלל איבוד המראה , האלסטיות של העור , ריקמת השרירים אינה כקודם - כל שנה יורד המטבוליזם ב2% . היציבה כבר אינה אותה יציבה. אבל מצד שני - הנשים אסרטיביות יותר- אינן פוחדות לעמוד על שלהן. הן מכירות את עצמן היטב , פחות מתפשרות. איכות החיים תלויה בהרבה גורמים - אך מה שחשוב זה לא לאבד את האופטימיות , חדוות החיים , היצירה. לחייך ולצחוק כמה שיותר.

לא נראה לי שגבר טיפוסי יכתוב דבר כזה אולי זו אישה שמתחזה........

ברצוני לשתף את אחיותי הנשים בכלל ואת אלה בנות 60 פלוס בפרט בחוויה הפרטית שלי שאולי תשמש "הארה" או מזון למחשבה. אני בת 67 התאלמנתי לפני די הרבה שנים, ובמשך תקופה ארוכה גברים וזוגיות לא ענינו אותי. הייתי עסוקה בנסיעות בעולם ובעשייה ובסך הכל הרגשתי בסדר... בשלב מסויים החלטתי שאני רוצה זוגיות. אבל שום דבר לא קרה. ברצוני לציין שאני אשה נאה, נראית הרבה יותר צעירה מגילי ובעלת אנרגיות של בת עשרה (תמיד הייתי כזו) לא אלאה אתכן בתהליכי עבודה עצמית שעשיתי כדי להגיע למקום בו אני נמצאת היום, שכשלעצמו היה מסע קסום, היום אני חווה דברים שלא תארתי לעצמי בחלומות הכי פרועים. במשפט אחד, אני חווה רנסנס כאשה, של תחושות, יצרים, רצונות, פתיחות - הולכת אחרי ליבי וגופי, והסביבה מגיבה בהתאם. איני מתארת כאן איזו השתוללות (או השתרללות אם תרצו) חסרת מעצורים, אלא בדיקת תחושות, רצונות וגבולות. איני פוסלת שום דבר על הסף, אלא בודקת עם עצמי, עושה מה שטוב לי (לא רק כדי לעשות V) והולכת עד היכן שנוח ומתאים לי. וזה מרגיש נפלא. מה שאני בעצם אומרת כאן - פשוט הרשו לעצמכן, שום דבר לא מסתיים, אלא אם זה מה שבחרתן, וגיל הוא התנייה חברתית. הגיל הכרונולוגי מעיד רק על דבר אחד - כמה שנים עברו מהיום שנולדתן עד היום - כל היתר, בידיכן, אל תתנו לאף אחד לחרב לכן את המסיבה הזו. מאחלת לכן בהצלחה, אשה יפה