גם אם בחלק מהטענות המובאות כאן יש קורטוב מן האמת, עדיין רב המופלא על החסר, לעניות דעתי, וכישרונה הבלתי ניתן לערעור של ערד הצעירה למדיי מובא שוב בפנינו. סיפוריה קולחים, שפתה רהוטה ושוטפת, הדיאלוגים בין הדמויות בד"כ אמינים ומלאי אירוניה דקה (שאולי חלפה מעל ראשו של המבקר) והנאת הקריאה מובטחת ומתקיימת. על כן, בים הספרים הבינוניים עד גרועים מאוד הרואים אור במחוזותינו השכם והערב - יש תמורה מלאה לספר חדש של ערד, לספר חדש בהוצאת "חרגול" בכלל, ואני לפחות נהניתי ממנו עמוקות וממליצה בחום.

ספריו הנפלאים של אביחי רובין: http://www.books4u.co.il/rb/default.asp?dnc=5500463768

ספר רע ומשעמם. הדמויות כל כך שבלוניות, והעלילה תקועה וטרחנית. מאוד מאוד התאכזבתי.

עוד מישהי שאיכשהו הצליחה בלי כל סיבה לזכות בתואר "הקול החדש והמפתיע".

אני לא מצאתי שום דבר מעניין בספר הזה, אפילו לא טרחתי לקרוא אותו עד הסוף.... better luck next time http://www.BookTrade.co.il

ערד די מוכשרת מילולית, אך רחוקה מאוד מכשרון אמיתי הדורש מן הסופר לרדת למעמקים, להמנע מפשטנות ומבנאליות. ספרה הזה סתמי. הראשון היה שעשוע מילולי יפה, אך מעולם לא הצליחה לדבר אלי.

העברית המליצית שטורח לצטט " סיפורים פרי עטה שכתבה בדם ליבה", "נפלה שדודה בקסמו" -הם מה שהגיבור הציני אחוז החלחלה שם בפיה ("עטה ") של האחות - כי מה כבר ילדה כמוה יכולה לכתוב מלבד מליצות שחוקות .. והעתקת המערכות היחסים המנוכרות הן בדיוק הפואנטה של הסיפור המעגלי הזה ואשר לסיפור האחרון - הקורא (אני לפחות) כל כך נשבה בנקודת הראיה של האם השקועה בדאגה התמידית להשביע את הרעב הבלתי נדלה של הילד המגודל - עד נדרש זמן עיכול - התרחקות מהסיפור - ואז פתאום נגלת האטימות האימהית לסובב (וגדולתו של הסיפור..)

וכך זה גם נראה. זבלונים גראפומניים חסרי ערך ספרותי לחלוטין

כמו טעמך הספרותי

וערד? נזק ליערות הגשם