יבדל לחיים ארוכים טובים ומאושרים!!

סבא שלי, אהרון קניאל, היה המפקח על הלשון העברית באזור באר שבע וריכז חלקים ממבצע זה באזור באר שבע. יש לנו תמונות שלו מחלק תעודות לעולים, ספרי לימוד ללשון שכתב....

אישתי הלוי רינה אז ליטמן רינה לימדה תלמידים עברית במחנה מרקוס בחיפה במסגרת השירות הצבאי כמובן

יש בארץ גם היום אוכלוסיה גדולה של אנשים מבוגרים שאינן יודעים קרוא וכתוב, חלקם גם לא באמהרית. הדבר מקשה עליהם מאוד בהתקשרות עם הרשויות, כמו למשל בתי הספר של הילדים ועוד. מישהו היום מסוגל להרים מבצע כזה?

ועדיין גם היום אין יותר רלוונטי מהמורות החיילות אשר נשלחות לכל חלקי המדינה, לרבות שדרות. מלמדות, חונכות, ובאמת עושות שינוי.

הכתבה משתמשת בלשון זנותית מכובסת ומעלימה עובדות. עיקר הלומדים היו לומדות ורובן לא ידעו כלל קרוא וכתוב,בשום שפה. לכן המבצע נקרא "ביעור הבערות"ולא לימוד עברית. וחשוב לומר שרוב חסרי הידע בקריאה וכתיבה היו בנות עדות המזרח. חשוב כדי שיהיה ברור מהיכן נובעת הנחשלות ומה האמת בטענות בדבר קיפוח ואפליה. לא,לא כל הבורים באו ממדינות ערב והאיסלם.החו גם מארצות אירופה לא,לא שלא היה קיפוח ואפליה אבל בחלקה הגדול זו הרגשה שאין לה בסיס במציאות. במידה רבה יש עסקנים העושים על גב טענות אלו פרנסה נאה ומפמפמים אותן כדי להגביר שנאה ומחלוקת,דבר המשרת את האינטרסים שלהם.

אם החלק הזה מהאוכלוסייה האתיופית אפילו לא מדבר עברית - איך תלמד אותם לכתוב? אגב, עד כמה שידוע לי, משקיעים בהם המון כספים (ג'וינט, ברוקדייל וכו') - מדובר במיליונים - אבל שינוי משמעותי... עדיין אין

מספיק עם המילים המכובסות. ,,ביעור הבערות''היה שם קוד להפגנת העליונות האשכנזית על המזרחיים. זה לא מפתיע שגם היום יש מגיבים שמציעים ,,לחנך''את אלו ממוצא אתיופי. כדאי לחשוב על ארועים אחרים מהעבר, לתפארת מדינת ישראל. ,,ביעור הבערות''הוא לא אחד מאלו. אגב לשם הגילוי הנאות,אני ממוצא אשכנזי.

אני הייתי שם. נכון שהיה צריך למצוא שם אחר למבצע - כמורה אני מודה שלמדתי מהם הרבה יותר ממה שלימדתי אותם. עם זאת נתתי להם כלי משמעותי וחשוב בחיים המודרניים -קריאה וכתיבה בשפת המקום. המלה בערות מיותרת ומשפילה אפשר היה לקרוא לילד בשמו : הנחלת קרוא וכתוב. אגב - גם אני אשכנזיה.

לג'ומס - האנשים שפגשתי בהיותי מורה חיילת לא היו בורים. הם היו מומחים בכל מה שהיו זקוקים לו במקום ממנו באו. אני רק לימדתי אותם קרוא וכתוב והפגשתי אותם מעט עם הארץ החדשה אליה הגיעו. אסור היה לתת למבצע שם כל כך מנמיך ומשפיל. ולנכדה של קניאל : אני זוכרת את סבא שלך ואת דבקותו במטרה. הוא לימד אותי לומר בצורה נכונה "כיסאות" בשווא נח מתחת ל ס'.

כמי שחוקרת את המבצע אני מוצאת שהיה פער גדול למדי בין מה שתוכנן ומה שבוצע. הרבה יותר קל להדביק תויות פשטניות מאשר לבדוק מה קרה שם בפועל. האם היתה פטרונות, האם כל התלמידים/ות היו בערים, ומי בעצם למד ממי. התגובות של ג'ומס, של היודע את האמת ושל עידית ועידית רק מלמדות עד כמה הנושא החברתי רגיש עדין. ואגב, מה בקשר למושג "ביעור" הערות כלשהן?