|
|
מי שחושב שהנפגעים העיקריים מסגירת מפעל הם השכירים הזוטרים - שיחשוב שוב.
דווקא למנהלים הבכירים יש יותר כאבי ראש ויסורי מצפון. גם המקרה הזה נראה כמו מקרה של איש שלקח ללב והלב שלו לא עמד בזה.
|
|
|
32. חוסר אנושיות משווע לאמר דבר כזה על פטירתו בטרם עת
הוא לא היה בחדר כושר הוא היה באמצע ריצה .והוא לא אשם שהמפעל נסגר הוא עשה את מירב המאמצים למנוע זאת אך יש דברים שלא היו תלויים בו כמו...מותו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
35. עצבים כעס וכאב על אדם יכולים בהחלט להרוג אותו בקלות!~!~!~!~!
| אילנה לוי*~*~*~בס"ד , |
רוצים להשאר עבדים!~! |
|
(29.04.08) |
צריך לדעת לשפוט לזכות כל אדם.
כי הרי הכל משמים.
אתם עובדים 30-40 שנה, ממש עבדים לחומר ולכסף אולי הגיע הזמן שתלכו קצת ללמוד תורה, קצת לנוח ולעשות חשבון נפש ותשובה במקום להתנפל על אדם שפיטר אתכם, אתם צריכים לברך אותו שהביא לכם חופש אחרי שנות עבדות קשות ונותן לכם פיצויים מוגדלים.
אז במקום זה קללתם וכעסתם וכאבתם כמו טיפשים עלובים תאבי בצע~ עבדים יצאנו ממצרים מזמן.
אנשים לא יודעים לנוח ולהנות מהחופש, ממש כמו אלה שלא רצו לצאת ממצרים לחופש, רצו להשאר ליד סיר הבשר, כולם מתו במכת החושך שהיתה שם כדי שלא יתביישו ישראל.
מסכן.
השם ירחם עליו. אמן
|
|
|
36. תנחומי הכנים למשפחה. חבל שהגענו למצב הזה.
אכן, אסור לקחת ללב יותר מידי את נושא העבודה. צריך לקבל את הדין ולהמשיך הלאה. אין ברירה.
מפוטרת טריה
|
|
|
|
|
|
38. עצוב מאוד, הענין בכול זאת פגע בו
|
|
|
39. תנחומי למשפחה.מהשמים תנוחמו. אמן
| ראובן , |
כפר סבא |
|
(29.04.08) |
|
|
|
|
תקראי טוב- הוא הלך לריצת ערב...
|
|
|
|
היה איש עבודה רציני מאוד לא תמיד היה קל לעבוד מולו
|
|
|
|
מצטערת לשמע . איריס קדמון .
|
|
|
43. היה כיף לעבוד איתו
| שושי , |
פתח תקוה |
|
(29.04.08) |
כמה חבל!
עבדתי תחתיו לפני 18 שנה ועדיין זכור לי איזה בוס נחמד ואיכפתי היה.
|
|
|
|
לכל האנשים שמתיימרים להיות השופטים פה האם ידעתם שבכל ערב יוסי לקח את בנו והתחיל לכתוב לכל המפוטרים קורות חיים? רק כדי שיהיה להם קל יותר? אסון כבד נפל על משפחתנו.
|
|
|
45. יהי זכרו ברוך ותנחומים למשפחה האבלה
|
|
|
46. לא הכרתי אבל נשמע כמו אדם טוב באמת
זה רק מוכיח עד כמה הוא היה קשור למפעל ולעובדים, לקח ללב תרתי משמע. ליבי עם המשפחה, שלא תדעו עוד צער.
|
|
|
47. הוכחה לקשר בין השפעת הנפש על הגוף?
| אהוד , |
רמת השרון |
|
(29.04.08) |
אי אפשר בוודאות להוכיח במקרה זה את הקשר בין המצב הרעוע שהיה הנפטר בשבועיים האחרונים לבין אירוע פטירתו אך עם זאת, ניתן להניח כי המוות נגרם עקב כך.
נשאלת השאלה הרפואית עד כמה באמת משפיע כעס, עצבים ומתח על הגוף?
משתתף בצער המשפחה..
|
|
|
48. ל- 9 מה את רוצה,שהוא הסתגר בבית,מה קרה לך
|
|
|
49. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אין מילים לתאר את הצער. יוסי דנציגר היה דוגמא ומופת למשפחתו לחבריו לפקודיו ולעובדיו. יהי זכרו ברוך.
|
|
|
50. הלב כואב. ניחומים למשפחה, לקרית-גת ולכל עם ישראל.
|
|
|
51. ממש לקח ללב, 48 זה צעיר מאוד, תנחומינו
|
|
|
52. משתתפת בצער המשפחה, יהי זכרו ברוך,ומן השמיים תנוחמו,
|
|
|
53. היה אדם אדיר וחבל שחלף
| רחובותי , |
רחובות |
|
(29.04.08) |
אני מכיר מקרוב את משפחת דנציגר והם כולם אנשים משכמם ומעלה, פרי גידולו.
תנחומיי למשפחה ולקרוביו.
|
|
|
|
כואב לי הלב.
מחזקת את המשפחה.
|
|
|
|
קודם כל, אני באמת כואב את כאבך לגבי פיטוריך מפולגת. יש לי משפחה בקריית גת, אני יודע מה זה אומר לעיר.
עם זאת, ואם זה שאין שופטים אדם בשעת צערו, זה לא לעניין. את מצפה ממנו שאחרי שסגר את המפעל יאכל רק לחם ושועית, ישתה רק מים מהברז(וגם זה רק בימים זוגיים) וילבש רק סמרטוטים?
איני יודע מה היה המצב במפעל בדיוק, אבל לא נראה לי שבאמת היה ניתן להציל אותו. המפעל פשוט הפסיד.
זה חרא, אני יודע, אבל זו השיטה, ואי אפשר לצפות מבעלי המפעל שיפסידו לאורך זמן רק כדי להחזיק את העובדים של המפעל. למיטב הבנתי, לא מדובר פה בחזירות קפיטליסטית קיצונית(כמו בבנק הפועלים לדוגמא) אלא במפעל שהפסיד כסף, והרבה, וניסו לעשות כל שביכולתם למנוע סגירתו. שוב יכול להיות שאני טועה, אבל אפילו עם זה העניין, לא נראה לי שזה אמור למנוע ממנו ללכת למכון.
נראה לי הרבה יותר הגיוני הקישור שלבו נדם בגלל שהוא זה שהיה צריך לעמוד מול אנשים ולהגיד לאנשים שהם עיבדו את עבודתם. תאמיני לי זה לא קל.
|
|
|
56. כך פתאום באמצע החיים?
את מי אפשר לשאול למה?
יהי זכרו ברוך והשתפות בצער המשפחה והחברים
|
|
|
57. ל - 9 : במקום להגיב כך -
יכולת לנצל את התגובה שלך לחיפוש עבודה .
אני מניח ש - ynet היו מוכנים לעזור .
|
|
|
58. איזה באסה, עד שיש מנכ"ל שהוא גם בן אדם טוב,
ולא חושב רק על עצמו אז הוא לוקח יותר מדי ללב.
יהי זכרו ברוך.
|
|
|
59. כל כך עצוב. תנחומים למשפחה האבלה
|
|
|
|
לפועלים כולם דואגים: הרשויות, ההסתדרות
| |