אולי אני לא מאורגנת פיננסית ובקשר לסדר העדיפויות שלי גם אם לא היו לי כלבים זה לא היה משנה את מצבי הכלכלי אבל מה שבטוח יש לי נאמנות טוטאלית לבעלי החיים שלי והם יזדקנו אצלי ואיתי בכבוד!!!

תחזרו לפורום שלכם ותרגעו! ובכלל, מה זה כלב "חתיך" לעזאזל ? לא רוצה לחשוב מה אתן עושות למסכנים הללו בלילות!

ישר כוח!

ברמה הומנית כלפי כלבי הנחייה, אנו דואגים לאפשר להם חיי פנסייה ארוכים בעודם בריאים ועל כן הם פורשים לגמלאות,לרב עד גיל 10. אין לתאר את הקושי של אדם להיפרד מכלבו לאחר 8 שנים יחד שהרבה מעבר להיותו בן משפחה, היה לו לעיניים - האיבר הנחשב למשמעותי ביותר באובדנו בין סוגי הנכויות השונים. תהליך הפרדה לעיוור מכלבו דורש שנות הכנה רגשית לאדם ומקשה גם על יכולתו להתחיל ניידות עם כלב חדש וצעיר. אך הכלב מתבגר כמו כולנו, ראייתו ,שמיעתו וכושרו הפיסי מתדרדרים ובעליו - חייב להמשיך להגיע לעבודה על מנת לפרנס את משפחתו, לצאת לסידורים ולקניות. מי שיכול - שמח להמשיך להחזיק בכלבו במקביל לקבלת כלב נחייה צעיר. אך מרבית האנשים אינם יכולים - לא לגדל בדירה יותר מכלב אחד ולא לטפל בכלב מזדקן על כל המשמעויות הנלוות. ואין המצרים על כך יותר מהאדם העיוור עצמו. על כן, חד משמעית, כל כלב נחייה שיוצא לפנסיה נמצא עבורו בית מאמץ - אם מבני הקרובים לעיוור , אם על ידי המשפחה שגידלה אותו כגור 10 שנים קודם (וזה קורה הרבה!) ואם בעזרת מתנדבים הפונים למרכז לכלבי נחייה ומביעים מוכנות לטפל ולהעניק חיי פנסיה טובים לכלב שפרש לגמלאות. לכל המקטרגים על כך שכלב נחייה לאחר פרישתו נאלץ לעבור בית - אני ממליצה להתנדב להיות הבית שמקבל לפחות גמלאי אחד שכזה - ולהיות בצד של עושה המצווה - ולא בצד שמבטל את רגשות האדם העיוור הנאלץ להיפרד מכלבו שלא ברצונו.

לידיעת כולם!! זה אולי נשמע לא יפה "לזרוק את הכלב" כמו שהייתה תגובה כאן אבל.. תחשבי שהעיניים שלך מתחילות להוביל אותך למקומות שאת לא רוצה כמו: לחצות כביש ראשי וסואן... במקרה רינה היא דודתי ומי כמוני יודעת כמה הכלבה חשובה לה וקשה לא הפרידה!!! כלב נוסף בבית יעורר קנאה בכלבה המבוגרת. רינה הדגישה את הדאגה למשפחה אוהבת ודואגת!!!!!!!!!!!!!!!!!!

רינה אלימלח וחנניה דותן-"כלבי נחייה משמשים את העיוור לתקופה של 7-9 שנים. הכלבה שמדובר בכתבה הינה לא הכלבה הראשונה של רינה ולכן לא ניתן לצבור ולהשאיר את כל הכלבים בבית. כל כלב נחייה דורש טיפול יום יומי, אנחנו, עם מגבלת הראייה שלנו לא יכולים לטפל במס' כלבים כמו בן אדם רגיל, לכן אנחנו מחפשים משפחה אמינה שאוהבת בע"ח ומוכנה לטפל בכלב מבוגר שעד כה עבד מאוד קשה והגיע לגיל שבו הוא יכול לצאת לפנסייה- להנות ולקבל טיפול הולם. כמו שאנחנו מחפשים מקום הולם לסבים/סבתות/הורים שלנו כך אנו מחפשים מקום טוב ונוח לנינה שלנו...."

אנא פרסמו תגובתם בפורום.

תקשיבי ותקשיבי טוב!! אני מגדלת גור, הגור שלי מבסוט וימשיך להיות מבסוט גם אצל העיוור אומנם הוא "יעבוד" אבל העבודה שלו לא כזו קשה... הוא רק צריך ללכת בביטחה בקו ישר , והעיוור גומל לו על עבודתו הנאמנה בטיפול מסור שאין כמותו, יש הרבה עיוורים בלי משפחות, בודדים, כאלו שבקושי מצליחים לטפל בעצמם- והמרכז לכלבי נחיה הוא אחד המקומות ההומניים בארץ הזו, ולכן הכלב לא נותר : "למצוא לעצמו בית" אז אל תקשקשי בשכל, פשוט תביני ותבינו, הכלבים האלה גדלים עובדים ויוצאים לפנסיה בתנאים הכי טובים שיש ואני אומרת את זה כי אני נותנת לאחד כזה בית, והמרכז עוקב אחרי כל הכלבים שלו ולא נותן לאף אחד מהם להיות בבית לא ראוי, אז כל הכבוד לך שאת סועדת כלבים, ואם כלכך חשוב לך את מוזמנת לעזור לעיוור, עיוורת, רובם זקוקים לחברה , אבל העיקר העברת ביקרות הא? ממש אחלה בן אדם.

כלב הנחיה עוזר וחי עם האדם העיוור שנים רבות, כאשר הוא מגיע לגיל מבוגר קיימות מספר אפשרויות להמשך חייוו כגימלאי. אפשרות אחת שהוא נשאר יחד עם הצעיר שזה עתה הגיע- קראו כתבה מרגשת במסוף לחג של ידיעות אחרונות מיום ה-7 לחודש מאי 2008 בעמוד 12 ובה מופיע צילום המדבר בעד עצמו על ווייני הצעיר שחי באושר עם משפחת רובבנקו וכלבם הקשיש קורק אשר שירת את בעליו שנים רבות בנאמנות רבה.