מבט והוא השפיל מבטו. הניכור של המדינה מבזה בטיפול בשבויים. כאחד שכבר 11 שנה עושה מילואים ותמיד התייצב, אני חייב לציין שהיום וממזן בעצם, איני בטוח שאם אפול בשבי אראה במהרה אור חופש. ע"ע חיילי ההנדסה, שליט, השלשה במלחמה האחרונה ו"האמא" כל המיקרים: רון ארד. וטרם דברתי על מדחת יוסף הי"ד. יש לי דמעות בעיניים עכשיו עצוב.

אני מצטער שהם קיבלו את ההרגשה שהם לא כאלה. לשדרוד שבי ולחזור בחיים זהו מעשה גבורה וצריך להכיר בכך.

מי ששורד שבי, עם כל הקושי והעינויים באמת ראוי לצל"ש וכל העזרה האפשרית מהממסד במדינה. הבחירה בחיים היא הבחירה הנכונה, לאדם, למשפחתו, לחברה ולמדינה. היו חזקים, גם פה, לא רק בשבי, כולנו איתכם

תגובות לכאב כל-כך גדול? ללוחמים שעברו שבעה מדורי גיהינום בשבי ואין להם הכרה והערכה? (אבל לתוכנית של מצעד השירים הגיבו מאות אנשים.ממש חשוב......). מקוה שיקראו את הכתבה אנשים שיש להם נגיעה לנושא,והשפעה,ויעשו הכול לתיקון העוול. מקוה שלא יגררו זאת לאורך שנים,כפי שנהוג במחוזותינו.

נפילה בשבי האויב איננה זכות אלא חובה - להישאר בחיים . איני מבינה מדוע על הנשבים לחוש השפלה ,הרי הם נשלחו על ידי מדינת ישראל להילחם אך בשל תנאים בלתי אפשריים השתנה גורלם. חזקו ואמצו, אתם הייתם ותישארו גיבורים ונועזים .

מדינת ישראל מעדיפה לשכוח את מיטב בניה שנפלו בשבי האוייב, זו בושה לאיך שהמדינה ומשרד הביטחון בפרט מתייחסים לפדויי השבי. איתכם במאבקכם היומיומי!!! בת של פדויי שבי

רק הממסד יכול להיות לפעמים טיפש. אבח כולם מעריכים את תרומתכם וחוזקכם

70 אחוז מתלמידי י"ב יודעים מי היה בן גוריון!

לא הבחרתם במלחמה ולא בשבי . אתם אחינו לכל דבר. כמו שפעם טענו שהיהודים הלכו כצאן לטבח- והיום הם "גיבורים". גם צהל יבין שהוא עושה לכם עוול. אני גאה בכם.

גלעד שליט היה צריך להיות חזרה בביתו שעתיים אחרי החטיפה. זה קל, זה נגיש, זה פשוט ויש לנו את כל הכוחות והאמצעים. מה שחסר זה רק מנהיג נחוש שיקום ויעשה מעשה.אם מבצע אנטבה נחל כזוהצלחה, למה שיחרור שליט מתעכב???

נכון שששבוי שהשתחרר לא צריך להתבייש. אבל מצד שני זו גם לא גבורה. התפיסה שעבור שבויים צריך לשלם כל מחיר הינה פסולה מעיקרה. זה תמריץ לחטיפות נוספות ועובדה היא שהמחיר הולך וגדל. לא הגיוני שבשביל שחרור של שבוי ישלמו אנשים רבים מאוד בחייהם כתוצאה מפעילות טרור עתידית. דמם של אלה אינו סמוק פחות מדמם של השבויים.

אני כותבת מתוך כאב גדול , בעלי ז'ל היה פדוי השבי הסורי מלחמת יום כיפור , נפטר לאחרונה , שנים של סבל ,גסיסה איטית ואני מודה שללא עזרתם של עמותת ערים בלילה קשה מאד לעמוד מול המערכת של משרד הבטחון ואנא אל תשכחו את המשפחה של השבוי, עברנו את כל הסבל יום יום ולילה לילה , היום קשה לי מאד יותר מפעם כי אני יודעת שהוא ישכח , זכרו ימחק .

מצטער חברים על כל סבלכם אך היום יום זכרון לחיילי/חיילות צה"ל הי"ד שלא שבו! זה לא יום להעלות טענות עם כל הכבוד! אלה שלא שבו לא רואים אור יום, לא יודעים בחורה, לא יילדו ילדים, לא חוו מסעדה וגם אני אישית, אולי אפילו יותר מכם, חש נורא ולא אפרט, אך היום יום לזכרם של אלה שלא שבו, ואנא, כבדו יום זה! ולצערנו המלחמות לא מסתיימות!!! אז בבקשה, ובלי כל פוליטיקה, היום יום זכרון לאלה שלא שבו, שלא יכולים אפילו להתבטא, ואני זוכר אותם נופלים לידי פתאם דוממים - שקט מקפיא!!! תנו להם את היום הזה בבקשה וטענות מוצדקות ככל שיהיו ביום אחר בבקשה! תודה!

ממשלת ישראל "לא מוכנה לשלם את המחיר" ולכן ההמלצה היא: לא לשרת בצבא כי מי שיפול בשבי לא תהיה פה ממשלה שתסכים "לשלם את המחיר" כי הכול פוליטיקה ובישראל מכל העמים היא מושחתת

כל הכבוד

מה אתם מצפים מפוליטיקאים עלובים שיש בדעתם רק ההטבות שהם מוצצים מהמדינה. אנחנו עם שאוהב לשכוח (ראו את ניצולי השואה) אנחנו עם שהפכנו לאנשים שרק הכלכלה האישית מטרידה אותם . אנחנו רואים בכם הגיבורים שבגיבורים אתם אלה ששרדו את האוייב ברצחני וחזרתם למשפחותיכם שכל כך חיכו להגעתכם . אל תצפו ממשלות ישראל שמתחלפות לבקרים שמישהו יבוא ויגיד תודה אתם כבר העבר ולגביהם כאב בזיכרונם . אבל בעניי אתם הגיבורים ותמיד תמיד תהיו. מבקש אני ממכם סליחה בשם המדינה שיודעת לשלוח ויודעת מהר לשכוח .

כמה טוב וכמה חשוב המסע בשביל ישראל, שבו אתם נוכחים לראשונה (ובגדול מאד), עד כמה החברה הישראלית אוהבת ומעריכה אתכם.

אתם מלח הארץ!!!!

ונוקירים את השבויים, ספרו את סיפוריכם פרסמו אותם ותתגאו בהם!!!

ג'וליו היה איתי בשבי הסורי, ביום כיפור, אני משתתף בצערך על מותו של חבר לנשק, ולסבל, היינו יחד בקור, ברעב, ובעינויים, ג'וליו היה חבר, ותמיד אשמור לו פינה חמה בליבי, שלך איציק לוי

החיילים שנפלו בשבי הוא חיילים שנלחמו,לא פעם,בקרבות הקשים ביותר.עצם העובדה שהם שרדו את הקרב וחזרו בחיים,אחרי עינויים קשים ביותר,היא ההוכחה שהם הגיבורים האמיתיים. אני מכיר את הקרב במזח,הקרבה ולחימה עד שההנהגה הרימה ידיים והורתה כניעה דרך מערכת הקשר. אתם גיבורים!!!! עבודת עמותת "ערים בלילה" היא מבורכת ופורצת דרך,תמשיכו כך!

תודה שלחמתם עבורינו, ברור שעברתם תלאות וייסורים בשבי. לא שוכחים, מעריכים, אוהבים, היו חזקים, אתם גיבורים.

הסבל של השבויים לא נגמר ולא יגמר לעולם! הם צודקים בטענתם. צריך לזכור גם את תרומתם למדינה. לזכור ולא לשכוח!

אני לא מאחל לך להיות בצד של משפחות שילדם בשבי, ואם חלילה תיהיה במצב הזה, אני בטוח כי לא תדבר כמו שאתה כותב, אלה תהפוך עולמות, למען חזרת יקירך מהשבי הביתה, אז תחשוב לפני שאתה כותב, או מדבר, כמו שאומרים:"סייג לחוכמה ,שתיקה".!

תודה ושלא נדע עוד צער , מאחלת לך כל טוב וחג שמח !

אין מחיר לבן , לאהוב ,לאבא השבוי. יוסך תמיר , תחשוב טוב טוב על מה שכתבת, כואב מאד שעד היום לא הוחזרו שלושת הבנים . צריך לעשות הכל ,בכל מחיר . ג'וליו לא האמין שהמשא ומתן נמשך בלי סוף הוא קיווה מאד שהם יחזרו ואני ממשיכה לקוות ובוכה עם משפחות , כי אין מחיר לחיי אדם. כסף בא והולך וכל דבר זה ככה, אבל כשאהוב שלך הולך , אין נחמה .

מגיע לכם כל מה שניתן לנכי צה"ל כי הישארות בחיים הוא צו עליון מעל לכל . והגיע הזמן שמנהיגי המדינה ישנו את הערכים :טוב למות וכו' לערך: טוב לחיות למען המדינה