זהו אחד מהמקרים בו מנסים למנוע תגובה טבעית של מערכת החיסון, שכן מעטפת החידק דומה מאוד לרקמות של מסתמי הלב ורקמות החיבור במפרקים. כך יוצא שאם מערכת החיסון מזהה את החידק, מפתחת נוגדנים ותוקפת - התגובה עלולה להיות הרסנית לרקמות הללו.

וכן הם גם מכילות כימקלים שהם כמובן רעלים. מומלץ לשתות לימון שלם כל בוקר תה של קינמון ודבש והכי טוב תה טימין או זעתר

דלקת הגרון הייתה עוברת ולא חוזרת בלי אנטיביותיקה בכלל ..אם רק לא תכריחו את הילדים לאכול כשהם חולים ..תאפשרו רק תזונת פירות וירקות בלי שוקולד שהסבתא הרחמנית מביאה ..ובלי לחם במבה תפוחי אדמה בורקס פיצה עוגיות וופלים אורז דגני בוקר וחלב פרה על גווניו. הגוף יודע לרפא את עצמו אם רק לא מעמיסים עליו יותר מידי חומרים מזיקים .עם אנטיביותיקה ותזונה לקויה הדלקת תפרוץ שוב ושוב ושוב..

כידוע מדובר במחלה אוטואימונית, עם cross reactivity של מערכת החיסון, ASLO וכו' (שלב א מתקרב... איתי, בהצלחה) החיידק לא חודר ללב מן הסתם... תיתכן PANCARDITIS אך היא אינה בקטריאלית.

אני יכולה לספר לך סוד משלי - כשהיתי יותר צעירה (בשנות ה-20 שלי) הייתי פעם חולה בדלקת גרון. לא הלכתי לרופא אלא חיכיתי שיעבור לבד, ובינתיים שתיתי הרבה ואכלתי מעט אוכל בריא. מצבי רק החמיר, ובסוף כמעט ואושפזתי. יש לי שאלה נוספת. כשיש חיידק טורף, השיטה שלך גם עובדת?

מה את מנסה לקשור לנו בין במבה ושוקולד לבין החיידק .... שטויות במיץ פפאיה . הצחקת אותי עם הנטורופתיה הטבעונית והפילוסופיה האנציקלופדית שלך .... יש חיידק - לוקחים אנטיביוטיקה . וזהו .

מאחר שהוא מפריש חמישה סוגים של רעלנים שפוגעים בכליות ובעוד חלקים בגוף.

מחלות לב ראומטיות שפוגעות בלבם של ילדים נובועות כתוצאה מטיפול לקוי בדלקות גרון- זאת אומרת דלקת גרון שלא טופלה באנטיביוטיקה ונדדה במחזור הדם ללב! זה קורה וזה נזק תמידי!!! נכון שרוב דלקות הגרון שבקהילה נובועת מוירוסים ולא מחיידקים ולא דורשות טיפול אנטיביוטי אך מכיוון שהזמן שלוקח לזהות בתרבית את גורם הדלקת ומכיוון שהרבה פעמים חיידקים מתלבשים על גוף חלש וגרון חלש בכל מקרה עדיף בעיקר אצל ילדים לא לבטל כל כך במהירות את חשיבות האנטיביוטיקה אחרת נחזור לימי הביניים. ושוקולד ובמבה הם לא אלו שמזיקים אלא אנשים כמוך שנותנים עצות לא מבוססות.

אין צורך להתפלצן- כל הכבוד על השעור באימונולוגיה לתואר ראשון אבל לאמהות סבתות והדיוטות אשר קוראים כתבות מספיק להעביר את הידע הבסיסי החשוב בלי להבהיל אותם במילים גדולות .לכן רופאים על אף שהם יודעים את המנגון לעומק מסבירים בשפה פשוטה. נכון שזו מחלה ראומטית ולא חיידקית בלב אבל זה לא הלאנסט אלא YNET.

כשיש חיידק טורף גם מוקסיפן לא עוזר וגם רוב הסוגים האחרים של האנטיביוטיקה. 99.9 ממחלות הילדים הן לא חיידק טורף לכן לא שייך להכניס מקרים נדירים למקרים יום יומיים. דבר שני אולי אם לא היית מקבלת אנטיביוטיקה בגיל מוקדם אז בגיל 20 הגוף שלך היה מגיב טוב יותר למחלה ולא היית מתאשפזת. אני כיום בת 34 הורי לא הסכימו לתת לי אנטיביוטיקה כל חיי פעם ראשונה שלקחתי היתה בגיל 28!!! בגלל עקירת שן בינה. רוב חיי לא זוכרת שחליתי אני כן זוכרת שלא אכלתי את אותם מאכלים שהגברת מ4 רשמה. אז כנראה שיש בזה משהו!!!

משטח גרון הראה סטרפטוקוק בגרון (שכאב לי נורא), עד שקניתי את התרופה - הכאב עבר מעצמו ולא לקחתי כלום. זה היה לפני 5 שנים. תודה לאלא לא נגרם לי שום נזק.

על כל דבר ממהרים לתקוע לחולים כדורי אנטיביוטיקה עד שהגוף כבר לא מסוגל להתגבר על שום מחלה בעצמו. וזה רע מאד.

סליחה, לא רוצה להבהיל (ואמא אם את קוראת אז לא דיברנו היום והכל אצלנו טוב...) אבל בעלה הראשון של אמא שלי נפטר ממחלה בגיל 23 בערך, ממחלת כליות שהוא קיבל מדלקת גרון לא מטופלת. וגם הכרתי מישהיא עם חור בלב בעקבות דלקת גרון לא מטופלת, ובכלל למי שכתב בכתבה שזה לא עוזר לסימפטומים זה קישקוש בלבוש, אני סובלת מאד מהגרון בערך 3-4 פעמים בשנה וזה ברור לי שמהרגע של לקיחת האנטיביוטיקה נשארו לי רק עוד 24 שעות של כאב מטורף, בלעדי האנטיביוטיקה זה היה רק הולך ומחמיר ומי יודע לאיזה רמות של כאב זה היה מגיע....

זה שזה עבד פעם אחת, לא הופך את זה להוכחה מדעית והנה הסבר.... נניח חלילה שכואב לך הראש ואת ניגשת לרופא. הרופא מציע תרופה חדשה ונהדרת נגד כאב ראש, שהוא המציא בעצמו. עוד מוסיף הרופא ואומר שכדי לבדוק שהתרופה אינה מזיקה, הוא ניסה אותה פעם אחת בלבד על בנו בן ה-8. היום הילד בסדר גמור ולא היו תופעות לוואי. האם תקחי את התרופה? זה בדיוק ההבדל בין מדע לבלבולי ביצים. המדע הרפואי, יבדוק את התרופה קודם על בעלי חיים פשוטים. בהמשך, בע"ח הדומים יותר לאדם ולבסוף לאחר שנים של ניסויים ובדיקות, יחל שלב ניסויים בבני אדם. אז יבדקו שהתרופה אכן מיטיבה את מצבם של חולים ושתופעות הלוואי שלה נדירות מאד. עוד יבדקו שפעולתה דומה בגברים ונשים בגילאים שונים וממוצא שונה, שאין לה השפעות מזיקות לטווח ארוך (אחרי מס' שנים), שהיא לא מושפעת מסוגי מזון שונים שאוכלים בני האדם או מתרופות אחרות, או מתקלקלת אחרי יומיים בארון. זה רק אפס קצהו של תהליך מאד ארוך ומייגע שעוברים כל תרופה, ניתוח או טיפול חדשים וזאת כדי לוודא שהם יעילים ובטוחים. ואת? זורקת שטות שממש במקרה עבדה במקרה הספציפי שלך (ועל זה נאמר - יותר מזל משכל...) ואולי לא תעזור לכל אחד אחר. נכון, המערכת החיסונית של הגוף בנויה להתמודד עם רוב סוגי הזיהום בעצמה, אך אין שום מניעה "לעזור לה" באמצעות אנטיביוטיקה, כאשר הזיהום הוא ממקור חיידקי. טיפול שכזה ימנע כמעט לחלוטין סיבוכים של הדלקת. סיבוכים כאלה, למזלך, לא חווית, אך עובדה היא שאצל חלק מהחולים הם כן מופיעים. אין שום משמעות רפואית למה שאת עברת באופן אישי. כתגובה כללית לכתבה ולד"ר גל, נראה לי שלפרסם כתבה כזו, עם כותרת כזו, אחרי מחקר ניו-זילנדי אחד ויחיד זה קצת בגדר "חפזון מן השטן" ואפילו חסר אחריות, כלפי קהל ההדיוטות אליו פונה הכתבה. בכלל, רק 353 נבדקים במחקר על דלקת גרון? מדוע לא מצויין מינון (!!!) התרופות שניתן לנבדקים בניסוי, אלא רק מס' הפעמים שהתרופה נלקחה ביממה??? אפשר לקחת 1000מ"ג ליום בשתי מנות של 500מ"ג כל אחת, או במנה אחת של 1000מ"ג. העניין בעל משמעות רבה! לדעתי מן הראוי היה להוסיף אזהרה הקוראת למטופלים לציית בכל מקרה להוראות הרופא המטפל או לקבל דעה שנייה של רופא ולא לקחת את הכתוב כהמלצה לשיטת טיפול.

חברים, ברוב המקרים אין צורך לקחת אנטיביוטיקה והכל עובר מעצמו. מה שכן, ישנם מקרים (מעטים) שבהם אם לא לוקחים אנטיביוטיקה, מסבכים את הגוף בבעיה רצינית. זה שרושמים לכם אנטיביוטיקה זה בגלל שהרופאים לא יכולים לדעת האם זה מקרה רגיל או מסוכן, אז רושמים אנטיביוטיקה. אם יש סיכון (והוא תמיד קיים) לא לוקחים סיכון. לכל הנטוראליסטים - תהיו בריאים ושתמיד תהיו באחוז שלא צריך את האנטיביוטיקה כי זה מאוד לא נעים "ליפול" באחוז שנדפק. זו בדיוק הסיבה שאנשים עושים ביטוח רכב. ברוב במקרים, זה תשלום לחינם, אבל יקרה משהו, אתה לא רוצה להיות זה שמשלם את המחיר. מי שרוצה לקחת הימור על בריאותו, שיבושם לו. הרופאים לא יכולים להכריח אותך לקחת תרופות (כמו שאי אפשר להכריח אותך לעשות ביטוח - ולא מדובר כאן בביטוח חובה). זה נהדר להיות אחד ממליון שזוכה בפיס. להיות אחד ממליון שנדבק בחיידק שהורג אותו - קצת פחות. הכל סטטיסטיקה...

אתם כל כך מגניבים וחכמים וחייבים להראות את זה לכל העולם. קצת מתלהבים, אבל זה יעבור לכם, אל תדאגו. בהצלחה בשלב א'

ראשית תלוי מי הוא החולה האם ההורים כבר סובלים ממחלות כרוניות קשות ? האם הילד בעל מופרעות מערכת החיסון ? האם הורי החולה קרובי משפחה? שנית לאחר שלכל השאלות הנ"ל תשובות שליליות צריך פשוט להתייחס לתזונה הבריאה ולהתחיל להנהיג בבית משטר תזונה המפריד בין מזון רעיל ( בשר ומוצריו , מוצרי חלב, מזון בעל אינדקס גליקימי גבוהה , חטיפים וכהנא וכהנא) לבין מזון בריא( ירקות ופירות טריים אורגניים , טחינה , קיטניות , סויה ומוצריו , ומזון בעל אינדקס גליקימי נמוך )

את באופן כללי צודקת בגישת התזונה אבל מאוד מאוד טועה בעניין האנטיביוט(!)יקה: אחת המחלות הבודדות בעולם שרופאי העבר הצליחו (כמעט) להכחיד היא RHEUMATIC FEVER שזו מחלה קשה שגורמת למוות ולנכות בגלל הסטרפטוקוקים. אני עדיין רואה סבתות עם מחלת לב או פרקים קשה בגלל דלקת גרון פשוטה בילדות. אם אנשים יקשיבו לך אז בעוד 60 שנה יהיו שוב הרבה סבתות כאלה.

העניין העיקרי בנטילת האנטיביוטיקה הוא מניעת התרחשות קדחת השיגרון (כשבנלווה, וכמובן שגם זה טוב, כמובן דלקת הלוע מתקצרת, פוחת הסיכון לסיבוכים המוגלתיים שלה כגון אבצס, ופוחת הסיכון להדבקת אחרים). מה שהמחקר לא בדק הוא את השפעת נטילת אנטיביוטיקה פעם ביום על הסיכון להתרחשות קדחת השיגרון. לפרסם מאמר עיתונאי לא מדעי שכזה עם כותרת מגמתית, כשמי שלא בקי בנושא עלול להסיק מסקנות מוטעות וליטול פעם ביום בלבד - גובל בחוסר אחריות עיתונאית מקצועית, חוסר אחריות רפואית (משום היות הכתב רופא), ועלול לסכן את הציבור. אנא, יש לקחת אחריות על כתבות מהסוג הזה!!!

ממחקר של כמה מאות ילדים לא ניתן לגזור מסקנות מוחלטות, אך מהכתבה ניתן להבין שמדובר בהוכחה סופית ועד היום טיפלנו בצורה שגויה. הורים שיקחו את ילדיהם לרופא יתווכחו איתו על בסיס הכתבה, כמובן מבלי שקראו את המאמר ואם הבנה מעטה מאוד בד"כ. וכל זה בימים שבהם, גם תודות לכותב הכתבה.., האמון ברופאים ובמע' הבריאות בשפל חסר תקדים. מן הסתם לא כל הרופאים הגיעו לקרוא את כל המאמרים אך אין זה אומר שהם צריכים שהחולים "ילמדו" אותם, כמו שלא ראוי ומכובד "ללמד" כל בעל מקצוע אחר. הציבור צריך להבין שתגליות משמעותיות, בעיקר בנושאים חשובים ועקרוניים מגיעות ל"קוים המנחים" שמפרסמים אירגוני בריאות בינלאומיים/משרד הבריאות/קופ"ח, שלפיהם בסופו של דבר פועלים הרופאים.

האנטיביוטיקה כן מקצרת מאוד את שלב המחלה, ולאחר יממה של טיפול גם אין הדבקה

את צודקת בהסבר שלך, אולם הפוקוס בכתבה היה בנושא ההענות לטיפול התרופתי בדלקת ממקור סטרפטוקוקלי - והחידוש שדי במתן האנטיביוטיקה פעם ביום (במקום 3 פעמים ביום למשך 10 ימים שהיה מקובל עד היום) מה שמשפר את ההענות בלקיחת הטיפול האנטיביוטי. והעיקר שנהיה בריאים.

באתי לפני שבוע למומחה אא"ג עם דלקת גרון שכבר לא איפשרה לי להשמיע קול (גם לא ללחוש). הרופא איבחן גרון מודלק ופסק אנטיביוטיקה. חיינו בארה"ב כמה שנים ושם נותנים סימולטנית גם אנטיביוטיקה וגם עושים 'משטח גרון'. אם אין סטרפ מפסיקים עם התרופה. הצעתי את זה לרופא ואז ענה לי תשובה שעל פניה נראית הגיונית והיא שיכולים להיות בגרון המודלק עוד הרבה סוגי חיידקים מלבד הסטרפ. מישהו יודע אם אכן זה המצב?