לא פלא שחיילים לא רוצים להתגייס לקרבי היחס הוא מגעיל ושצריכים עזרה אין מי שיעזור וימשיכו להשפיל אותך אני עכשיו ניפקד מיחידה קרבית מיוחדת בגלל שאין יחס שצריך עזרה אז כל מי שרואה את הכתבה הזאת שיחשוב טוב טוב אם להתגייס לקרבי =]

במקום ללכת לבתי הספר תיזום ימי חינוך לכל האלפים שסרחו על פי הקבילות. תעשה להם קורס בהתנהגות כמו לנהג שצבר נקודות.

שגורל בניה נתון במקום שבו הערכים והציונות כבר דעכו שימו לב עדיין הבנים יושבים בשבי ועדיין יורים על שדרות ואשקלון ועדיין דוגמנים וצעירים רבים משתמטים עצה תנו את ה 3 שנים ותגידו שלום לצהל מניסיון אני הייתי חתום עד 2014 ועכשיו אני אזרח מאושר

הצבא הזה אין לו רחמים ויחס לחיילים. יש לנו חברים טובים שיש להם בן שנפגע נפשית בצבא (אונס מחבריו ומפקדיו) הבן אדם השתגע לגמרי הוא מאושפז ועכשיו לא עלינו שני הוריו נפטרו. והוא עם כל הנזק שגרמו לו צריך להתמודד לבד!!!

בתקופתי רצו עם מיטות על הגב כל הלילה עד קבר השיח ואף אחד ל א בכה

ככה היו החיילים מקבלים פיצוי הולם עבור הפגיעה בהם- כי אם זה היה באזרחי הם כן היו מקבלים פיצוי. וככה גם לפחות הצבא היה מפסיד מהעניין ומעניש את המפקדים כמו שמגיע להם.

לצערנו יש זילזול גדול מאוד בחיי חיילים. זהו ניצול של הכח השררה והדרגה של מפקדים כלפי חיילים שאין מי שיגן עליו ולפעמים זה גם מאוחר , ואין להשתחרר גם מהמחשבה שיש חיילים מיתחזים שבגללם חיילים רבים משלמים את המחיר הזה .מצער מאוד .

אחרי שילדים שאמורים להתגייס שומעים כאלה סיפורים הם לא ירצו להתגייס בכלל וזה אחת הסיבות המרכזיות להשתמטות! צריך לפקח עליהם יותר! אחרי שהחיילים האלה נותנים את כל מה שיש להם צריך להתייחס אליהם הכי טוב שאפשר! מפקדים סתומים! תענישו אותם כמו שצריך!

תקראו, ותבינו. הצבא שאנחנו צריכים לעשות זה לא הצבא שאתם עשיתם. בושה.

והכל למען ביטחון ישראל. 96 אחוז מאנשי הקבע אינם לוחמים.

היתכן שעונש טירונים לחזור לבסיס במוצ"ש עם כל חטיפות החיילים ובהתחשב בעובדה שאסור לנסוע בטרמפים. הבן של חברתי נאלץ לצאת ממרכז הארץ לדרום ברכבת הראשונה שיצאה בשעה 21:03 והגיע בדיוק בשעה 24:00 לאוטובוס שלקח אתו לבסיס כמעט פיספס. האם הגיוני כשההורים אמורים להכין את ציוד החייל מרגע שהגיע הביתה עד לרגע שחוזר לבסיס (כביסות וכו')? האם גם האמהות נענשות?

מעניין יהיה לדעת מה הצבא יעשה למפקדים שסרחו, תרימו את הכפפה ותמשיכו לעקוב אני משוכנע שהתוצאות יפתיעו אותנו

כל הדוגמאות שהובאו בכתבה הן קלאסיות. הצבא לא משתנה במובן זה במשך עשרות שנים. מפקדים לא מבינים שהיחס ההוגן לחייל הינו הבסיס לתפקוד הצבא ובמיוחד ביום פקודה. האימרה הצבאית "יחס גורר יחס" הינה דו-כיוונית. חייל שמזלזלים בו מחזיר יחס דומה, באופן גלוי ובעיקר "מתחת לשולחן". המון חיילים לא מתלוננים וקובלים אלא פשוט "מקטינים ראש". נקווה לשינוי שיגיע מלמעלה.

מה אתה טיפש? אין חיילים אין צבא. גם כך כל מי שמתגייס היום עשוי משוקולד ועדיין מסתתר תחת השמלה של אמא.

תזכירו לי...?

זה כבר לא קיים. כמעט כל הקצינים תופסים תחת ולוקחים את הג'וב שלהם למקומות לא טובים..

במקום לעודד מתבגרים שיעברו לצה"ל בכך שייתנהגו כמו בני אדם לחיילים , הם רק מזלזלים ופוגעים . טימטום ללא גבולות .

כהורים שקוראים את הכתבה הזו, אנחנו מזדעזעים מהיחס המעליב/בוטה/מזלזל של מפקדים צעירים אל חייליהם. כמה מאיתנו דיברו לא יפה לילד בשיאו של ויכוח? אבל חוץ מהילד (והשכנים ששמעו את הצעקות) זה לא התפרסם... מאיפה מפקדים צעירים (הילדים שלנו) למדו להתייחס כך לפקודיהם (גם כן הילדים שלנו)? כן, מאיתנו ההורים... (ומהמורים)..

עד כמה שידוע לי מסיפורי בני, דמי החיילים נלקחים מהם בפקודה מספר פעמים במהלך שירותם, החל מתקופת הטירונות, ולא נתרמים על-ידם.

עם כל הטענות המוצדקות... לא חסרים חיילים עושי צרות שנמאס להם מזה שקצת טירטרו אותם (בד"כ כי מגיע להם) והם מתחילים באיומי התאבדויות כדי שאימא תיקח אותם מהצבא... אז על כל "פיפס" כזה של זב-חוטם המפקד יגיד "לא בבקשה, אל תעשה את זה..."?! וככה, המפקדים מפחדים לקחת אחריות בגלל תביעות. פחד שעולה לנו ביוקר במצב של מלחמה... אז, קצת פרופורציות...

המערכת עובדת לא רע. צריך לזכור שחלק ניכר מהמפקדים המתעללים הם אנשים צעירים שבקושי מבוגרים מהקורבנות (אם בכלל) שעובדים בתנאים מלחיצים תחת לחץ זמן שלא מאפשר עודף בירוקרטיה. צבא זה לא פיקניק וחיילים רבים מנסים להשתמט ממטלות לא נעימות באופן שיפגע בהכשרתם או יטיל עול נוסף על חבריהם. המפקדים לא יכולים להיות חותמת גומי לכל תלונה של החייל ולפעמים קורות תקלות. נציב תלונות החיילים עושה את עבודתו נאמנה. ישנם מקרים נדירים בלבד שבהם סאדיסטים אמיתיים מגיעים לעמדות פיקוד ואלו צריכים להענש בחומרה.

שירתתי כג'ובניק ביחידה מובחרת בגדה ובאחת השמירות שמעתי את אחד השומרים במגדלים זועק לעזרה ומקלל בקול רם. הודעתי למבצעים. חלפו דקות ושוב חזרו הצעקות ושוב הודעתי. חלפו עוד דקות ארוכות והצעקות נמשכו עד שנשמעה ירייה. בחקירה בדיעבד התברר שסגן מפקד היחידה חשק באגוזי (על אמת!) וכששמע שהקצין התורן נקרא לעמדה בה צעק החייל, הוא ביטל בקשר את הפקודה ופקד עליו במקום זאת להעיר את השק"מיסט (12 בלילה!) שיביא לו אגוזי...לחדר...! הקריאה הבאה שלי כבר הועברה לסמל תורן שישן באותה העת. מכאן לכאן...מדובר היה במילואימניק עם בעיות נפשיות שלא רצה שינדו אותו בחברה האזרחית ולכן הלך למילואים. הוא חשב שאני מחבל שמנסה לחדור את גדר הבסיס ובפאניקה שאחזה בו ביצע "מעצר חשוד" שקלל צעקות, קללות וחבטות בקיר הברזל של המגדל. לבסוף הוא החליט לירות עליי...מזל שלא טרחו לאפס לו את הנשק (אף על פי שזו פקודה בצה"ל!). בסופו של דבר מי שהגיע ראשון היה אותו קצין תורן שבעצם היה סמל ראשון בשירות חובה שניתנה לו "הזכות" על ידי נגד לעשות משמרת במקומו. הוא גם היה היחיד...!היחיד!!!... שנענש כי פרק את נשקו של המילואימניק - זה מותר רק לקצינים ולנגדים - מי שבמילא אמור היה לעשות את אותה משמרת במקומו. ושאני לא אתחיל עם הרופא בקצין העיר ששלח אותי לבסיס עם 39 חום ודופק 120 במנוחה...