אתה טועה.

אני, לדבריך, לא מבין, וגם אנשים רבים לא מבינים. האם אתה יכול להסביר בכדי שגם אנחנו נבין?

מעניין שכאשר בנות ישראל מקילות כגון הליכה עם מכנסיים וללא כיסוי ראש ( שהרוב המכריע של בנות ישראל נוהגות ללכת היום עם מכנסיים וללא כיסוי ראש) זה לא הפך למותר כי בנות ישראל הקלו על עצמן? הרבה פעמים פה ב YNET יהדות, אנשים חילונים שואלים רב ע"מ לדעת מה אמרה התורה בעניין מסוים, והוא משיב להם עפ"י תורת בשר ודם שמקורה בהמצאות והחמרות, ואין לה שום קשר לתורה שניתנה בהר סיני. עפ"י התורה נידה היא 7 ימים, ולא מוזכר מקווה בכלל. והתשובה הראויה לשואלת היא: עפ"י התורה צריך לשמור 7 ימים.

אין איסור לדחות, אבל נהוג להתאמץ מאוד שלא. גם ככה במהלך השנים, מסיבות היסטוריות (המרחק מאנשי הלכה) הוסיפו והחמירו והאריכו את זמן הפרישות, שלא לרוח ההלכה. ואנחנו לא צריכים להוסיף עוד. אבל כאמור, זה לא איסור.

תיזהר שלא תתיצב ליפני גיל 50 למעלה.למה הבא על נידה חייב עונש כרת דהינו לא עובר מחצית מיימיו.ואם עברתה 50 אז לך תישאל מה זה מיתת שנים.שמור נידה גברררררררר

דתי או חילוני. זהו, שחילונים לא חושבים ככה. אחרת הם היו דתיים, לא?

כתוב בספר התורה שלכם באוסטרליה. איני נוהג לגדף מגיבים, אבל אתה מה זה מטומטם!

הדם שלנו טמא, הקול שלנו ערווה, הגוף מדיח ומשחית. אנחנו פסולות לעדות, אסור ללמד אותנו תורה ורצוי לא להרבות עמנו בשיחה. סוגרים אותנו מאחורי מחיצות ופרגודים ומפרידים בין ילדים וילדות מגיל 3 עד לחופה. "הם מפחדים" אבל ממה?

אין לאישתך פטור? יחסי מין מקיימים מתוך הדדיות. גם היא אמורה לרצות, ולכן אין ל'פטור' שום רלוונטיות כאן. תתנצל בפני אישתך...

לכל מי שמתקשה להכנס להריון--- שמירת טהרה+ מקווה היא סגולה בדוקה לפריון. מדברת כאן מנסיון אישי

רציתי מאד ללמוד, ולמדתי. למדתי ואני ממשיך ללמוד מהמקור האחד והיחיד תורתנו הקדושה. אנא ממך, אל תשלח אותי ללמוד מתילי תילים של הכתבים שנוצרו לאחר מתן תורה, תוך חילול מוחלט של השם יתברך. כל מי שהעז לאורך הדורת, להוסיף ולשפר את דברי אלהים חיים, חטא חטא גדול ונורא וגרם להמוני בית ישראל שאימצו את הדברים כתורה מסיני, לחטוא בעצמם. כן כן, אני מכיר את הבלה בלה המשוה את מעמדה של התושב"ע, למעמדה של אורייתא. הדברים המתוחכמים נועדו רק להכשיר את הקרקע לקבלת הספרות שנכתבה בידי בשר ודם כאילו זהו הדבר האמיתי. כאמור-אין חילול השם גדול מזה.

"ורחצה במים וטהרה..." לנו יש מקלחת בבית, לפי הציתות שלך זה בהחלט מספיק. למה צריך דווקא את המקווה? אני אשמח לדעת איפה זה כתוב, תוכל לכתוב באיזה ספר ופרק זה נכתב?

אני נשואה מזה 10 שנים מבדיקות שערכנו - לבעלי ולי אין בעיות עקרות, עשינו טיפולי פוריות, מזה שנתיים אני שומרת טהרה וטובלת במקווה והשעון הביולוגי שלי מורה על כך שבמקרה הטוב נשארו לי עוד שנתיים להיכנס להריון אם בכלל. החוק שעובד עבורך - לא בהכרח עובד עבור כולם, ולא זו הסיבה לנהוג טהרה בכל אופן מזל טוב ושמחה באמת בשמחתך

דווקא חילונית שכמותי לומדת תורה ובעקבות הלימודים "תיבלתי" את חיי במצוות, כולל טהרה, ולא רק שאין רע בכך - נהפוך הוא... חיי השתפרו לעין ערוך ואין מאושרת ממני

וזו כל התורה כולה. איש באמונתו יחיה. אהבתי.

נו,באמת.מי עוד מאמין לסגנון אמנון יצחק הזה?

בספרי תורה שלנו אין כל זכר לטבילה או לרחצה של נידה.

רצוי מאוד שלא לדחות כי מאוד קשה להתאפק. לפני הטבילה קיום יחסים אסור בתכלית למרות שעברו שבעה ימים נקיים בלי שום דימום

הנידה זאת בריאות האישה יותר מכל דבר אחר מחקרים הוכיחו ששמירת נידה מונעת סרטן הרחם.

המקור הוא התורה שבעל פה . (משנה ) לפרטים רבים של מצוות אין איזכור בתורה שבכתב . יותר מכך , ישנה בתורה שבכתב סתירה בין כתובים שונים - ואין אפשרות ללמוד מכך על אופן מעשי של קיום מצוות .

אני שואל ברצינות תשובה של תחפש במקורות זאת לא תשובה רצינית

אני ממליצה בחום לסגל את המנהג הזה של שמירת נידה. גם אני במהלך השנה הראשונה של נישואי לא טרחתי לשמור ואף זילזלתי במי שכן שמרה. אני רוצה לומר שזה הדבר החכם והחשוב ביותר שעשיתי כיוון שזה כ"כ כיף וההרגשה שנילוות לאחר הטבילה היא עילאית ומעבר לכך זה גם ממש מחזק את הקשר בין בני הזוג. ותנו לי לסיים בסיפור קטן אך מלא משמעות וכן לכל הספקנים שבינכם הוא אמיתי וזה בדוק ומוכח! רב אחד טס לארה"ב ולידו ישב במהלך הטיסה אדם שחור וגוי(סליחה על הגזענות) שכל הטיסה בהה וחקר במעשיי הרב שישב לצידו וקרא במסיכת נידה. לקראת הנחיתה אמר אותו אדם לרב " סלח לי שאני חוקר אותך אדוני אך אני סקרן לדעת: מה קראת?" אמר הרב קראתי את מסיכת נידה והחל להסביר לו את מהות ההלכה הזו. בתגובה ענה לו האיש אני רוצה לומר לך שאני גוי ועיסוקי הוא בתחום המדע והמחקר ואישתי שומרת נידה ואנו ישנים במיטות נפרדות כיוון שבמחקריי גיליתי שבתוך נרתיקה של האישה מצוי חיידק אלים שבמהלך ימי הנידה עלול להתפרץ ולהזיק בצורה בלתי הפיכה לאיבר מינו של הגבר ועד לאחר הטבילה שלה בים אין ביננו כל מגע..... אז קחו לתשומת ליבכן/ם לשמור נידה זה ממש לא מזיק להיפך זה יכול רק להועיל... ודרך אגב לשואלת, גם אני חילונית

זה הולך יחד עם שגיאות הכתיב המזעזעות? עובדה שרוב העולם לא מחכות שבעה ימים אחרי מחזור, ועובדה שאין סטטיסטיקה שמוכיחה שמי ששומרת את השבעה ימים הללו לוקה פחות בזיהומים. וגם אם היה נתון כזה, זה עדיין יכול להיות בגלל שהדתיה מראש, גם שומרת נידה אבל גם שוכבת עם הרבה פחות בני זוג, ולכן הסיכוי לזיהום קטן יותר. רק כשתמצא מחקר שמנטרל את הסעיף הזה, רק אז תוכל להוכיח ששבעה ימים נוספים פלוס טבילה במים, עושים הבדל בריאותי.

מיטב הלקוחות של ה"נערות העובדות" הם כאלה שהאישה שלהם שומרת נידה. אז אולי זה נפלא לזוגיות שלה אבל הוא משלים את החסכים במקום אחר.

השאלה הזו חוזרת על עצמה הרבה פעמים, ופניותיהם של האנשים פה לגבי סמכות ההלכה הביאו אותי לכתוב את התשובה הבא. היהדות של היום הינה יהדות רבנית, שמאמינה בדברי פרשנות על המקרא, ובבסיסה המשנה, התלמוד ודברי הפרשנות עליהם (גאונים, ראשונים, אחרונים וכו'). מקור הפרשנות על התורה מוזכר בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לד עמוד א – אמר אבי: ... "אחת דבר אלוהים שתים זו שמעתי כי עז לאלוהים" – מקרא אחד יוצא לכמה טעמים, ואין טעם אחד יוצא מכמה מקראות. דבי רבי ישמעאל תנא (של בית ישמעאל שנו): "וכפטיש יפצץ סלע" (ירמיהו כ"ג), מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות – אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים". בבסיס הפרשנות עומדים י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן (של ר' ישמעאל בן אלישע, זה לא ההוא מהשיר היפה של פריד) - וכנ"ל אם אתה לא מכיר חפש הרחבה בגוגל. בבסיס ההלכה היהודית מספר מקורות: (1)הקבלה : המקור המשפטי הראשון אשר הועבר במשך הדורות עד למשה שקיבלה מפי הגבורה. מקור זה ניבדל ממקורות אחרים בכך שאינו נתון לשינוי ואינו מתפתח, (2)המדרש: האיטנרפטציה של התורה שבכתב. (3)התקנה והגזרה: חקיקה של גופים ציבוריים המוסמכים הלכתית. (4)המנהג: כפי שנהגו בקהילות ישראל ( הן מנהג והן נוהג) (5)המעשה: למידה מתוך מעשיו של חכם במיקרה מסויים. (6)הסברה: ההגיון המשפטי-אנושי של חכמי ההלכה. התורה שוללת התערבות של כוח על אנושי בהתערבות ביצירת ההלכה - "אין נביא רשאי לחדש עוד דבר מעתה", השינוי ניתן רק לכהנים, לויים ושופטים, שדנים בפסיקה וחושבים עליה. התורה ניתנה על דעתם של חכמי ההלכה, ומכאן המצווה לא לסור מדברי חכמים. דברים יז - "כי יפלא ממך דבר למשפט... דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר אדוני אלוהיך בו: ובאת... אל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את המשפט: על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל: והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע... אל השופט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל". ימין ושמאל – הפרשנות הקלאסית אומרת לטוב ולרע. רש"י - "אפילו אם יאמר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". וראה לעניין זה דברי הרמב"ן, וכן תלמוד הירושלמי, עד שיגיד לך על ימין - ימין ועל שמאל – שמאל. ועל כך פירושי הר"ן שמתנגד לרמב"ן, וכן ר' יצחק ארמא, ודון יצחק אברבאנל. לשיא של כך אנו מגיעים בסיפור תנורו של עכנאי -בו מוכרעת המחלוקת ע"י הסמכות הרבנית ולא ע"י הסמכות השמיימית. כמו כן, ישנה הבחנה בין הלכה דתית למשפטית – "איסורא" ו"ממונא" ההלכה הבחינה בין דברים של ממון (ממונא) לבין דברים שאינם של ממון (איסורא). וראה בעניין זה אינספור מאמרים. וכן את שו"ת התשב"ץ בעניין איסורא וממונא בדינא דמלכותא דינא. ומה בימינו אנו ? היום, למיטב ידיעתי, כל יהודי העולם הם יהודים רבניים, שאינם מפקפקים בסמכות ההלכה, אולם נאמנים לסמכויות שונות. כלומר, יש יהודים שהולכים לפי פסיקת מרן הבית יוסף (הר' יוסף קארו זצוק"ל, מחבר שולחן ערוך - המדריך המלא ליהודי בגלקסיה), יש שהולכים לפי פסיקת הרמ"א (ר' איסרליש זצוק"ל) וכן הלאה עד ימינו בפסיקות של חכמי דורנו, כו הרה"ג עובדיה יוסף, או גדול הדור (הר' אלישיב) וכו' וכו'. מחוץ ליהדות, ישנם זרמים אשר אינם יהודים, אבל הולכים רק לפי התורה. הם ממשיכיהם של הצדוקים והביתוסים מימי בית II והלא הם השומרונים והקראים. זהו על קצה המזלג, מקווה שעזרתי. ממליץ לכל מי שמגיב פה אבל לא באמת מבין, לקרוא ספרים מצויינים שנכתבו ע"י מלומדים בני דורנו בנושא, ואני בטוח שגם יהנה, וגם יחכים וילמד על ההיסטוריה המופלאה של העם העתיק שלנו. לי כיהודי שאינו חובש כיפה, זה רק מעצים את הרגשת השייכות לדבר הנפלא הזה. ולעורכי האתר, ממליץ להכניס סדרת כתבות מבוא ביהדות שיעזרו למתקשים פה להבין את מהות השאלות והתשובות והמרכזיות שלהם בהוויה היהודית לאורך הדורות. ט.ל.ח.

חבר יקר אין ולא היה משפט כזה איש באמונתו יחיה המשפט הנכון הוא צדיק באמותו יחייה יחי ההבדל הקטן