הדוכיפת הולך ונעלם. כבר בקושי אפשר לראות אחד כזה, בעיר רגילה בארץ, הרצליה נגיד.

אולי כולנו נלמד ממנה

כי אני גרה בחיפה, ליד מקמות די מיוערים, ומעולם לא ראיתי אותה...

בתיאבון

זה לא בסדר? אחרי כל המאמצים שלנו בסוף זוכה ציפור עם כתר. סיקסק, תעשה לי טפר!

דתייה למהדרין

לוקח בהליכה...

הברוש קיבל מעטפות מלאות בנסורת!!!

נמשלו ישראל ליונה. תשפר"ץ פעמים מופיע בתנ"ך ובמדרשים, הקשר שבין ישראל ליונה. מעולם אפילו לא חשבתם להוסיף אותה כמועמדת. אפילו יוסי לפלהולץ הנכבד, אמור היה לזכור מילדותו קשר זה. אבל כיון שהפכנו עור לגויים (לא לגעת בעין), ונוטל היחוד של עמישראל כעם יהודי (הפכנו לעם מלא גאוה, במובן המכוער ביותר של המילה. תרתי משמע), אז מסתפקים בדוכיפת. אגב דוכיפת. בדיחה ישנה. נשמעת מצויין באידיש: המלמד בחיידר מלמד על מאכלות אסורים. הומגיע לעופות ומקראי "ואת הדוכיפס". שואל ילד אחד - "רעבע, מה זה דוכיפס"? מגרד המלמד ראשו בכיפתו ועונה - "אמעשיגענע פיש". יענו דג משוגע. שואל שוב הילד - "אבל רעבע, הוא מופיע בין העופות. מה הוא מחפש שם"? מגרד שוב המלמד ועונה - "או. זאת בדיוק המשוגעות שלו". וממש לסיכום: הדוכיפת היא בכלל עוף טמא. אז זה מה שמצאתם כעוף מייצג לעם היהודי? בושה וחרפה.

זו ציפור ששותה שתן

ציפור פרזיטית שבמקום לעבוד ולבנות קן, הדוכיפת מנצלת אחרים מטילה אצל אחרים וגם נותנת להם לטפל בגוזלים

יחי הדרור!