הורים  טורים אישיים  עמוס רולידר
"אמא, אם לא תעשי משהו אני אהרוג אותו"
פרופ' עמוס רולידר
פורסם: 16.10.08, 09:37
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 46 תגובות ב-46 דיונים
1. לשכנע את המשוכנעים. הלא משוכנעים לא קוראים כתבות כאלה.
דגד   (16.10.08)
2. חפשו ביוטיוב את צ'רלי ואח שלו
(16.10.08)
Charlie bit my finger - again
3. תודה.באמת כללים טובים.
אמא לשלוש ,   מרכז   (16.10.08)
4. 50 שקל שהגדול מנצח
צ'רלי פותח הגרונות   (16.10.08)
5. קח לשבוע את הילדים שלי ו...
(16.10.08)
ותראה איך אתה מחליף מקצוע או לחילופין לוקח מעדר ויוצא לחפש את זיגמונד פרוייד... אבל ילדים זה שמחה :) זה מה שחשוב
6. אני נקטתי כאב בשיטה שונה מהמוצעת כאן, בהצלחה
דוד ,   צפון   (16.10.08)
כאשר ילדי היו קטנים (היום הם 13 ו 18) אמרתי להם שתפקיד בני משפחה (הורים כילדים) הוא להציק אחד לשני. ומי שלא מציקים לו הוא מסכן. וכך קרה שה"הצקה" הפכה למשחק, לפחות בעיני הילדים לבין עצמם. ואם זה משחק, אז המחשבה היא כיצד להפיק ממנו את מירב ההנאה לאורך זמן, וכמובן שזה יכול לקרות רק כאשר לא פוגעים באמת באח\אחות. הילדים מבלים ביחד ברוח הדברים האלה כבר כשמונה שנים, והם נהנים להיות יחד.
7. בטח לכותב היו רק בנות
דודלי   (16.10.08)
8. ל-2, לא יכולת לשים לנו לינק?הילדים שלי רבים ואין לי זמן לחפש
שאול   (16.10.08)
9. הפרדת כוחות
דודה   (16.10.08)
היא דווקא שיטה מעולה לטיפול במריבות בין אחים ובין בכלל. פשוט מאוד- מי שלא רואים לא מעצבן אותך. היית מבקש מזוג שהתגרש להמשיך לגור שנים באותו בית? אז אין סיבה ששני ילדים שלא סובלים אחד את השני יגורו באותו בית, גם!
10. אבחנה של אב: מקור הקנאה היא ברכושנות
יובל ,   USA   (16.10.08)
ילדים מקנאים האחד בשני כאשר יש להם "רכוש" או חפץ שהם חושבים שהוא בבעלותם כאשר אין להם רכוש אין להם במה לקנא ועל מה לריב למשל: מושג "החדר שלי" שהוזכר לעיל. הילדים יכולים וצריכים להתחנך שאין דבר כזה החדר שלי, אלא שהבית כולו על מכלול חדריו ושאר החפצים שייך לכל המשפחה. אפשר לראות בסיפורים של הדורות שקדמו לנו, ילידי שנות ה-40 ה-50 וה-60 של המאה ה-20 איך הילדים הסתדרו הרבה יותר טוב אחד עם השני, בעיקר כי כולם חיו בפשטות רבה ובצניעות ואת המעט שהיה, היה צריך לחלוק. אני לא אומר שילדי לא רבים - אבל אני מנסה לחנך אותם נגד רכושנות מיום היוולדם. דבר נוסף - משפחה זו לא דמוקרטיה שיוויונית. זו דיקטטורה ליברלית והומנית.
11. סעיף 4
אבא   (16.10.08)
כל עוד הם לא הורגים את עצמם תנו לילדים להתמודד ועזבו אותם לנפשם. כל "התאוריות הפסיכולוגיות" וכול "המומחים" נולדים כשאנו מנסים להתערב לילדים במריבות/ בחיים/ במחשבות/ ברצונות/ בחברים שלהם.
12. בוגרים
אלי ,   צפון   (16.10.08)
בכל טוב ויפה אך מה קורה כאשר הילדים בוגרים, מי יכול לתת תשובה
13. כל מילה של הפרופ' נכונה ומדוייקת!
אמא   (16.10.08)
מסכימה איתך לחלוטין. אני פועלת בשיטה זו של הדגשים על דינמיקה חיובית ומתן מחמאות על התנהגות אוהבת ביניהם, אבל מרגע שיש עימות, אני יוצרת הפרדת כוחות, מנתקת את מי שפגע מהמחשב מהעיסוק שהוא אוהב, ודורשת התנצלות מיידית ביניהם וחזרה למשחק ביחד ולכל הפעילות הרגילה. ניתוק בין אחים בהתבגרותם מתחיל מהיחס של ההורים אליהם בצעירותם, מהאפליות ביניהם וממתן לגיטימציה לאחד לפגוע בשני , ומתוך פגיעה קבועה בגדול יותר או במי שנדמה להורים שחייב לוותר. אין מי שחייב לוותר! הוויתור חייב להיות הדדי הוויתור חייב במקביל להכיל את כל התגובות שלי באופן מדיד ומאוזן ביחס לפעולה הפוגעת באחר. ולא חשוב מי. אסור לחזק את הצעיר על חשבון הגדול, או להפך. אין ילד טוב יותר ואין פחות טוב, השיוויון יוצר את האיזון. לכל פעולה יש שכר ועונש, ומשום שהם אחים צריך להדגיש בעיקר את היסודות המשותפים, וגם לשוחח בנושא זה כל הזמן. ובמיוחד החזרה לשיגרה למרות המריבה. מוכרחים להחזיר את החיים לשיגרה אחרי ריב, הענישה בהתאם לסוג ההתנהגות, וחזרה לשיגרה של היחד במקביל. לא לעשות עניין ולא לשמור מטענים. כך הם בסך הכל מסתדרים מצויין.
14. שכל אחד ילך לחדר שלו וזהו
002 ,   נתניה   (16.10.08)
YNET אתם משגעים אותי, אתם כל הזמן מביאים כתבות עם פתרונות שאפחד לא יכול לשמש, מזה השטויות האלה, קל לדבר אבל קשה לעשות, צריך לתת להם ללמוד תא הסביבה ולנסות להפריד ביניהם, כשהם יתבגרו המצב הזה יפסק בריבים האלה, חוץ מזה הם נהנים מזה גם אם הם בוכים.
15. כל מילה נכונה...
משה   (16.10.08)
הורים יקרים ורופסים התחילו לחנך הילדים ! הילדים לא חברים שלכם הם זקוקים לכם כמורי דרך ומחנכים. די לריטלין !!!!!!
16. ראשית, גם אני בעד התערבות, ובאמת חבל שאומרים לא להתערב.
(16.10.08)
אלא שלא פעם זה קשה מאוד להתערב בצורה יעילה. לדוגמה, בהצקות חוזרות ונשנות, אפילו של נער בוגר. כלומר, מריבות בין אחים לא תמיד מתחוללות סביב קונפליקט ברור.
17. פרופ' רולידר , כל הכבוד!אתה תמיד יודע לפגוע בול לבעיות שאני
אורלי ,   אור יהודה   (16.10.08)
מתמודדת איתן באותו הזמן. אני אמא לארבעה. רוב הזמן קיימים יחסי כבוד בין השלושה הצמודים (9,7,6) אולם לעתים, אני באמת באמת אובדת עצות ולא יודעת כבר כיצד להתמודד עם המשפטים:"אמא, הוא לקח לי"" אמא, היא נכנסה לי לחדר" והמריבות כתוצאה מכך. השכלתי! תודה!אורלי
18. מה עושים???
עירית ,   צפון   (16.10.08)
אני כבר אדישה.... זה פשוט נורא.... לא יכולה להתמודד אז לא מתמודדת...
19. מה, באמת ? ואני תמיד חשבתי שיש לתת להם להרוג אחד את השני
איש רע ,   מאוד   (16.10.08)
20. שטויות!!! להורים אסור להתערב!!!
משה   (16.10.08)
על ההורים לחנך את ילדיהם איך להתנהג אבל לא להתערב במריבות. ילד שאבא שלו עוזר לו ומתערב במריבה דן את בנו לחנוניות בכיתה חנוניות בחיים. ילד כאפות שבגיל 30 הבוס שלו יתן לו מכות בתחת כמו לצ'נדלר מחברים. הורה יכול ללמד אותם איך לריב או איך פותרים בעיות. אבל כשילד בוכה לאבא אח שלי הרביץ לי.. צריך להגיד לו שהוא צריך ללמוד להסתדר עם אח שלו ולדעת לדבר איתו שלא יריב איתו.
21. מומחים, נמאסתם
אחד שחי בעולם הזה   (16.10.08)
יש לי הרגשה שכל היועצים האלה לא ראו ילד בחיים שלהם. הכל אצלם ניתוח פסיכולוגי אקדמי בגרוש, שאין לו שום קשר למציאות.
22. קנאה בין אחים - לא הכרחי
(16.10.08)
קנאה בין אחים נגרמת בגלל ההורים. כשאין הורים בסביבה לא קיימות מריבות והאחים מסתדרים ביניהם הרבה יותר טוב מאשר בנוכחות ההורים. הסיבה: ההורים שאינם יודעים כיצד להתנהג מפרים במעשיהם ובדבריהם את שווי המשקל. פתאם ישנה התמודדות עלתשומת לב. פאם יש רגשות קיפוח פתאם מופרמאזן כוחות. ישנם הרבה הורים שזורעים זרעי קנאה בין אחים כי הם אוהבים אחד יותר מהשני. (כי הוא מזכיר לה/לו באופיו דברים שנוחים להם יותר) אז אפשר בלי קנאה ומריבות פשוט תעיפו את ההורים הללו לכל הרוחות ותביאו במקומם הורים מיומנים.
23. צ'אפחה עצבנית לשניהם - ואתה הופך לאויב של שניהם - ושקט שלווה
ארז צ'רפוחה   (16.10.08)
צ'אפח להם את הפרצוף - והכל יסתדר
24. בחלק מהמקרים הפרופ' טועה לגמרי
מישהי   (16.10.08)
הורה חכם צריך לרדת לעומק השאלה "מי אשם" מדי פעם משום שאח קנאי יכול לעיתים לעושת חישוב מהיר של "עונש לי ועונש לו - העיקר שהוא יענש- לי לא אכפת" ולכן שוב ושוב יגרום למריבה, בעיקר כאשר הפרש הגילאים משמעותי בגילאים צעירים (4 שנים ומעלה). אם לא יתייחסו לכך, הרי שיגררו את הצד הנפגע (או זה שלא התחיל) להאמין שאין צדק שכן מה שלא יעשה - הוא יפגע. כמו כן יש לזכור, ילדים בגילאים מוקדמים, למרות המקובל לחשוב, יודעים לשקר ולבצע מניפולציות בעזרת שקרים. יעשה טוב הפרופ' הנכבד אם ידגיש שאין אלו כללי אצבע אלא קווים מנחים, ועל ההורים להתייחס אל מריבות האחים לא כאל מיקרים בדידים (איזוטריים) אלא כתמונה שלמה.
25. להסתדר לבד
א   (16.10.08)
הכל חרטא אם תתערבו במריבות אז יהיה צד מושפל וצד מרוויח, תנו להם להסתדר לבד ותסבירו להם שצריך להפסיד בכבוד ו... שבשביל כבוד צריך לעבוד ואם לא תסמוך על עצמך אף 1 לא יעזור לך
26. לשאול (8)
(16.10.08)
הינה הלינק http://www.youtube.com/watch?v=_OBlgSz8sSM
27. תודה רולידר על טור חשוב
רותם ,   תא   (16.10.08)
28. אני מדפיסה את הכתבה ואקח אותה איתי לכל מקום
לורי   (16.10.08)
פרופ' רולידר, מאשר כאן שהורים צריכים להתערב במריבות ילדיהם. יש! ידעתי שאני עושה בחוכמה כשאני מפסיקה בין ההרקולסים הקטנים את המריבות. איכשהו המריבות האלה תמיד מסתיימים בבכי. שלי. ממני, אמא עייפה, מותשת ולמודת קרבות אחים
29. ל9
(16.10.08)
אז מה ההצעה בעצם,לקנות בית לכל ילד?? תעשי לי טובה!
30. ל10
(16.10.08)
נכון שהילדים שלך לומדים בבית?
תגובות נוספות
חזרה לכתבה