סיפור מצויין ומרגש גם לאלה הרחוקים מעניין גוש קטיף

אין מיליםן, מרגש מאוד . כתוב בצורה נהדרת ונכנסת ישר ללב בלי כל מחיצות. תודה רבה לכותבת

מקסים, מרגש, מלא בדמיון ועוד ועוד... אין לי שום ספק- את כישרון! רוצה עוד...

פורסם כבר במקום אחר. גם הסיפור של יונתן אוריך פורסם במקום אחר. אולי מגיע לאנשים שהסיפור שלהם מתפרסם בפעם הראשונה?

אתה לא יכול לזרוק סתם ככה האשמות! איפה פורסם? תביא מקור, אל תזרוק דברים לאוויר. אם הסיפור באמת פורסם על במה אחרת נראה לי שזאת בעיה רצינית למה השופטים או העורכים לא בדקו את זה?

הסיפור מעניין ומרתק נוגע ללב וסוחף ישר כח

מחכים לקרא עוד סיפורים שלך תמשיכי לכתוב!

סיפורה של גלית דהן קרליבך הרשים אותי בעוצמתו. כישרון אמיתי.

גם הטבבויה אימפטיגינוסה, לא הייתה מוכרת, אך כשכולם הכירו אותה, רצו בה, והיא צמחה להפליא, כך אנו מאחלים לך להמשיך בכתיבה העשירה והיצירתית ולפרוץ קדימה...יש לך עוד הרבה מה לתת ולהציע. בהצלחה...בשם תושבי שדרות.

אצלינו כבר זכית...בהצלחה בהמשך.

פחחחחחחחחחחחח

ויופי. כמו מסביב לטבבויה האימפטיגיננוסיה כך גם מסביב לסיפור מוצא עצמו הקורא חופר בעדינות. יישר כוח גלית -דהן-קרליבך!

הסיפור כתוב בצורה מחוכמת בשפה עשירה וקולחת ומצליח לרתק גם את אלו שלא ממש אוהבים לקרוא, אני בהחלט ממליצה עליו כעל הסיפור הקצר הטוב ביותר. בהצלחה לסופרת, מקווה לקרוא את ספרך הראשון בקרוב

כל הכבוד, באמת, כתוב כל כך יפה ומרגש! בכיתי בסוף הסיפור... אהבתי במיוחד שלא התייחסת לשום אספקט פוליטי בנושא זה כמו שעושים כולם כאשר הם מתחילים לדבר על גוש קטיף. אהבתי שפשוט דיברת על האנושיות וההתנסות האישית והאובדן, ללא מילת תלונה אחת. ועשית זאת כל כך יפה!

לדעתי מגיע לך הפרס והרבה יותר. הסיפור הזה צריך להזכר לדורות.