היינו ביחד 3 שנים והוא אהב אותי בדיוק כמו שאני. הוא היה יפה, גבוה, חתיך, חכם, אהוב על כולם.... מדי פעם חשתי במבטים ושמעתי הערות של תמיהה על כך שבחור כמוהו בחר דווקא בבחורה כמוני, רגילה. כשהסתיימה מערכת היחסים אני חזרתי ל"שוק" בתחושה שאני יכולה להשיג "מלך כתה" אחר. עברו מאז כמה שנים. פסלתי המון בחורים. בכל אחת מהפעמים הנדירות שחשבתי שמצאתי עוד "מלך כתה" הסתבר שהוא לא יותר מצפרדע שהתחפש. ואין הכוונה ב"מלך הכתה" רק לצורה חיצונית אלא לאדם שלמרות שניחן בצורה חיצונית מרשימה הוא גם חכם, אהוב, נחמד. כזה משכמו ומעלה... אז אולי הגיע הזמן להסיק מסקנות ולהתפשר על חלק מהתכונות הללו... הבעיה היא שברגע שאני כבר מוכנה להתפשר על מישהו ברמת המשיכה השווה לשלי, הוא מחליט להמשיך בחיפוש שלו עצמו אחר "מלכת הכתה". מעגל אכזרי. אני לא רוצה להוריד עוד יותר את הדרישות ולהשאר בסוף עם הילד המוזר שיושב בסוף הכתה לבד ומדבר לעצמו... אז מה לעשות?

מתחיל ונגמר בכך שאנו שופטים אנשים (במיוחד בזוגיות ודייטים) על סמך הופעה ומראה חיצוני. רובנו לוקים בהתייחסות שטחית לאנשים, אנו אומדים אותם בפזיזות ורדידות. מבט אחד, שהייה עם אותו אדם מספר דקות מספיקים לנו כדי לפסול אותו. אנו לא מנסים להכיר אותו לעומק. בחלק גדול מאוד מהמקרים פסלנו בני זוג פוטנציאליים בפגישה קצרה בבית קפה, שאם נניח היינו עובדים או לומדים עם אותו אדם והאינטראקציה איתו היתה יומיומית, מה שהיה מאפשר לנו להכיר אותו בצורה עמוקה וטובה יותר, אולי היינו מגלים פוטנציאל לזוגיות מופלאה, עמוקה, מעניינת ומפרה. ב"שיטת האינסטנט" הזו אנו מפספסים המון אנשים חכמים, מעניינים, מקסימים ומדהימים רק בגלל שלהוא היה אף ארוך, להיא גבות מחוברות וההוא לא היה מספיק מושך ואטרקטיבי. אין ספק שעולם ההיכרויות מעט קשה ואכזר, אבל אנחנו הפכנו אותו לכזה. וחבל... שבת שלום ו...רק בריאות.

כאשר פניתי לאנשים ברמת ההשכלה והמראה שלי - לא נעניתי. ולעומת זאת, פנו אליי אנשים מבוגרים ממני בכ-5-10 שנים שנראים בכמה דרגות פחות טוב ממני. לכן הפסקתי להשתמש באתרים האלו כעוד אופציה להיכרות.

הכותב כבר העלה לי את הטורים בכך שכתב:"אם מישהו רוצה להשיג זוגיות, כדאי שיוריד את רמת השאיפות". להוריד את רמת השאיפות שלי למישהי מושלמת? למה לעשות כך? הרי זה ברור שזה יגרור תגובת שרשרת. אני אתפשר על זה שהיא שמנה (ואין לי בעייה איתכן, ה"מלאות במקומות הנכונים"), אני אתפשר על זה שהיא "סיימה רפואה" (אבל רק לא סיפרה שזה קורס מזכירות רפואי), אני אתפשר על זה שהיא "בעלת תואר ראשון" אבל בדייט זה נהפך ל"כרגע אני משלימה בגרויות", ולהתפשר, ולהתפשר, ולוותר על זה ועל זה ועל זה... לא. לא מתפשר. אם אני מתפשר אני מוריד את עצמי, את ה-LEVEL שבו אני מעמיד את עצמי. שכולם פה יזכרו מה שרון אלכסנדר אמר בתוכנית "למה כולם מתגרשים":"אנשים מתגרשים כי גם (בגלל) שהם מתפשרים". שלא יישמע מכך יהירות, אין ספק שיש נשים שחושבות שהטייס הוא רמה נמוכה בשבילהן או גבוהה מידי, אני לא מתאים לכל אחת, כמו שלא כל אחת מתאימה לי. זה כמו לחפש את רכב-חלומותייך ומרוב ייאוש אתה אומר:"טוב, בוא נקנה פיאט פונטו" (ושכולם יסתמו כבר את הפה שלהם). הטייס יכול להעיד שהוא מנהל מלחמת חורמה כנגד משפחה, חברים שאומרים שהוא צריך להתפשר. אני לא אומר שבגיל 30 הטייס לא מעגל פינות בדרישותיו, אחרי הכל גם הטייס לא מושלם. נשבע לכם. אבל לבוא מראש של "דגל לבן"??? ימות העולם ולא יקום ולא יהיה. למה? אני רוצה את הכי יפה, הכי חכמה, הכי טובה, הכי סקסית, הכי הכי הכי... ואם הטייס אומר שהוא ישיג - הוא ישיג. אחרי הכל, הוא הטייס. לדוגמא: ה-X ירושלמית מתה להשיג את הטייס כי היא יודעת שאין דגם טוב ממנו. הטייס שם אותה בהמתנה כי הוא עדיין עושה "נסיעות מבחן".... :)))))) נשמה, חולה עלייך!!!!

לצערי הרב העולם בנוי בצורה כזו שאם את מראה שאת אוהבת יותר מידי, הצד השני מתרחק! למה? אלוהים יודע! לכן צריך לשחק אותה - אדישה, לא מעוניינת, לא עומדת "דום" לכל מוצא פיו, ובפירוש לא עונה לכל טלפון. אין ברירה. רק ככה זה עובד.

כל מה שאת צריכה לעשות הוא פשוט מאוד.....לעשות! שזה אומר לא לשפוט אף אחד,לא לקטלג,לא לחלק ציונים....פשוט להתבונן להקשיב ולבוא פתוח ולתת צ'אנס לזה ממולך...בגישה של פתיחות מרבית ללא בקורתיות וסינון חריף המשדרים שלך יהיו פתוחים ואת תשדרי לסביבה ולעולם רק טוב והאנרגיות האלו כבר יזמנו לך את מה שאת משדרת וקוראת לו......וכשאומרים לך לא אז לא להעלב בכלל ולא להתבאס אלא לחייך לקבל זאת בשמחה ולהמשיך הלאה לפעם הבאה ובחשיבה והתנהלות כזאת זה יביא אותך ליעד ובכלל להרבה דברים נוספים בחיי היום יום בהצלחה...

את מלך הכיתה, היא רוצה את מלך השכבה, וכשהיא משיגה אותו היא רוצה את מלך התיכון.. וכך הלאה... מה עושה בחורה כזאת, שנמצאת במקדם משיכה גבוה, ומשיגה את אלו שנמצאים במקדם שלה, אבל לא מסתפקת בזה, וגם לא בכאלה שגבוהים ממנה. כך, שמצד אחד אין לה אכזבות, במובן שהיא משיגה את כולם, אבל מצד שני, אף אחד לא מספיק טוב?

ולמה זה שאני תמיד מגלה עניין רק בגברים שאני מבינה שרוצים אותי? זו מן רשת ביטחון נגד דחיה?

ואני דווקא נמצאת בסיטואציה כזו בימים אלו... והוא לא נמצא כמה דרגות מעליי, הוא נמצא בדרגה שלי (אחרת מה יש לי לעשות איתו?). לא מקבלת את מה שנאמר פה. גם אם הבחור הנ"ל מרוויח פחות ממני או נראה יותר טוב, זה לא אומר שיש לי איזושהי תחושת עליונות/ נחיתות... שגורמת לי לחשוב שאנחנו לא יכולים להיות ביחד. הכותרת "למה אני תמיד רוצה את מי שלא רוצה אותי?" לא מספקת מענה עבורי לשאלה הזו, סורי.

אבל מה עם תכונות אחרות? מה עם השכלה? מה עם מוסר? מה עם נימוסים? אפילו מצב כלכלי יכול להיות שיקול אצל אנשים כשהם מחפשים בן/בת זוג. כן, אני רואה כל הזמן אנשים שנראים כמו משהו שחיי מתחת לגשר שמתחילים עם בנות שיכולות לקחת את כתר מלכת היופי (ואחרי הסירוב הצפוי מראש הם עוד מעיזים לצעוק לה "יאללה יאללה, יא מכוערת"). אבל בואו נדבר על פשרה. לעומת המקרה לעיל, אני נתקלת בהמון בנות שמתפשרות על תכונות מסויימות אצל הבן-זוג, בעיקר בגלל חוסר בטחון עצמי ואז גומרות עם בן-זוג משפיל/בוגד/מכה/אונס. שוב, המראה זה חלק אינטגאלי. אי אפשר לצפות מבחורה "להתפשר" על גבר שהיא לא נמשכת אליו פיזית כי זה נועד לכשלון, ובחור בחיים לא יתחיל עם בחורה אם הוא יודע מראש שעם כל האישיות הנפלאה שלה פשוט לא יעמוד לו עליה.

יש את אלה שמחפשים לעצמם תירוצים לזה שהם לבד, כי לא רוצים אותם, כי הם באמת לא רואים את עצמם וחושבים שהם ברמה גבוהה אבל הם לא. משדרים גועל וחוסר מודעות, או שסתם לא מבינים למה מישהי/מישהו שבאמת יותר טוב , עם הרבה יותר לתת מהם לא רוצה אותם.לא רוצה להתפשר על פחות ממה שהם בעצמם מביאים או מוכנים להביא לתוך המערכת. יש גם אלה את טוענים שהם רוצים מישהי חכמה עצמאית ומהממת, ובסוף מתחתנים עם מישהי שהיא בדיוק ההיפך- מספר דרגות מתחתם. למה? כי בפועל הם רוצים מישהי נחותה יותר. תלויה יותר. עם פחות אופציות. פחות אטרקטיבית. כדי שלא יצטרכו להתאמץ באמת, כדי שהיא תצטרך להעריך את כל מה שהיא מקבלת- שתגיד תודה שאני איתה. לרוב, לפחות אצל גברים, זה מה שהם באמת רוצים. בדיוק כמו טוקבקים לאחרונה על הכתבות על היפות- "מכוערת מתאמצת פי אלף" "היפות חושבות את עצמן" ועוד ועוד. מתחילים איתי לא מעט, וכן חלק לא קטן הם גם כאלה שהם לא בליגה שלי. חיצונית, כלכלית, רגשית, שכלית. מערכות היחסים שלהם לרוב היו עם בחורות נחותות מהן, ואז הם מגיעים אלי וגורמים לי להרגיש כאילו אני ביונסה כשהיא שרה irreplacable הבעיה של כולם היא מודעות. עצמית וסביביתית. הם כמובן כאלה שכשדוחים אותם- הם מגיבים בתקיפה ועלבונות. אני גם נעלבת- מזה שאתם לא משקיעים בחיזור אמיתי, לא מתאמצים בכלל להראות שאתם שווים, אלא פשוט מתנהגים כאילו שהסכמתי לצאת אתכם זה מספיק. שבגלל שכל מיני נחותות מכם לא האמינו מה נפל בחלקן ואמרו תודה על כל מה שנתתם, אתם חושבים שזה מספיק עבור בחורה שאתם נחותים ממנה. בסופו של דבר לא הסכמתם להתפשר, חשבתם שמגיע לכם יותר טוב, אבל לא מוכנים לעשות דבר עבור השדרוג.

הבעיה היא כשאנשים לא מודעים למה הם באמת, וחושקים באדם טוב מהם, אך חושבים שהם שווים. זה מסתדר כצד אחד אוהב להיות עם צד נחות ממנו, והשני עם טוב ממנו. הבעיות נוצרות כשאין שוויון ברצון של האנשים. אז אתה מתחיל להרגיש שהתפשרת, או מבין שאם תישאר בקשר זו התפשרות. ואינך מעוניין לחיות במצב קבוע בו אתה מרגיש שאתה נותן הרבה יותר ממה שאתה מקבל. או מוותר על דברים שבאמת חשובים לך. עושים לך טוב. מפרים אותך. נותנים לך נרגשה טובה עם עצמך. לרוב, הגברים מאשימים את הנשים, הנשים את הגברים, ומלחמת המינים בארצנו בנויה בעיקר מאגו. "למה מי את/ה שתתנהג /י אלי ככה?" "מי הוא/יא חושב/ת שהוא/יא?" נשמע מוכר? כשכל אחד יתבוננן פנימה, יראה את עצמו באמת, יבין מה הוא צריך ולא מה הוא רוצה (הרשימות מכולות המטופשות האלה), כל אחד/ת ימצאו זוגיות טובה. בכל מקרה זוגיות זו פשרה- הרי חיים עם עוד בן אדם. עם הרגלים אחרים, רצונות אחרים, חברים אחרים, שלא תמיד משתלבים בול עם הרצונות שלך. אז פעם אתה מוותר ופעם את. להתפשר על בן אדם זה כבר סיפור אחר. ואף אחד לא צריך להתפשר על הבן אדם שהוא בוחר לחיות איתו. זה מתכון בדוק לגירושים. כי בסוף זה מתפוצץ. נמאס לך לא לקבל את מה שבאמת מגיע לך. ההתפשרות היתה עוד בשלב ההיכרות שם כל הדינאמיקה הזוגית נקבעת. האדם הממוצע מתהלך על כדור הארץ חסר מודעות עצמית וסביבתית אמיתית (במיוחד הזן הישראלי), ולכן רק יחידי הסגולה שבאמת מחוברים לעצמם ולעולם זוכים באהבת אמת כמו בסרטים.

ראייה מותגית, קפיטליסטית פרגמטית שטחית ומגעילה. כאילו הרומנטיקה היא עניין מתמטי של יעילות. אמרת דברים חכמים ונכונים, אבל הגישה שלך דוחה אותי כבן אנוש. אני לא מכונת דייטים משומנת היטב, אני בן אדם שמחפש אהבה. הגישה שלך מייצגת ראייה תועלתנית ועסקית של יחסי אנוש, שלמרבה הצער פושה בצורת ספרי הדרכה הבלותיים שונים- "איך תהפוך לאליל הבנות בשיטת 4 שלבים פשוטים" ב29.99 בסטימצקי. מקווה שרוב האנשים לא רואים את זה ככה. מקווה שווינט לא יצנזרו אותי.

באמת. אני כוסית מדהימה עם שדיים C וירכיים צרים מצפון תא עשירה ומאד מאד שנונה ובעלת הומור דיני שלעולם לא אמצא את שאהבתי ?

אני בעד חלוקה ברורה וממוסדת למעמדות שעליהן רומז המחבר. הפיקוח יעשה ע"י העירייה וכל שנה תינתן הזדמנות לעלות או לרדת בדרגה. כולנו נסתובב עם כרטיס חבר שאותו נעביר בכניסה לפאב וכך כל יושבי הפאב יוכלו לדעת לאן לפזול ... כנסות ינתנו לפאבים שלא שומרים על ריכוז שווה מכל דרגה.

וזה לא נכון. מאוד יכול להיות שבחורה א תדרג את בחור 1 גבוה יותר מבחור 2, ובחורה ב תדרג את בחור 2 גבוה יותר.

אתה הדוגמה הקלסית להמחשה השפה שלך נמוכה והניסוח רדוד כנראה שחוץ מזה כל השאר זה perfect ?

לגיטימית? אם היית יועץ נדלן והיה מגיע אליך מישהו שרוצה לקנות דירה מאוד ספיציפית ויש לו את הכסף לאותה הדירה אבל אין דירות פנויות כרגע בשוק היית אומר לו שיקנה 2 חדרים בחולון בלי מרפסת? גם אם הוא אומר שזו הדירה שלו לכל החיים???? בנושא כמו בן זוג הטעות הכי גדולה שבחורה יכולה לעשות זה להתפשר- אומנם גם לבוא עם ציפיות לגבר המושלם זו טעות כי אין מושלם באופן גורף אבל הכי מתסכל זה לקום כל בוקר להסתכל על ההוא שישן שם לידך ולהגיד- טוב נו הוא לא כזה נורא

הכתבה שטחית ביותר! הכותב לא מבין ממש נשים, אבל הבעיה היא שגם את עצמו הוא לא ממש מבין וזה חבל..לא רוצים לא צריך! סטאטוס, שמאטוס, איפה האהבה לעצמך בסיפור הזה? איך אתה מעריך את עצמך אם אתה רואה את הדברים כמו נער מתבגר.איזו מערכת ציפיות יכולה להיות לך מהקשר שאתה חפץ בו כשכל מה שאתה רואה זה כמה היא מבוקשת ואתה לא? אתה מבטל את עצמך לפני שהבנת, מה אתה בכלל רוצה לקבל מהצד השני, מכיוון שכבר מההתחלה הצבת את עצמך במקום שאומר, קחי את הכל רק תגידי כן. זהו חוסר בשלות וביטול עצמי של הרצונות שלך. כמו כן זאת לא תובנה אלא קריסה של האגו ושל מישבאמת אתה..

אני לא מאמינה שכל המתפשרים למיניהם יגיעו רחוק, באיזשהו שלב בחיים עם השחיקה, הם יחושו פספוס. מה הטעם לקשור את חייך עם אדם שאתה מגדיר אותו בינך לבין עצמך כפשרה? למה הכותב מבטל את האפשרות שיש לאדם למצוא פרטנר כלבבו? ומי אמר שמה שהכי חשוב זה למצוא בן\בת זוג. באמת עדיף להיות לבד אם לא מתחברים כמו שצריך למישהו. אני אוהבת להעריץ את הגבר שלי, לחשוק בו 100%, להעריך את התכונות שלו ולהרגיש את הכימיה בינינו. החכמה היא לא להנשא עם מישהו שאפשר לחיות איתו, אלא להינשא עם מישהו שאי אפשר לחיות בלעדיו (ולכל הפמיניסטיות למיניהן- נא לא לסקול אותי באבנים).

מיאוס – זה מה שחשתי למקרא הכתבה. איך קרה שהדבר הזה, שלכאורה כל-כך פשוט, אך עם זאת מסתורי, בלתי מפוענח ומופלא: גבר פוגש אשה, אשה פוגשת גבר, והאינטראקציה ביניהם לוקחת אותם הלאה – הפך למשהו כה פשטני, שטחי ונתון להגדרות יבשות? הרי משיכה לאדם אחר זה דבר כל-כך חמקמק, מורכב ולא מוגדר! איך אפשר לסווג, לדרג ו-"למצב" אנשים בהקשר הזה? לפעמים הדברים הקטנים, הם שיוצרים את המשיכה - כן, גם כשמדובר באדם "רגיל" לכאורה, שכלל לא עונה על הפנטזיות והציפיות שיצרנו לעצמנו. אני אוהבת להתבונן באנשים, סתם אנשים זרים ברחוב, בבית קפה, בתור בבנק או בקולנוע. כל-כך הרבה פעמים קרה לי שגברים רגילים למראה, בכלל לא מדהימים ביופיים, לפתע נראו לי מושכים בטירוף בגלל חיוך משגע, אור מיוחד בעיניים, עורף סקסי ופגיע.... חיתוך דיבור מיוחד, הערה אינטליגנטית שכמו חלון, שנפתח לשבריר שניה ונסגר, חשפה בפניי עולם ומלואו ויצרה אצלי רצון להכיר את האדם הזה, לגלות עליו עוד, להתקרב... ולא, באותו רגע של משיכה אל האיש, לא חשבתי באיזה מקום במדרג המשיכה הוא ממוצב בדיוק, האם שתי דרגות מעליי או שלוש מתחתיי. והאם מקדם המשיכה שלי עצמי עונה על ציפיותיו... נכון, לא תמיד מי שנמשך אלינו גם ימשוך אותנו, ולהפך. אבל זה לחלוטין לא קשור לסיווג ושיקלול איכויותיו של "המוצר" האנושי ודירוגו בסולם המעלות. מדובר בקסם. במסתורין. הניצוץ הלא מפוענח הזה שמשדר לנו: "אותו (או אותה) אני רוצה, מכל האנשים". זה הדבר שמאז ימי קדם האנושות כתבה עליו שירים, חיברה לחנים, פואמות ורומנים גדולים. אז עדיף שיישאר כך – גבר פוגש אשה, אשה פוגשת גבר. לא מדורגים, לא מקוטלגים, לא ממוצבים. ומכאן, מה שיקרה ביניהם – הוא שיקרה.

ולצפרדע יש לשון ארוכה ומדוייקת בהרבה מזו של הנסיך. ואתה ידידי האביר- היפהפיה הנרדמת היא כנראה פריג'ידית. לך על המכשפה.

אני לא הייתי משקיע באישה עד שלא הייתי יודע אם היא שווה את זה באמת יש המון נשים יפות וחתיכות שהייתי שם עליהן המון כסף בשביל לשכב איתן ויש לי כסף!! אבל מיד שנגמר לי מהן היתי שולח אותן בחזרה למקום ממנו הן באו! אישה לחיים בוחרים אחרת קודם כל מכירים מי הטיפוס ומה היא שווה בפנימיות שלה ורק אחר כך הייתי נפתח ומחזר ! לא לפני שאני יודע שהיא שווה את המאמץ. לפי מה שקראתי מתגובתך, אם את כוסית הייתי משקיע עליך בכסף אבל לא היתי מבזבז אנרגיות מעבר לזה......

כמו שנאמר בשיר הידוע.. "יותר טוב כלום מכמעט". גם אם הבחורה היא לא הטעם שלך במלואו, היא עדיין צריכה לגרום לך להרגיש שאתה לא מתפשר. ומקרים כאלה קורים כל הזמן. יש לך את הבחורה (או הבחור) האידיאלית בראש, ובסוף אתה מוצא את עצמך מתאהב במישהי שנראית ומתנהגת אחרת ממה שחיפשת. זה קורה וזה קורה כל הזמן. הכי גרוע זה לומר שאני לא אוהב את זה, את זה ואת זה בבחורה ואז להישאר איתה ולהרגיש מרמור והתפשרות. זה הפתח לבגידות וארועים מכוערים בזוגיות ובעולם היחסים. סופ"ש נעים לכולם.

כשנמאס לי לקבל לא כל הזמן עבדתי על המראה החיצוני שלי: עשיתי שרירים, התחלתי לקחת פרופסיה נגד הקרחת וקניתי בגדים. זה עזר.

להתפשר?!?!...מה הכוונה? לדעתי תחילה אדם צריך לבדוק עם עצמו מה הוא צריך ולהישאר ממוקד...כלומר?במידה והינך טיפוס עצמאי תחפש דמות עצמאית כדי שלא ייפלו עלייך, טיפוס אקטיבי יתבשל בשיעמום עם טיפוס פאסיבי , טיפוס מעניק יידעך אט אט עם טיפוס שאינו מעניק....וזו רק דוגמא. ואל תזלזלו באנשים שנראים פחות טוב מכם ואל תידחו אותם בגלל האגו שלכם או הרצון להיות בחברת מישהו "שווה", אני אישית נראית מצויין והאקס שלי פחות אבל היו לו הרבה תכונות שמשכו אותי אליו מלבד חיצוניותו. אבל אני נתתי צ'אנס למישהו שהוא "פחות ממני" בכמה תחומים ולא בשביל חיזוק האגו שלי...זה לא עניין אותי כלל. אז אל תתפשרו ברגע שאם אינכם מעשנים תלכו עם טיפוס מעשן ...אל תתפשרו על אנשים שאינם תואמים את אופייכם,טיפוס" נותן " מכל המובנים מול טיפוס שאינו "נותן" או אינו יודע לתת וכו'. רק בדרך זו "המיקוד" תוכלו בבוא היום למצוא זוגיות מאושרת ואמיתית. שבת שלום ...ומיקוד נכון...:)

זה מה שאני מרגיש כשאני קורא כתבה כזאת. מן הסתם זה נובע חלקית מכך שמה שהוא בעצם אומר לנו, הרווקים/ות, זה "די לשאוף גבוה... אתם לא שווים את זה". אבל גם מהסיווג הטכני של "מדרג משיכה", כאילו לכל אחד מאיתנו יש איזה ציון על "מדרג המשיכה" הזה וזהו, זה הערך שלנו. ועל זה כבר אמר נכון מגיב 19, שאנשים שונים יכולים להעריך אותו אדם בצורה שונה לגמרי. מכל הבחינות. שלא לדבר על השאלה הקשה שהעלו כאן אחרים והכותב לא עונה עליה, איך מחזיקים זוגיות כשהתחושה היא ש"אני לא באמת רוצה אותו/ה, אבל הייתי צריך להתפשר"... האם המטרה היא למצוא מישהו שאנחנו אוהבים ורוצים להעביר את חיינו איתו, או לסמן "וי" על המטלה של מציאת בן-זוג?