(כולל לאשתי הנוכחית) : אם את אומרת "או אני או האופנוע" אני עונה לך : "האופנוע היה לפניך!" וכן, אני אופנוען לשעבר בגלל היתקלות לילית עם חפץ זר על הכביש ששלח אותי לטיפול נמרץ. וכן, אני מאמין שאני אעלה שוב על אופנוע מתישהו.

אני נותנת לבעלי חופש ותמיכה בנושא האופנוע שלא מזמן רכש מבחינתו הגשמתי לו חלום ואני........הרווח כולו שלי. אדם שאני אוהבת ומעריצה שנותן את נשמתו לבית ולילדים ולא מחסיר דבר, אין שום סיבה שלא יקבל את ההנאה שלו ויגשים את החלום שלו חיים פעם אחת וצריך להנות מכל יום שעובר!

רוכב מגיל 18. ארבע שנים על CB250. שנה על GPZ500. 4 שנים על בנדיט 600. 6 שנים על DR650. שנתיים על CBR600RR. אין לי בעיה עם מי שרוכב על אופנוע קטן או לא ספורטיבי, אני הייתי אחד כזה הרבה שנים. יש לי בעיה עם משהו שכותב טור בעיתון על אופנועים ומסתבר שיש לו וותק של שנה אוליי כיוון שהו ירד מהם מהר מאוד. והכי מרגיז זה הטעויות: פיברגלס, ברזל וכו'. ד"א יש לי כסף לאופנוע כי יש לי רעיון חדשני: אני עובד למחייתי.

אופנוע גדול = !@#$ קטן מנסיון....

זכותה של כל אישה לבחור לא להיות אלמנה בגיל צעיר, אז גבר יקר, האופנוע לפח :)

הביטוח של האופנוע הרבה יותר יקר מהביטוח חיים של האישה

כיפק הי כיפק הי כיפק הי הי הי אני איתך

זה ידוע ממזמן שלכל האופנוענים יש זין קטן

אני אישית חושבת שאופנוע זה דבר סקסי שממלא אותך באדרנלין, אבל גם אם לא הייתי אוהבת, מדוע ולמה שאתערב בהעדפותיו של בן זוגי בשאלת כלי הרכב שהוא מעדיף? מצידי שיסע על קורקינט אם זה עושה לו טוב. בלי קשר, אני חושבת שצריך בכל זאת להיזהר ולהשתדל מאוד לשמור על החיים היקרים שלכם.

כל עוד האופנוע הוא תחביב ולא ממלא את כל זמנו, מחשבתו, מרצו של הגבר-את צודקת. הבעיה זה כשזה מוגזם, ואותו דבר אם זה כדורגל או עבודה ולא אופנוע. ומי שעם ילדים- זה פשוט חוסר אחריות. גם אם לא מתאלמנים כמו שמנבאת 35, זה יכול להיות מאוד מסוכן וצריך לקחת בחשבון את המשפחה.

על אותו משקל זה יכול היה להיות גם צפייה קבועה בכדורגל למשל או כל תחביב/עיסוק דומיננטי אחר. בזוגיות כמו בכל דבר צריך איזון, שני הצדדים צריכים לנסות להבין אחד את השני, את נקודת המוצא שלו, ולבוא לקראת, להפגש פחות או יותר באמצע, הרי זהו חיבור בין שני עולמות שונים ואינדיוידואלים, וזו כל החוכמה בלחיות ביחד, בזוגיות, בשניים, לא?

כדיי להגיע למסקנה סטטיסטית מהימנה צריך להשתמש במדגם של לפחות 30 דגימות שונות. ז"א שהיית צריכה לשכב על לפחות 30 אופנוענים שרוכבים על אופנועים כבדים. 2% מכלל הרכבים הם רכבים גו גלגליים. 10% מהרכבים הדו גלגליים הם אופנועים כבדים. ז"א ש 0.2% מהרכבים הם אופנועים כבדים. כדיי לשכב עם 30 אופנוענים שונים שרוכבים על אופנועים כבדים היית צריכה לשכב עם לפחות 150,000 אנשים שונים. את שרמוטה...

כאילו חשבנו בדיוק באותן מילים....

אם הוא אוהב אותי יותר מאת האופנוע כי זה משהו ממש לא בר השוואה בכלל. גם אני אופנוענית ואני יודעת מה זה לאהוב את האופנוע כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם

לא לא בדקתי 150000 אבל מוכנה לבדוק את שלך ואז נדע מי צודק

לי יש שני מאהבים- האחד והיחיד"המאהב האיטלקי שלי" שמלווה אותי לכל מקום בעזרת חריקת גלגלים ורעש מנוע מחרמן, והשני שנכנס לתמונה כש הראשון חונה למטה והוא מלווה אותי בכל החיים ! האחד שמעלה את רמת האדרנלין לרמות חדשות והשני שיודע להכניס בכל לפרופורציה ולהרגיע...אופנוענים אכלתם אותה אם החברה שלכם לא רוכבת אפילו אל תנסו לערבב בין השניים!!!!!!!!!!

הכותב מציג עצמו כאופנוען,אך מהכתבה עולה,כי הקשר בינו לבין אופנוען אמיתי הוא קלוש לגמרי."ערימת ברזל"?! איך אתה מעז?????!!! גם בחורה בלונדינית שעונה לכל הסטראוטיפים לא הייתה מעזה לומר דבר שכזה. נ.ב אנחנו הגברים לא אוהבים שמוצצים לנו. המבין יבין.

אני מסכימה שתחביב לא צריך לבוא על חשבון הזוגיות והמשפחה, במיוחד כשיש ילדים, זה סוג של התעללות כשמדובר באובססיה של אחד הצדדים ובעיסוק התמידי בתחביב, תוך כדי שהוא\היא אוטמים את עיניהם ורגשותיהם לסובב אותם, אבל ישנן נשים שמכתיבות לבני זוגן מה לעשות, מה לאהוב, מה לאכול וכמה לנשום וזו תופעה פסולה מבחינתי. יש לי חברה שסולדת מכדורגל ומה לעשות, בעלה אוהד שרוף של בית"ר ירושלים (!) היא מקטרת בלי סוף, מתכננת תוכניות עבורם דווקא כשיש משחק חשוב ומנסה להשפיע עליו לחבב כדורסל במקום. ואני אומרת, תני לבן אדם לנשום. הוא רוחץ את הילד המשותף, משכיב אותו לישון ומתפנה לצפייה במשחק והיא כועסת וזאת למרות שבימים אחרים הם מבלים יחד ונהנים ואני שואלת, למה להתעלק?!

קודם כל גרמת לי לחייך, מצחיקולה (-: להודות על האמת, האם אופנוע גדול מפצה על משהו? אז התשובה היא חד משמעית כן. כמו שחופשת סקי, צלילה (סתם חופשה במקום אקזוטי) או כל דבר כיפי שעושים מפצה על שיעמם של היומיום כך רכיבה על אופנוע (בשבילי לפחות) מפצה על השעמום גם כן. ההבדל הוא שחופשת סקי אני עושה פעמיים בשנה, ורכיבה על אופנוע היא חופשה יומיומית שקורת אצלי בבוקר בדרך לעבודה ובערב בדרך חזרה ממנה, ובהמשך היום בדרך לפאב או לכל מקום אחר שאני נוסע (רוכב) אליו. כל נסיעה אצלי, אפילו המנהלתית ביותר היא חוויה וכיף. כאשר אני רוכב על האופנוע, אני תמיד מחייך. לגבי הגודל. אני מאמין שהתפלגות גודל האיבר (המדובר) אצל אוכלוסיות הרוכבים שווה במדויק להתפלגות הגודל אצל שאר האוכלוסייה. לגביי גודל האיבר שלי, כיוון שאת כוסית על (ד"א גם סתם בחורה חמודה עושה לי את זה), אני אשמח עד מאוד אם תבדקי אותו לעומק. את מוזמנת להשאיר פרטיי התקשרות ואני מבטיח לצור איתך קשר בהקדם האפשרי. בטוחני שלא תתאכזבי (-:

אתה אחלה, אבל נראה לי שהתכוונת ל-15,000. אז למה סתם לקרוא למישהי שרמוטה? לא יפה. דרך אגב, אני לא יודע איך זה עובד אצלך, אבל אני לא בוחר פרטנריות באופן אקראי. אני גם לא מכיר בחורות שעושות את זה. במקום לשכב עם 15,000 גברים היא יכולה פשוט לבחור גברים שרוכבים על אופנוע כבד או לשאול "תגיד, גבר-גבר, יש'ך אופנוע כבד במקרה?". לא יותר פשוט? 30 דגימות? זה מדעי? הכי חשוב, תשמור על עצמך. גם על האופנוע וגם על כוסית העל.

הגבול דק, ומן הסתם לכל אחד/אחת גבול שונה. מאוד קשה למצוא פרטנר שיתן וירצה לקבל את אותו ספייס, שידע לשלב זוגיות עם תחביב, שלא יפרש "לנשום" כאדישות, ושלא יחשוב שצריל להעיק שסמן וביטוי לאהבה. כל עוד מתאמים הכל מראש זה בסדר. מפתיעות אותי נשים כמו החברה שלך, שלא ידעו את זה קודם, או לחילופין שמתעצבנות על משהו שברור שהן לא יוכלו לשנות....

לפני 220 שנה, בערך בזמן הבסטיליה, קניתי אסלה ממונעת: ג'אווה. היה נחמד לרכב על הדבר הזה. קראתי לו "החופש הגדול" כי חוץ מהרוח על הפנים ותחושת החופש, היה לו גם חופש במנוע, במיסבים, במתלים, בשלדה ואיפה לא. כשהתהפכתי בגלל מיסבי היגוי משוחררים, לא קרה לו שום דבר. גם כשהתעופפתי לתעלה וריסקתי את היד, לא קרה לו שום דבר. יום אחד נתקעתי עם הקקמייקה בכביש החוף לאחר שהלך לי סליל הצתה (מוזר, לא?) אופנוען נחמד מאוד עצר בשוליים כדי לעזור לי. הוא נסע להביא לי חלפים. מאותו יום ועד היום, אנחנו ביחד. כבר הספקנו להתחתן, לטייל בכל העולם ויש לנו שני ילדים מקסימים :-)) אז מי אמר "או-או" כשאפשר גם וגם? תראו איזה כיף זה! יום נעים לכולם!

אני אוהבת את חבר שלי, והוא אוהב אותי. הכרתי אותו שכבר היה לו אופנוע והוא מאז ומעולם אהב אופנועים.. מאיזו סיבה עליי לבקש ממנו לוותר על האופנוע והרכיבה שהוא נהנה מהם? בנוסף לאופנוע הכבד ישלו גם אופנוע שטח ועוד כמה אופנועים נוספים ... נראה לי טיפשי כל הנושא.. הוא ילד גדול שיכול להחליט לבד מה טוב לו.. ואין לי שום סיבה לבקש ממנו להחליט החלטה מטומטמת או אני או כלי הרכב שלו... נשמע ממש מפגר להשוות את עצמי למכונה. לא עלה בדעתי אי פעם לחשוב או להגיד דבר כזה.

היא גומרת כבר בנסיעה הבייתה.