להתחתן עם כהן היא נחמה פורתא מאשר לוותר ולחשוף את הסוד הכמוס. אגב, אני בעצמי כהן גרוש וזה לא נורא.

לאישה יש מגוון אפשרויות לפניה: א. להמשיך בחיים, במשמעות של חיפוש בן זוג ונישואים שניים, תוך ויתור על חליצה, בידיעה שאף אחד לא יגלה אף פעם. ב. לקחת את הסוד לקבר בכל מחיר. ג. ללפנות בדיסקרטיות לאחד האחים, להסביר שאחיו ז"ל היה עקר, ושהיא מעוניינת שיחלוץ אותה. אם הוא לא בן בליעל, הוא יחלוץ אותה וגמרנו. על ההמנעות מבחירה באופציה א' אני מוכן לתת לגברת קרדיט על יושרה וצדיקות. על הבחירה באופציה ב' בואי נודה שהבחירה בתפקיד קדושה מעונה מעיד עליה רק רע. על שלא חשבת על אופציה ג' בעצמך, אין לי אלא לאמר שאת מתממת.

הגבר תמיד יותר חשוב מהאישה בהלכה האורטודוכסית. מה חדש בזה? הגבר יכול להתעסק עם מאהבת ואין עליו ענין של "אסורה לבעלה ולבועלה" כמו שיש לאשתו, הגבר יכול להביא ילדים ממאהבת והם יהיו כשרים לחלוטין, כשבמקרה הפוך ילדיה של אישה נשואה ממאהב יהיו ממזרים, אישה גרושה נחשבת סוג ב' ולא יכולה להתחתן עם כהן, בעוד שאין הגבלות על גרוש (טוב, נשים מופלות בתפקידי קודש ו"ממילא" לא יכולות לעשות שום דבר חשוב). בקיצור, בוקר טוב אליהו.

זו בעצם קריאה שלא מחכה לשורה הסופית ומעדיפה לבנות תיאוריה שלמה על סמך סיפור. רבקה יקירתי, אולי הפעם נחכה לפסיקה הרבנית בעניין אישה זו ורק אחר כך נצא בביקורת?

אותם רבנים נאורים שאישרו את ההפרייה המלכותית יוותרו על טקס החליצהץ

לשמור על הילדים מפני כל ההליכים המפגרים שעבר זמנם !!!!!!!!!!!!!!

דווקא אני חושבת שכל הכבוד לאישה, שלא רוצה לפגוע בכבוד בעלה... שתפנה לאחי בעלה, ואז ביום מן הימים הוא יפלוט את זה? ממש לא! אני חושבת שהיא צריכה לפנות לבית הדין הרבני לקבל פסק חריג בנושא...

זה מאוד פשוט פניה לרבנות ה"נאורה" שלנו תגרום לילדים להפוך לממזרים. עדיף שהיא תשתוק.

וראי : שו"ת התשב"ץ, ח"ג, סי' רס"ג ; פחד יצחק, ערך בן-בתו ; בית-שמואל, אה"ע, סי' י"ג ס"א ; משנה למלה הלכות אישות, פט"ו ; מחצית השקל, יו"ד, סי' קצ"ה ; בגדי שש, אה"ע, סי' א', אות י"א ; שו"ת שאלת יעבץ, ח"ב סי' צ"ז ; פני משה, אה"ע סי' א' ; חלקת מחוקק, אה"ע, סי' א' ; בני אהובה, פט"ו מהל' אישות ; שו"ת שואל ומשיב, מהדו"ג ח"ג, סי' קל"ב ; טורי אבן, חגיגה, דט"ו ע"א ; שו"ת בית יעקב, סי' רכ"ב ; ערוך לנר, יבמות, ד"י ע"א ; זכר לחגיגה, חגיגה, ט"ו, א' ; וראה : י. איגדיג, דיני ישראל, כרך ב', תשל"א, עמ' 93-85, שהוכיח מפוסקים שונים כשיטה זו. הידים הם ילדיו ואינך זקוקה לחליצה ותפסיקח לשאול קלוץ קשס

בתקופת התורה היה נהוג כי שם המשפחה של הבן היה מורכב משם אביו קרי בן משה או בן שמעון - הבן של שמעון. ימים רבים לא נהגו ונוהגים כדרך אבותינו. לפיכך אין משמעות להמשכיות. כיום אדם שיש לו בנים ובנות ונפטר בשיבה טובה. שמו נמחק מהעולם. ואילו שם משפחתו ממשיך גם במקרה שלא התברך בבנים. לכן החליצה אמורה להיחלץ מדין תורה.

הוא גידל את הילדים, הוא חינך אותם, נתן בהם ערכים, סיפק את צרכיהם, דאג להם בלילות ועבד למענם בימים. הוא האבא שלהם מהרגע שבו היו עוברים ברחם אימם. לא מבינה למה שמישהו יעלה בדעתו שהוא אינו אביהם. בינם לבין תורם הזרע אין ולא היה שום קשר נפשי-ערכי-חינוכי, והוא בכלל לא משמעותי. יש ביניהם קשר גנטי בלבד. לו אני אימם, בכלל לא הייתי מעלה את השאלה הזו.

אם הבעל המת לא יכל להביא ילדים, ההלכה כלל לא מחייבת את אשתו להתייבם או לחלוץ.

לשתף את האח בסוד ולבקש ממנו לכבד את כבוד המת וכבוד האחיינים שלו.

הסיפור קורע לב. אבל גם ההחלטה בידיה של האשה. אין מוצא אחר. ואותו אפשר לעשות בצורה דיסקרטית ושקטה כאשר יעבור זמן מה מהאבל והאשה תטוס לחו"ל לב"ד מוכר ומכובד ושם תגולל את הסיפור.

אין פה פגיעה בשום אדם. יש פה הלכה. ומתוך שאשה זו מכבדת את ההלכה, ראוי שתנהג על פיה. ומה פה ולפמיניזם שלך? אגב, יבום אינו נוהג בארץ

כשאת מעלה את הבעיות האלו בעיתון חילוני שרוב רובו של הקוראים הם חילונים מה את מצפה ? שכולם יגידו שמע ישראל ? את מגדילה את השינאה ( שהיא לא קטנה ) לכל קודשי ישראל. חוץ מזה מה את חושבת שזה המקרה הראשון בהיסטוריה ? שאין בתלמוד אמא פונדקאית או הפריה ? מה את חושבת שהרבנים לא מתמודדים עם בעיות כאלא ואפילו יותר גדולות ? אם באמת את חותרת לאמת ולעזור לנשים, אז תתחילו ללכת לרבנים כבדי משקל ותתחילי לגלגל בפתחם את הבעיה. כל הגולשים של YNET יפטרו לך את הבעיה. אבל אם סתם לנגוח נגד רבנים אז תמשיכי לשפוך רשף על כולם. אין לנו הבנה על עומק המצוות ועוד יותר על מצוות כמו חליצה אבל בשכלנו המוגבל יכולים לחשוב אופציות למה כן התורה חסה על האשה ועל מנת שלא יזרק לרחוב חייבו את אחי הבעל לקחת אותה לאשה. איך אפשר לעלות על המחשבנ בכלל שחוקי התורה הם נגד הברואים. דרכיה דרכי נעם - שמעת על זה פעם ?

מאחר והאישה קיבלה אישור של רב להפריה מזרע שאיננו זרע של בעלה, אני מניחה שהיה פסק מיוחד ע"מ שהילדים יוכרו עפ"י ההלכה כילדי הבעל, שאם לא כן, יחשבו כממזרים. האם ייתכן שההלכה תקבע שהם ילדי האיש לצורכי מצוות "פרו ורבו" אך לא ילדיו לצורכי חליצה וייבום? לא נראה לי. אמנם אני פוסקת קטנה מאד, אבל לטעמי, בעצם האישור לבצע את ההפריה הפוסק הכיר בילדים כילדיו של האיש וזאת גם לצורכי ההמשכיות. יש סיבות אחרות לספר לילדים לכשיתבגרו שהמטען הגנטי שלהם שונה משל אביהם, אבל זה כבר לדיון אחר שנושאו אתיקה של תרומת הזרע.

לא נולדו ילדים, ע"מ להקים למת דור המשך. מכיוון שיש ילדים והז"ל רשום כאביהם הרי שאין צורך בייבום או , במידה והיבם במסרב, לחליצה . הגב' הינה אלמנה ,( עליזה יותר או פחות). ולפיכך מותרת .

עכשיו מובנים לי דברי חז"ל "כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות" את לא יודעת את ההלכה(את גם מודעת לכך), תשאלי רב (או רבנית שיודעת את ההלכה) לגבי הקריאה הפמיניסטית, לבטח תגלי שכל מאמרך בטעות יסודו. לגבי חליצה בימינו, יש שנהגו לייבם ויש שנהגו לחלוץ, אך חוששני שבמקרה הזה את בונה מגדלים פורחים באוויר וגם משמיצה לשוא.

בושי לך אשת איש. שניכם עברתם תהליך נפשי של ויתור על היותכם זוג עקר, בעלך ז"ל הסכים שתהרי ברחמך מרע תורם. זכותך להחליט שהדבר ישמר בסוד אם כי יש לכך השלכות בתוך המשפחה. ילדים מרגישים. שמרי את זכר בעלך הוא אבי ילדך וכל התעסקותך בשאלת היבום והחליצה מראים שאת לא שלמה עם ההפרייה עדיין ולא יכולה להתייחס לבעלך כאני ילדך בגלל דעותיך הקדומות. אין כאן שום כבוד יש כאן דעות קדומות של חשיבות הדם שעובר בתורשה הזרע והגנטיקה. תבדקי את עצמך, כנראה שלא השלמת עם מעשיך!

אבל נוח היה לה לא להזכיר אותה.

לא מובן לי למה היא מתיימרת לכתוב בתור דתיה או מייצגת של ההלכה...ואגב, המסקנה הסופית שלה לא מחוברת למציאות. מושגים כמו "שליטה ברחם האישה" וכ"ו הם שטויות במיץ, כמו גם הטענה שאישה מפלה נשים-אם תורידו את הדעות הקדומות ותנסו להבין מה עומד מאחורי הכל תגלו שאין צדדים שנפגעים בכל הסיפורים האלו. אמנם יש התנהלות לא תקינה של הרבנות לפעמים אבל הכותבת הוציאה את זה לחלוטין מפרופורציות. מעוררת כבוד היא לא.