כל הכבווד איזה יופי של מקום איזה הצגה איזה מלצרים פשוט מרגש ומדהים המשיכו כך

מקום מקסים לבילוי של הצגה וארוחה או קפה ועוגה.

ההצגה מאוד אופטימית, מלווה בהרבה הומור (כולל הומור עצמי). מ א ו ד מרגשת ומעוררת הערצה והתפעלות מקבוצת האנשים האלה. מסוג ההצגות שממשיכים לחשוב עליהן הרבה זמן אחרי שהסתיימו.

ממליץ לכולם להגיע ולראות.

צפיתי בהצגה וסיומה שוחחתי עם המנהלת וחלק מהמלווים שעושים עבודת קודש. הלחם שנאפה והתוספות שהוכנו תוך כדי המופע היו טעימים מאד. ההצגה עצמה מהנה זורמת ומעמידה דברים בפרופורציות נכונות. על השחקנים - הם אומנים אחד/ת אחד/ת , ובפני עצמם , למרות מגבלותיהם . כל הכבוד !!!!

מומלץ ביותר!

אז אולי באמת יש משהו בעם הזה

פשוט מדהים מה האנשים האלו עושים

הייתי שם לפני כמה חודשים, בהתחלה חששתי מאחר וידעתי כי יש שם חושך מוחלט. החוויה כולה כוללת תהליך מופלא של לגעת באוכל, להרגיש מה אתה הולך לאכול, לסמוך על מלצרית עיוורת שתכוון אותך, לזכור איפה הנחת את השתיה וכו'. היינו שם 2 זוגות, ישבנו כ3 שעות, ולא רצינו ללכת. החוויה היתה יוצאת דופן ומרעננת. והאוכל איכותי, טעים ומפנק. זוהי מסעדת שף לכל דבר. שווה בהחלט

הייתי במרכז "נא לגעת " פעמיים,. בפעם הראשונה פיספסנו את ההצגה, שלא באשמתנו ופוצינו בארוחה במסעדה החשוכה. ארוחה לשמונה אנשים, בלי ויכול ובהצעה של המקום (שלא כמו בכל מקום אחר, שהיו מתנערים מה"פאדיחה"). בפעם השניה נכנסנו להצגה וישבנו בבית הקפה. ההצגה מדהימה, מרגשת וחובה לכל אדם, בעיקר לשומעים שבינינו. השחקנים מדהימים, מעבירים בדרך מצמררת את הנושא ואת ההצגה. המתורגמנים שעוברים על הבמה מרחפים כאילו הם אינם נמצאים שם כלל. ובסוף ההצגה אף מזמינים את הקהל לטעום מהלחם שנאפה ב LIVE על הבמה במהלך ההצגה. יצאנו מההצגה נפעמות, נרגשות ומצומררות. אני באופן אישי מתחילה ללמוד את שפת הסימנים בעיקבות אנשים מרתקים אלה.

הייתי בהצגה "לא על הלחם לבדו", מדהים, נהנתי מכל רגע, ושווה לחכות לסוף, יש הפתעה טעימה במיוחד

לכל מי שחושב שהחיים מתאכזרים אליו ורוצה לקבל קצת פרופורציות אבל לא מסוג אופרת סבון מלאכותית אלא מהסוג האנושי והפשוט, מוזמן להתרגש בהצגה המופלאה הזו. אני למדתי על עצמי שכל המגבלות העומדות ביני ובין ההצלחה שלי הן בסהכ סיפורים שאני מספרת לעצמי, ההצגה ממחישה באופן מובהק את הסיסמא "הכל אפשרי" כי באמת הכל אפשרי!

היה מדהים ומיוחד בכל קנה מידה הצגה מעולה ובית קפה מאד מיוחד מלצריות עדינות יפות מתוקות ולבביות

נמל תל אביב, ליד בית מיומנה, הכניסה ליפו העתיקה, יורדים למטה, חנייה חופשית

שווה מאוד מרגש וכל הכבוד לכולם

כיום הוא מנכ"ל של פרי הגליל. אבל בלי קשר, מדובר באדם שהוא מלח הארץ. וההצגה? אין לי מילים לתאר את מלוא החווייה.

מהצפון - מכוונים לת"א ובתוכה - בכל דרך שמגיעים - מושכים מערבה עד צמוד לים. לאורך הים נוסעים דרומה ליפו וכשתל-אביב "נגמרת" (אחרי מגרשי החנייה סביב הדולפינריום), מושכים במזלג ימינה (הכי קרוב לים) עד שמתגלה "כיכר השעון" וקצת אחריה מאפיית אבולעפיה המפורסמת (משמאלכם, שווה עצירה קצרצרה). משם ממשיכים עוד דרומה כשמימינכם - לא רואים - אבל נמצאת יפו העתיקה. בצומת הרחבה הראשונה שאפשר - פונים ימינה, מולכם יש "בודקה" של שומר חניון (הכניסה לעיר העתיקה) וממש לפניו **שוברים שמאלה** ואז ימינה בירידה - ממש לכיוון הים - עד שתיתקלו בשער הדרומי לנמל יפו. נכנסים פנימה תוך כדי פנייה ימינה (אתם כבר בתוך הנמל ממש) ו... האולם ממש קרוב, מצד ימין. אי אפשר לפספס - במיוחד אם שרדתם את פיתולי ההסבר הזה... למתקדמים: בכיכר השעון אפשר גם לקחת ימינה ולהמשיך עם קו המזח עד שאי אפשר יותר, לחנות שם ולהיכנס ברגל לנמל (לא מומלץ לבודדים... קצת חשוך). כמה מאות מטרים בצמוד לקו המבנים שמשמאלכם - ואתם בתיאטרון.

ראיתי בערך 10 פעמים אותה הצגה נסיך תרנגול ואני מכיר חצי מהצוות. הם אנשים מדהימים